• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

דעת מרן זצל על הורדת שידוך עם פאה

הייתי שבוע שעבר אצל מרן הראש"ל שליט"א ונשאל מאחד הבחורים אם להוריד שידוך בגלל פאה, ואמר עד גיל 22 להוריד שידוך שרוצה פאה. אבל מאחרי גיל 22 לבוא ולשאול אותו שוב, או להתייעץ עם ת"ח אמיתי

אחד מגדולי תלמידי מרן הראש"ל שליט"א (שלמד אצלו במחזורים הראשונים) וחסיד מובהק שלו העיד ששמע באוזניו כמה פעמים שבאו בחורים להתייעץ אודות הבחורה שרוצה פאה, והגיב בביטול: "שטויות, זה מום עובר, יש לה יראת שמים? מידות טובות? לא נורא, שתלבש פאה".

ומאחר (כמדומני שלמד בכולל מאור ישראל) שמעתי שהלך למרן הגר"ע יוסף זצ"ל והורה לו להתחתן עמה, והיסס בדבר, וביקש ממנו היתר בכתב שלא יאונה לו כל רע, וכתב לו הרב זצ"ל שמתיר, ולוקח את כל האחריות על עצמו! ואינו רוצה לפרסם הכתב.

וכן בספר מעין אומר חלק י"ב הביא תשובות מרן בזה:

שאלה: נפגש עם בחורה טובה מכל הבחינות, אך היא מתעקשת על פאה. מה יעשה? תשובה: "שיסגור, וישפיע עליה אח"כ" (פרק ג' סי' שפ"ה, עמ' ת"כ).

שאלה: בחורה שרוצה פאה, וזה עומד בפני ביטול כל הנישואין, מחמת שהבחור אינו מוכן, מה לעשות? תשובה: "יעלים עין" (פרק ב' שאלה ט/ח, עמ' קנ"ד).

שאלה: בעל תשובה, הציעו לו בחורה שרוצה ללבוש פאה. שאל האם יוכל לשאתה, והוא ישפיע עליה אחר הנישואין שתעבור למטפחת? תשובה: "אפשר" (פרק ג סי' ר"ה, עמ' שס"א).

שאלה: בחור בן שלושים ושתים, הציעו לו בחורה מחסידות חב"ד שרצתה רק פאה, ובגלל זה עזבו. כעת הציעו לו אותה שוב, ואמר אולי זה סימן משמים? תשובה: "שיקח אותה, הוא כבר זקן, עד מתי יחכה" (פרק ג' סי' רצ"ב, עמ' ש"צ).

שאלה: נכנס בחור לשאול אם לסגור שידוך עם אחת שרוצה פאה והיא יתומה מאב? תשובה: "תסגור איתה, היא כבר בהמשך תלבש מטפחת" (פרק ג' סי' רל"ה, עמ' שע"א).

וכן פורסם מהגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל בקובץ אור תורה תשרי תשנ"ב: "אין לבטל שידוך על זה, וכן אין לגרום למחלוקת על זה".

אבל אם היה להיפך, שהבחור דרש פאה והבחורה רצתה לכסות במטפחת, על זה מרן הקפיד והתבטא בחריפות.
 
ונימוק החילוק הוא ברור לפקצ”ד וכמוזכר בדברינו בפנים, שכיון שאיסור פריעת ראש הוא איסור על האשה (ואילו הגבר אינו מחוייב אלא בדין “הוכח תוכיח” בשפה רכה עד המקום שידו מגעת), ממילא אין כל היתר לאשה להסכים לשידוך שמכריח אותה לחבוש פאה

טעה בזה, ובוודאי שאין לגבר להתחתן מלכתחילה עם אשה הלובשת בגדי פריצות, ואם היתה הולכת עם חצאית מיני וכדו', היה מורה מרן להימנע משידוך זה בכל תוקף, ולא מתיר להתחתן מחמת שזה עניינה, והגבר מחוייב רק ב"הוכח תוכיח"... אלא התיר כי התחשב בדעת המתירים, כמו שסמך עליהם לענין אלמנה וגרושה, וזה לשונו (לאחר שהביא את הש"ג והרמ"א והפמ"ג והמשנ"ב): "כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל".

ובדעת מרן זצ"ל נראה פשוט שיש לחלק בין אשה הרוצה להיראות כמו חברותיה, ואין אשה אלא ליופי, ובפרט שנשים דעתן קלות ואפשר לשכנען בהמשך הדרך (ואני מכיר כמה ששכנעו את נשותיהם והצליחו), לבין גבר שחשוב לו שאשתו תהיה יפה, במקום לשים דגש על יראת שמים ומידות טובות.
 
טעה בזה, ובוודאי שאין לגבר להתחתן מלכתחילה עם אשה הלובשת בגדי פריצות, ואם היתה הולכת עם חצאית מיני וכדו', היה מורה מרן להימנע משידוך זה בכל תוקף, ולא מתיר להתחתן מחמת שזה עניינה, והגבר מחוייב רק ב"הוכח תוכיח"... אלא התיר כי התחשב בדעת המתירים, כמו שסמך עליהם לענין אלמנה וגרושה, וזה לשונו (לאחר שהביא את הש"ג והרמ"א והפמ"ג והמשנ"ב): "כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל".
יש חילוק גדול בין פאה לבין חצאית כמו שהזכיר שאין מי שחושב שזה בסדר, ולכן ברור שהבחורה פרוצה ואין להנשא לה. זה לא קשור ללסמוך על דעת המתירים.
 
כל מה שכתב הניק עובר ושב הוא מדברי בעל חן וכבוד, ויש לקחת אותם בערבון מוגבל
מה זה הספר הזה?
מילא הסיפורים זה תלוי מאפה המקור.
אבל על הטענות ההלכתיות מה זה משנה מאיזה ספר.
אם יש לך להשיב ע"ז עניינית ניחא.
אם אין לך והטענות שטוען נכונות אז מזה מגרע מאיזה ספר הוציא?
 
נערך לאחרונה:
מזה הספר הזה?
מילא הסיפורים זה תלוי מאפה המקור.
אבל על הטענות ההלכתיות מזה משנה מאיזה ספר.
אם יש לך להשיב ע"ז עינינית ניחא.
אם אין לך והטענות שטוען נכונות אז מזה מגרע מאיזה ספר הוציא?
תעיין באשכולות האחרים על פאה נכרית בפורום
 
הנה בענין זה מצאתי מציאה קטנה אגב עיוני בילק''י ד' תעניות [עמ' שכד] שמנה ענינים בהלכה שהנכון הוא להחמיר בהם וז''ל שם ''וכן ראוי מאוד להחמיר בפאה נוכרית'' ושם מבאר הטעם ומלשונו משמע שאין הדבר אלא בגדר חומרא ראויה מאוד ולא בגדר איסור לדינא וצ''ע
 
הנה בענין זה מצאתי מציאה קטנה אגב עיוני בילק''י ד' תעניות [עמ' שכד] שמנה ענינים בהלכה שהנכון הוא להחמיר בהם וז''ל שם ''וכן ראוי מאוד להחמיר בפאה נוכרית'' ושם מבאר הטעם ומלשונו משמע שאין הדבר אלא בגדר חומרא ראויה מאוד ולא בגדר איסור לדינא וצ''ע
פשוט שאין כוונתו מתורת חומרא בעלמא.
אלא חומרא מדינא.

יש עמי מכתב חדש ומעניין בענין, בהמשך אפרסמו בלו"ן. כרגע אני עסוק קצת.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון