• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת בעולם התורה! יצא לאור הספר שרבים ציפו לו "ילקוט יוסף - שבת ב" (סימנים שא - שיז), מאת מנהיג הדור מרן הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א. לרכישה כעת באתר "המרכז למורשת מרן"

    שימו לב! מחיר מסופסד לחברי "איגוד האברכים והקהילות" בנשיאות מרן שליט"א: 40 ש"ח בלבד (במקום 60+ בחנויות). משלוחים לכל הארץ! במוקד: 053-3116485 (גם באין מענה יחזרו אליכם בע"ה), או במייל: a033060260@gmail.com

דחוף! דעת הראשל"צ בסוכה בקומת קרקע בבני ברק

ציון ש

Well-known member
ידועה הבעיה עם החולדות בבני ברק,
חכמי האשכנזים פסקו שלא יוצאים בסוכה בקומת קרקע ידי חובה כיון שהחולדות יכולות להכנס שם, וסוכה שאי אפשר לישון בה אין יוצא בה ידי"ח אכילה.
מאידך הגר"מ מזוז בשיעורו הורה כדלהלן "בבני ברק זו מכת מדינה. לכן אם אדם יש לו סוכה למטה שהעכברים באים בה, הוא פטור מלישון בה, אבל חייב לקדש ולאכול בה. "
(הרחבות בהודעה הבאה)
מה דעת הראשל"צ בזה??? דחוף!!
@הרב אושרי אזולאי ו @הרב שמעון ללוש
 
וזה לשון הגרמ מזוז בשיעורו (ע"פ מה שפורסם)
"בבני ברק יש מכה מיוחדת, 'מכת עכברים'. העכברים מצויים בשנה הזאת במיוחד, אי אפשר לשבת בסוכה עם העכברים" פתח ראש הישיבה את דבריו, "כל זמן שהאדם עירני בסדר, כתוב, אדם חי אינך צריך לשומרו מן העכברים, אדם ישן (או מת, בר מינן) אתה צריך לעשות עליו משמר מהעכברים (ראה שבת דף קנ“א ע“ב). העכברים יאכלו אתו. אדם יישן בסוכה, ויבואו עכברים ויעקצו אותו מכאן ומכאן… איזה חיים אלה?! זו סוכה?! אי אפשר לישון ככה".

"מה השאלה שלנו? אם מותר לאכול בסוכה ולישון בבית (לא לישון בסוכה, כי העכברים באים אבל אפשר לקדש ולאכול בה). אז חשבו שאפשר לאכול בה. אבל הרמ“א כותב (סי‘ תר“מ ס“ד) "ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה, או שאי אפשר לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל אפילו בדברים שאינו מצטער בהם". והמקור מהמרדכי (פרק הישן רמז תש“מ). החכם צבי (סי‘ צ“ד) חולק עליו, אמר: איך אתה אומר ככה? הרי שיעור סוכה הוא שבעה טפחים על שבעה טפחים. וכי בשבעה טפחים יכול אדם לישון שם? איך הם יספיקו? הרי האדם ארכו ח“י טפחים?! אבל תירצו את זה (אין שאלה שאין לה תירוץ)", אמר ראש הישיבה, תוך שהוא מביא את תירוץ האחרים, וסיכם, כי "זו מחלוקת בין חכם צבי ובין הרמ“א. ומצאו כמה ראשונים שכתבו כמו דעת הרמ“א (עיין בשו“ת תפלה למשה ח“ב סי‘ ט“ל-מ')".

"אבל מאידך" הביא ראש הישיבה סתירה בדברי הרמ"א, "הרמ“א כתב (סי‘ תרל“ט ס“ב) שבמדינות אירופה לא היו ישנים בסוכה מחמת הקור. אז מה עושים עם הרמ“א? פעם הוא אמר שסוכה שאינה ראויה לשינה אסור לאכול בה, ופעם אמר שבאירופה – במדינות פולניא וכדומה – שקר מאד, פטורים מלישון בסוכה?".

