• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

האם יתכן שרבינו עובדיה יטעה בהוראה חלילה?

יצחק משען

Well-known member
מאחר ולאחרונה נשמעים כאן קולות מקצה המחנה קול ענות חלושה מאינשי דלא מעלי שכביכול מרן רבינו עובדיה טעה חלילה בהתירו את המצה עשירה של פפושדו, ואנכי עמדתי משתומם היאך אפשר לומר כן על העמוד הגדול שכל בית ישראל נשענו עליו והלכו לאורו, וכבר כתבתי ברוח זו כמה וכמה תגובות כאן באתרא קדישא, בעודי יושב ומהרהר בענין זה בליל שב"ק אינה ה' לידי באופן מופלא את דברי הגר"א מוילנא דלהלן ושאר המקורות שאביא, ושמחתי עליהם כמוצא שלל רב דבר בעתו מה טוב, ואמרתי לנפשי מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעיננו למצוא ממש עתה דברים אלה מכמה מקורות שלא יתכן לומר שגדול הדור יפסוק הלכה שיהיה בה מכשול לרבים

[וכבר כמה פעמים שנזדמנו לי סימנים כאלה מן שמיא, וכגון לפני תקופת מה שאחד מסכן הרבה לרדפני ולקללני חינם על לא עוול בכפי, ישבתי ללמוד חוק לימודי ומעם שמיא נזדקר לפני הפסוק "כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם וגו', ודריש (חגיגה יד.) משען אלו בעלי מקרא משענה אלו בעלי משנה כגון רבי יהודה בן תימא וחביריו פליגו בה רב פפא ורבנן חד אמר שש מאות סדרי משנה וחד אמר שבע מאות סדרי משנה כל משען לחם אלו בעלי תלמוד שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי וכל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה וסיפיה --- ונתתי נערים שריהם מאי ונתתי נערים שריהם? אמר רבי אלעזר אלו בני אדם שמנוערין מן המצות, ותעלולים ימשלו בם אמר רב אחא בר יעקב תעלי בני תעלי ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן (והנקלה בנכבד) אלו בני אדם שמנוערין מן המצות ירהבו במי שממולא במצות כרמון והנקלה בנכבד יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות]

ובטרם אביא המקורות אנכי כותב שוב כי יכיר וידע כל מי שחושב עצמו חכם שיודע לערער על פסקי מרנן ורבנן ולהטיל בהם דופי, שאין הדבר הזה סימן טוב כלל לחינוך הילדים, הרואים את אביהם מתחכם ומוצא ערעורים על פסקים מקובלים של גדולי הדור, אף הם אינם טומנים ידם בצלחת ואומרים גם לנו יש ערעורים על דברים מקובלים, ואחריתם מי ישורנה

ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצו

משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, וכענין שכתבתי במצות אחרי רבים להטות בכסף תלוה בסימן ס"ז [מצוה ע"ח], על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל.

ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.

וכעין זה הוא לשון הרמב"ן (דברים פרק יז, יא):

ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א):

והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול. ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם:

ובביאור הגר"א (משלי טז, י) על הפסוק קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו, כותב: הדיבור של המלך הוא כמו קסם - כישוף, כי אף שמרמין אותו יקרה ה' בפיו דבר כדי שיהא משפטו אמת, וזהו במשפט לא ימעל פיו, והענין מאן מלכי רבנן, ששפתותיהם כמו קסם, אף שיטעו לפי השאלה, מ"מ במשפט לא ימעל פיו, כלומר בדין עצמו לא יטעו כי בסוף יתגלה שלא כן היה המעשה ופסקם אמת כמו שאמרו בגיטין וכו',



שו"ת הרב"ז ילקוט החנוכי סימן ה

ומעתה יובן לנו נועם שיח סוד חכמינו ז"ל שאין לנו לסור ממצות הזקנים גם באופן כזה שהיה אצל אבינו יעקב ע"ה אשר שִׂכֵּל את ידיו וישת את ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה. הרי שעשה יעקב מימין, שמאל. ככה אין אנו רשאין לעבור על דברי חכמים על כל אשר יאמרו לנו כי הוא זה, וז"ש הכתוב "ימין ושמאל", הוא רק כמורה באצבע אלהים. לסמן על הראיה מיעקב אבינו ע"ה שאמר ועשה, מימין, שמאל. והקב"ה הסכים על ידו. כן מקיים הקדוש ברוך הוא גזרות חכמים, כי אלהים נצב בעדת אל, ושוכן אתם עמם במחיצתם להצילם מכל מכשול וטעות. ע"כ צוה הקדוש ברוך הוא עלינו בני ישראל עם קרובו "לא תַסור מן הדבר אשר יגידו לך".



הרי לנו כמה וכמה ציטוטים מרבותינו ראשונים ואחרונים שלא יתכן שגדול הדור יטעה בהוראתו!!! ויסכר פי דוברי שקר הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז

ואשר חשבו אותם חכמים בעיניהם "להוכיח" שכן יש מציאות של טעות בהלכה ממשניות שלימות במסכתות הוריות וסנהדרין ועוד, טחו עיניהם מראות דמי יאמר שמציאות זו תיתכן בגדול הדור שנתקבלו פסקיו וה' עמו שהלכה כמותו, המשניות מדברות על מציאות כזו שיכולה לקרות בבית הדין של דיינים בורים ונשיא שנבחר מטעם המלכות וכיוצא בזה, ואין זה אומר שמוכרח משם שהטועה הוא גדול הדור באמת בגדלות תורנית ויראת ה' טהורה. וזה פשוט.

ולכן כפי שכתבתי אין אני מקבל שום מקום לומר שרבינו עובדיה טעה חלילה בהיתרו את העוגיות של פפושדו -כל עוד שחומרי היצור לא נשתנו מאז- ואנחנו מורים לכתחילה לאוכלם בפסח ללא חשש ופקפוק, וכן הוא גם בכל שאר הלכותיו של רבינו הגדול שקיבלנו עלינו הוראותיו בכל אשר יאמר.
 
מאחר ולאחרונה נשמעים כאן קולות מקצה המחנה קול ענות חלושה מאינשי דלא מעלי שכביכול מרן רבינו עובדיה טעה חלילה בהתירו את המצה עשירה של פפושדו, ואנכי עמדתי משתומם היאך אפשר לומר כן על העמוד הגדול שכל בית ישראל נשענו עליו והלכו לאורו, וכבר כתבתי ברוח זו כמה וכמה תגובות כאן באתרא קדישא, בעודי יושב ומהרהר בענין זה בליל שב"ק אינה ה' לידי באופן מופלא את דברי הגר"א מוילנא דלהלן ושאר המקורות שאביא, ושמחתי עליהם כמוצא שלל רב דבר בעתו מה טוב, ואמרתי לנפשי מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעיננו למצוא ממש עתה דברים אלה מכמה מקורות שלא יתכן לומר שגדול הדור יפסוק הלכה שיהיה בה מכשול לרבים

[וכבר כמה פעמים שנזדמנו לי סימנים כאלה מן שמיא, וכגון לפני תקופת מה שאחד מסכן הרבה לרדפני ולקללני חינם על לא עוול בכפי, ישבתי ללמוד חוק לימודי ומעם שמיא נזדקר לפני הפסוק "כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם וגו', ודריש (חגיגה יד.) משען אלו בעלי מקרא משענה אלו בעלי משנה כגון רבי יהודה בן תימא וחביריו פליגו בה רב פפא ורבנן חד אמר שש מאות סדרי משנה וחד אמר שבע מאות סדרי משנה כל משען לחם אלו בעלי תלמוד שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי וכל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה וסיפיה --- ונתתי נערים שריהם מאי ונתתי נערים שריהם? אמר רבי אלעזר אלו בני אדם שמנוערין מן המצות, ותעלולים ימשלו בם אמר רב אחא בר יעקב תעלי בני תעלי ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן (והנקלה בנכבד) אלו בני אדם שמנוערין מן המצות ירהבו במי שממולא במצות כרמון והנקלה בנכבד יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות]

ובטרם אביא המקורות אנכי כותב שוב כי יכיר וידע כל מי שחושב עצמו חכם שיודע לערער על פסקי מרנן ורבנן ולהטיל בהם דופי, שאין הדבר הזה סימן טוב כלל לחינוך הילדים, הרואים את אביהם מתחכם ומוצא ערעורים על פסקים מקובלים של גדולי הדור, אף הם אינם טומנים ידם בצלחת ואומרים גם לנו יש ערעורים על דברים מקובלים, ואחריתם מי ישורנה

ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצו

משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, וכענין שכתבתי במצות אחרי רבים להטות בכסף תלוה בסימן ס"ז [מצוה ע"ח], על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל.

ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.

וכעין זה הוא לשון הרמב"ן (דברים פרק יז, יא):

ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א):

והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול. ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם:

ובביאור הגר"א (משלי טז, י) על הפסוק קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו, כותב: הדיבור של המלך הוא כמו קסם - כישוף, כי אף שמרמין אותו יקרה ה' בפיו דבר כדי שיהא משפטו אמת, וזהו במשפט לא ימעל פיו, והענין מאן מלכי רבנן, ששפתותיהם כמו קסם, אף שיטעו לפי השאלה, מ"מ במשפט לא ימעל פיו, כלומר בדין עצמו לא יטעו כי בסוף יתגלה שלא כן היה המעשה ופסקם אמת כמו שאמרו בגיטין וכו',



שו"ת הרב"ז ילקוט החנוכי סימן ה

ומעתה יובן לנו נועם שיח סוד חכמינו ז"ל שאין לנו לסור ממצות הזקנים גם באופן כזה שהיה אצל אבינו יעקב ע"ה אשר שִׂכֵּל את ידיו וישת את ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה. הרי שעשה יעקב מימין, שמאל. ככה אין אנו רשאין לעבור על דברי חכמים על כל אשר יאמרו לנו כי הוא זה, וז"ש הכתוב "ימין ושמאל", הוא רק כמורה באצבע אלהים. לסמן על הראיה מיעקב אבינו ע"ה שאמר ועשה, מימין, שמאל. והקב"ה הסכים על ידו. כן מקיים הקדוש ברוך הוא גזרות חכמים, כי אלהים נצב בעדת אל, ושוכן אתם עמם במחיצתם להצילם מכל מכשול וטעות. ע"כ צוה הקדוש ברוך הוא עלינו בני ישראל עם קרובו "לא תַסור מן הדבר אשר יגידו לך".



