סופר אליהו
Active member
האם אתם נוהגים להטביל תבניות של תנור כשהתנור מיוצר מחו"ל
האם אתם נוהגים להטביל תבניות של תנור כשהתנור מיוצר מחו"ל
- Thread starter סופר אליהו
- תאריך התחלה
- צופים 9
אני כן.(אלא שעשיתי כן מבלי לבדוק העניין הלכתית רק הנחתי שכן הוא).
מרפסן איגרי
Active member
בילקוט יוסף חנוכה מהדורת תש"פ בעמוד תשלא פסק שבשעת הצורך אפשר לסמוך על המקילים ולא להטביל
יצחק משען
Well-known member
על מה דיבר שם? על תבניות חד פעמי או קבועות?
מרפסן איגרי
Active member
סופר אליהו
Active member
יש אומרים שלא מהני הפסק
השאלה מה דעת הרב יצחק בזה
חבל שאין ילקוט יוסף טבילת כלים
השאלה מה דעת הרב יצחק בזה
חבל שאין ילקוט יוסף טבילת כלים
מרפסן איגרי
Active member
לא נראה שהרבה נוהגים בזה, הרי גם ככה זה תבנית חד פעמית ולא שווה להשקיע עליה גם נייר אפיה
יצחק משען
Well-known member
השאלה היתה לא על תבניות ח"פ אלא הקבועות של התנור, וע"ז עניתי כנ"ל
בלשון הפוסקים [הפר"ח בסי' תצ"ו ועוד] דבר זה נקרא 'לחלוק בידיים נקיות'.
מרפסן איגרי
Active member
לא שמעתי שלא צריך להטבילם
מה זה גרע מסיר?
מרפסן איגרי
Active member
שאלנו את בד"ץ העדה בעבר וענו ואמרו לנו, שהם לא מטבילים וכל אחד יעשה כמנהגו
וכבר כתבתי על כך בספרי שו"ת אשר השיחב ח"א. קחנו משם
מה שם הספר?
אולי תעלה הדברים לכאן?
שאלה: האם תבנית חד פעמית העשויה מאלומיניום צריכה טבילה?
תשובה: הנה מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בספרו חזו"ע (שבת ח"ב, עמ' נו) מחלוקת הפוסקים בדין קידוש על כוס חד פעמי שלדעת כמה פוסקים (שו"ת אגרות משה, הגאון מסאטמר, שו"ת מנחת יצחק) אין לקדש עליהם משום שאין לו חשיבות של כלי, שהרי הוא מיועד לזריקה. ולעומתם כתבו כמה פוסקים (שו"ת אז נדברו, שו"ת באר משה, שו"ת שבט הלוי, הגרש"ז אויערבך, שו"ת רבבות אפרים, שו"ת ציץ אליעזר ועוד) שאפשר לקדש על כוס חד פעמי משום שתשמישן חשוב וחשיב ככלי, וכ"פ בחזו"ע שם (אלא שכתב להדר ולקדש על כוס מזהב או כסף משום "זה אלי ואנווהו" וכו'). ובבאו' שם כתב שלפי זה להלכה, כלי חד פעמי העשוי מאלומיניום חייב בטבילה, משום שיש עליו תורת כלי, ע"ש. ובררתי עם בד"ץ העדה החרדית שבדרך כלל היא נותנת הכשרות לתבניות אלו, והשיבו לי שאם בהטבעה של חותם הכשרות שיש בתחתית התבנית לא כתוב כלום אלא רק חותם הכשרות, זה מיוצר בארץ, וכשהתבנית מיוצרת בחוץ לארץ הם כותבים בחותם הכשרות "תוצרת חו"ל" וזה הסימן לדעת. ולכן כל מי שקונה תבניות אלומניום יראה שלא יהיה כתוב בכיתוב הכשרות "תוצרת חו"ל" שלא יצטרך טבילה. ואם קונה תבניות בכשרויות אחרות יש לברר את ארץ הייצור. ותלמיד חכם אחד אמר לי כי התבניות של חברת 'טעמן', למרות שמוטבע עליהם שהם מיובאים מחו"ל, יש עליהם השגחה של בד"צ בית יוסף ושם הכל נעשה לפי ההוראות של מרן זיע"א כאשר גמר המלאכה הוא בידי ישראל (הפועלים שם הם שכורים לישראל, וחומר הגלם נרכש מראש על ידי הישראל ועוד כיו"ב), וממילא א"צ טבילה. שו"ר למרן הראש"ל הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקו"י (ספירת העומר, עמ' תקכ בבאו') שהיקל בזה היכא דאי אפשר באופן אחר והוא צורך גדול, ורק הבדצי"ם למיניהם מן הראוי שיעמדו על כך בעת מתן ההכשר למכור את המפעלים של ייצור התבניות בשותפות ליהודי, כך שיהיו פטורים לכולי עלמא מטבילה, יעו"ש. ולכן יש ללכת לפי ההוראות הנ"ל. וע"ע בספר חוט שני (הלכות טבילת כלים, עמ' כו, ע"ש מש"כ בזה).
