דעת מרן שליט"א בעניין גיוס

אם ראשי המדינה זה בגצ שר"י הינך צודק. אם אלו ראשי הממשלות למינם נראה שהבינו.
ראשי הממשלות (אולי למעט בגין) רק הבינו שהתורה מגנא ומצלא את הקואליציה ותו לא...
גם בן גורגור שהיה אצל החזון איש לא נעשה ת"ח או אוהב תורה מזה, אלא יצא בהתפעלות שהשפיעה באופן מעשי לדורות, אך רעיונית כל רביי המדינה לדורותיה סברו שבוודאי שכולם צריכים להתגייס למעט 'חבורת עילויים' (על משקל אותם חרדים שרצה בן גורגור לשמר במוזיאון עפ"ל) וכנודע בהיסטוריית מדינתנו. ואכמ"ל.
 
כל מילה בסלע!!
אני רואה שאני מגיב את אותו דבר לכמעט כל העונים אז אני מדייק:
השאלה היא לא למה גדולי הדור הורו שלא להתגייס. הדברים ברורים ופשוטים שמדובר בשמד רוחני ולכן פיקוח נפש גשמי לא דוחה פיקוח נפש רוחני , וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו וכו'.


השאלה שלי היא,מדוע מרן שליטא,וכן להבדיל בין החיים לחיים הרב מרדכי אליהו זצוקל ומסתמא עוד גדולים עושים את 1 מ 2 הדברים הבאים:
1. מחלקים לעניין איסור גיוס בין הלומדים ללא לומדים
2. מציגים בשיעורים או בשיחות או ראיונות לתקשורת קו שנוקט שהסיבה לאי הגיוס היא מעלת והגנת התורה,בעוד שכל המקורות מחז"ל כמעט(אולי למעט אברהם שהשתמש בת"ח במלחמה) מראים שדווקא הת"ח והצדיקים יוצאים להלחם(כשמדובר בצבא תורני) כמו משה רבנו,דוד המלך,בניהו וכו'
תשוח"ח על הפירגון.
לגבי שאלותיו של כבודו שאני רואה שממש נלחם עליהם כדרכה של תורה באשכול זה.
נלע"ד שהסיבות לכך (עד כמה שא(י)ני מורשה לפרש דעת גדולים) הינם:
1. לא כל מה שמובן בביהמ"ד ניתן להאמר בחוץ. אנו מדברים על 'זמני מסך', כלומר משפטים קצובים לרגעים שבהם צריכים רבותינו להבהיר דעה נחרצת לחלוטין. וא"א להתחיל לבאר לחילוני שיושב בבית על הספה וצופה במסך, את כל השתלשלות התורה, ושתורתנו תורת אמת, שזה התנאי פתיחה לדיון כזה היותנו מאמינים באמיתות הבורא, תורתו, ונביאיו.
ולכן כשרבותינו הוצרכו לומר את דבריהם מחוץ לביהמ"ד, הם אמרו את הדברים הנ"ל. איני יודע, אך לא נראה לי שכך היו הם מורים הלכה ולמעשה לאב לילד שנשר מהדרך... (ומי שיש בידו עדויות לכאן או להיפך, יעלה ויביא)
2. מהסיבה הנ"ל משתלשלת זו - כשמרנן ורבנן היו צריכים להביע עמדה בנושא זה הם העדיפו כבר לנגוע בליבת הדבר, שהרי המלחמה פה בארץ אינה על כוח אדם בצבא כמו שסבורים התמימים שבעם, אלא על חילון החברה החרדית בלבד וכנודע (אתמול חשף פרוש כי ישנם 14% מקבלי פטור מהציבור הכללי מבלי שום סיבה רק לדרישתם, ואין פוצה פה ומצפצף, בזמן שהחרדים הם 16% ממקבלי הפטור מנימוקי לימוד תורה, ועליהם יהום הסער), וא"כ ההסבר צריך להיות בכוח וחשיבות התורה הקדושה, ובפרט לדידן בני התורה שאיננו מכירים במדינה זו כריבונות על כלל ישראל, אלא כברירת מחדל. וממילא לדידן אין דבר כזה צבא יהודי, עוד לפני שאנו מדברים מי ישרת בו בניהו בן יהוידע או להבדיל א"א הבדלות בני גנץ... אין כזה דבר ריבונות יהודית אלא ע"פ תורה ואנו שואפים רק למשיח שיעשה זאת (בשונה מבני הציונות הדתית שרואים במדינתנו גאולה, וממילא המדינה היא ריבונות ראויה רק צריך לדון היאך יראה הצבא).

בתקווה שאריכות זו הייתה כדי הצורך.
 