הרי לנו כמה וכמה ציטוטים מרבותינו ראשונים ואחרונים שלא יתכן שגדול הדור יטעה בהוראתו!!! ויסכר פי דוברי שקר הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז

ואשר חשבו אותם חכמים בעיניהם "להוכיח" שכן יש מציאות של טעות בהלכה ממשניות שלימות במסכתות הוריות וסנהדרין ועוד, טחו עיניהם מראות דמי יאמר שמציאות זו תיתכן בגדול הדור שנתקבלו פסקיו וה' עמו שהלכה כמותו, המשניות מדברות על מציאות כזו שיכולה לקרות בבית הדין של דיינים בורים ונשיא שנבחר מטעם המלכות וכיוצא בזה, ואין זה אומר שמוכרח משם שהטועה הוא גדול הדור באמת בגדלות תורנית ויראת ה' טהורה. וזה פשוט.

ולכן כפי שכתבתי אין אני מקבל שום מקום לומר שרבינו עובדיה טעה חלילה בהיתרו את העוגיות של פפושדו -כל עוד שחומרי היצור לא נשתנו מאז- ואנחנו מורים לכתחילה לאוכלם בפסח ללא חשש ופקפוק, וכן הוא גם בכל שאר הלכותיו של רבינו הגדול שקיבלנו עלינו הוראותיו בכל אשר יאמר.
אני בטוח, שאם היינו זוכים ועוד מרן זיע"א היה בחיים חיותו עמנו, כשהיה רואה מאמר זה, היה קורא לרב הכותב, ואומר לו "יישר כוחו, שפתיים ישק, משיב דברים נכוחים. ה' ישמרך ויחייך, יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים. אמן ואמן"! (ואנו כבר יכולים להעלות בדמיוננו איך זה היה נראה. מההיכרות עם שפתו של מרן...)
 
המשניות מדברות על מציאות כזו שיכולה לקרות בבית הדין של דיינים בורים ונשיא שנבחר מטעם המלכות וכיוצא בזה, ואין זה אומר שמוכרח משם שהטועה הוא גדול הדור באמת בגדלות תורנית ויראת ה' טהורה. וזה פשוט.
איני מתייחס לעצם דברי כת"ר שליט"א, כי אינני יודע ולא עסקתי בפרשה זו.
אבל במה שחידש כת"ר שליט"א דפרשת פר העלם דבר של ציבור נאמרה בדיינים בורים וכו', לכאורה צ"ע מדברי רבינו הרמב"ם פרק י"ג משגגות ה"א, והא לך לשונו שם: "ומנין שאין הכתוב מדבר אלא בבית דין הגדול שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו וגו', ומנין שעד שיהיו כולן ראויין להוראה שנאמר ואם מעיני העדה עד שיהיו להם כעינים. ולהלן הוא אומר ושפטו העדה מה העדה האמורה בדיני נפשות כולן ראויין להוראה אף עדה האמורה בשגגה זו עד שיהיו כולן ראויין להוראה". וצ"ע.
ומעולם לא שמענו שישבו בסנהדרין דיינים בורים ח"ו.
 
ושוב ראיתי דבריך, ובמחכ"ת לענ"ד אין הראיה דומה לנידון.
ואבאר, מש"כ החינוך ורבינו הרמב"ן היינו לענין סנהדרין ומנין לך שהדבר נאמר אף על יחיד?
ותו, בדברי החינוך נאמר מפורש, שיתכן שסנהדרין יטעו וכפשט המקראות בספר ויקרא, אך הוסיף שמ"מ גם אם סנהדרין טעו עלינו לעשות כהוראתם, כדי שנהיה מסורים בידם וכו',
וכן מלשון הרמב"ן "אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א):", מבואר כנ"ל שיתכן וסנהדרין יטעו, ומ"מ עלינו לעשות כדעת וכו'.
אשר על כן לענ"ד אין הכותרת נכונה, דאכן יתכן שחכם גדול ככל שיהיה אכן יטעה.

וכאמור אינני נכנס לעצם הנידון לגבי החכם הנזכר הלא הוא מו"ר הגר"ע זצ"ל, אלא לענין העקרוני בלבד.
 
מנין שעד שיהיו כולן ראויין להוראה שנאמר ואם מעיני העדה עד שיהיו להם כעינים. ולהלן הוא אומר ושפטו העדה מה העדה האמורה בדיני נפשות כולן ראויין להוראה אף עדה האמורה בשגגה זו עד שיהיו כולן ראויין להוראה"
יש לחדד ש'ראויין להוראה' האמור ברמב"ם הנ"ל אינו שעשו מבחני הוראה ברבנות וכדומה, אלא שהם סמוכים איש מפי איש ויש להם היתר לדון דיני נפשות החמורים ודיני קנסות ולהתיר בכורות ולעבר שנים ושאר דינים שאין לנו היו אפילו קצה של מושגים בהם.

וכעת אענה חלקי:

הכותרת של ה'אשכול' האם יתכן ש'רבינו עובדיה' יטעה חלילה וכו' - כבר מראה על עיוות המחשבה. דבשלמא אם היתה הכותרת האם יתכן 'שחכמי ישראל' יטעו, ניחא, אבל כיון שהכותב תלה את אשכולו ב'רבינו עובדיה', זה אומר שכונתו ששאר חכמי ישראל יכולים לטעות, כגון הבא"ח [ששמעתי באוזני וראיתי את מרן זצ"ל צווח בקול גדול באחד משיעוריו בלויין על אחד הפסקים של הבא"ח שהוא 'טעה והטעה את עם ישראל'], וכן החזו"א, והאור לציון והרב אלישיב, ועוד ועוד גדולי וענקי הדורות שהיו בעם ישראל, כולם אין שום בעיה שיטעו, אבל 'רבינו עובדיה' לא יכול לטעות. זה כבר מראה את האמינות של פותח האשכול וכוונתו.

ומוצא ערעורים על פסקים מקובלים של גדולי הדור
מקובלים על מי?
האם יש חכם אחד, חוץ מתלמידיו של הרב עובדיה [שהם כגופו] שהתיר את הפופשדו?
להלן קיצור תשובת הרב בועז שלום מאתר 'טעמו וראו'.
כמעט כל הרבנים אוסרים. להלן רשימה קצרה:
הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול, הרב בקשי דורון, הרב מחפוד, הרב תופיק, הרב יעקב יוסף, הרב מזוז, הרב רצאבי ועוד. [ברור לי שיש עוד רבים אך מה שלא שמעתי מפורש איני כותב] ע"כ.
יש להוסיף שאפילו הרב חותה שהוא מתלמידיו של מרן זצ"ל - בענין זה מסתייג מאוד ולא מורה להיתרא. וכן הרב אופיר מלכה כידוע. ויש עוד רבני קהלות ומוצי"ם שאני מכיר שלא עולה על דעתם להתיר מוצר זה לשומעי לקחם.
כך שאפשר לומר שרוב הציבור החרדי הספרדי מדיר עצמו מאכילת הפפושדו, ולא נכנסים לספק איסור חמץ בר מינן.
וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי
לא קרב זה אל זה. החינוך מדבר כשכל חכמי ישראל נקבצו ותקנו או גזרו איזו גזירה או איזו הלכה, ולא על חכם אחד שפסק הלכה מדעתו, ולא הסכימו לו חביריו וחכמי דורו. וכבר אמרו רבותינו בעירובין י"ג ע"ב אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו.
כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול.
הענין מאן מלכי רבנן, ששפתותיהם כמו קסם, אף שיטעו לפי השאלה, מ"מ במשפט לא ימעל פיו, כלומר בדין עצמו לא יטעו כי בסוף יתגלה שלא כן היה המעשה ופסקם אמת כמו שאמרו בגיטין וכו',

אילת השחר דברים פרק יז פסוק יא (פרשת שופטים) - יב (פרשת שופטים)
הרמב"ן כתב כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול עי"ש, וצ"ע וכי לא שייך שב"ד יטעו, הרי יש פרשה בתורה דכשב"ד טועים בהוראה הם מביאים קרבן:
שו"ת בני בנים חלק ב סימן כג
ועדיין קשה לדעת הרמב"ן כי שפיר מצינו צדיקים נהרגים בבית דין צדק על ידי עדי שקר, והרי בנו של שמעון בן שטח והרי כלבתו של חסיד, עיין בירושלמי מסכת סנהדרין פרק ו' הלכה ג' וצ"ע ע"כ.
ובכל אופן גם לדברי הרמב"ן זה רק ל'משרתי מקדשו' ו'חסידיו', ולא בדור הזה שאין מקדש.