תשובה: הנה מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בספרו חזו"ע (שבת ח"ב, עמ' נו) מחלוקת הפוסקים בדין קידוש על כוס חד פעמי שלדעת כמה פוסקים (שו"ת אגרות משה, הגאון מסאטמר, שו"ת מנחת יצחק) אין לקדש עליהם משום שאין לו חשיבות של כלי, שהרי הוא מיועד לזריקה. ולעומתם כתבו כמה פוסקים (שו"ת אז נדברו, שו"ת באר משה, שו"ת שבט הלוי, הגרש"ז אויערבך, שו"ת רבבות אפרים, שו"ת ציץ אליעזר ועוד) שאפשר לקדש על כוס חד פעמי משום שתשמישן חשוב וחשיב ככלי, וכ"פ בחזו"ע שם (אלא שכתב להדר ולקדש על כוס מזהב או כסף משום "זה אלי ואנווהו" וכו'). ובבאו' שם כתב שלפי זה להלכה, כלי חד פעמי העשוי מאלומיניום חייב בטבילה, משום שיש עליו תורת כלי, ע"ש. ובררתי עם בד"ץ העדה החרדית שבדרך כלל היא נותנת הכשרות לתבניות אלו, והשיבו לי שאם בהטבעה של חותם הכשרות שיש בתחתית התבנית לא כתוב כלום אלא רק חותם הכשרות, זה מיוצר בארץ, וכשהתבנית מיוצרת בחוץ לארץ הם כותבים בחותם הכשרות "תוצרת חו"ל" וזה הסימן לדעת. ולכן כל מי שקונה תבניות אלומניום יראה שלא יהיה כתוב בכיתוב הכשרות "תוצרת חו"ל" שלא יצטרך טבילה. ואם קונה תבניות בכשרויות אחרות יש לברר את ארץ הייצור. ותלמיד חכם אחד אמר לי כי התבניות של חברת 'טעמן', למרות שמוטבע עליהם שהם מיובאים מחו"ל, יש עליהם השגחה של בד"צ בית יוסף ושם הכל נעשה לפי ההוראות של מרן זיע"א כאשר גמר המלאכה הוא בידי ישראל (הפועלים שם הם שכורים לישראל, וחומר הגלם נרכש מראש על ידי הישראל ועוד כיו"ב), וממילא א"צ טבילה. שו"ר למרן הראש"ל הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקו"י (ספירת העומר, עמ' תקכ בבאו') שהיקל בזה היכא דאי אפשר באופן אחר והוא צורך גדול, ורק הבדצי"ם למיניהם מן הראוי שיעמדו על כך בעת מתן ההכשר למכור את המפעלים של ייצור התבניות בשותפות ליהודי, כך שיהיו פטורים לכולי עלמא מטבילה, יעו"ש. ולכן יש ללכת לפי ההוראות הנ"ל. וע"ע בספר חוט שני (הלכות טבילת כלים, עמ' כו, ע"ש מש"כ בזה).
שו''ת אשר השיב ח"א
אפשר את ההקלטה, אם יש.....
אני גם זוכר משהו במדור ההלכה של הרב ירון אשכנזי בעלון הידברות, שכתב משהו בשם הראשון לציון שליט"א שהורה להם לענות בעניין השאלה הזו שאם זה קשה מידי וכו' אולי אפשר להקל.... משהו כזה.. לא זוכר במדוייק....