"אז אמרו כמה תירוצים (עיין לרב פמ“ג ומחה“ש בסי‘ תר“מ שם)" אמר ראש הישיבה, "תירוץ אחד הוא שאע“פ שֶׁקַּר מאד, אם אדם יתלבש יפה, לוקח שמיכה על שמיכה על שמיכה, יכול לישון שם. על הקור יכולים להתגבר. אמנם לא לכל אחד יש שמיכות, אבל באופן תיאורטי אפשר לעשות את זה". הגר"מ מאזוז אף הביא סיעתא לתירוץ זה, מדברי התוספות במסכת בכתובות (דף ל‘ ע“א ד“ה הכל) בשם הירושלמי (סנהדרין פרק חלק ה“י) המספר על ברכתו של רבנו הקדוש, לאנטונינוס קיסר רומי, ושם מוכח שבאפשר להתגבר על הקור, משא"כ החום, שכמעט ואי אפשר, ואף נאמר בו "ואין נסתר מחמתו" (תהלים י"ט, ז'). והביא אף תירוץ נוסף "ויש עוד תירוץ שאומרים ש"היכא דלא אפשר, שאני" – אם לא אפשר לא אפשר. והדין של הרמ“א שלא יוצאים ידי חובה, נאמר כאשר אפשר לישון, רק שהסוכה קטנה, אז צריך שתהיה סוכה גדולה. ככה מתרצים".

"עכשיו לגבי העכברים" עבר ראש הישיבה לפסק ההלכה בנידון הסוכות, "שני התירוצים האלה פוטרים אותנו משינה, אבל הסוכה כשרה לאכילה ויוצאים בה ידי חובה. אם התירוץ הראשון דהיכא דלא אפשר שאני – כאן לא אפשר. מה תעשה? אין לך מקום לעשות סוכה אחרת ואם תאמר לי שהטעם הוא בגלל שאפשר להתלבש טוב, גם כאן אפשר שהוא יעשה את המטה גבוהה קצת וממילא הכל יעבור. אפשר שיתחפר טוב. שיעשה רשת של עכברים ותצוד בו את העכבר. תאמר לעכבר: ”אה חביבי, באת לישון בסוכה? אתה מחר הולך לגיהנם“… והעכבר יגיד לחבירו וחבירו לחבירו [וכולם יברחו…], הכל בסדר".

לאחר המשא ומתן ההלכתי, פסק ראש הישיבה: "בבני ברק זו מכת מדינה. לכן אם אדם יש לו סוכה למטה שהעכברים באים בה, הוא פטור מלישון בה, אבל חייב לקדש ולאכול בה. פשוט ככה".
 
הפוסק הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, גאב"ד 'שערי הוראה' ורב מערב בני ברק, פרסם היום (חמישי) פסק מפתיע ונדיר בעקבות מכת העכברים והחולדות בעיר בני ברק.

בבית הרב פרסמו את הפסק, לפיו, אם עד חג הסוכות הבעל"ט, לא ניפטר ממכת העכברים, הרי שלא יוכלו לצאת ידי חובת ישיבה בסוכה, בסוכות הממוקמות בקומת קרקע, ברחובות, בחצרות וכדו', וכל מקום שהעכברים יכולים להגיע לשם, כדין מצטער.

וההסבר של הרב הוא כי על פי ההלכה, אם מישהו עושה סוכה במקום שיש חיות, או כל סיבה שאנשים מפחדים לשבת שם, גם אם הוא עצמו לא מפחד, עצם הדבר שרוב האנשים לא יכולים לשבת בכזה מקום, הוא לא יוצא ידי חובת ישיבה בסוכה, לגבי יום ראשון של סוכות, אם אין לו אפשרות אחרת מותר להשתמש בכזה סוכה.
 