ובספר אגרת מאמרים לר' יצחק לוין הביא כמה מקורות דחזינן שחכמי ישראל טעו:
בגמ' מגילה י"ב ע"א אמרו "דניאל חשב וטעה", ובגמ' סנהדרין ק"ב ע"א אמרו על "אחיה השילוני שטעה". וברש"י בספר הפרדס סימן רל"ט כותב "אני הייתי נוהג להיתר וטועה הייתי". ובאור זרוע ח"ב סי' שט"ו הביא בשם רש"י שכתב לשואל "כבר נשאלתי על זה ובתשובתי אז שגיתי". וברש"י חולין קט"ז ע"ב ד"ה "הרי וכו' בתוכו, ואני נוהג היתר בזה עד כה וטועה הייתי בזה וכו' ע"כ.

הרי לנו כמה וכמה ציטוטים מרבותינו ראשונים ואחרונים שלא יתכן שגדול הדור יטעה בהוראתו!!! ויסכר פי דוברי שקר הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז
יש לידע שכל הנסיון לנסות להוכיח מאיזהו מקומן של מקורות בודדים שגדול הדור לא יכול לטעות בהוראתו, הוא נגד משנתו של מרן זצ"ל שעליו באים לדון, ולפי דברי הכותבים כן יש לסתור הרבה מפסקיו של מרן זצ"ל, שהרי לא יתכן שגדולי הדור הספרדים ב200 שנה אחרונות [אם כולם אם מקצתם] טעו והתירו לברך ברכות לבטלה לנשים במ"ע שהז"ג, ולברך לאחר הדלקת הנרות, ולברך מעין שבע בליל פסח בשבת, ויאמרו שלא אומרים סב"ל נגד האר"י ועוד ועוד.

וכאמור דברים אלו נסתרים גם מדין התורה של פר העלם דבר של ציבור שעוד לא מצאו תשובה על זה.
ונשיא שנבחר מטעם המלכות וכיוצא בזה, ואין זה אומר שמוכרח משם שהטועה הוא גדול הדור באמת בגדלות תורנית ויראת ה' טהורה. וזה פשוט.
לכתוב 'וזה פשוט' בשעה שלא קרא ולא שנה, כמה צער יש למרן זצ"ל בזה.
פוק עיין בהוריות י"א ע"ב בעא מיניה רבי מר' חייא כגון אני מהו בשעיר?
ופירש"י אילו הוינא בזמן שבהמ"ק קיים מייתינא שעיר או לא עי"ש צדדי הספק.
הרי שפשוט לו ששייך שיטעה ויביא קרבן, ורק הסתפק האם קרבן נשיא או קרבן יחיד.
ולכן כפי שכתבתי אין אני מקבל שום מקום לומר שרבינו עובדיה טעה חלילה בהיתרו את העוגיות של פפושדו -כל עוד שחומרי היצור לא נשתנו מאז- ואנחנו מורים לכתחילה לאוכלם בפסח ללא חשש ופקפוק,

כלך מדרך זו, זוהי עקשנות מטופשת, וידועים דברי הר"ן בסי' ע"ט שהביאם מרן זצ"ל בהרבה מקומות שכתב: שאפי' בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק, ועל אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם, ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ז"ל ונכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים שלא מדוחק כלל, אלו היה דבר שתהא השעה צריכה לו על כל פנים החרשתי, אבל להניח את הודאי ולתפוס את הספק בענייני המצות איננו ראוי בשום פנים לקהל קדוש מכובד כמוהו ע"כ.
 
נערך לאחרונה:
אין אני מתכונן להתווכח על הדברים המצודקים שכתבתי כיון שלא יהיה לדבר סוף, ומגמת הכותב ניכרת היטב מבין ריסי עיניו
רק אתן כמה הבהרות
א. אין כוונת הכותרת שרק רבינו עובדיה לא טועה, חלילה חלילה איזה קטנוניות להכניס דברים כאלה בפי, כוונתי ברורה שלא יתכן שחכם יתיר דבר ויכשיל בו את הרבים באיסור, וזהו בכל חכם גדול בהוראה שמחפש את האמת (לאפוקי ממי שהתיר דבר מסוים והעמידוהו על טעותו ובוש לחזור בו)
והציטוט שהביא מרבינו חכם עובדיה על הבן איש חי, זהו עוול והבל והיתממות לחשוב שרבינו עובדיה יאמר כך על הבא''ח באמת, כידוע היתה אורייתא מרתחא ליה בכמה דברים שבכדי לתת תוקף לדבריו היה מתבטא בלשונות חריפים על שכנגדו, ללא שום מחשבה ורצון להמעיט בגדולתם, והמתווכח בזה מראה שאינו יודע ואינו מכיר את ארחו ושיגו של רבינו
ב. האוקימתא שכל דברי הראשונים דוקא בסנהדרין, אינה מוכרחת כלל, דלמה תתן התורה קצבה לדין זה שהוא רק בזמן שיש לנו סנהדרין, ואח''כ איש הישר בעיניו יעשה, וזיל בתר טעמא שכתבו החינוך והרמב''ן דודאי שייך גם האידנא, וגם מה יענו על דברי הגר''א שהוא מדבר על כל חכם גדול בתורה.
ג. על שאר דברי הקינטורים אני פוטר עצמי מלענות, אחר שביארתי היטב דברי, ואני מכיר בדורנו כמה קצרי הדעת שחושבים שמי שחולק עליהם יש לו נגדם ענין אישי, ולא יבינו שזו דרכה של תורה שלכל חכם יש את דרך הפסיקה שלו וזכותו להביע את דרכו, וחובת תלמידיו לשמוע לקול רבם, גם אם יעמדו רבים לערער דבריו, ועובדא שהזכירו לשבח את מקומו של ר' אליעזר ור' יוסי שהחזיקו במעוז בשיטת רבם, הגם שגם שם יכלו לעמוד חכמים אחרים, דוגמת הכותבים כאן ולצעוק מרה שזו ''עקשנות מטופשת'' וכו' וכו', ואחר שאנו קיבלנו הוראות רבינו כן נעשה וכן נשמע ולא יועיל לכם כלום.
ד. לכן יכול אתה להוסיף לרשימת הרבנים האוסרים מכל האתרים למיניהם עוד כאורך הגלות, אבל דברי ברורים היטב למי שרוצה להבין.
 
הדברים המצודקים שכתבתי
לאחר שהוכחנו לך שדבריך בענין ב"ד שטעו אינם נכונים, ומדובר שם על נשיא כמו רבי, וב"ד שהגיעו להוראה אתה עדיין קורא לדבריך 'מצודקים'?
כל עוד אין לך תשובה על פרשת ב"ד שטעו לא יעזור כל הציטוטים מרבנים אחרונים וכדומה, דערבך ערבא צריך.
לאפוקי ממי שהתיר דבר מסוים והעמידוהו על טעותו
איך העמידוהו על טעותו, הרי הוא לא יכול לטעות שהרי יש לו סייעתא דשמיא?
כוונתי ברורה שלא יתכן שחכם יתיר דבר ויכשיל בו את הרבים באיסור, וזהו בכל חכם גדול בהוראה שמחפש את האמת
אז איך כל גדולי הרבנים הספרדים הורו לברך לאחר הדלקת הנרות, ולפי דעת מרן זצ"ל זוהי ברכה לבטלה ממש?
ואיך הורו לברך מעין שבע בפסח שחל בשבת והכשילו את הרבים באיסור?
ועוד דוגמאות שהבאתי לעיל, ואין צורך להאריך בזה.

אלא מה. 'הם' יכולים לטעות ולהטעות..
זהו עוול והבל והיתממות לחשוב שרבינו עובדיה יאמר כך על הבא''ח 'באמת'
כונתך שהוא אמר כן 'בשקר'? לפי דעתו הוא אכן טעה והטעה [כמדומני זה היה בענין ברכת הנר לאחר ההדלקה, או מעין שבע בבית חתנים, איני זוכר בדיוק].
וחבל להיתמם ולחשוב שהוא לא התכוין באמת. אם זה לא טעות אז מי שעושה כן אין למחות בו ויש לו על מה לסמוך. וכיון שלפי דעתו אינו כן, זה אומר שהוא טעה והטעה.
דלמה תתן התורה קצבה לדין זה שהוא רק בזמן שיש לנו סנהדרין, ואח''כ איש הישר בעיניו יעשה,
קושיא של הבל. למה כל דיני התורה של דיני נפשות וקנסות ועיבור שנים והתרת בכור והכח לגזור גזירות ולתקן תקנות זה רק בזמן הסנהדין?
מי שירצח או יגנוב בזמננו מה עושים לו? כונסים לכיפה בזמננו? מוכרים לעבד בזמננו? משלמים כפל בזמננו? מה עם כפיה בגט בזמננו?. יכלה הזמן להביא עוד ועוד דוגמאות.

אם יהיה אפילו אחד שימנע מלאכול את עוגיות הספק חמץ בפסח בעקבות דבריי - והיה זה שכרי.
 
@אמת ליעקב דבריך צודקים ומצודקים בכל אשר דברת. איני מכיר את ענין העוגיות האלו ומה טיבם, אבל צורת הפסיקה וההכרעה, בוודאי כך היא דת של תורה מאז ומקדם, כפי שכתבת.
ואם אמנם מוטל עלינו להעמיד כל טצדקי כדי לתלות שחכם מובהק לא טעה בהוראתו, וכן תלמידיו המובהקים יש להם על מה שיסמוכו בבחינת 'על ימין שהוא שמאל' [ואף זה מלתא דלא פשיטא היא, עיין הוריות ג:, ושם בספר באר שבע, ובס' המצוות שורש ג' מש"כ בזה], הא מיהת פשיטא שכל חכם, ולו יהיה חכם שבישראל, יכול לטעות בהוראתו. ואף ממשה רבינו נתעלמה הלכה.
 
אתם חוזרים כמו תוכים על אותם טענות שכתבתם והשבתי עליהם ואין המטרה שלכם בכלל להגיע לחקר האמת ולהבין את מה שכתבתי, ולכן אין אני רואה צורך לחזור ולהסביר את דברי, רק אני חוזר ואומר שאין לי ספק שכשאגיע לעולם האמת לא יתבעו אותי למה אכלתי את העוגיות פפושדו, שכן עשיתי זאת על פי הוראת מורי ורבי, וכיוצא בזה איני חושש בשום דבר שאני עושה בו על פי רבינו, לקולא ולחומרא, אך בכם אני לא מקנא שאתם כותבים על עוגיות שאכלו במשך שנים שהם ספק חמץ עפרא לפומייכו, וזאת בעוד שאתם מודים שלא בדקתם את הענין לעומקו רק ראיתם את הטענות שכתב מי שרצה להחמיר, ובכך אתם מוציאים לעז על כל מי שאכל ואוכל, ואם כשתגיעו לעולם האמת תראו שטעיתם מה תענו ליום הדין? לכן מוטב שתשתקו ואל תחשבו שמגיע לכם שכר.
 
רק אני חוזר ואומר שאין לי ספק שכשאגיע לעולם האמת לא יתבעו אותי למה אכלתי את העוגיות פפושדו, שכן עשיתי זאת על פי הוראת מורי ורבי
שוב, לפני שאתה נוהג כך בבטחה כדאי שתלמד את מסכת הוריות בתחלתה ואת הרמבם בסוף הלכות שגגות.
מבואר שם שיחיד שעשה בהוראת בית דין הגדול של עא שהם כל חכמי ישראל הגדולים, והתברר שהם טעו דינו כשוגג ולא כאנוס, ומביא חטאת עיש.
כלומר רב שהורה הלכה והטעו אותו או שהוא טעה בה - לא יכול השומע לדבריו לומר אני עשיתי כהוראתו ואנוס אני, למרות שהיה מותר ומצוה לשמוע לדבריו, ממ אם טעה דינו כשוגג.
נכון שזה לא מובן בסברא אבל כך כתוב להדיא.
בפרט שכאן אומרים לך שהיה כאן חיסרון ידיעה ויתכן מאוד שגם הרב עובדיה לא היה מתיר, אז מה תטען בשמים? האם תטען להם שלא יתכן שהרב טעה ולכן עשיתי כהוראתו? יגידו לך למה לא למדת מסכת הוריות?
ויותר מזה, עד עכשיו היית בגדר שוגג, אולם כעת [אם אכן יש בזה חמץ] הנך בגדר מזיד, כיון שהאירו עיניך שלא זהו מה שמרן התיר, ואין לך תשובות מספקות חוץ מלומר אני עושה כמרן ולא מעניין אותי כלום. זה לא תשובה הראויה לתלמידי חכמים.
כדאי שתתבונן היטב בדברים.
 
נערך לאחרונה:
וזאת בעוד שאתם מודים שלא בדקתם את הענין לעומקו רק ראיתם את הטענות שכתב מי שרצה להחמיר, ובכך אתם מוציאים לעז על כל מי שאכל ואוכל, ואם כשתגיעו לעולם האמת תראו שטעיתם מה תענו ליום הדין?
בגלל שלא בדקנו וגם אתה לא בדקת, בא נבדוק מה אומרים חכמינו ז"ל כשיש מחלוקת בין חכמי ישראל, מה ההכרעה.
רמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה ה
שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין או עד שלא היה הדבר ברור להן, בין בזמן אחד בין בזה אחר זה, אחד מטהר ואחד מטמא אחד אוסר ואחד מתיר אם אינך יודע להיכן הדין נוטה, בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל ע"כ.
אז אנו עושים כדין. ואתה לא עושה כדין. מה אתה תענה על רמב"ם זה ליום הדין?

צאי לך בעקבי הצאן. בכל הדורות כשקבלו את הוראות הרמב"ם והוראות השו"ע ושאר החכמים, תמיד ידעו להסתייג, כמו בהלכות ברכות אומרים סב"ל נגד מרן, בדיני ערוה מחמירים נגד מרן, וגם פעמים רבות יש הלכות פרטיות שהאחרונים החמירו נגד מרן או נגד הרמב"ם מחמת החולקים הרבים וכדומה.
אין כזה דבר 'ראש בקיר', תמיד לעשות כמו פוסק אחד וזהו.
בפרט בדבר זה שרבני הדור [מלבד תלמידיו] לא קיבלו את ההיתר. זו המציאות. א"א לזלזל ולא להחשיב את כל רבני הדור. גם בדורנו יש מושג יחיד ורבים. ובפרט שיש צד שגם הרב היה חוזר בו וכמו שכתבתי כמה פעמים. ומדובר באיסור שכל עם ישראל חרד מפניו, ומנקים ומקרצפים את הבית ל' יום קודם החג ומבערים כל פינה וזוית, וכמה מקפידים בהכשר הכלים והבליעות וכו' וכו', ובסוף מכניסים דבר שהוא ספק חמץ ממש, לא ביטול בשישים ולא קטניות וכדו', אלא ספק חמץ בעצמו.
אני חושב שכל בר דעת שיחשוב היטב בדברים הנ"ל יראה שכדאי לו לקיים את פסקי הרב בדברים אחרים ולא להתעקש על דבר זה שאין שום מצוה לאכלו ולא חסר לנו מה לאכול בפסח גם עוגיות כשרות למהדרין וגם דברים אחרים.
 
במחכ"ת כותב אני אני את הדברים מלב מורתח וכל גופי רתת וזיע ואין לאף אחד ממה להיפגע ח"ו!!
פורום זה נקרא בפי כל 'מורשת מרן' - דהיינו מורשתו של מרן זצ"ל - פסקיו והלכותיו לדורות!!
ואם ישנם פה עמנו היום אנשים מתוכנו, מקרבנו
שאינם הולכים אחר תורתו של מרן ובנו מרן הראש"ל שליט"א בעיניים עצומות, אלא מחפשים כל הזמן לרעות בשדות זרים
אחר רבותיהם המחמירים בכל ההלכות תדיר תחת מעטה 'בני תורה', אינם אלא 'בני תורא' רח"ל.
אין, לא היה ולא יהיה כמרן זצ"ל שקרע את גופו על פסקי ההלכה עד קוצו של יו"ד, 93 שנים של פסקי הלכה ממוצים ומנופים בי"ג נפות,
אי לכך כל המערער ולו בפסק אחד על מרן זצ"ל - אין לו מה לחפש פה בפורום
'מורשת מרן!!
אין לנו שום תרעומת עליהם ח"ו אלא פשוט פה הולכים ופוסקים כמרן זצ"ל!
ומי שקשה לו שיפתח פורום 'בני תורה' או פורום 'מחמירים'...
והלא בפורום זה הביאו אלפי הוכחות על שיער הפיאות מהודו - שהוא ע"ז, והביאו פסקים מכל פוסקי הדור, הפוסקים שאסור להשתמש בשיער זה, אולם, צא ואל תלמד, רוב ככל הציבור הליטאי (המחמיר בד"כ) חובש פאות בפרהסיא וכביכול אינם 'שמים פס' על רבניהם ופוסקיהם!!
ומה לכם כי נזעקתם על 'עוגיות פפושדו' שמרן אכל בעצמו והתיר בעצמו!! הרוצה יאכל ומי שלא לא יאכל, לא צריך מחלוקת בכל דבר!!
תפסיקו לחפש בנרות אחר חומרות!1 לא חסר למרן חומרות שאפשר למסור נפש עליהם.
בואו כולנו יחד נשמור את ההלכות הפסוקות לנו ממרן זצ"ל ובנו,
ולוואי שעוד השנה 'נאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים' בביהמ"ק אמן.