וכעת ראיתי באתר הקדוש 'מורשת מרן' תשובה מפורשת של הראשון לציון שליט"א:
בס"ד, י"ד חשון תשפ"א
לכבוד היקר והנעלה, יראת ה' היא אוצרו, ועליו יציץ נזרו, כבוד שם תפארתו, ר' ראובן שמאי נר"ו.
בענין חיוב טבילה במגשי אלומניום חד פעמיים המיוצרים בחו"ל, הנה כיו"ב דנו הפוסקים לענין כהנים לטוס במטוס מעל בית קברות, ומבואר באג"מ, שאין המטוס מקבל טומאה מדאורייתא, שאין מקבלים טומאה מה"ת אלא שש מיני מתכות המוזכרים בתורה. ומרן בחזו"ע (אבילות ב' עמ' נ' סמך על זה לגבי טומאת כהנים שטסים במטוס, שהמטוס עשוי משאר מיני מתכות וממילא אינו מקבל טומאה, והתיר להם לטוס במטוס מעל בית קברות.
ומטעם זה הורינו ברבנות הראשית להקל בשעת צורך גדול שלא להצריך טבילה לכלים חד פעמיים העשויים מאלומניום או נירוסטא דקים מאד, ונזרקים מיד לאחר השימוש, ואמנם ידוע מ"ש בחזו"ע (שבת ב' עמ' נ"ו) שכלים אלה צריכים טבילה בלי ברכה, דכיון שאנו נוקטים שכלי חד פעמי נחשב לכלי גמור, ונוטלים בהם ידים, ומקדשים ומבדילין בכוסות חד פעמי, לפיכך צריכים טבילה. ובשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רטז) כתב, שגם כלי שאינו מקבל טומאה ממש לעניין טבילת כלי סעודה חדשים הנקחים מגוי, שטבילתן היא כדי שיצאו מרשות טומאת הגוי לקדושת ישראל, צריכים טבילה בלי ברכה. וכתב ע"ז, וכן נ"ל נכון.
והנה בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ג סי' כג) כתב שכלים חד פעמיים א"צ טבילה. הגם שדעתו שאפשר לקדש בכוס חד פעמי. [וע"ש בסי' כ"ב מ"ש בכלל לגבי חיוב טבילה בכלי אלומניום]. וגם בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' עו, ח"ד סי' קיד, ח"ה סי' לב, ח"י סי' כג) כתב, שאינם צריכים טבילה, ושנראה ג"כ שאינם מקבלים טומאה. [והביא מדברי הרמב"ם (הל' כלים פ"ה ה"ז) שקרן שמשתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה. והטעם דל"ה כלי רק כשנעשה להשתמש בו תדירות, אבל לא כשנעשה להשליכה תיכף. אלא שהוא שנוי במח' האח' אם דין זה תלוי בדיני כלי לגבי קבלת טומאה]. וכ"כ בשו"ת חלקת יעקב (ח"א א"ח סי' קנב, יו"ד סי' מו) ומטעם שאין על כלים אלו שם כלי לגבי קבלת טומאה, כיון דעומדים להזרק, וכמבואר במשנה (כלים פט"ז מ"ה ובר"ש שם) וברמב"ם (כלים שם) דבחושב לאכול מה שבתוכו ולזרקו, טהור, וה"ה שאין עליהם שם כלי לענין טבילת כלים. וכ"כ בקובץ מבית לוי (ח"ה עמ' כד), ובשו"ת אז נדברו (ח"ז סי' עא). ומה שכשר לקידוש הוא משום דסו"ס הוא כלי המחזיק בו רביעית יין.
אמנם בשו"ת משנה"ל (ח"ז סי' קיא) השיב ע"ד המנחת יצחק כיעו"ש. וכ"כ עוד בחט"ז (סי' כ, וסי' קלא) דמה בכך שמשתמשין בו רק חד פעמי, דאטו דכמה פעמים השתמשות כתיב בתורה, כלי סעודה כתיב, וכל שהוא כלי חייב בטבילה, ובשלמא אילו לא הי' ראוי רק להשתמש פעם אחת, היה מקום לדון בזה, אבל כלים אלו הם ראוים לשימוש כמה פעמים, וכמה אנשים באמת משתמשין בו כמה פעמים, ובודאי שחייבין בטבילה כשאר כלים. ומאן ספון להתיר איסור דאור' בכלי אלומיניום שלא לטבול מכח איזה סברות. עכ"ד. והעיד שכך הסכים לדבריו הגרי"ש אלישיב בפשיטות שכלים אלו חייבים בטבילה. רק שלא יברך על הטבילה.