בכל השיעורים מרן מדבר על כך שכל ראשי השלטון ושאר אחינו החילונים, צריכים לדעת להעריך את לומדי התורה שהם העיקר להצלחה בכל דבר!
לגבי שאלתך מתי ייצאו בני התורה לצבא,, כרגע אין זה עניין כלל, כי צריך שגדולי ישראל יראו שזה עונה להגדרה גם מלחמת מצווה וגם שהצבא ברוחניות יתאים לצביון החרדי ע"פ התורה
ולכן פשוט וברור שגם מי שלא לומד חל עליו איסור ע"פ גדולי התורה ללכת לצבא,
ולכן כשהרב מגדל ומחזק את לומדי התורה ואת פועלם הוא מתייחס רק לאלו שלומדים, ולא לאלו שיצאו מהישיבות או עובדים חלקית
מחילה מכבודו ,לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו ולהבין את הקשר הלוגי בין השורה האחרונה לבין השורה לפני אחרונה
 
תשוח"ח על הפירגון.
לגבי שאלותיו של כבודו שאני רואה שממש נלחם עליהם כדרכה של תורה באשכול זה.
נלע"ד שהסיבות לכך (עד כמה שא(י)ני מורשה לפרש דעת גדולים) הינם:
1. לא כל מה שמובן בביהמ"ד ניתן להאמר בחוץ. אנו מדברים על 'זמני מסך', כלומר משפטים קצובים לרגעים שבהם צריכים רבותינו להבהיר דעה נחרצת לחלוטין. וא"א להתחיל לבאר לחילוני שיושב בבית על הספה וצופה במסך, את כל השתלשלות התורה, ושתורתנו תורת אמת, שזה התנאי פתיחה לדיון כזה היותנו מאמינים באמיתות הבורא, תורתו, ונביאיו.
ולכן כשרבותינו הוצרכו לומר את דבריהם מחוץ לביהמ"ד, הם אמרו את הדברים הנ"ל. איני יודע, אך לא נראה לי שכך היו הם מורים הלכה ולמעשה לאב לילד שנשר מהדרך... (ומי שיש בידו עדויות לכאן או להיפך, יעלה ויביא)
2. מהסיבה הנ"ל משתלשלת זו - כשמרנן ורבנן היו צריכים להביע עמדה בנושא זה הם העדיפו כבר לנגוע בליבת הדבר, שהרי המלחמה פה בארץ אינה על כוח אדם בצבא כמו שסבורים התמימים שבעם, אלא על חילון החברה החרדית בלבד וכנודע (אתמול חשף פרוש כי ישנם 14% מקבלי פטור מהציבור הכללי מבלי שום סיבה רק לדרישתם, ואין פוצה פה ומצפצף, בזמן שהחרדים הם 16% ממקבלי הפטור מנימוקי לימוד תורה, ועליהם יהום הסער), וא"כ ההסבר צריך להיות בכוח וחשיבות התורה הקדושה, ובפרט לדידן בני התורה שאיננו מכירים במדינה זו כריבונות על כלל ישראל, אלא כברירת מחדל. וממילא לדידן אין דבר כזה צבא יהודי, עוד לפני שאנו מדברים מי ישרת בו בניהו בן יהוידע או להבדיל א"א הבדלות בני גנץ... אין כזה דבר ריבונות יהודית אלא ע"פ תורה ואנו שואפים רק למשיח שיעשה זאת (בשונה מבני הציונות הדתית שרואים במדינתנו גאולה, וממילא המדינה היא ריבונות ראויה רק צריך לדון היאך יראה הצבא).

בתקווה שאריכות זו הייתה כדי הצורך.
אכן כן,אני באמת רוצה להבין את ההשקפה התורנית העולה מהעניין כאן,בלי קשר למעשה בפועל(ברור שבזה הולכים אחר גדולי הדור וזו לא שאלה למעשה,אלא להלכה בלבד -להבין מה דעת התורה בנושא)
בנוגע ל 1 אכן הדבר ברור לי
בנוגע ל2, אדרבא מתשובת כבודו מתחזקת השאלה שלי - אם ליבת העניין היא הרצון לחלן את החרדים,מדוע מדברים על חשיבות התורה? למה לא לקרוא לילד בשמו,ולומר שצבא כזה שאיננו תורני ויגרום לנשירה - הוא הגורם המונע גיוס, שכן אנחנו נשמח להתגייס ולהגן על עם ישראל בגופינו,אבל אם מדובר במצב שיוביל לעבירות פקיוח הנפש הרוחני דוחה את פיקוח הנפש הגשמי

לעניין שרק המשיח יבנה את המדינה/צבא,אני מאוד חושש שכבודו מעלה את שיטת סאטמר,עד כמה שידוע לי מרן זיעא ממש לא אחז כך,והוא ראה במדינהבחלק מהדברים כמובן כן דבר שיש לו יתרונות. ואם אנחנו שואפים רק למשיח שיעשה זאת,דהיינו שיטת סאטמר,למה אנחנו בכלל כאן?נחכה בגולה עד שמשיח יבוא.וכן איך הרבנים שלנו נושאים בתפקיד רשמי של מדינה שלשיטה זו היא מעשה שטן? ודאי לענ"ד שזה לא שיטת מרן.
ולכן נשארתי עדיין בצ"ע :)
 
