שאלה: מבואר בשו"ע (יו"ד סימן קעח), שאסור להסתפר קוֹמִי, דהיינו לגלח מן הצדדים ולהניח השיער שבאמצע. והנה קצת נהוג היום לגלח מעט בצד הפאות, אך בלי איסור של השחתת הפאות. האם זה כלול באיסור של תספורת קוֹמִי (הנזכר לעיל בשו"ע)? וכן יש מגלחים מהפאות עד העורף (פטריה), האם זה גם אסור או שמא מרן דיבר דווקא שמגלח מן הצדדים, כלומר: שעבר גם על איסור של הקפת הראש?
תשובה: חז"ל אסרו תספורת שדומה לגויים. יש שני מקורות לאופן האיסור, אחד, בגמרא בבא קמא (פג.) וסוטה (מט:), המספר קוֹמִי, הרי זה מדרכי האמורי, פירש רש"י קוֹמִי, קמי שערו, מקדימה, שמסתפר בשער שמקדימה ומשאיר מאחורה, (כמו קוקו ארוך), וזה אסור. אומר רש"י שזה אסור מפני דרכי האמורי, בגלל שהעובדי כוכבים מניחים את השיער כך, על מנת לגלח אח"כ לשם ע"ז. וכך פסק מרן השו"ע ביורה דעה (סי' קעח ס"א), שאסור להסתפר בצורה כזאת. אלא שיש מקור נוסף בגמרא ע"ז (כט.), עובד כוכבים שמסתפר ע"י ישראל, שמגיע הישראל סמוך לבלורית של העובד כוכבים, שומט את ידו. ורש"י מסביר (בדף ח.), שבלורית זו שיער שהוא משאיר מאחורה בשביל ע"ז, כי הוא מפרש שזה אותו ענין של תספורת קומי שבמסכת ב"ק ומסכת סוטה, ולכן הדין הוא שכשמיגע הישראל 3 אצבעות סמוך לשיער מאחורה, הוא צריך להפסיק לספר את הגוי. לפי זה יוצא, שהאיסור הוא רק לא לגלח הכל מקדימה ולהשאיר את השיער מאחורה.
אבל הרמב"ם פירש, שבלורית זה שמגלח מן הצדדים ומניח שיער באמצע. ולפי זה יש איסור נוסף, שגם הוא מדרכי האמורי, שלא לגלח מן הצדדים ולהשאיר שיער באמצע. לכאורה אדם שמסתפר בתספורת של פטריה, מדרגה וכדומה, עובר על איסור תורה של דרכי האמורי לפי הרמב"ם.
אבל מאידך כתב מרן הבית יוסף שם (בסימן קעח), שמנהג בני ספרד בזמנו, להקל לגלח מהצדדים בכל סביבות הראש, ולהניח באמצע שיער, וביאר שזה לפי פרוש רש"י, ושכן משמע מהגמרא כמו רש"י. אבל העיר מרן הבית יוסף שמכיוון שיצא כך מפיו של הרמב"ם לאסור, אז אין להקל בדבר, וכל שכן שבתוספתא יותר משמע כדברי הרמב"ם.
ובגלל שיש מנהג כדעת רש"י וכבר נהגו כך, לכן כנראה שיש מקילים בדבר, ועוד שכבר כתב הרמ"א בהגהה (שם), שכל האיסור של דרכי האמורי, שייך באיסור של צניעות או חשש של ע"ז. ולכן יש מקום לומר, שבזמנינו שכל התספורות של הפטריה וכדומה, אפילו אצל הגויים רובם ככולם, נעשים בשביל יופי ולא בשביל ע"ז, ואפילו שיש אצל חלק מהגויים גם את העניין של תגלחת של ע"ז, אבל זה לא קשור לתספורת הזאת של פטריה וכל הסוגים אלה, לכן אפילו שיש הרבה אנשים עושים קוקו כמו הגויים, אבל רוב הגויים שעושים קוקו זה לא בשביל תגלחת לע"ז. אבל כל זה אנחנו אומרים להליץ זכות על הרחוקים, שלפחות יתכן שאינם עוברים על איסור תורה.
לכן למעשה, בוודאי שאין להדמות לתרבות הגוים והיוונים של הדורות האחרונים, בכל מיני תספורות שונות ומשונות, כמו פטריה ומדרגה וכדומה, ולהראות כמו איזה קוקו... אבל אין הכרח שאדם שמסתפר בתספורות האלה, עובר על איסור תורה, ובפרט לפי המנהג שהזכיר מרן הב"י.
ואילו אדם שמגלח בצד של הפאות באופן שבוודאי אין השחתה, כמו לפחות מספר 1, ונכון יותר מספר 2, שנראה יותר כבן תורה, העיקר שזה לא תער, כי הוא לא מעביר סכין על הבשר, אבל לכאורה הוא מגלח את הצדדים, ומשאיר שיער למעלה, אבל זה ודאי לא דומה לעובדי כוכבים שמסתפרים כך לשם ע"ז. ולכן אין פה איסור תורה. וכל שכן שכפי הנראה מדברי מרן הבית יוסף, הרמב"ם דיבר כאשר מגלחים את כל סביבות הראש ומשאירים באמצע, תספורת בצד של הפאות בלבד, בודאי לא נחשבת לכל סביבות הראש. ולכן אין בזה בעיה לפי הדין.
ובאופן כללי ראוי לבן תורה, לא משנה אם לומד כל היום או רק קובע עיתים, העיקר שהוא בן תורה, שהתורה היא נר לרגליו, וכל אורחותיו כפי רוח התורה וחכמי הדור, ראוי לו שישים לב שגם התספורת תהיה לפי רוח התורה, רוח ישראל סבא.