ומ"מ הקונה קופסאות שימורים כשרים או בקבוקי בירה מגוי, אינו חייב לערות המאכל או המשקה מיד לכלי אחר מאחר והצנצנת לא הטבילוה, דהוי שוא"ת, ואינו נחשב כשימוש לכתחלה בלא טבילה. כמ"ש מהרי"ל דיסקין (קו"א אות קלו), וע"ע בשו"ת משנה"ל (ח"ד סי' קז) שהתיר מטעם דאיסורא לא ניח"ל למקני, ואין דעתו לקנות הקופסא והקנקן. והובא ביבי"א (ח"ז יו"ד סי' ט)
וע' באול"צ (ח"א סי' כד), שצנצנות של קפה נמס וכי"ב שקונים מבתי חרושת של גויים, במקומות שלאחר השימוש בתי החרושת אינם מקבלים את הצנצנות בחזרה, ונועדו לשימוש חד פעמי, אינם צריכים טבילה. ואפי' אם בדעתו להשתמש בצנצנת לאחר שיסיים להשתמש בתוכנה, כיון דבשעת הייצור אינו נחשב לכלי, ורק בשעה שחושב הישראל הקונהו להשתמש בו ולעשותו כלי, רק אז חל עליו שם כלי, והרי הוא ברשות הישראל כבר, וברשותו נוצר כלי, בכה"ג לא בעי טבילה, ובפרט בכלי זכוכית שחיוב טבילתן דרבנן, וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מכלים ה"ה) דיש להקל].
ויש מי שכתב ששמע בשם הגרי"ש אלישיב, שיש עצה לזה, שיעקם דופן אחת של התבנית, באופן שאינה ראויה לשימוש, דהוי כמו סתירת הכלי, ואחרי כן כשמיישר את הדופן, נחשב שבנה את הכלי מחדש. ושמועה זה אינה מוכרחת כ"כ, שהרי מעיקרא אין כאן סתירה גמורה, שהרי בקל אפשר ליישר בחזרה ויהא ראוי לשימוש בחזרה. וגם צ"ע אם הדבר תלוי שיהיה לו ד' דפנות, ולא יצא מכלל שימוש, שיש עוגות שאפשר לאפות אותם גם באופן כזה.
ובחזו"ע שם בנה יסודו עפ"ד אח' רבים שיש תורת כלי גם על שימוש חד פעמי, וא"כ כלים אלו יש עליהם תורת כלי. וסיים שבשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רטז) כתב, שאף במקום שאין הכלי מקבל טומאה ממש, לענין טבילת כלי סעודה חדשים הנקחים מגוי, שטבילתן היא כדי שיצאו מרשות טומאת הגוי לקדושת ישראל, צריכים טבילה בלי ברכה. וכתב ע"ז, וכן נ"ל נכון. ע"כ. ומ"מ למעשה כשקשה לו ללכת לטובלם, בפרט כשהזמן דחוק בער"ש וצריכים כעת לאפות, אפשר שיוכל לסמוך על הסברא הנ"ל.
והנה באמת במשך שנים היו כמה מהבדצי"ם משווקים תבניות מהארץ בהכשר, וכך יכלו המוני בית ישראל להשתמש בתבניות חד פעמיות בלי לטרוח ולהטבילם, אמנם בזמן האחרון החלו כמה בדצי"ם לשווק תבניות מחו"ל ואינם מטבילים אותם, כי סומכים על מ"ש במנחת יצחק שאין לזה חשיבות כלי, ולא די בכך שיהיה כשר לנטילה ולקידוש, אלא בעינן שיהיה לזה שם חשיבות של כלי. וראייתו מהרמב"ם לגבי קרן. ואמנם בחזו"ע מיאן בסברא זו, אך י"ל דגם לדעתו כ"ז לכתחלה לבדצי"ם השונים שינהגו כן, אבל היכא שהדבר קשה מאד לביצוע, וכמעט בלתי אפשרי, יתכן שגם מרן זצ"ל יסמוך להקל בשעת צורך גדול והיכא דא"א בענין אחר. בצירוף סברת האג"מ הנ"ל. והכא נמי נימא כאן שהכלי הזה שעשוי מאלומיניום גם אם נחייב אותו בטבילה אינו חייב אלא מדרבנן.