(דבריו הכואבים של מרן 'מאור ישראל' על מסורת הספרדים - מי ראוי למסור שיעור בהלכה
כשמארגנים "יום שכולו תורה" צריכים להתייעץ עם גדולי תורה מי הרבנים שימסרו את השיעורים. שכן אם הם שיעורים של פלפולים, יודעים הציבור מראש שהוא בא לפלפל 'דרוש וקבל שכר', אך כשמביאים אותם לומר הלכה ואינם יודעים הלכה, זהו מכשול, והדבר רק מבלבל את האנשים. בפעם שעברה הביאו לדרוש בבית הכנסת הגדול תלמידי חכמים מובהקים, אך אינם יודעים הלכה, ראשי ישיבות בעלי סברת הכרס או פסקי הראש... הפכו את הקערה על פיה, ואמרו מעצמם דברי הבל שאינם ישרים ואינם נכונים. אנו הולכים בעקבות מרן שקבלנו הוראותיו, ואם הם אשכנזים, לפחות שיאמרו "אתם ספרדים תעשו כמו מרן". אך הם הכחידו תחת לשונם את הבית יוסף, לא למדו ועושים חילוקים ובילוקים מדעתם. והדבר כואב לי שאינם יודעים את ההלכות ובאים לפסוק לאחרים ומבלבלים אותם, ויש אנשים ששמעו בתחילה שהדבר אסור וכעת מותר, או להיפך, ונשארים מבולבלים דברי מי יכונו, דברי אלה יכונו או דברי אלה יכונו. כשמביאים רבנים שמדברים דברי הלכה, צריכים לדעת את מי לקחת ואת מי לא לקחת! בדרך כלל ראשי הישיבות האשכנזים אינם בקיאים בהלכה, יתכן שיש אחד מאלף שהוא כן בקי בהלכה. צריך להתייעץ עם רבנים גדולי תורה שהם יודעים מי ראוי להשמיע דברי הלכה ומי לא. כשבאים לדרוש בפני המון העם באים לומר דברי הלכה לא באים לפלפל, אם אומרים דברים לא נכונים ולא ישרים שאינם לפי ההלכה באמת, יש בזה מכשול. כשבאים לפעמים ראשי ישיבות לומר שיעורים בכולל שלי, אינני מקפיד כל כך, יש אצלנו תלמידי חכמים אברכים יקרים היודעים בעצמם לבחון את הדבר, והיו כמה רבנים שבאו והאברכים הקיפו אותם בחבילי קושיות עד שלא היה בפיהם מענה ויצאו כשידיהם על ראשם. התינח באברכים שיודעים ויכולים להשיב מלחמה שערה. אך כשבאים לומר בפני המון העם, וכי יוכלו להתווכח עם ראש ישיבה? על כן צריך לדעת את מי להביא ואת מי לא להביא. מוטב לעשות "חצי יום" ולא יום שכולו תורה, שכן אז קשה לברור איזה רב יבוא ואיזה רב לא יבוא. מוטב לעשות חצי יום שכולו תורה, כדי לברור את הרבנים המעולים ביותר בענייני הלכה, והם בקיאים ומורי הוראות בישראל. מהרש"ל בדורו התבטא ואמר (הקדמת ים של שלמה עמ"ס חולין) "הנסמכים מרובים והלומדים מועטים" (1). ואם בדורו כך, בדורנו על אחת כמה וכמה. רבים מאלה שבאים לדבר יש להם שפת לימודים ויכולים לפלפל מהבוקר עד הערב, אך בסופו של דבר מעלים רק אבק, כמו שאמרו בגמ' (נדה סה : ) "כמאן דמסיק תעלא מבי כרבא", כשועל ההולך בשדה חרושה לאורכה ולרוחבה, ויוצא עם מעט אבק ברגליו בלא לאכול מאומה. כך אלה מפלפלים, ולבסוף יוצאים בלא כלום.
ולי כאב בפרט שאנו קבלנו הוראות מרן והם התעלמו ממנו, החזון איש מחמיר והוא כהלכה למשה מסיני בעיניהם. הרמ"א היה בר פלוגתא של מרן, והוא כותב למרן בתשובתו סימן מח (2), "כל החולק על מר כחולק על השכינה"! והטעם שהוא חולק על מרן בשו"ע, ביאר בעצמו, לא באתי לחלוק, אלא להביא את מנהגי אשכנז שלא נהגו כמרן ובאתי להשאיר את המנהגים על מכונם. הרמ"א היה בפולניה ומרן היה מרא דאתרא בארצות המזרח, ולכן התעלם מכל וכל ממנהגי האשכנזים, והרמ"א כתב את הגהותיו בתוך השלחן ערוך, כדי שהאשכנזים לא יסורו ממנהגי אבותיהם. אך ידע את מעלת מרן שהוא גדול הדור וכתב לו "אשר מימיו אנו שותים מקנקנו וכדו". כלומר ממימיך אנו שותים, כתלמיד שכותב לרבו, באיזה כבוד, דרך ארץ וענוה.
החזון איש זצ"ל היה גאון עצום ושקד כל ימיו על התורה, אך כתב כמה דברים מדעתו, והביא בעיקר את פסקי המשנה ברורה, לא היו לו ספרים של פוסקי הספרדים. בביתו היה את ספרי היסוד ארבעה טורים וארבעת חלקי שלחן ערוך הגדולים ומשנה ברורה, ובהם היה מעיין וכותב את דעתו, אך הוא לא ראה את ספרי הפוסקים הספרדים והשו"תים במשך כל הדורות למעלה מארבע מאות שנה, שיש בהם תלי תלים של הלכות, הוא אפילו לא הכיר אותם, אני הכרתי אותו, נכנסתי אל ביתו כמה פעמים ודברתי איתו, ראיתי איזה ספרים יש לו, ולכן הוא כתב מה שכתב, הרב עליו השלום היה גאון וצדיק, אבל לא בשביל זה עוזבים את דברי מרן השו"ע דברי אלקים חיים ותופסים דברי חזון איש. וזו השיטה שיש לאנשי בני ברק שהולכים אחרי פסקיו בלבד.
לפני עשרים שנה כשבאתי לבני ברק לא הכירו את ספרי הפוסקים שלנו אשר אנו שותים ממימיהם. לא ידעו מי זה הרב חיד"א וספריו ברכי יוסף, מחזיק ברכה, חיים שאל, יוסף אומץ, לא ידעו מיהו רב פעלים, מיהו מהרי"ט אלגאזי שהיה ראשון לציון, ומיהו ה"חקרי לב" שהיה גאון עולם שהקיף את כל ספרי התלמוד והפוסקים ביחד, וגדולי האשכנזים היו קוראים אותו "שאגת אריה של הספרדים", השאגת אריה במחילה מכבודו רוב ספריו פלפולים, אך החקרי לב כולו הלכה למעשה, כתב מאות תשובות שכולם הלכה למעשה.)
 
במחכ"ת כותב אני אני את הדברים מלב מורתח וכל גופי רתת וזיע ואין לאף אחד ממה להיפגע ח"ו!!
פורום זה נקרא בפי כל 'מורשת מרן' - דהיינו מורשתו של מרן זצ"ל - פסקיו והלכותיו לדורות!!
ואם ישנם פה עמנו היום אנשים מתוכנו, מקרבנו
שאינם הולכים אחר תורתו של מרן ובנו מרן הראש"ל שליט"א בעיניים עצומות, אלא מחפשים כל הזמן לרעות בשדות זרים
אחר רבותיהם המחמירים בכל ההלכות תדיר תחת מעטה 'בני תורה', אינם אלא 'בני תורא' רח"ל.
אין, לא היה ולא יהיה כמרן זצ"ל שקרע את גופו על פסקי ההלכה עד קוצו של יו"ד, 93 שנים של פסקי הלכה ממוצים ומנופים בי"ג נפות,
אי לכך כל המערער ולו בפסק אחד על מרן זצ"ל - אין לו מה לחפש פה בפורום
'מורשת מרן!!
אין לנו שום תרעומת עליהם ח"ו אלא פשוט פה הולכים ופוסקים כמרן זצ"ל!
ומי שקשה לו שיפתח פורום 'בני תורה' או פורום 'מחמירים'...
והלא בפורום זה הביאו אלפי הוכחות על שיער הפיאות מהודו - שהוא ע"ז, והביאו פסקים מכל פוסקי הדור, הפוסקים שאסור להשתמש בשיער זה, אולם, צא ואל תלמד, רוב ככל הציבור הליטאי (המחמיר בד"כ) חובש פאות בפרהסיא וכביכול אינם 'שמים פס' על רבניהם ופוסקיהם!!
ומה לכם כי נזעקתם על 'עוגיות פפושדו' שמרן אכל בעצמו והתיר בעצמו!! הרוצה יאכל ומי שלא לא יאכל, לא צריך מחלוקת בכל דבר!!
תפסיקו לחפש בנרות אחר חומרות!1 לא חסר למרן חומרות שאפשר למסור נפש עליהם.
בואו כולנו יחד נשמור את ההלכות הפסוקות לנו ממרן זצ"ל ובנו,
ולוואי שעוד השנה 'נאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים' בביהמ"ק אמן.


