• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם אסור לשתות שתיה מגוי משום סכנה? [לא מדין יי"ן וכד'].

מוישי ס"ט

Well-known member
בירושלמי עבודה זרה פרק ב' הלכה ה' [דף ח' סוע"א]:
"אבל נכרית מיילדת בת ישראל, ותני כן מיילדת מבחוץ אבל לא מבפנים, לא תכניס ידה לפנים שלא תמוק את העובר במיעיה, ולא תשקינה כוס של עיקרין".

ובתוספתא (במכלתין פ"ג) גריס "ולא תשקינה כוס עיקרין שחשודין על הנפשות", וכתב ע"ז הפני משה; משמע שאף שהיא רוצה לשתות כוס של עיקרין, לא תקבל מן הנכרית, מפני שחשודין על שפיכות דמים ושמא תשים בתוכה סם המוות. ע"כ.
ולכאורה יש להעיר דלפי דברי הפני משה, אינו ענין ליולדת ונכרית, אלא אם חשודים הנכרים והנכריות שישימו סם הממית בשתיה, א"כ מה לי כוס של עיקרין ומה לי כוס של בירה וכד', ובכל משקה יהיה צריך למיחש לזה, וחמירא סכנתא מאיסורא. וצ"ע. ולע"ע לא ראיתי למי שעמד בזה.
והעירני חכם אחד שליט"א דאכן כאן כתוב הלכה זו ויש ללמוד מכאן שאסור בכל משקה. וזה דוחק. וגם כי לא מצאנו בדברי הפוסקים שיש ענין להחמיר שלא לשתות מגוי סתם משקה שאין בו איסור יין נסך וכד' או שזהו במסיבה של גויים וכד', וכיעוין ביורה דעה סימן קטז ששם השו"ע והפוסקים מבארים את הדברים האסורים מפני הסכנה ולא ראינו למי שהביא הלכה זו.
ושוב אחר ההתבוננות נראה ליישב בס"ד דדוקא בכוס של עיקרין חיישינן להכי, שאם ח"ו הישראלית תמות, יהיה אפשר לתלות זאת בכוס של עיקרין ולא בגויה. אבל מה שאין כן בשאר משקים. וכפי שמצינו שאין איסור לעמוד ליד גוי שמא יהרגוהו אלא כשיש אפשרות לתלות בעוד דבר חיצוני וכגון בדרך שאזי צריך להתגונן באופנים מסויימים כמבואר בבבלי ובירושלמי לעיל. וזאת משום שאם ח"ו יהרגוהו ויבואו לגוי בטענה, יוכל הגוי לומר לסטים מצאוהו בדרך והרגוהו וכיוצ"ב. ואה"נ הוא הדין והוא הטעם בכוס של עיקרין. ודו"ק.
וה' יתברך האיר עיני ומצאתי ראיה ליסוד זה מדבריו של לוי בירושלמי לקמן (פ"ב ה"ב דף ח' ע"ב בדפוס עוז והדר), שנסתפקה הגמרא מהו מיכחול מינהון? רב אמר מאן דבעי מיסתמיא איסתמי, לוי אמר מאן דבעי לממת ימות. ע"כ. ופירש שם הפני משה (ד"ה לוי אמר מאן וכו') וז"ל; דאפילו סכנת מיתה איכא כשיתן עכו"ם זה סם חריף בתוך הכחול. ע"כ. ומבואר שחוששים שבדברים שאפשר שאם יקרה נזק יתלו בחפצים עצמם ולא בגוי, ועי"ז הגוי משתמט מהנזק לומר שאינו עשה את הנזק אלא החפץ, במקום דשכיח כזה דבר, חוששים. ודו"ק.

אשמח לשמוע חוות דעתכם על הענין.
 
להלכה לפי הפשט אפשר לשתות קפה של גויים וכן שכר של גויים (ואין בו משום בישול גויים)

ורבינו האריזל החמיר לא לשתות קפה של גויים
ודאי שכך ההלכה, וכן פסק מרן הגרע"י זיע"א ביחוה דעת בחלק ד' סימן ב"ם.
אלא שכאן דיברנו בענין אחר כפי שיעיין כבודו היטב בדברי במשא ומתן בדברי התוספתא והפני משה בירושלמי.
מדין סכנה. וגם על קוקה קולה אפילו... שלא שייך בזה בישולי עכו"ם וכיוצ"ב..