זאת ועוד נצרף את מחלוקת הפוס' אם כלי חד פעמי נחשב לכלי, דשמא כדעת המנח"י וסיעתו דכלי חד פעמי אינו חשוב כלי כלל, ואף שאנו נוקטים דהוי כלי גמור לעניין קידוש ונט"י, מ"מ הכא שכל הנידון אינו אלא בדרבנן, שמא יהיה ניתן לצרף שיטת הפוסקים דכלי חד פעמי אינו נחשב לכלי וממילא אינו מקבל טומאה כלל.
ואף אם נאמר שכלי חד פעמי רגיל נחשב לכלי, שם מרן זצ"ל נקט כן משום שראוי לשימוש רב פעמי, ומחמת שהוא זול זורקים אותו, אפשר לומר דבתבניות חד פעמיות שלאחר בישול בהם אינן ראויות לשום שימוש, ואין אפשרות לנקותם ולשפשפם כי מיד התבנית מתעוותת עד שאין שייך להשתמש בה, א"כ כאן הוי כלי גרוע יותר מכלי חד פעמי.
וגם הגד הוגד לנו מפי עד נאמן, שבזמנו שאלו את מרן זצ"ל האם יהיה ניתן להקל בזה במקום צורך גדול, ומרן השיב דאיה"נ יהיה ניתן להקל בזה.
ומכל הסברות הנ"ל ומכיון שיש צורך גדול להקל להמוני עמך ישראל, היכא דא"א בענין אחר והוא צורך גדול, יהיה ניתן להקל בזה, ורק הבדצי"ם למיניהם מן הראוי שיעמדו על כך בעת מתן ההכשר למכור את המפעלים של ייצור התבניות בשותפות ליהודי, כך שיהיו פטורים לכ"ע מטבילה.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא הרבנות הראשית לישראל
בס"ד, י"ד חשון תשפ"א
לכבוד היקר והנעלה, יראת ה' היא אוצרו, ועליו יציץ נזרו, כבוד שם תפארתו, ר' ראובן שמאי נר"ו.
בענין חיוב טבילה במגשי אלומניום חד פעמיים המיוצרים בחו"ל, הנה כיו"ב דנו הפוסקים לענין כהנים לטוס במטוס מעל בית קברות, ומבואר באג"מ, שאין המטוס מקבל טומאה מדאורייתא, שאין מקבלים טומאה מה"ת אלא שש מיני מתכות המוזכרים בתורה. ומרן בחזו"ע (אבילות ב' עמ' נ' סמך על זה לגבי טומאת כהנים שטסים במטוס, שהמטוס עשוי משאר מיני מתכות וממילא אינו מקבל טומאה, והתיר להם לטוס במטוס מעל בית קברות.
ומטעם זה הורינו ברבנות הראשית להקל בשעת צורך גדול שלא להצריך טבילה לכלים חד פעמיים העשויים מאלומניום או נירוסטא דקים מאד, ונזרקים מיד לאחר השימוש, ואמנם ידוע מ"ש בחזו"ע (שבת ב' עמ' נ"ו) שכלים אלה צריכים טבילה בלי ברכה, דכיון שאנו נוקטים שכלי חד פעמי נחשב לכלי גמור, ונוטלים בהם ידים, ומקדשים ומבדילין בכוסות חד פעמי, לפיכך צריכים טבילה. ובשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רטז) כתב, שגם כלי שאינו מקבל טומאה ממש לעניין טבילת כלי סעודה חדשים הנקחים מגוי, שטבילתן היא כדי שיצאו מרשות טומאת הגוי לקדושת ישראל, צריכים טבילה בלי ברכה. וכתב ע"ז, וכן נ"ל נכון.
