יצחק משען
Well-known member
מאחר ולאחרונה נשמעים כאן קולות מקצה המחנה קול ענות חלושה מאינשי דלא מעלי שכביכול מרן רבינו עובדיה טעה חלילה בהתירו את המצה עשירה של פפושדו, ואנכי עמדתי משתומם היאך אפשר לומר כן על העמוד הגדול שכל בית ישראל נשענו עליו והלכו לאורו, וכבר כתבתי ברוח זו כמה וכמה תגובות כאן באתרא קדישא, בעודי יושב ומהרהר בענין זה בליל שב"ק אינה ה' לידי באופן מופלא את דברי הגר"א מוילנא דלהלן ושאר המקורות שאביא, ושמחתי עליהם כמוצא שלל רב דבר בעתו מה טוב, ואמרתי לנפשי מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעיננו למצוא ממש עתה דברים אלה מכמה מקורות שלא יתכן לומר שגדול הדור יפסוק הלכה שיהיה בה מכשול לרבים
[וכבר כמה פעמים שנזדמנו לי סימנים כאלה מן שמיא, וכגון לפני תקופת מה שאחד מסכן הרבה לרדפני ולקללני חינם על לא עוול בכפי, ישבתי ללמוד חוק לימודי ומעם שמיא נזדקר לפני הפסוק "כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם וגו', ודריש (חגיגה יד.) משען אלו בעלי מקרא משענה אלו בעלי משנה כגון רבי יהודה בן תימא וחביריו פליגו בה רב פפא ורבנן חד אמר שש מאות סדרי משנה וחד אמר שבע מאות סדרי משנה כל משען לחם אלו בעלי תלמוד שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי וכל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה וסיפיה --- ונתתי נערים שריהם מאי ונתתי נערים שריהם? אמר רבי אלעזר אלו בני אדם שמנוערין מן המצות, ותעלולים ימשלו בם אמר רב אחא בר יעקב תעלי בני תעלי ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן (והנקלה בנכבד) אלו בני אדם שמנוערין מן המצות ירהבו במי שממולא במצות כרמון והנקלה בנכבד יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות]
ובטרם אביא המקורות אנכי כותב שוב כי יכיר וידע כל מי שחושב עצמו חכם שיודע לערער על פסקי מרנן ורבנן ולהטיל בהם דופי, שאין הדבר הזה סימן טוב כלל לחינוך הילדים, הרואים את אביהם מתחכם ומוצא ערעורים על פסקים מקובלים של גדולי הדור, אף הם אינם טומנים ידם בצלחת ואומרים גם לנו יש ערעורים על דברים מקובלים, ואחריתם מי ישורנה
ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצו
משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, וכענין שכתבתי במצות אחרי רבים להטות בכסף תלוה בסימן ס"ז [מצוה ע"ח], על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל.
ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.
וכעין זה הוא לשון הרמב"ן (דברים פרק יז, יא):
ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א):
והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול. ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם:
ובביאור הגר"א (משלי טז, י) על הפסוק קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו, כותב: הדיבור של המלך הוא כמו קסם - כישוף, כי אף שמרמין אותו יקרה ה' בפיו דבר כדי שיהא משפטו אמת, וזהו במשפט לא ימעל פיו, והענין מאן מלכי רבנן, ששפתותיהם כמו קסם, אף שיטעו לפי השאלה, מ"מ במשפט לא ימעל פיו, כלומר בדין עצמו לא יטעו כי בסוף יתגלה שלא כן היה המעשה ופסקם אמת כמו שאמרו בגיטין וכו',
שו"ת הרב"ז ילקוט החנוכי סימן ה
ומעתה יובן לנו נועם שיח סוד חכמינו ז"ל שאין לנו לסור ממצות הזקנים גם באופן כזה שהיה אצל אבינו יעקב ע"ה אשר שִׂכֵּל את ידיו וישת את ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה. הרי שעשה יעקב מימין, שמאל. ככה אין אנו רשאין לעבור על דברי חכמים על כל אשר יאמרו לנו כי הוא זה, וז"ש הכתוב "ימין ושמאל", הוא רק כמורה באצבע אלהים. לסמן על הראיה מיעקב אבינו ע"ה שאמר ועשה, מימין, שמאל. והקב"ה הסכים על ידו. כן מקיים הקדוש ברוך הוא גזרות חכמים, כי אלהים נצב בעדת אל, ושוכן אתם עמם במחיצתם להצילם מכל מכשול וטעות. ע"כ צוה הקדוש ברוך הוא עלינו בני ישראל עם קרובו "לא תַסור מן הדבר אשר יגידו לך".
הרי לנו כמה וכמה ציטוטים מרבותינו ראשונים ואחרונים שלא יתכן שגדול הדור יטעה בהוראתו!!! ויסכר פי דוברי שקר הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז
ואשר חשבו אותם חכמים בעיניהם "להוכיח" שכן יש מציאות של טעות בהלכה ממשניות שלימות במסכתות הוריות וסנהדרין ועוד, טחו עיניהם מראות דמי יאמר שמציאות זו תיתכן בגדול הדור שנתקבלו פסקיו וה' עמו שהלכה כמותו, המשניות מדברות על מציאות כזו שיכולה לקרות בבית הדין של דיינים בורים ונשיא שנבחר מטעם המלכות וכיוצא בזה, ואין זה אומר שמוכרח משם שהטועה הוא גדול הדור באמת בגדלות תורנית ויראת ה' טהורה. וזה פשוט.