והשתא דאתינן להכי, יש להעיר מה ששמעתי מאב"ד ת"א הרב אבישי טהרני נר"ו שכיום ישנם כל מיני סוגי קפה בעולם שמערבים בהם שומנים אסורים מן החי, שגם לדעת מרן היחוה דעת יש לאוסרם, ומה שהתיר היחוה דעת זה בקפה ודאי, [היינו שלא מעורב בו דברים של איסור].
מצורף הקישור לשיעור הנז'. זה בדקות הראשונות של השיעור.
 
נראה שכבודו הרגיש בכך, אך אומר כי דברי הירושלמי לא מסכים עם התוספתא להלכה דהירושלמי אמר ולא תשקינה כוס של עיקרין והתוספתא הוסיף כי חשודין על הנפשות, משמע דהירושלמי ס״ל דהאיסור הוא לא משום פיקוח נפש דא״כ הוה לירושלמי לתת את טעם התוספתא. כן נ״ל בס״ד.
(לא ראיתי את הירושלמי בפנים והכל בעיון לפי מה שהבאת)
 
נראה שכבודו הרגיש בכך, אך אומר כי דברי הירושלמי לא מסכים עם התוספתא להלכה דהירושלמי אמר ולא תשקינה כוס של עיקרין והתוספתא הוסיף כי חשודין על הנפשות, משמע דהירושלמי ס״ל דהאיסור הוא לא משום פיקוח נפש דא״כ הוה לירושלמי לתת את טעם התוספתא. כן נ״ל בס״ד.
(לא ראיתי את הירושלמי בפנים והכל בעיון לפי מה שהבאת)
כדאי שיעיין מר בפנים דברי הירושלמי, כל הסוגייא שם. ויראה שאין הכרח לומר שהתוספתא חולק על הירושלמי הנז'. ודו"ק היטב בתוך הסוגיא שם. כי אין לבוא אל שער המלך בלא בשר ויין.
 
כדאי שיעיין מר בפנים דברי הירושלמי, כל הסוגייא שם. ויראה שאין הכרח לומר שהתוספתא חולק על הירושלמי הנז'. ודו"ק היטב בתוך הסוגיא שם. כי אין לבוא אל שער המלך בלא בשר ויין.
התכוונתי להפך שהברייתא דירושלמי חולק על התוספתא, אבל בעז״ה אעיין.
 
בירושלמי עבודה זרה פרק ב' הלכה ה' [דף ח' סוע"א]:
"אבל נכרית מיילדת בת ישראל, ותני כן מיילדת מבחוץ אבל לא מבפנים, לא תכניס ידה לפנים שלא תמוק את העובר במיעיה, ולא תשקינה כוס של עיקרין".