מחילה מכבודו ,לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו ולהבין את הקשר הלוגי בין השורה האחרונה לבין השורה לפני אחרונה
בקצירת האומר:
שורה ראשונה היא ההלכה עליה גדולי הדור תמימי דעים כי אין ללכת לצבא כל בחור באשר הוא, גם אם הוא לא בישיבה!!!
שורה שניה בשאלתך למה הרב לא מתייחס לעניין עצמו של מלחמת מצווה תשובה הרב לא מדבר כלל למה בחורי הישיבות לא מתגייסים אלא רוצה לחזק בעיני הציבור הרחב שידעו להעריך את התורה ולומדיה

ולשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכה כפולה
 
בקצירת האומר:
שורה ראשונה היא ההלכה עליה גדולי הדור תמימי דעים כי אין ללכת לצבא כל בחור באשר הוא, גם אם הוא לא בישיבה!!!
שורה שניה בשאלתך למה הרב לא מתייחס לעניין עצמו של מלחמת מצווה תשובה הרב לא מדבר כלל למה בחורי הישיבות לא מתגייסים אלא רוצה לחזק בעיני הציבור הרחב שידעו להעריך את התורה ולומדיה

ולשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכה כפולה
אני באמת לא יודע, הרי הרב מזכיר בבת אחת את חוק הגיוס ובאותו משפט את החשיבות של לימוד התורה,נראה שמבחינת הרב הדברים שלובים ולא במקרה הוא מדבר על אותם נושאים ביחד..
האם תוכלו לשלוח מקור שמראה שמרן שליטא אומר שבחור שלא לומד שלא יתגייס?
 
עיין במפתחות.
תודה רבה, אכן התשובות היו מולי כל הזמן הזה ולא ידעתי שזה מופיע בספר:) באמת הרב מפרט שם על הכל
רק דבר אחד לא הצלחתי להבין, מניין שמה שהרמבם פטר את שבט לוי וכו מי שעוסק בתורה ממלחמה זה גם ממלחמת מצווה? הרמבם לא ציין אם מדובר במלחמת רשות או לא, והאמת שלכאורה מובן גם למה - הרי במקום אחר "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" ולכן זה כביכול ברור שלא מדובר במלחמות מצווה
אלא אם כן תגיד שההיקש לשבט לוי כמו ששבט לוי היה פטור במלחמת כיבוש הארץ וגם שם זה מלחמת מצווה
ואולי צריך לחלק בין מלחמת מצווה של כיבוש הארץ למלחמת מצווה של התגוננות בגוף(שאפילו אם זה לא בא"י)?
 
תודה רבה, אכן התשובות היו מולי כל הזמן הזה ולא ידעתי שזה מופיע בספר:) באמת הרב מפרט שם על הכל
רק דבר אחד לא הצלחתי להבין, מניין שמה שהרמבם פטר את שבט לוי וכו מי שעוסק בתורה ממלחמה זה גם ממלחמת מצווה? הרמבם לא ציין אם מדובר במלחמת רשות או לא, והאמת שלכאורה מובן גם למה - הרי במקום אחר "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" ולכן זה כביכול ברור שלא מדובר במלחמות מצווה
אלא אם כן תגיד שההיקש לשבט לוי כמו ששבט לוי היה פטור במלחמת כיבוש הארץ וגם שם זה מלחמת מצווה
ואולי צריך לחלק בין מלחמת מצווה של כיבוש הארץ למלחמת מצווה של התגוננות בגוף(שאפילו אם זה לא בא"י)?
כבודו מאריך מאוד באשכול זה
אבל כעת אין מקום לדון כלל אם צריך להלחם במלחמת מצוה או לא
כיון שאסור לאדם למסור את עצמו לשמד רוחני בשביל מלחמת מצוה חשובה ככל שתהיה
ואין כאן מקום לדיון כלל בעצם המלחמה
 
 
כבודו מאריך מאוד באשכול זה
אבל כעת אין מקום לדון כלל אם צריך להלחם במלחמת מצוה או לא
כיון שאסור לאדם למסור את עצמו לשמד רוחני בשביל מלחמת מצוה חשובה ככל שתהיה
ואין כאן מקום לדיון כלל בעצם המלחמה
זה מה שאני אומר במפורש,גם ערכתי את הכותרת,אני בכלל לא דן בשאלת הגיוס של ימינו.ברור ופשוט ש:
א. אם גדולי ישראל ובראשם מרן שליטא אמרו שלא,אז לא
ב. כל הדיון על מלחמת מצווה שייך בצבא הלכתי תורני,זה רחוק מאוד מהמצב היום.

אני התעוררתי לשאול בעקבות שאלת הגיוס הנוכחית,אבל לא עליה.
אני מניח שבע"ה כשאתפנה קצת ב"נ אפתח אשכול חדש ואני אבהיר מראש על מה הדיון - הצטברו לי המון שאלות על מה שקראתי אתמול בילקוט יוסף החדש, ותורה היא וללמוד אני צריך - להבין את השקפת מרן שליטא בעניין גיוס ת"ח למלחמת מצווה(אמיתית)
 
חזור
חלק עליון