תשובתו של הגר"י זילברשטיין הובאה על ידי נכדו הרב חיים מלין בקו 'שיח יצחק', בו מובא מדי יום ויום כמה וכמה שאלות אקטואליות ומרתקות שהגיעו לשולחנו של הרב, וכה הייתה תשובתו של הרב זילברשטיין:

בתחילת דבריו ציין כי נשאל בעבר בעולה חדש מרוסיה שבנה סוכה בחצר, וגילו שמסתובב נחש ארסי בחצר, וכולם ברחו אך הוא רצה לשבת בסוכה ולברך עליה, משום שהיה בצבא ברוסיה ושם חינכוהו להלחם ושאין לפחד מנחשים. הגר"י זילברשטיין השיבו כי כיון שאמרו חז"ל (יבמות דף קיב:) שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, אם כן אין זה בכלל דירה, ובסוכה שנאמר 'תשבו כעין תדורו' אי אפשר לקיים את המצוה כשיש נחש ארסי שמסתובב, ואסור לו לברך על סוכה זו כי הברכה לבטלה.

אך סיים הרב, כי לגבי עכברים לא נאמר דין זה, אלא הדבר תלוי במידת הפחד שלו, שאם הוא מפחד מעכברים הרי זה מצטער ואינו יוצא ידי חובה, אבל אם אינו מפחד ואינו נרתע או חושש, הרי שיוצא ידי חובה.

אך דן הרב זילברשטיין, באדם שהוא עצמו אינו מפחד מעכברים, אבל אשתו וילדיו כן מפחדים, והכריע כי אם באמת כך הוא המצב, הרי שאי אפשר לעשות שם סוכה, ובזמננו נשים וילדים מפחדים ונרתעים מאד מעכברים, ובשבילם זה מצטער הפטור מן הסוכה, וסיים שצריך עיון אם אפשר לעשות סוכה במקום שעכברים ייכנסו לסוכה.
 
פסק הלכה מהפוסק הגאון רבי עמרם פריד לגבי שינה בסוכה בבני ברק מחמת מכת העכברים מופיעה בכתב על ידי תלמידו הרב יוסף אביטבול מחבר הגיליון 'אור השבת'.

בשאלה שהגיעה למעונו, נכתב כי לגבי בני ברק יש מכת עכברים, בהרבה בנינים שיש גרוטאות ופחי זבל, וכדו', ויש לדון האם יוצאים ידי חובת סוכה בסוכה שבונים ברחוב או מאחורי הבניינים במקום שמצוי בו עכברים, כיון שאינה סוכה ראויה לדירה.


בנוסף נשאלה השאלה, האם חשב שבנה סוכה במקום שאין עכברים ובאמצע הלילה הגיעו עכברים לסוכתו, האם חייב להמשיך לישון שם, והאם חייב לחפש מקום חלופי.

בתשובתו ענה הגאון רבי עמרם פריד כי אין לבנות סוכה במקום שיש בו עכברים, ואם בנאה שם לא יצא ידי חובת סוכה כלל, וצריך להוציא עד חומש מממונו לבנות סוכה אטומה או במקום גבוה שלא יבואו לשם עכברים, ויהיה מצטער מהסוכה.

הרב פריד מתייחס לחלק השני של השאלה, אם לא ידע שיש שם עכברים, ובאמצע סוכות רואה שיש שם עכברים, בדיעבד יוצא בסוכה זו באכילה, ובשינה הרי הוא פטור מהסוכה מחמת דין מצטער, ואם אין לו טורח גדול צריך ללכת לסוכת חברו או שכנו או קרוביו
 
לפי הנראה בסוגיות בזה, דעת הפוסקים שהסוכה הזאת פסולה אף ביום לדברים אחרים, וכמו שכתב כתב המגן אברהם (סימן תר"מ סק"ז) בשם שו"ת רמ"א (סימן כט) ובדרכי משה (סק"ד) להחמיר בזה וכן במשנ"ב (ס"ק יט).
 