והנה בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ג סי' כג) כתב שכלים חד פעמיים א"צ טבילה. הגם שדעתו שאפשר לקדש בכוס חד פעמי. [וע"ש בסי' כ"ב מ"ש בכלל לגבי חיוב טבילה בכלי אלומניום]. וגם בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' עו, ח"ד סי' קיד, ח"ה סי' לב, ח"י סי' כג) כתב, שאינם צריכים טבילה, ושנראה ג"כ שאינם מקבלים טומאה. [והביא מדברי הרמב"ם (הל' כלים פ"ה ה"ז) שקרן שמשתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה. והטעם דל"ה כלי רק כשנעשה להשתמש בו תדירות, אבל לא כשנעשה להשליכה תיכף. אלא שהוא שנוי במח' האח' אם דין זה תלוי בדיני כלי לגבי קבלת טומאה]. וכ"כ בשו"ת חלקת יעקב (ח"א א"ח סי' קנב, יו"ד סי' מו) ומטעם שאין על כלים אלו שם כלי לגבי קבלת טומאה, כיון דעומדים להזרק, וכמבואר במשנה (כלים פט"ז מ"ה ובר"ש שם) וברמב"ם (כלים שם) דבחושב לאכול מה שבתוכו ולזרקו, טהור, וה"ה שאין עליהם שם כלי לענין טבילת כלים. וכ"כ בקובץ מבית לוי (ח"ה עמ' כד), ובשו"ת אז נדברו (ח"ז סי' עא). ומה שכשר לקידוש הוא משום דסו"ס הוא כלי המחזיק בו רביעית יין.
אמנם בשו"ת משנה"ל (ח"ז סי' קיא) השיב ע"ד המנחת יצחק כיעו"ש. וכ"כ עוד בחט"ז (סי' כ, וסי' קלא) דמה בכך שמשתמשין בו רק חד פעמי, דאטו דכמה פעמים השתמשות כתיב בתורה, כלי סעודה כתיב, וכל שהוא כלי חייב בטבילה, ובשלמא אילו לא הי' ראוי רק להשתמש פעם אחת, היה מקום לדון בזה, אבל כלים אלו הם ראוים לשימוש כמה פעמים, וכמה אנשים באמת משתמשין בו כמה פעמים, ובודאי שחייבין בטבילה כשאר כלים. ומאן ספון להתיר איסור דאור' בכלי אלומיניום שלא לטבול מכח איזה סברות. עכ"ד. והעיד שכך הסכים לדבריו הגרי"ש אלישיב בפשיטות שכלים אלו חייבים בטבילה. רק שלא יברך על הטבילה.
ומ"מ הקונה קופסאות שימורים כשרים או בקבוקי בירה מגוי, אינו חייב לערות המאכל או המשקה מיד לכלי אחר מאחר והצנצנת לא הטבילוה, דהוי שוא"ת, ואינו נחשב כשימוש לכתחלה בלא טבילה. כמ"ש מהרי"ל דיסקין (קו"א אות קלו), וע"ע בשו"ת משנה"ל (ח"ד סי' קז) שהתיר מטעם דאיסורא לא ניח"ל למקני, ואין דעתו לקנות הקופסא והקנקן. והובא ביבי"א (ח"ז יו"ד סי' ט)
וע' באול"צ (ח"א סי' כד), שצנצנות של קפה נמס וכי"ב שקונים מבתי חרושת של גויים, במקומות שלאחר השימוש בתי החרושת אינם מקבלים את הצנצנות בחזרה, ונועדו לשימוש חד פעמי, אינם צריכים טבילה. ואפי' אם בדעתו להשתמש בצנצנת לאחר שיסיים להשתמש בתוכנה, כיון דבשעת הייצור אינו נחשב לכלי, ורק בשעה שחושב הישראל הקונהו להשתמש בו ולעשותו כלי, רק אז חל עליו שם כלי, והרי הוא ברשות הישראל כבר, וברשותו נוצר כלי, בכה"ג לא בעי טבילה, ובפרט בכלי זכוכית שחיוב טבילתן דרבנן, וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מכלים ה"ה) דיש להקל].
ויש מי שכתב ששמע בשם הגרי"ש אלישיב, שיש עצה לזה, שיעקם דופן אחת של התבנית, באופן שאינה ראויה לשימוש, דהוי כמו סתירת הכלי, ואחרי כן כשמיישר את הדופן, נחשב שבנה את הכלי מחדש. ושמועה זה אינה מוכרחת כ"כ, שהרי מעיקרא אין כאן סתירה גמורה, שהרי בקל אפשר ליישר בחזרה ויהא ראוי לשימוש בחזרה. וגם צ"ע אם הדבר תלוי שיהיה לו ד' דפנות, ולא יצא מכלל שימוש, שיש עוגות שאפשר לאפות אותם גם באופן כזה.
ובחזו"ע שם בנה יסודו עפ"ד אח' רבים שיש תורת כלי גם על שימוש חד פעמי, וא"כ כלים אלו יש עליהם תורת כלי. וסיים שבשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רטז) כתב, שאף במקום שאין הכלי מקבל טומאה ממש, לענין טבילת כלי סעודה חדשים הנקחים מגוי, שטבילתן היא כדי שיצאו מרשות טומאת הגוי לקדושת ישראל, צריכים טבילה בלי ברכה. וכתב ע"ז, וכן נ"ל נכון. ע"כ. ומ"מ למעשה כשקשה לו ללכת לטובלם, בפרט כשהזמן דחוק בער"ש וצריכים כעת לאפות, אפשר שיוכל לסמוך על הסברא הנ"ל.
והנה באמת במשך שנים היו כמה מהבדצי"ם משווקים תבניות מהארץ בהכשר, וכך יכלו המוני בית ישראל להשתמש בתבניות חד פעמיות בלי לטרוח ולהטבילם, אמנם בזמן האחרון החלו כמה בדצי"ם לשווק תבניות מחו"ל ואינם מטבילים אותם, כי סומכים על מ"ש במנחת יצחק שאין לזה חשיבות כלי, ולא די בכך שיהיה כשר לנטילה ולקידוש, אלא בעינן שיהיה לזה שם חשיבות של כלי. וראייתו מהרמב"ם לגבי קרן. ואמנם בחזו"ע מיאן בסברא זו, אך י"ל דגם לדעתו כ"ז לכתחלה לבדצי"ם השונים שינהגו כן, אבל היכא שהדבר קשה מאד לביצוע, וכמעט בלתי אפשרי, יתכן שגם מרן זצ"ל יסמוך להקל בשעת צורך גדול והיכא דא"א בענין אחר. בצירוף סברת האג"מ הנ"ל. והכא נמי נימא כאן שהכלי הזה שעשוי מאלומיניום גם אם נחייב אותו בטבילה אינו חייב אלא מדרבנן.
זאת ועוד נצרף את מחלוקת הפוס' אם כלי חד פעמי נחשב לכלי, דשמא כדעת המנח"י וסיעתו דכלי חד פעמי אינו חשוב כלי כלל, ואף שאנו נוקטים דהוי כלי גמור לעניין קידוש ונט"י, מ"מ הכא שכל הנידון אינו אלא בדרבנן, שמא יהיה ניתן לצרף שיטת הפוסקים דכלי חד פעמי אינו נחשב לכלי וממילא אינו מקבל טומאה כלל.
ואף אם נאמר שכלי חד פעמי רגיל נחשב לכלי, שם מרן זצ"ל נקט כן משום שראוי לשימוש רב פעמי, ומחמת שהוא זול זורקים אותו, אפשר לומר דבתבניות חד פעמיות שלאחר בישול בהם אינן ראויות לשום שימוש, ואין אפשרות לנקותם ולשפשפם כי מיד התבנית מתעוותת עד שאין שייך להשתמש בה, א"כ כאן הוי כלי גרוע יותר מכלי חד פעמי.
וגם הגד הוגד לנו מפי עד נאמן, שבזמנו שאלו את מרן זצ"ל האם יהיה ניתן להקל בזה במקום צורך גדול, ומרן השיב דאיה"נ יהיה ניתן להקל בזה.
ומכל הסברות הנ"ל ומכיון שיש צורך גדול להקל להמוני עמך ישראל, היכא דא"א בענין אחר והוא צורך גדול, יהיה ניתן להקל בזה, ורק הבדצי"ם למיניהם מן הראוי שיעמדו על כך בעת מתן ההכשר למכור את המפעלים של ייצור התבניות בשותפות ליהודי, כך שיהיו פטורים לכ"ע מטבילה.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא הרבנות הראשית לישראל