(דבריו הכואבים של מרן 'מאור ישראל' על מסורת הספרדים - מי ראוי למסור שיעור בהלכה
כשמארגנים "יום שכולו תורה" צריכים להתייעץ עם גדולי תורה מי הרבנים שימסרו את השיעורים. שכן אם הם שיעורים של פלפולים, יודעים הציבור מראש שהוא בא לפלפל 'דרוש וקבל שכר', אך כשמביאים אותם לומר הלכה ואינם יודעים הלכה, זהו מכשול, והדבר רק מבלבל את האנשים. בפעם שעברה הביאו לדרוש בבית הכנסת הגדול תלמידי חכמים מובהקים, אך אינם יודעים הלכה, ראשי ישיבות בעלי סברת הכרס או פסקי הראש... הפכו את הקערה על פיה, ואמרו מעצמם דברי הבל שאינם ישרים ואינם נכונים. אנו הולכים בעקבות מרן שקבלנו הוראותיו, ואם הם אשכנזים, לפחות שיאמרו "אתם ספרדים תעשו כמו מרן". אך הם הכחידו תחת לשונם את הבית יוסף, לא למדו ועושים חילוקים ובילוקים מדעתם. והדבר כואב לי שאינם יודעים את ההלכות ובאים לפסוק לאחרים ומבלבלים אותם, ויש אנשים ששמעו בתחילה שהדבר אסור וכעת מותר, או להיפך, ונשארים מבולבלים דברי מי יכונו, דברי אלה יכונו או דברי אלה יכונו. כשמביאים רבנים שמדברים דברי הלכה, צריכים לדעת את מי לקחת ואת מי לא לקחת! בדרך כלל ראשי הישיבות האשכנזים אינם בקיאים בהלכה, יתכן שיש אחד מאלף שהוא כן בקי בהלכה. צריך להתייעץ עם רבנים גדולי תורה שהם יודעים מי ראוי להשמיע דברי הלכה ומי לא. כשבאים לדרוש בפני המון העם באים לומר דברי הלכה לא באים לפלפל, אם אומרים דברים לא נכונים ולא ישרים שאינם לפי ההלכה באמת, יש בזה מכשול. כשבאים לפעמים ראשי ישיבות לומר שיעורים בכולל שלי, אינני מקפיד כל כך, יש אצלנו תלמידי חכמים אברכים יקרים היודעים בעצמם לבחון את הדבר, והיו כמה רבנים שבאו והאברכים הקיפו אותם בחבילי קושיות עד שלא היה בפיהם מענה ויצאו כשידיהם על ראשם. התינח באברכים שיודעים ויכולים להשיב מלחמה שערה. אך כשבאים לומר בפני המון העם, וכי יוכלו להתווכח עם ראש ישיבה? על כן צריך לדעת את מי להביא ואת מי לא להביא. מוטב לעשות "חצי יום" ולא יום שכולו תורה, שכן אז קשה לברור איזה רב יבוא ואיזה רב לא יבוא. מוטב לעשות חצי יום שכולו תורה, כדי לברור את הרבנים המעולים ביותר בענייני הלכה, והם בקיאים ומורי הוראות בישראל. מהרש"ל בדורו התבטא ואמר (הקדמת ים של שלמה עמ"ס חולין) "הנסמכים מרובים והלומדים מועטים" (1). ואם בדורו כך, בדורנו על אחת כמה וכמה. רבים מאלה שבאים לדבר יש להם שפת לימודים ויכולים לפלפל מהבוקר עד הערב, אך בסופו של דבר מעלים רק אבק, כמו שאמרו בגמ' (נדה סה : ) "כמאן דמסיק תעלא מבי כרבא", כשועל ההולך בשדה חרושה לאורכה ולרוחבה, ויוצא עם מעט אבק ברגליו בלא לאכול מאומה. כך אלה מפלפלים, ולבסוף יוצאים בלא כלום.
ולי כאב בפרט שאנו קבלנו הוראות מרן והם התעלמו ממנו, החזון איש מחמיר והוא כהלכה למשה מסיני בעיניהם. הרמ"א היה בר פלוגתא של מרן, והוא כותב למרן בתשובתו סימן מח (2), "כל החולק על מר כחולק על השכינה"! והטעם שהוא חולק על מרן בשו"ע, ביאר בעצמו, לא באתי לחלוק, אלא להביא את מנהגי אשכנז שלא נהגו כמרן ובאתי להשאיר את המנהגים על מכונם. הרמ"א היה בפולניה ומרן היה מרא דאתרא בארצות המזרח, ולכן התעלם מכל וכל ממנהגי האשכנזים, והרמ"א כתב את הגהותיו בתוך השלחן ערוך, כדי שהאשכנזים לא יסורו ממנהגי אבותיהם. אך ידע את מעלת מרן שהוא גדול הדור וכתב לו "אשר מימיו אנו שותים מקנקנו וכדו". כלומר ממימיך אנו שותים, כתלמיד שכותב לרבו, באיזה כבוד, דרך ארץ וענוה.
החזון איש זצ"ל היה גאון עצום ושקד כל ימיו על התורה, אך כתב כמה דברים מדעתו, והביא בעיקר את פסקי המשנה ברורה, לא היו לו ספרים של פוסקי הספרדים. בביתו היה את ספרי היסוד ארבעה טורים וארבעת חלקי שלחן ערוך הגדולים ומשנה ברורה, ובהם היה מעיין וכותב את דעתו, אך הוא לא ראה את ספרי הפוסקים הספרדים והשו"תים במשך כל הדורות למעלה מארבע מאות שנה, שיש בהם תלי תלים של הלכות, הוא אפילו לא הכיר אותם, אני הכרתי אותו, נכנסתי אל ביתו כמה פעמים ודברתי איתו, ראיתי איזה ספרים יש לו, ולכן הוא כתב מה שכתב, הרב עליו השלום היה גאון וצדיק, אבל לא בשביל זה עוזבים את דברי מרן השו"ע דברי אלקים חיים ותופסים דברי חזון איש. וזו השיטה שיש לאנשי בני ברק שהולכים אחרי פסקיו בלבד.
לפני עשרים שנה כשבאתי לבני ברק לא הכירו את ספרי הפוסקים שלנו אשר אנו שותים ממימיהם. לא ידעו מי זה הרב חיד"א וספריו ברכי יוסף, מחזיק ברכה, חיים שאל, יוסף אומץ, לא ידעו מיהו רב פעלים, מיהו מהרי"ט אלגאזי שהיה ראשון לציון, ומיהו ה"חקרי לב" שהיה גאון עולם שהקיף את כל ספרי התלמוד והפוסקים ביחד, וגדולי האשכנזים היו קוראים אותו "שאגת אריה של הספרדים", השאגת אריה במחילה מכבודו רוב ספריו פלפולים, אך החקרי לב כולו הלכה למעשה, כתב מאות תשובות שכולם הלכה למעשה.)
כל דבריו אמת וצדק.
 
במחכ"ת כותב אני אני את הדברים מלב מורתח וכל גופי רתת וזיע ואין לאף אחד ממה להיפגע ח"ו!!
פורום זה נקרא בפי כל 'מורשת מרן' - דהיינו מורשתו של מרן זצ"ל - פסקיו והלכותיו לדורות!!
ואם ישנם פה עמנו היום אנשים מתוכנו, מקרבנו
שאינם הולכים אחר תורתו של מרן ובנו מרן הראש"ל שליט"א בעיניים עצומות, אלא מחפשים כל הזמן לרעות בשדות זרים
אחר רבותיהם המחמירים בכל ההלכות תדיר תחת מעטה 'בני תורה', אינם אלא 'בני תורא' רח"ל.
אין, לא היה ולא יהיה כמרן זצ"ל שקרע את גופו על פסקי ההלכה עד קוצו של יו"ד, 93 שנים של פסקי הלכה ממוצים ומנופים בי"ג נפות,
אי לכך כל המערער ולו בפסק אחד על מרן זצ"ל - אין לו מה לחפש פה בפורום
'מורשת מרן!!
אין לנו שום תרעומת עליהם ח"ו אלא פשוט פה הולכים ופוסקים כמרן זצ"ל!
ומי שקשה לו שיפתח פורום 'בני תורה' או פורום 'מחמירים'...
והלא בפורום זה הביאו אלפי הוכחות על שיער הפיאות מהודו - שהוא ע"ז, והביאו פסקים מכל פוסקי הדור, הפוסקים שאסור להשתמש בשיער זה, אולם, צא ואל תלמד, רוב ככל הציבור הליטאי (המחמיר בד"כ) חובש פאות בפרהסיא וכביכול אינם 'שמים פס' על רבניהם ופוסקיהם!!
ומה לכם כי נזעקתם על 'עוגיות פפושדו' שמרן אכל בעצמו והתיר בעצמו!! הרוצה יאכל ומי שלא לא יאכל, לא צריך מחלוקת בכל דבר!!
תפסיקו לחפש בנרות אחר חומרות!1 לא חסר למרן חומרות שאפשר למסור נפש עליהם.
בואו כולנו יחד נשמור את ההלכות הפסוקות לנו ממרן זצ"ל ובנו,
ולוואי שעוד השנה 'נאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים' בביהמ"ק אמן.