לא הבנתי למה אי אפשר לסגור טוב טוב מלמטה שלא יכנסו העכרבים?
ואגב לגבי הנחש שהיה בבני ברק אמרתי לרב צורן שחבל שהרגו בזמנו את הנחש השחור שהוא בכלל לא ארסי אלא נקרא זעמן שחור ומכלה את כל החולדות והעכברים, ובצורה שהרגו אותו אם זה היה ארסי הוא מזמן היה מכיש אותם
[אגב לידיעה באופן כללי לא יכול להיות נחש שחור באורך יותר ממטר שהוא ארסי! תבדקו אותי]
 
לא הבנתי בכלל מה ההו"א???
זה כמו שתשאל מה דעת הראשון לציון שליט"א בענין הפעלת מיקרוגל בשבת...
סוכה שבנו אותה במקום שעכברים מצוים בה, ויכולים להיכנס לשמה בכל רגע נתון, פשיטא שאין שום חיוב כלל ועיקר לאכול ולישון בסוכה כזאת, דאין לך מצטער גדול מזה???!!! ע"ז גופא דברו חז"ל!!!
זאת דוגמא מובהקת ביותר לדין מצטער
ואם גם בזה יש לדון, א"כ עקרת כל דין מצטער ששורשו ומקורו בגמ' ובראשונים כולם.
מה שחילק הגר"מ מאזוז בין אכילה לשינה זה תמוה ביותר!!! והסברות שאמר שם בעלון בית נאמן תמוהים ולא מובנים, אחר מחילה מהדרת גאונו!
 
הפוסק הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, גאב"ד 'שערי הוראה' ורב מערב בני ברק, פרסם היום (חמישי) פסק מפתיע ונדיר בעקבות מכת העכברים והחולדות בעיר בני ברק.

בבית הרב פרסמו את הפסק, לפיו, אם עד חג הסוכות הבעל"ט, לא ניפטר ממכת העכברים, הרי שלא יוכלו לצאת ידי חובת ישיבה בסוכה, בסוכות הממוקמות בקומת קרקע, ברחובות, בחצרות וכדו', וכל מקום שהעכברים יכולים להגיע לשם, כדין מצטער.

וההסבר של הרב הוא כי על פי ההלכה, אם מישהו עושה סוכה במקום שיש חיות, או כל סיבה שאנשים מפחדים לשבת שם, גם אם הוא עצמו לא מפחד, עצם הדבר שרוב האנשים לא יכולים לשבת בכזה מקום, הוא לא יוצא ידי חובת ישיבה בסוכה, לגבי יום ראשון של סוכות, אם אין לו אפשרות אחרת מותר להשתמש בכזה סוכה.
פוסקי בני ברק על סוכות עם עכברים.jpg
פסק הלכה מהפוסק הגאון רבי עמרם פריד לגבי שינה בסוכה בבני ברק מחמת מכת העכברים מופיעה בכתב על ידי תלמידו הרב יוסף אביטבול מחבר הגיליון 'אור השבת'.

בשאלה שהגיעה למעונו, נכתב כי לגבי בני ברק יש מכת עכברים, בהרבה בנינים שיש גרוטאות ופחי זבל, וכדו', ויש לדון האם יוצאים ידי חובת סוכה בסוכה שבונים ברחוב או מאחורי הבניינים במקום שמצוי בו עכברים, כיון שאינה סוכה ראויה לדירה.


בנוסף נשאלה השאלה, האם חשב שבנה סוכה במקום שאין עכברים ובאמצע הלילה הגיעו עכברים לסוכתו, האם חייב להמשיך לישון שם, והאם חייב לחפש מקום חלופי.

בתשובתו ענה הגאון רבי עמרם פריד כי אין לבנות סוכה במקום שיש בו עכברים, ואם בנאה שם לא יצא ידי חובת סוכה כלל, וצריך להוציא עד חומש מממונו לבנות סוכה אטומה או במקום גבוה שלא יבואו לשם עכברים, ויהיה מצטער מהסוכה.

