• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם מותר להסתפר בערב ר"ח אייר שחל בשבת?

ולענ''ד ראיה ברורה בדעת מרן זצ''ל לאסור ממה שאמר בשעורו והובא בספר משעורי הראש''ל [ח''ד עמ' רצד] [ממה שכתב בתחילת דבריו לאסור שאף שבאותה שנה חל בערב שבת ורק אח''כ דן בדברי ר''י החסיד למקלים]
1681583982510.png
 
בענין דברי הכף החים שהביא הרב מלכא , צריך לדעת שמרן זצ''ל הבין כדרך האחרת שהביא בדברי הכף החיים שהרי מעשה שהיה עם אחד ממתפללי בית הכנסת שלנו, שהיה עתיד להתחתן אחר העומר, ואביו היה גוסס והוא אמר שאם ימות אביו יחכה שנה לחתונה (ודלא כהלכה) ועשה לו מרן חתונה בר''ח אייר. הרי לך שלמד פשט שונה בדברי הכף החים ודלא כרב מלכה. ומכאן תלמד שדעתו היתה לאסור תספורת בר''ח שחל ביום שישי כחשבון בדברי הכף החיים ודו''ק היטב.
 
הסירו מכשול מדרך עמי: לאור פרסומים שונים שיצאו בימים האחרונים, המתירים גילוח ותספורת ביום שישי ל' ניסן, מהטעם שראש חודש אייר (כלומר יום ב' של ראש חודש) חל בשבת, ויש בזה "תוספת שמחה".

מבהיר הגאון הרב ינון רביב שליט"א כי הוראה זו היא נגד דעת מרן השלחן ערוך האוסר לגמרי תספורת בראש חודש אייר, וכן דעת גדולי הפוסקים הספרדים (הבית דוד, ברכי יוסף, זכור לאברהם, בית עובד, כף החיים ועוד) וכל הסתמכות על דברי הכנה"ג והפר"ח מטעה את הציבור, כי הם חולקים על מרן, ולא נתקבלו דבריהם.

ואף בין הפוסקים האשכנזים הדבר שנוי במחלוקת (האליה רבא והט"ז ועוד).

ולכן אין לשנות מהמנהג המקובל, ואסור להסתפר ולהתגלח אף השנה עד יום רביעי יט באייר, לד לעומר.
 
דברי הרה"ג יצחק יוסף צע"ג. דכתב 'מדנפשיה' שדברי המג"א והמ"ב שהתירו זה שלא כדעת מרן השו"ע.
והרי בספר שיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אורח חיים סימן תצג כתב: אם חל ר"ח אייר בשבת, נושאין בו אפילו לנוהגים בו איסור בחל בחול. ב"ח בשם הגהות מנהגים [שם, אות לו]. ובודאי דנושאין בו דקאמר ביום ששי שלפניו, דביום שבת עצמו אסור לכנוס ע"כ. וכ"כ הפרי חדש אורח חיים סימן תצג סעיף ג: כתב הב"ח [בסוף הסימן] דאע"ג דאין נושאין נשים בראש חודש אייר דעלמא, כשחל בשבת מאחר דמיתוספא שמחה ביום השבת שהוא שבת וראש חודש אין להחמיר באבילות ישנה כולי האי ונושאין בו. ומיהו כשחל יום ראשון של ראש חדש אייר ביום ראשון של שבוע לכולי עלמא לא יסתפרו ביום ששי: ודע דתספורת ונשואין הכל דבר אחר וכמו שכתב הב"י [ד"ה ומ"ש ויש], ולפיכך במקום שנוהגים היתר בתספורת הוא הדין לנישואין ע"כ.
האם הרב יצחק שליט"א חולק על האחרונים הנ"ל 'בסברא' בדעת מרן השו"ע?
הרי הם דיברו על דעת השו"ע, וכתבו 'שלכל הדעות' יכול להסתפר, אז מה כוחנו לחלוק בסברא בעלמא בדבר שהוא מנהג בעלמא, והרבה התירו גם בכל ר"ח, להחמיר בזה ללא ראיה?
ומה שהביא הראש"ל שליט"א ראיה מדברי הב"י שצריך ל"ג יום וכו' - לא שמיה מתיא, דהב"י דיבר על 'כל שנה', ואם נתיר 'בכל ר"ח' - 'אף פעם' לא יהיה ל"ג יום, אולם כשחל יום שישי בר"ח לא דיבר.
וראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, והרי גם שם אין ל"ג מלאים? אע"כ דלא מיירי בשנים חריגות.
ועכ"פ איך אפשר לחלוק בסברא על הכנה"ג והפר"ח 'בדעת מרן'?
 
דברי הרה"ג יצחק יוסף צע"ג. דכתב 'מדנפשיה' שדברי המג"א והמ"ב שהתירו זה שלא כדעת מרן השו"ע.
והרי בספר שיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אורח חיים סימן תצג כתב: אם חל ר"ח אייר בשבת, נושאין בו אפילו לנוהגים בו איסור בחל בחול. ב"ח בשם הגהות מנהגים [שם, אות לו]. ובודאי דנושאין בו דקאמר ביום ששי שלפניו, דביום שבת עצמו אסור לכנוס ע"כ. וכ"כ הפרי חדש אורח חיים סימן תצג סעיף ג: כתב הב"ח [בסוף הסימן] דאע"ג דאין נושאין נשים בראש חודש אייר דעלמא, כשחל בשבת מאחר דמיתוספא שמחה ביום השבת שהוא שבת וראש חודש אין להחמיר באבילות ישנה כולי האי ונושאין בו. ומיהו כשחל יום ראשון של ראש חדש אייר ביום ראשון של שבוע לכולי עלמא לא יסתפרו ביום ששי: ודע דתספורת ונשואין הכל דבר אחר וכמו שכתב הב"י [ד"ה ומ"ש ויש], ולפיכך במקום שנוהגים היתר בתספורת הוא הדין לנישואין ע"כ.
האם הרב יצחק שליט"א חולק על האחרונים הנ"ל 'בסברא' בדעת מרן השו"ע?
הרי הם דיברו על דעת השו"ע, וכתבו 'שלכל הדעות' יכול להסתפר, אז מה כוחנו לחלוק בסברא בעלמא בדבר שהוא מנהג בעלמא, והרבה התירו גם בכל ר"ח, להחמיר בזה ללא ראיה?
ומה שהביא הראש"ל שליט"א ראיה מדברי הב"י שצריך ל"ג יום וכו' - לא שמיה מתיא, דהב"י דיבר על 'כל שנה', ואם נתיר 'בכל ר"ח' - 'אף פעם' לא יהיה ל"ג יום, אולם כשחל יום שישי בר"ח לא דיבר.
וראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, והרי גם שם אין ל"ג מלאים? אע"כ דלא מיירי בשנים חריגות.
ועכ"פ איך אפשר לחלוק בסברא על הכנה"ג והפר"ח 'בדעת מרן'?
אחר אלף המחילות כבודו ישמע דבריו בשיעור, מרן הרש''ל טעמא קא יהיב, ולאו מסברא דיליה. שהרי השו''ע דיבר בלא לחלק וסעיף אחר כך הביא כן לחלק כשל''ג חל בשבת.
 
ימות המשיח:
מצטטים את הראשון לציון שליט"א לומר את ההיתר לאשכנזים:
 
אחר אלף המחילות כבודו ישמע דבריו בשיעור, מרן הרש''ל טעמא קא יהיב, ולאו מסברא דיליה. שהרי השו''ע דיבר בלא לחלק וסעיף אחר כך הביא כן לחלק כשל''ג חל בשבת.
הוא לא הזכיר משכנה"ג והפר"ח שכתבו 'בדעת מרן' לא כמו שהוא הבין 'מעצמו'.
 
הוא לא הזכיר משכנה"ג והפר"ח
הזכיר הפר''ח.
שכתבו 'בדעת מרן'
היכן כתבו בדעת מרן? במה שהבאת יש רק התיחסות לדברי הבית יוסף שליקט פוסקים, אך לא לדעת מרן עצמו.
ולפיכך במקום שנוהגים היתר בתספורת הוא הדין לנישואין
שים לב שלא כתוב שבמקום שיש היתר בנשואין יש היתר בתספורת, וע''כ הוא לדעת הרמא שהתיר בר''ח.
וראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, והרי גם שם אין ל"ג מלאים?
שאלה זו שאל כבר המשנ''ב ועוד אחרונים
וביותר 'ממקום שבאת' הרי מרן עצמו ידע לחלק בין שנים רגילות לבין שנים שחלו ביום שישי שהרי חילק בזה לענין ל''ג לעומר, ובכל זאת בחר שלא לחלק בענין תספורת בראש חודש.,
כמו שהוא הבין 'מעצמו'.
מדברי כבודו יש משהו מן המשהו עם נימת זלזול בכבוד מרן הרש''ל, אנא הזהר יותר בהמשך!
 
חזור
חלק עליון