(דבריו הכואבים של מרן 'מאור ישראל' על מסורת הספרדים - מי ראוי למסור שיעור בהלכה
כשמארגנים "יום שכולו תורה" צריכים להתייעץ עם גדולי תורה מי הרבנים שימסרו את השיעורים. שכן אם הם שיעורים של פלפולים, יודעים הציבור מראש שהוא בא לפלפל 'דרוש וקבל שכר', אך כשמביאים אותם לומר הלכה ואינם יודעים הלכה, זהו מכשול, והדבר רק מבלבל את האנשים. בפעם שעברה הביאו לדרוש בבית הכנסת הגדול תלמידי חכמים מובהקים, אך אינם יודעים הלכה, ראשי ישיבות בעלי סברת הכרס או פסקי הראש... הפכו את הקערה על פיה, ואמרו מעצמם דברי הבל שאינם ישרים ואינם נכונים. אנו הולכים בעקבות מרן שקבלנו הוראותיו, ואם הם אשכנזים, לפחות שיאמרו "אתם ספרדים תעשו כמו מרן". אך הם הכחידו תחת לשונם את הבית יוסף, לא למדו ועושים חילוקים ובילוקים מדעתם. והדבר כואב לי שאינם יודעים את ההלכות ובאים לפסוק לאחרים ומבלבלים אותם, ויש אנשים ששמעו בתחילה שהדבר אסור וכעת מותר, או להיפך, ונשארים מבולבלים דברי מי יכונו, דברי אלה יכונו או דברי אלה יכונו. כשמביאים רבנים שמדברים דברי הלכה, צריכים לדעת את מי לקחת ואת מי לא לקחת! בדרך כלל ראשי הישיבות האשכנזים אינם בקיאים בהלכה, יתכן שיש אחד מאלף שהוא כן בקי בהלכה. צריך להתייעץ עם רבנים גדולי תורה שהם יודעים מי ראוי להשמיע דברי הלכה ומי לא. כשבאים לדרוש בפני המון העם באים לומר דברי הלכה לא באים לפלפל, אם אומרים דברים לא נכונים ולא ישרים שאינם לפי ההלכה באמת, יש בזה מכשול. כשבאים לפעמים ראשי ישיבות לומר שיעורים בכולל שלי, אינני מקפיד כל כך, יש אצלנו תלמידי חכמים אברכים יקרים היודעים בעצמם לבחון את הדבר, והיו כמה רבנים שבאו והאברכים הקיפו אותם בחבילי קושיות עד שלא היה בפיהם מענה ויצאו כשידיהם על ראשם. התינח באברכים שיודעים ויכולים להשיב מלחמה שערה. אך כשבאים לומר בפני המון העם, וכי יוכלו להתווכח עם ראש ישיבה? על כן צריך לדעת את מי להביא ואת מי לא להביא. מוטב לעשות "חצי יום" ולא יום שכולו תורה, שכן אז קשה לברור איזה רב יבוא ואיזה רב לא יבוא. מוטב לעשות חצי יום שכולו תורה, כדי לברור את הרבנים המעולים ביותר בענייני הלכה, והם בקיאים ומורי הוראות בישראל. מהרש"ל בדורו התבטא ואמר (הקדמת ים של שלמה עמ"ס חולין) "הנסמכים מרובים והלומדים מועטים" (1). ואם בדורו כך, בדורנו על אחת כמה וכמה. רבים מאלה שבאים לדבר יש להם שפת לימודים ויכולים לפלפל מהבוקר עד הערב, אך בסופו של דבר מעלים רק אבק, כמו שאמרו בגמ' (נדה סה : ) "כמאן דמסיק תעלא מבי כרבא", כשועל ההולך בשדה חרושה לאורכה ולרוחבה, ויוצא עם מעט אבק ברגליו בלא לאכול מאומה. כך אלה מפלפלים, ולבסוף יוצאים בלא כלום.
ולי כאב בפרט שאנו קבלנו הוראות מרן והם התעלמו ממנו, החזון איש מחמיר והוא כהלכה למשה מסיני בעיניהם. הרמ"א היה בר פלוגתא של מרן, והוא כותב למרן בתשובתו סימן מח (2), "כל החולק על מר כחולק על השכינה"! והטעם שהוא חולק על מרן בשו"ע, ביאר בעצמו, לא באתי לחלוק, אלא להביא את מנהגי אשכנז שלא נהגו כמרן ובאתי להשאיר את המנהגים על מכונם. הרמ"א היה בפולניה ומרן היה מרא דאתרא בארצות המזרח, ולכן התעלם מכל וכל ממנהגי האשכנזים, והרמ"א כתב את הגהותיו בתוך השלחן ערוך, כדי שהאשכנזים לא יסורו ממנהגי אבותיהם. אך ידע את מעלת מרן שהוא גדול הדור וכתב לו "אשר מימיו אנו שותים מקנקנו וכדו". כלומר ממימיך אנו שותים, כתלמיד שכותב לרבו, באיזה כבוד, דרך ארץ וענוה.
החזון איש זצ"ל היה גאון עצום ושקד כל ימיו על התורה, אך כתב כמה דברים מדעתו, והביא בעיקר את פסקי המשנה ברורה, לא היו לו ספרים של פוסקי הספרדים. בביתו היה את ספרי היסוד ארבעה טורים וארבעת חלקי שלחן ערוך הגדולים ומשנה ברורה, ובהם היה מעיין וכותב את דעתו, אך הוא לא ראה את ספרי הפוסקים הספרדים והשו"תים במשך כל הדורות למעלה מארבע מאות שנה, שיש בהם תלי תלים של הלכות, הוא אפילו לא הכיר אותם, אני הכרתי אותו, נכנסתי אל ביתו כמה פעמים ודברתי איתו, ראיתי איזה ספרים יש לו, ולכן הוא כתב מה שכתב, הרב עליו השלום היה גאון וצדיק, אבל לא בשביל זה עוזבים את דברי מרן השו"ע דברי אלקים חיים ותופסים דברי חזון איש. וזו השיטה שיש לאנשי בני ברק שהולכים אחרי פסקיו בלבד.
לפני עשרים שנה כשבאתי לבני ברק לא הכירו את ספרי הפוסקים שלנו אשר אנו שותים ממימיהם. לא ידעו מי זה הרב חיד"א וספריו ברכי יוסף, מחזיק ברכה, חיים שאל, יוסף אומץ, לא ידעו מיהו רב פעלים, מיהו מהרי"ט אלגאזי שהיה ראשון לציון, ומיהו ה"חקרי לב" שהיה גאון עולם שהקיף את כל ספרי התלמוד והפוסקים ביחד, וגדולי האשכנזים היו קוראים אותו "שאגת אריה של הספרדים", השאגת אריה במחילה מכבודו רוב ספריו פלפולים, אך החקרי לב כולו הלכה למעשה, כתב מאות תשובות שכולם הלכה למעשה.)
על אף האמור, ובמחילה אלף פעמים, לא נראה לי שמורשת מו"ר הגר"ע זצ"ל היא לשבש דברי הקדמונים, ולכתוב על חכמי הסנהדרין שכולם היו סמוכים, שהיו זמנים והיו מהם בורים וכיוצ"ב שיבושים מדברי החינוך והרמב"ן שהובאו לעיל.
כך דרכה של תורה, זה מקשה וזה מתרץ, זה מוכיח וזה דוחה, וכן על זה הדרך, ובלבד שיכוונו ליבם לשמים.
וחלילה בעיני לקרוא לנוהג סלסול בעצמו ומחמיר על עצמו כל מיני חומרות לכבוד הבורא ית"ש בכינוי "בן תורא".

ודברי כאמור לעיל אינם מתייחסים כלל לויכוח אודות עוגיות פפושדו, שאיני יודע טיב אפיתם וטיב מרכיביהם כלל, ומי אני הקטן והפשוט שאחווה דעתי בענין.
 
באמת שלא צריך להתלהם ולהיכנס לפסים אישיים
לדידי פשוט וברור שמי שהולך אחר רבו בכל דיניו אין עליו שום תביעה, וזכורני שכתבתי בזה בזמנו ומצאתי מקורות לכך בשו"ת הרשב"א, שו"ת מהרי"ף, גינת ורדים ועוד, וכידוע לכולכם שיוצאי אר"ץ שינו מנהגיהם בקושי רב לעשות כרבינו עובדיה בדברים שהיה קשה לשנות, ואין סיבה שבפסק אחד נחשוש למה שאנחנו עושים כמותו, וכבר רמזתי לסוגיא דשבת קל. שבמקומו של ר"א היו עושים כדעתו לכתחילה ובמתכוין מביאים עצמם לכך [וכמ"ש התוס' והראשונים ביבמות יד.], והזכירום לשבח דאמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה, ולדברי הכותב הנכבד המחמיר שלנו "מה תטען בשמים? האם תטען להם שלא יתכן שהרב טעה ולכן עשיתי כהוראתו? יגידו לך למה לא למדת מסכת הוריות?" שישאל את שאלתו על אנשי מקומו של ר"א? וכל הראיות שהוא מנפנף בהם ממסכת הוריות ומהרמב"ם לא קשורות בכלל לכאן שאנחנו מצהירים שקיבלנו הוראות רבינו בכל אשר יאמר. וגם מה שהזכיר אם אומרים סב"ל נגד מרן, אין זה דבר ברור בכלל שהחומרא בסב"ל זה בגלל שלא קיבלנו הוראות מרן בסב"ל, אלא זהו בגלל שכך היה המנהג בסב"ל. וזכורני שהאריך בזה הרה"ג @הרב שמעון ללוש או @הרב אושרי אזולאי בכתביהם, ושמא יביאו כאן מדבריהם.
ובלי נדר אקוה שיתפנה זמני להביא מאשר כתבתי בענין ההליכה אחר פסקי רבו, ועתה עמד קנה במקומו
 
במחכ"ת כותב אני אני את הדברים מלב מורתח וכל גופי רתת וזיע
לא צריך להתרתח כל אחד יכול לכתוב את דעתו כי אנחנו לא פוסקים כאן הלכה לעם, אלא דנים בבית המדרש וכבר כתב מרן בספריו שמותר לחלוק אך יש לדבר בענוה ולשון נקיה.
פורום זה נקרא בפי כל 'מורשת מרן'
זו היתה מורשתו שהוריש לנו ביביע אומר בדברי הפתיחה אות יב וז''ל: עוד רגע אחד אדבר על דבר המצפצפים ומהגים שאין לחלוק על ספרי האחרונים, ובראותם ספר חדש שבא להכריע נגד איזה אחרון צווחי ככרוכיא בדברים הדברים. וכל היודע ספר עיניו רואות נכוחה שזהו דרך כל רבותינו למימי התנאים והאמוראים ועד אחרוני הפוסקים, וכמ"ש בקידושין (ל:) שאפילו הרב ותלמידו נעשים כאויבים זה לזה, ואת והב בסופה. וכן מבואר בפסקי מהרא"י (סימן רל"ח), שאם ההוראות ברורות קצת כדברי התלמיד, והכי אזלא צורתא דשמעתתא, למה לא יחלוק על רבו, והלא כך היתה דרכה של תורה מימי התנאים, ורבינו הקדוש חלק על אביו ורבו רשב"ג, ורבא חולק על רבה רבו, והרא"ש חולק על מהר"ם שהיה רבו מובהק. ע"כ.

ויש לך לדעת שגם אנו תלמידי מרן מובהקים, אלא שיש שתי גישות בין תלמידיו יש כאלה שמתבטלים לגמרי לדעתו, ויש כאלה שדבקו בדרכו דרך האמת ולכן לפעמים גם סוברים אחרת מפסקיו, ואין בזה שום דופי. לכן לא צריך לחשוב שאם כותבים אחרת שיש משהו נגד מרן חלילה וחס, כולנו תלמידיו ומשתעשעים בתורתו וודאי שיש למרן עונג בזה בשמים. הלא תראה ששני מדות אלו נמצאים גם בבניו של זצ''ל חלקם מתבטלים לגמרי לדעתו וחלקם חולקים אחר הכבוד כשנראה להם אחרת. לכן לא צריך להתרתח אלא רק להכיר סוג אחר של תלמידי מרן זיע''א.
 