הרב פריד מתייחס לחלק השני של השאלה, אם לא ידע שיש שם עכברים, ובאמצע סוכות רואה שיש שם עכברים, בדיעבד יוצא בסוכה זו באכילה, ובשינה הרי הוא פטור מהסוכה מחמת דין מצטער, ואם אין לו טורח גדול צריך ללכת לסוכת חברו או שכנו או קרוביו
1695857297897.png
לכאו' אם יתלה בסוכתו תמונה של ר' שעיה בן ר' משה יהיה חייב לישן שם.
השאלה אם זה מועיל רק לעכברים או גם לחולדות...
1695857501878.png
 
תשובתו של הגר"י זילברשטיין.....

ובזמננו נשים וילדים מפחדים ונרתעים מאד מעכברים, ובשבילם זה מצטער הפטור מן הסוכה
צ"ב, מאי איכפת לן שבשבילם זה מצטער, הרי בלא"ה אינם חייבים בסוכה. ואולי כוונתו, שכיון שהם מפחדים ומצטערים, ממילא גם "כלפיו" יש דין מצטער, שהרי משפחה אחת הם. וצ"ע.
 
נערך לאחרונה:
לא הבנתי בכלל מה ההו"א???
זה כמו שתשאל מה דעת הראשון לציון שליט"א בענין הפעלת מיקרוגל בשבת...
סוכה שבנו אותה במקום שעכברים מצוים בה, ויכולים להיכנס לשמה בכל רגע נתון, פשיטא שאין שום חיוב כלל ועיקר לאכול ולישון בסוכה כזאת, דאין לך מצטער גדול מזה???!!! ע"ז גופא דברו חז"ל!!!
זאת דוגמא מובהקת ביותר לדין מצטער
ואם גם בזה יש לדון, א"כ עקרת כל דין מצטער ששורשו ומקורו בגמ' ובראשונים כולם.
מה שחילק הגר"מ מאזוז בין אכילה לשינה זה תמוה ביותר!!! והסברות שאמר שם בעלון בית נאמן תמוהים ולא מובנים, אחר מחילה מהדרת גאונו!
א. מה זאת אומרת מה הו"א?!
הרי הרב גאב"ד "שערי הוראה" הגר"ש שטרן, הרב מנשה שאול קליין, הרב מנחם מנדל לובין, הרב יצחק זילברשטיין, הרב עמרם פריד, הרב חיים משה כץ ומרן הגר"מ מאזוז שהתייחסו לנושא ההלכתי הזה, וכי סתם דנו ועשו משא ומתן?! בוודאי שזו שאלה.
ב. זה לא פשוט, הרי יש סתירה ברמ"א, כפי שקראת בדבריהם. אז הספק אולי נסמוך על דעת הרמ"א השנייה, או מאידך על דעת הרמ"א הראשונה ודעת החכם צבי?
ג. לפי מה שהביא הגר"מ מאזוז מדברי הגמרא בשבת קנ"א, צריך לכאורה להתחייב באכילה (כפי שהוא פסק למעשה). אתה מכניס את הרגש שלך ואומר לא אי אפשר כי לא נוח, אבל מבחינה הלכתית, מיהא לא איפטר מחיובא דאכילה, ושינה שאני דלא אפשר, דאין העכברים יראים הימנו.
סוף דבר: תקרא את דברי ראש הישיבה הגר"מ מאזוז ואל תאמר "תמוה ביותר, דברים תמוהים ולא מובנים וכו'".
הרב האריך והביא ראיות וסתירות, אתה הסתכלת מלמעלה, כחותה על גחלים, ומהרת להגיב, ולומר "דמאי דמספקא ליה לכל הרבנים הנ"ל, פשיטא לך".
ואם הראש"ל לא התייחס לנושא, זה לא אומר שזה לא ספק. זה אומר שלא הובא לבית מדרשו השאלה הנזכרת. ופשוט.
 
לכאו' אם יתלה בסוכתו תמונה של ר' שעיה בן ר' משה יהיה חייב לישן שם.
 
ראיתי כתוב על ציונו "לא כעס מעולם", אשריו ואשרי חלקו, זיע"א
 
חזור
חלק עליון