ובתוספתא (במכלתין פ"ג) גריס "ולא תשקינה כוס עיקרין שחשודין על הנפשות", וכתב ע"ז הפני משה; משמע שאף שהיא רוצה לשתות כוס של עיקרין, לא תקבל מן הנכרית, מפני שחשודין על שפיכות דמים ושמא תשים בתוכה סם המוות. ע"כ.
ולכאורה יש להעיר דלפי דברי הפני משה, אינו ענין ליולדת ונכרית, אלא אם חשודים הנכרים והנכריות שישימו סם הממית בשתיה, א"כ מה לי כוס של עיקרין ומה לי כוס של בירה וכד', ובכל משקה יהיה צריך למיחש לזה, וחמירא סכנתא מאיסורא. וצ"ע. ולע"ע לא ראיתי למי שעמד בזה.
והעירני חכם אחד שליט"א דאכן כאן כתוב הלכה זו ויש ללמוד מכאן שאסור בכל משקה. וזה דוחק. וגם כי לא מצאנו בדברי הפוסקים שיש ענין להחמיר שלא לשתות מגוי סתם משקה שאין בו איסור יין נסך וכד' או שזהו במסיבה של גויים וכד', וכיעוין ביורה דעה סימן קטז ששם השו"ע והפוסקים מבארים את הדברים האסורים מפני הסכנה ולא ראינו למי שהביא הלכה זו.
ושוב אחר ההתבוננות נראה ליישב בס"ד דדוקא בכוס של עיקרין חיישינן להכי, שאם ח"ו הישראלית תמות, יהיה אפשר לתלות זאת בכוס של עיקרין ולא בגויה. אבל מה שאין כן בשאר משקים. וכפי שמצינו שאין איסור לעמוד ליד גוי שמא יהרגוהו אלא כשיש אפשרות לתלות בעוד דבר חיצוני וכגון בדרך שאזי צריך להתגונן באופנים מסויימים כמבואר בבבלי ובירושלמי לעיל. וזאת משום שאם ח"ו יהרגוהו ויבואו לגוי בטענה, יוכל הגוי לומר לסטים מצאוהו בדרך והרגוהו וכיוצ"ב. ואה"נ הוא הדין והוא הטעם בכוס של עיקרין. ודו"ק.
וה' יתברך האיר עיני ומצאתי ראיה ליסוד זה מדבריו של לוי בירושלמי לקמן (פ"ב ה"ב דף ח' ע"ב בדפוס עוז והדר), שנסתפקה הגמרא מהו מיכחול מינהון? רב אמר מאן דבעי מיסתמיא איסתמי, לוי אמר מאן דבעי לממת ימות. ע"כ. ופירש שם הפני משה (ד"ה לוי אמר מאן וכו') וז"ל; דאפילו סכנת מיתה איכא כשיתן עכו"ם זה סם חריף בתוך הכחול. ע"כ. ומבואר שחוששים שבדברים שאפשר שאם יקרה נזק יתלו בחפצים עצמם ולא בגוי, ועי"ז הגוי משתמט מהנזק לומר שאינו עשה את הנזק אלא החפץ, במקום דשכיח כזה דבר, חוששים. ודו"ק.

אשמח לשמוע חוות דעתכם על הענין.
שוב מצאתי אחר זמן סייעתא של ממש ליסוד זה מדברי התוספות בעבודה זרה דף י"ב רע"א ד"ה דלא מהדר אפיה. כיע"ש.
אשמח להערות והארות הת"ח היקרים.
 
מלבד החילוק שכתב כב' יתכן להוסיף שהכוס של עיקרין טעמו חריף ומר ולא יורגש אם יותן לתוכו סמא דמותא, משא"כ בכל משקה אחר שטעמו ידוע ומוכר ויהיה מורגש אם ניתן בו סם המוות
ומ"מ החילוק שלי דחוק, דא"כ יהיה אסור לשתות מהגוי כל משקה חריף ביותר, וכן יהיה אסור ליקח ממנו משקה שהיהודי אינו מכיר את טעמו לפנ"כ ובשנותו את טעמו לא ידע כי הרעילו הגוי
 
מלבד החילוק שכתב כב' יתכן להוסיף שהכוס של עיקרין טעמו חריף ומר ולא יורגש אם יותן לתוכו סמא דמותא, משא"כ בכל משקה אחר שטעמו ידוע ומוכר ויהיה מורגש אם ניתן בו סם המוות
ומ"מ החילוק שלי דחוק, דא"כ יהיה אסור לשתות מהגוי כל משקה חריף ביותר, וכן יהיה אסור ליקח ממנו משקה שהיהודי אינו מכיר את טעמו לפנ"כ ובשנותו את טעמו לא ידע כי הרעילו הגוי
מסברא הרעיון יפה. אך מה נעשה שמרן פסק להלכה ביוד"ע בסימן קיד (ס"א ואילך) ש"כל" שכר של גוים מותר בשתיה, רק שלא יהיה בבית הגוי אלא בבית הישראל משום חתנות. ויש עוד תנאים אחרים, שאינם קשורים לעצם השכר.
 
חזור
חלק עליון