למסקנה: מצד ההלכה אין בזה חשש, אבל כמובן שכל בן תורה צריך לבחון, האם התספורת שהוא מתכוון להסתפר, היא מתאימה לבני תורה שמייצגים את דרכו של הקב"ה, ומכבדים את הקב"ה, או לא. ויקיים בעצמו תמיד, "ויגבה ליבו בדרכי ה'".
תשובה: חז"ל אסרו תספורת שדומה לגויים. יש שני מקורות לאופן האיסור, אחד, בגמרא בבא קמא (פג.) וסוטה (מט:), המספר קוֹמִי, הרי זה מדרכי האמורי, פירש רש"י קוֹמִי, קמי שערו, מקדימה, שמסתפר בשער שמקדימה ומשאיר מאחורה, (כמו קוקו ארוך), וזה אסור. אומר רש"י שזה אסור מפני דרכי האמורי, בגלל שהעובדי כוכבים מניחים את השיער כך, על מנת לגלח אח"כ לשם ע"ז. וכך פסק מרן השו"ע ביורה דעה (סי' קעח ס"א), שאסור להסתפר בצורה כזאת. אלא שיש מקור נוסף בגמרא ע"ז (כט.), עובד כוכבים שמסתפר ע"י ישראל, שמגיע הישראל סמוך לבלורית של העובד כוכבים, שומט את ידו. ורש"י מסביר (בדף ח.), שבלורית זו שיער שהוא משאיר מאחורה בשביל ע"ז, כי הוא מפרש שזה אותו ענין של תספורת קומי שבמסכת ב"ק ומסכת סוטה, ולכן הדין הוא שכשמיגע הישראל 3 אצבעות סמוך לשיער מאחורה, הוא צריך להפסיק לספר את הגוי. לפי זה יוצא, שהאיסור הוא רק לא לגלח הכל מקדימה ולהשאיר את השיער מאחורה.
אבל הרמב"ם פירש, שבלורית זה שמגלח מן הצדדים ומניח שיער באמצע. ולפי זה יש איסור נוסף, שגם הוא מדרכי האמורי, שלא לגלח מן הצדדים ולהשאיר שיער באמצע. לכאורה אדם שמסתפר בתספורת של פטריה, מדרגה וכדומה, עובר על איסור תורה של דרכי האמורי לפי הרמב"ם.
אבל מאידך כתב מרן הבית יוסף שם (בסימן קעח), שמנהג בני ספרד בזמנו, להקל לגלח מהצדדים בכל סביבות הראש, ולהניח באמצע שיער, וביאר שזה לפי פרוש רש"י, ושכן משמע מהגמרא כמו רש"י. אבל העיר מרן הבית יוסף שמכיוון שיצא כך מפיו של הרמב"ם לאסור, אז אין להקל בדבר, וכל שכן שבתוספתא יותר משמע כדברי הרמב"ם.
ובגלל שיש מנהג כדעת רש"י וכבר נהגו כך, לכן כנראה שיש מקילים בדבר, ועוד שכבר כתב הרמ"א בהגהה (שם), שכל האיסור של דרכי האמורי, שייך באיסור של צניעות או חשש של ע"ז. ולכן יש מקום לומר, שבזמנינו שכל התספורות של הפטריה וכדומה, אפילו אצל הגויים רובם ככולם, נעשים בשביל יופי ולא בשביל ע"ז, ואפילו שיש אצל חלק מהגויים גם את העניין של תגלחת של ע"ז, אבל זה לא קשור לתספורת הזאת של פטריה וכל הסוגים אלה, לכן אפילו שיש הרבה אנשים עושים קוקו כמו הגויים, אבל רוב הגויים שעושים קוקו זה לא בשביל תגלחת לע"ז. אבל כל זה אנחנו אומרים להליץ זכות על הרחוקים, שלפחות יתכן שאינם עוברים על איסור תורה.
לכן למעשה, בוודאי שאין להדמות לתרבות הגוים והיוונים של הדורות האחרונים, בכל מיני תספורות שונות ומשונות, כמו פטריה ומדרגה וכדומה, ולהראות כמו איזה קוקו... אבל אין הכרח שאדם שמסתפר בתספורות האלה, עובר על איסור תורה, ובפרט לפי המנהג שהזכיר מרן הב"י.
ואילו אדם שמגלח בצד של הפאות באופן שבוודאי אין השחתה, כמו לפחות מספר 1, ונכון יותר מספר 2, שנראה יותר כבן תורה, העיקר שזה לא תער, כי הוא לא מעביר סכין על הבשר, אבל לכאורה הוא מגלח את הצדדים, ומשאיר שיער למעלה, אבל זה ודאי לא דומה לעובדי כוכבים שמסתפרים כך לשם ע"ז. ולכן אין פה איסור תורה. וכל שכן שכפי הנראה מדברי מרן הבית יוסף, הרמב"ם דיבר כאשר מגלחים את כל סביבות הראש ומשאירים באמצע, תספורת בצד של הפאות בלבד, בודאי לא נחשבת לכל סביבות הראש. ולכן אין בזה בעיה לפי הדין.
ובאופן כללי ראוי לבן תורה, לא משנה אם לומד כל היום או רק קובע עיתים, העיקר שהוא בן תורה, שהתורה היא נר לרגליו, וכל אורחותיו כפי רוח התורה וחכמי הדור, ראוי לו שישים לב שגם התספורת תהיה לפי רוח התורה, רוח ישראל סבא.
למסקנה: מצד ההלכה אין בזה חשש, אבל כמובן שכל בן תורה צריך לבחון, האם התספורת שהוא מתכוון להסתפר, היא מתאימה לבני תורה שמייצגים את דרכו של הקב"ה, ומכבדים את הקב"ה, או לא. ויקיים בעצמו תמיד, "ויגבה ליבו בדרכי ה'".