כתוב בשו"ע (סי' תפא ס"ב): חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים ולספר בנסים ובנפלאות שעשה הקב"ה לאבותינו, עד שתחטפינו שינה. עכ"ל.
ובהערות שם במשנ"ב המבואר (עוז והדר) הביאו בשם שו"ת אז דברו (חי"ב סי' לו) בשם הגרי"ז מבריסק ז"ל שלימוד הלכות פסח הוא חלק ממצות סיפור יציאת מצרים, שאל"כ היכן מצינו שיצטרך אדם לעסוק בהלכות הרגל כל הלילה עד שתחטפנו שינה והביא לזה ראיה מהמובא בהגדה שמשיבין לבן החכם אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ובדין זה מקיימים מצות והגדת לבנך הרי שבהלכות הפסח נפיק ידי מצות סיפור יציאת מצרים וכן מוכח מדברי הראב"ד שכתב שמקיימים מצות זכירת עמלק בלימוד הלכות מגילה וה"ה לפסח בהלכותיו (ועי' בדרשות חתם סופר פסח שנת תקס"ב ד"ה מצוה שכתב שפילפול בהלכות הפסח אינו מכלל המצוה אלא רק סיפור הניסים והנפלאות). ע"כ.
ויש לדון, האם בקריאת ספרי 'חינוך' למיניהם, מקיים דברי השו"ע הנ"ל או לא. כי מצד אחד כמו שבלימוד הלכות פסח מקיים בזה דברי השו"ע להגרי"ז ודעימיה, אע"פ שלא מזכיר את יציאת מצרים ממש, כך י"ל שאפשר לקרוא בספרי חינוך, כי סו"ס אחד הדברים המהותיים בליל הסדר הוא "והגדת לבנך", ובכך שלומד ספרי חינוך יודע יותר היטב היאך "להגיד לבנו". אך מאידך גיסא י"ל דשאני הלכות פסח שסו"ס הכל נובע ממה שקרה עם עם ישראל ביציאת מצרים, וא"כ סו"ס יש בזה זכרון דברים ליציאת מצרים, משא"כ כאן אין שום זכר ליציאת מצרים בקריאת ספרי החינוך.
אשמח לשמוע חוו"ד חו"ר הפורום בזה.
ובהערות שם במשנ"ב המבואר (עוז והדר) הביאו בשם שו"ת אז דברו (חי"ב סי' לו) בשם הגרי"ז מבריסק ז"ל שלימוד הלכות פסח הוא חלק ממצות סיפור יציאת מצרים, שאל"כ היכן מצינו שיצטרך אדם לעסוק בהלכות הרגל כל הלילה עד שתחטפנו שינה והביא לזה ראיה מהמובא בהגדה שמשיבין לבן החכם אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ובדין זה מקיימים מצות והגדת לבנך הרי שבהלכות הפסח נפיק ידי מצות סיפור יציאת מצרים וכן מוכח מדברי הראב"ד שכתב שמקיימים מצות זכירת עמלק בלימוד הלכות מגילה וה"ה לפסח בהלכותיו (ועי' בדרשות חתם סופר פסח שנת תקס"ב ד"ה מצוה שכתב שפילפול בהלכות הפסח אינו מכלל המצוה אלא רק סיפור הניסים והנפלאות). ע"כ.
ויש לדון, האם בקריאת ספרי 'חינוך' למיניהם, מקיים דברי השו"ע הנ"ל או לא. כי מצד אחד כמו שבלימוד הלכות פסח מקיים בזה דברי השו"ע להגרי"ז ודעימיה, אע"פ שלא מזכיר את יציאת מצרים ממש, כך י"ל שאפשר לקרוא בספרי חינוך, כי סו"ס אחד הדברים המהותיים בליל הסדר הוא "והגדת לבנך", ובכך שלומד ספרי חינוך יודע יותר היטב היאך "להגיד לבנו". אך מאידך גיסא י"ל דשאני הלכות פסח שסו"ס הכל נובע ממה שקרה עם עם ישראל ביציאת מצרים, וא"כ סו"ס יש בזה זכרון דברים ליציאת מצרים, משא"כ כאן אין שום זכר ליציאת מצרים בקריאת ספרי החינוך.
אשמח לשמוע חוו"ד חו"ר הפורום בזה.
