הציבור הקדוש מוזמן ליישב את דברי מרן זצ"ל בחלק המודגש בדעת הפמ"ג. מרן זצ"ל כתב בשמו שהוא מחלק לדינא בין שבת ליו"ט, שבע"ש מותר להדליק בשמן שריפה,
אולם בעיו"ט אסור, וכדעת הר"י מלוניל שהזכיר שם.
הצג קובץ מצורף 3279
אולם בפמ"ג כתוב להדיא שמותר גם בעיו"ט.
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תמו ס"ק ג
שאלה, מהו להצית מדורת חמץ
מערב יום טוב שתהא דולקת ביום טוב. תשובה, יראה דשרי. אף אם תאמר מה שכתוב בירושלמי בבמה מדליקין הלכה א' מהו להצית מדורת חמץ ומסיק מאן דיליף מנותר אסור יהיה הפירוש כמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה [סימן] ע"א דאפילו מערב יום טוב אסור, וא"כ ליש אומרים דאנן מסופקין אי כר' יהודה או כחכמים ואזלינן לחומרא ועיין בית שמואל [ס"ק נד] וחלקת מחוקק [ס"ק לט] באה"ע [סימן] כ"ח,
מכל מקום הא בש"ס דילן שבת כ"ג [ע"ב] ולא בשמן שריפה שמא יטה או ביום טוב בערב שבת וכן כתב הר"מ ז"ל בפירוש המשנה [שבת פ"ב משנה א] הא שבת דעלמא שרי, אלמא חולק על הירושלמי בזה, והלכה כתלמודא דידן. ועיין חק יעקב [ס"ק] ב', ולפי מה שכתבתי נראה דשרי ע"כ.
וכ"כ להדיא הכה"ח בסי' תמ"ו אות י"ב בשם הפמ"ג וז"ל משמע דדוקא ביום טוב אסור לשרפו מה שאין כן בערב יום טוב מותר להצית בו את האור סמוך לחשיכה והיא דולקת והולכת ביום טוב, אכן בתשובת הרשב"א סימן ע"א כתב דלמאן דאוסר לשרוף החמץ ביום טוב אסור גם כן להצית בו את האור מערב יום טוב והיא דולקת והולכת ביום טוב יעו"ש. חק יעקב אות ב'.
אמנם הפרי חדש כתב דמותר להצית בו האש בערב יום טוב ודולקת והולכת ביום טוב יעו"ש, וכן הסכים המשבצות זהב אות ג' ע"כ.