[וכבר כמה פעמים שנזדמנו לי סימנים כאלה מן שמיא, וכגון לפני תקופת מה שאחד מסכן הרבה לרדפני ולקללני חינם על לא עוול בכפי, ישבתי ללמוד חוק לימודי ומעם שמיא נזדקר לפני הפסוק "כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם וגו', ודריש (חגיגה יד.) משען אלו בעלי מקרא משענה אלו בעלי משנה כגון רבי יהודה בן תימא וחביריו פליגו בה רב פפא ורבנן חד אמר שש מאות סדרי משנה וחד אמר שבע מאות סדרי משנה כל משען לחם אלו בעלי תלמוד שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי וכל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה וסיפיה --- ונתתי נערים שריהם מאי ונתתי נערים שריהם? אמר רבי אלעזר אלו בני אדם שמנוערין מן המצות, ותעלולים ימשלו בם אמר רב אחא בר יעקב תעלי בני תעלי ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן (והנקלה בנכבד) אלו בני אדם שמנוערין מן המצות ירהבו במי שממולא במצות כרמון והנקלה בנכבד יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות]
ובטרם אביא המקורות אנכי כותב שוב כי יכיר וידע כל מי שחושב עצמו חכם שיודע לערער על פסקי מרנן ורבנן ולהטיל בהם דופי, שאין הדבר הזה סימן טוב כלל לחינוך הילדים, הרואים את אביהם מתחכם ומוצא ערעורים על פסקים מקובלים של גדולי הדור, אף הם אינם טומנים ידם בצלחת ואומרים גם לנו יש ערעורים על דברים מקובלים, ואחריתם מי ישורנה
ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצו
משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, וכענין שכתבתי במצות אחרי רבים להטות בכסף תלוה בסימן ס"ז [מצוה ע"ח], על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל.
ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.
וכעין זה הוא לשון הרמב"ן (דברים פרק יז, יא):
ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א):
והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול. ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם:
ובביאור הגר"א (משלי טז, י) על הפסוק קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו, כותב: הדיבור של המלך הוא כמו קסם - כישוף, כי אף שמרמין אותו יקרה ה' בפיו דבר כדי שיהא משפטו אמת, וזהו במשפט לא ימעל פיו, והענין מאן מלכי רבנן, ששפתותיהם כמו קסם, אף שיטעו לפי השאלה, מ"מ במשפט לא ימעל פיו, כלומר בדין עצמו לא יטעו כי בסוף יתגלה שלא כן היה המעשה ופסקם אמת כמו שאמרו בגיטין וכו',
שו"ת הרב"ז ילקוט החנוכי סימן ה
ומעתה יובן לנו נועם שיח סוד חכמינו ז"ל שאין לנו לסור ממצות הזקנים גם באופן כזה שהיה אצל אבינו יעקב ע"ה אשר שִׂכֵּל את ידיו וישת את ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה. הרי שעשה יעקב מימין, שמאל. ככה אין אנו רשאין לעבור על דברי חכמים על כל אשר יאמרו לנו כי הוא זה, וז"ש הכתוב "ימין ושמאל", הוא רק כמורה באצבע אלהים. לסמן על הראיה מיעקב אבינו ע"ה שאמר ועשה, מימין, שמאל. והקב"ה הסכים על ידו. כן מקיים הקדוש ברוך הוא גזרות חכמים, כי אלהים נצב בעדת אל, ושוכן אתם עמם במחיצתם להצילם מכל מכשול וטעות. ע"כ צוה הקדוש ברוך הוא עלינו בני ישראל עם קרובו "לא תַסור מן הדבר אשר יגידו לך".
הרי לנו כמה וכמה ציטוטים מרבותינו ראשונים ואחרונים שלא יתכן שגדול הדור יטעה בהוראתו!!! ויסכר פי דוברי שקר הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז
ואשר חשבו אותם חכמים בעיניהם "להוכיח" שכן יש מציאות של טעות בהלכה ממשניות שלימות במסכתות הוריות וסנהדרין ועוד, טחו עיניהם מראות דמי יאמר שמציאות זו תיתכן בגדול הדור שנתקבלו פסקיו וה' עמו שהלכה כמותו, המשניות מדברות על מציאות כזו שיכולה לקרות בבית הדין של דיינים בורים ונשיא שנבחר מטעם המלכות וכיוצא בזה, ואין זה אומר שמוכרח משם שהטועה הוא גדול הדור באמת בגדלות תורנית ויראת ה' טהורה. וזה פשוט.
ולכן כפי שכתבתי אין אני מקבל שום מקום לומר שרבינו עובדיה טעה חלילה בהיתרו את העוגיות של פפושדו -כל עוד שחומרי היצור לא נשתנו מאז- ואנחנו מורים לכתחילה לאוכלם בפסח ללא חשש ופקפוק, וכן הוא גם בכל שאר הלכותיו של רבינו הגדול שקיבלנו עלינו הוראותיו בכל אשר יאמר.