אני חוזר שוב על דברי, ודאי וודאי שדרך פסיקת ההלכות היא שזה מקשה וזה מתרץ וכו'
אבל זה מה שמו"ר מרן זצ"ל עשה, הוא למד ולמד ולמד את כל הפוסקים הספרדים הליטאים התימנים ואפי' החסידים,
וערך את משנתו בבהירות נפלאה - כל ההלכות לנו הספרדים בכל מקצועות התורה!!
ותאמין לי אני מבטיח לך שגם את העניין הנ"ל - עוגיות פפושדו - למד מרן עד לפרטים הקטנים ביותר ורק פסק את פסיקתו - שמותר
וכי יעלה על דעתינו חלילה שמרן זצ"ל, לו היה לו ולו ספק הקל שבקלים בענייין הלז, היה מתיר משהו שקרוב לחמץ מדאורייתא???
ואני מחדד את דברי - מי שפוסק כמו מרן, ואני לא אומר שכולם חייבים אלא כל אחד יפסוק כמנהגי ודרכי רבותיו ואבותיו,
אבל מי שכן פוסק כמרן ובנו הראש"ל שליט"א, לא יכול לזגזג בהלכותיו ובפסיקותיו, או שאתה פוסק כמרן או שלא!!
ולכן - אם אינך רוצה לפסוק כמרן זצ"ל כנראה שמקומך לא פה, כנראה שמקומך במקום - שזה מקשה וזה מתרץ, זה מוכיח וזה דוחה וכיו"ב.
אנו גאים לפסוק כמו מרן מעתה ועד עולם!! והכל ברור ושריר וקיים.
 
וכבר רמזתי לסוגיא דשבת קל. שבמקומו של ר"א היו עושים כדעתו לכתחילה ובמתכוין מביאים עצמם לכך [וכמ"ש התוס' והראשונים ביבמות יד.], והזכירום לשבח דאמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה, ולדברי הכותב הנכבד המחמיר שלנו "מה תטען בשמים? האם תטען להם שלא יתכן שהרב טעה ולכן עשיתי כהוראתו? יגידו לך למה לא למדת מסכת הוריות?" שישאל את שאלתו על אנשי מקומו של ר"א?
כיון שאתה מרבה להביא את הגמ' הנ"ל - הא לך לשון המאירי בספרו מגן אבות ענין כ', ובמלה אחת שכתב ביאר את החילוק:
אם ההיתר במחלקת סברא והיה בעיר שנוהגים בה היתר חכם מפורסם מנהיג את העיר ומתיר להם בכך, אין לזה הבא לגעור ולשמת, אלא שהוא מ"מ נוהג בה איסור, וזה שאמרו במקומו של ר' אלעזר היו כורתין עצים עי"ש.
כלומר המחלוקת בין ר"א לחכמים היא 'בסברא' איך לדרוש את הכתובים בענין מכשירים שאפשר לעשותן מע"ש, עי"ש בגמ' שכל אחד דרש לכאן ולכאן. אין שם טעות לאף אחד מהם. על זה נאמר או"א דא"ח. ולכן יש דין מרא דאתרא וכו'.
כאן אנו עוסקים כשיש טעות לחכם מסוים או אפילו לבית דין של כל ישראל. אם חכם התיר דבר שלא ידע שיש בו חשש איסור זהו ענין של טעות, ובזה לא אמרינן לעשות כמותו באותו מקום. ולפ"ז אתי שפיר ענין פר העלם דבר של ציבור שלא נסתר מענין במקומו של וכו', דשם התברר שהוא טעות ובזה לא מהני לא מרא דאתרא ולא סנהדרין.
 
לא צריך להתרתח כל אחד יכול לכתוב את דעתו כי אנחנו לא פוסקים כאן הלכה לעם, אלא דנים בבית המדרש וכבר כתב מרן בספריו שמותר לחלוק אך יש לדבר בענוה ולשון נקיה.
לא רק שהרתחא כאן מוכרחת ובוקעת ועולה מאליה אלא מי שאינו מתרתח יש לבדוק אחריו... זה חד משמעי!!!
זו היתה מורשתו שהוריש לנו ביביע אומר בדברי הפתיחה אות יב וז''ל: עוד רגע אחד אדבר על דבר המצפצפים ומהגים שאין לחלוק על ספרי האחרונים, ובראותם ספר חדש שבא להכריע נגד איזה אחרון צווחי ככרוכיא בדברים הדברים. וכל היודע ספר עיניו רואות נכוחה שזהו דרך כל רבותינו למימי התנאים והאמוראים ועד אחרוני הפוסקים, וכמ"ש בקידושין (ל:) שאפילו הרב ותלמידו נעשים כאויבים זה לזה, ואת והב בסופה. וכן מבואר בפסקי מהרא"י (סימן רל"ח), שאם ההוראות ברורות קצת כדברי התלמיד, והכי אזלא צורתא דשמעתתא, למה לא יחלוק על רבו, והלא כך היתה דרכה של תורה מימי התנאים, ורבינו הקדוש חלק על אביו ורבו רשב"ג, ורבא חולק על רבה רבו, והרא"ש חולק על מהר"ם שהיה רבו מובהק. ע"כ.

ויש לך לדעת שגם אנו תלמידי מרן מובהקים, אלא שיש שתי גישות בין תלמידיו יש כאלה שמתבטלים לגמרי לדעתו, ויש כאלה שדבקו בדרכו דרך האמת ולכן לפעמים גם סוברים אחרת מפסקיו, ואין בזה שום דופי. לכן לא צריך לחשוב שאם כותבים אחרת שיש משהו נגד מרן חלילה וחס, כולנו תלמידיו ומשתעשעים בתורתו וודאי שיש למרן עונג בזה בשמים. הלא תראה ששני מדות אלו נמצאים גם בבניו של זצ''ל חלקם מתבטלים לגמרי לדעתו וחלקם חולקים אחר הכבוד כשנראה להם אחרת. לכן לא צריך להתרתח אלא רק להכיר סוג אחר של תלמידי מרן זיע''א.
ההבדל העצום הוא, שהגאון הרב דוד, הרב גדעון בן משה, ועוד ועוד, "מבואר בכל דבריהם" כיצד חביבים עליהם דבריו והוראותיו ופסיקותיו של מרן אביר הרועים זיע"א, אלא שפעמים "בפסקים מאד מסויימים, נער יספרם", שאחר החתירה לא הצליחו לעמוד על יישוב או ביאור הוראתו בקדושה מרגישים אנוסים להכריע באופן שונה מהוראתו, ומתוך כניעה והתנצלות.
משא"כ מעולם לא מצאנו בדברי המבקרי'ם ומחפשי המומים דכאן, שהם חותרים אחר הניסיון לעמוד על הביאור בדברי מרן זצ"ל או ליישבו, וכ"ש שעל דברים רבים שקיבלו תשובות ברורות מעולם לא אמרו "חזק וברוך כעת הדברים מיושבים", רק אדרבא שבתם וקימתם הביטה, אך ורק לחטט אחר דברים שאינם מבוארים דיו ואינם מובנים ויש בהם מקום לפקפק למי שאינו בסוגיא כראוי, ואו אז שוקדים עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע, ושבנושא שניסו לפקפק והשיבום וראו שלא הצליחו, זונחים אותו כאילו לא היה ועוברים לנושא הבא עבור עיקר מגמתם לבלבל את העולם מהסדר שהקב"ה עשה בו ע"י שליח נאמן ורועה מסור.

ועל דא קא בכינא!

אבל יש דין ויש דיין!

אלא שהציבור שבאמת רוצה להבין ונותר מבולבל כי לא יודע דברים כהוויתן ולא נכנס בכל דבר לעובי הקורה, הוא לעולם לא ימחל להם על הבלבול שיוצרים לחינם ממש. כמה ביטול תורה, כמה הרס וחורבן וחילוק לב העם יוצרים כל אלו המגמתיים.

מגמת הפורום כאן מאד ברורה! לא לנסות לטשטש אותה בכל מיני סיסמאות!


ולגופו של ענין האמת היא שיש על כל תג כאן עגלות של תשובות ברורות מן המקורות, אבל הזמן יותר יקר מלהשקיע על דברי הבל ורעות רוח שנכתבים בלא עיון כלל ורק במטרות מגמתיות. הטענות כאן הם של בורים ועמי ארצות ממש, כמו הראיה מהוריות שמדובר על טעות "במציאות" לנידון הלכתי טהור שכל המחלוקת היא "בהבנה וההכרעה ההלכתית", שעליה מבואר בש"ס ומדרשים וביתר עוז בדברי המקובלים ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים"!!! וההכרעה בהם אינה אלא לפי כללי הפסיקה וההכרעה גרידא!

לא הייתי מגדיר את כל הנכתב כאן כ"טעויות חמורות גרידא", אלא לפי דעתי והבנתי ממה שזיכני הי"ת ללמוד בדברי רבותינו בעלי הפנימיות יש כאן "כמה דברי כפירה אמיתיים הנוגעים ביסודות היהדות ונצח ישראל בקדושת תורה שבעל פה"!

וזכורני בשעתו שיצא מקבציאל מצורף ב"יראת ההוראה" ביקש הגה"צ רבי יעקב עדס שליט"א מעורך "תורת יוסף" דאז הרב בביאן לפרסם כנגדו בתורת יוסף כמה מאמרים כיון שיש בדבריו דברי כפירה חמורים ביותר ביסודות היהדות, והיינו מהסיבה הנזכרת בדיוק! ושמענה, ואתה דע לך.

ולסיום אבקש בלשון רכה מהמשתתפים הנכבדים "אמת ליעקב" וכל סייעתכם שלא להגיב כאן יותר, איננו מעוניינים בדברים שלכם, זה לא עוזר לנו, וגם אתם לא מעוניינים בתשובות שלנו.

וכן אתחנן בפני ידידי יתר המשתתפים, שלא להגיב על דברי אותם שהזכרתי כאן בשמותם, ואף אם יש לכם דברים ברורים ומוחצים, אין בזה תועלת, זה כמו לזרוק אבן למרקוליס ממש! ודו"ק.

ואם יש עוד כמותם תודיעו לי כי איני מכיר כמעט כלל, לצערי אין לי כמעט זמן להיכנס לכאן ולדון במו"מ הלכתי בנושאים הרבים החשובים והמגוונים שיש כאן.

בברכה רבה,
פסח כשר ושמח
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון