כך כתב בספרו הליכות מועד ספירת העומרמישהו יודע איפה הרב אופיר מלכה אמר את מה שאמר?
מצורף.מישהו יודע איפה הרב אופיר מלכה אמר את מה שאמר?
בענין דברי הכף החים שהביא הרב מלכא , צריך לדעת שמרן זצ''ל הבין כדרך האחרת שהביא בדברי הכף החיים שהרי מעשה שהיה עם אחד ממתפללי בית הכנסת שלנו, שהיה עתיד להתחתן אחר העומר, ואביו היה גוסס והוא אמר שאם ימות אביו יחכה שנה לחתונה (ודלא כהלכה) ועשה לו מרן חתונה בר''ח אייר. הרי לך שלמד פשט שונה בדברי הכף החים ודלא כרב מלכה. ומכאן תלמד שדעתו היתה לאסור תספורת בר''ח שחל ביום שישי כחשבון בדברי הכף החיים ודו''ק היטב.מצורף.
כבר הובא לעילמרן שליט"א דיבר עכשיו בשיעור על כל הנ"ל באריכות והסיק להחמיר בזה, תשמעו ותרוו נחת
כל המשתמשים בנתיב חסום להם לגמרי היוטיוב, ולכן לא ידעתי מה הובא שם...כבר הובא לעיל
הובא הקטע שהרב מדבר על זה היום בשיעור.כל המשתמשים בנתיב חסום להם לגמרי היוטיוב, ולכן לא ידעתי מה הובא שם...
איזה זריז!הובא הקטע שהרב מדבר על זה היום בשיעור.
אחר אלף המחילות כבודו ישמע דבריו בשיעור, מרן הרש''ל טעמא קא יהיב, ולאו מסברא דיליה. שהרי השו''ע דיבר בלא לחלק וסעיף אחר כך הביא כן לחלק כשל''ג חל בשבת.דברי הרה"ג יצחק יוסף צע"ג. דכתב 'מדנפשיה' שדברי המג"א והמ"ב שהתירו זה שלא כדעת מרן השו"ע.
והרי בספר שיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אורח חיים סימן תצג כתב: אם חל ר"ח אייר בשבת, נושאין בו אפילו לנוהגים בו איסור בחל בחול. ב"ח בשם הגהות מנהגים [שם, אות לו]. ובודאי דנושאין בו דקאמר ביום ששי שלפניו, דביום שבת עצמו אסור לכנוס ע"כ. וכ"כ הפרי חדש אורח חיים סימן תצג סעיף ג: כתב הב"ח [בסוף הסימן] דאע"ג דאין נושאין נשים בראש חודש אייר דעלמא, כשחל בשבת מאחר דמיתוספא שמחה ביום השבת שהוא שבת וראש חודש אין להחמיר באבילות ישנה כולי האי ונושאין בו. ומיהו כשחל יום ראשון של ראש חדש אייר ביום ראשון של שבוע לכולי עלמא לא יסתפרו ביום ששי: ודע דתספורת ונשואין הכל דבר אחר וכמו שכתב הב"י [ד"ה ומ"ש ויש], ולפיכך במקום שנוהגים היתר בתספורת הוא הדין לנישואין ע"כ.
האם הרב יצחק שליט"א חולק על האחרונים הנ"ל 'בסברא' בדעת מרן השו"ע?
הרי הם דיברו על דעת השו"ע, וכתבו 'שלכל הדעות' יכול להסתפר, אז מה כוחנו לחלוק בסברא בעלמא בדבר שהוא מנהג בעלמא, והרבה התירו גם בכל ר"ח, להחמיר בזה ללא ראיה?
ומה שהביא הראש"ל שליט"א ראיה מדברי הב"י שצריך ל"ג יום וכו' - לא שמיה מתיא, דהב"י דיבר על 'כל שנה', ואם נתיר 'בכל ר"ח' - 'אף פעם' לא יהיה ל"ג יום, אולם כשחל יום שישי בר"ח לא דיבר.
וראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, והרי גם שם אין ל"ג מלאים? אע"כ דלא מיירי בשנים חריגות.
ועכ"פ איך אפשר לחלוק בסברא על הכנה"ג והפר"ח 'בדעת מרן'?
הוא לא הזכיר משכנה"ג והפר"ח שכתבו 'בדעת מרן' לא כמו שהוא הבין 'מעצמו'.אחר אלף המחילות כבודו ישמע דבריו בשיעור, מרן הרש''ל טעמא קא יהיב, ולאו מסברא דיליה. שהרי השו''ע דיבר בלא לחלק וסעיף אחר כך הביא כן לחלק כשל''ג חל בשבת.
הזכיר הפר''ח.הוא לא הזכיר משכנה"ג והפר"ח
היכן כתבו בדעת מרן? במה שהבאת יש רק התיחסות לדברי הבית יוסף שליקט פוסקים, אך לא לדעת מרן עצמו.שכתבו 'בדעת מרן'
שים לב שלא כתוב שבמקום שיש היתר בנשואין יש היתר בתספורת, וע''כ הוא לדעת הרמא שהתיר בר''ח.ולפיכך במקום שנוהגים היתר בתספורת הוא הדין לנישואין
שאלה זו שאל כבר המשנ''ב ועוד אחרוניםוראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, והרי גם שם אין ל"ג מלאים?
מדברי כבודו יש משהו מן המשהו עם נימת זלזול בכבוד מרן הרש''ל, אנא הזהר יותר בהמשך!כמו שהוא הבין 'מעצמו'.