• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

האם מותר לומר "איזה חם כאן, נדליק מזגן"?

אהרן כהן

Well-known member
כתב הבן יהוידע (כתובות קיב: ד"ה קיימי) ... שמא מקצת מן התלמידים יקוצו בחום השמש, ואז יאמרו בפיהם "אין מקום זה טוב, ונקום לישב במקום אחר שיש בו טולא (צל)", לכך היו רבי אמי ורב אסי מקדמים לקום ממקום זה שתגיע אליו השמש למקום טולא (צל), כדי שלא יבוא אחד מן התלמידים לומר על המקום ההוא לא טוב, ומוציא דיבה על חלק קרקע שבא"י, ומכאן ילמוד האדם מוסר השכל, לשמור פיו ולשונו לבל יוציא מפיו שום דיבור לא טוב, לגנות אפילו אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר, הן מצד קור וחום, הן מצד הפירות, והן בענין הבנין וכיוצא, ואפילו בעת חורבנה שהיא ביד הגוים, והבתים הם של הגויים, כדי שלא יהיה בכלל מוציא דבה על א"י. עכ"ל. ע"ש.
והוא דבר חידוש, והעולם נוהגים לומר כן הרבה פעמים "איזה חם כאן", וכד'. ולכאורה להבן יהוידע הנ"ל נמצא שהוא כמוציא דבה על א"י. ואע"פ שאין העולם מתכוונים לומר שכאן חם כלפי חו"ל, מ"מ הרי גם בנידון דהבן יהוידע לא היה החשש אלא שיגידו התלמידים שחם במקום זה ורוצים לילך למקום צל, דהיינו ג"כ בא"י אלא במקום שיש בו צל, ואפ"ה חיישו לאסור זאת, וא"כ ה"נ בנידו"ד לא שנא.
אשמח לשמוע חוו"ד מחכמי פורום זה, אם ידוע למאן דהו חולק או חילוק בעניין זה.
שו"ר בעלון לענין הלכה (גליון 221) שכתב שמסופר על הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, שכשאחד התלונן "המזג אויר חם פה", השיב "אל תאמר 'חם פה' אלא 'חם לך' שלא להוציא לעז על א"י". עכ"ל. וארווחנא דיזהר האדם לפחות לומר ש"חם לי" בא נעבור למקום אחר (או נדליק מזגן וכד'), ולא יאמר "חם כאן". וצ"ע.
 
אולי היום בד״כ כשאומרים ״חם״ לא אומרים ״חם פה״ אלא באופן כללי.
ורק כשיש ייחס היכן יש חום מרובה, יש את הבעיה הנ״ל, דהיינו ״חם במקום הזה״ ״חם כאן״.

והוא ג״כ מעין מה שהבאת בשם הגרי״ח זוננפלד
השיב "אל תאמר 'חם פה' אלא 'חם לך'


ואם הייתי מדייק בלשון הבן יהוידע הוא אמר ״מכאן נלמד מוסר השכל״ וכו׳ ולא ״מכאן נלמד הלכה״,
והיינו שאין בזה בעיה הלכתית אלא בעיה מוסרית.
ולכן מה שדקדקת:
נמצא שהוא כמוציא דבה על א"י
אין להחמיר עד כדי כך.

ולפ״ז ודאי שלא עוברים על הלכה של הוצאת דיבה או לשה״ר כמו שהמרגלים עשו,
אלא בעיה מוסרית גרידא.
 
והיינו שאין בזה בעיה הלכתית אלא בעיה מוסרית.
אבל מדסיים הבן יהוידע וכתב "כדי שלא יהא בכלל מוציא דיבה על א"י", משמע שזה יותר מבעיה מוסרית, ומה שכתב בתחילה "מכאן נלמד מוסר השכל", אה"נ כוונתו כמו שאר ספרי ה'מוסר', כחפץ חיים לדוגמא, דאטו לדבר לשון הרע הוא רק מבחינה מוסרית? אלא זה ספר שמיועד לתת מוסר על דברים שהם מדינא, וה"נ הכא כוונתו לתת מוסר על איסור זה. וצ"ע.
 
אבל מדסיים הבן יהוידע וכתב "כדי שלא יהא בכלל מוציא דיבה על א"י", משמע שזה יותר מבעיה מוסרית, ומה שכתב בתחילה "מכאן נלמד מוסר השכל", אה"נ כוונתו כמו שאר ספרי ה'מוסר', כחפץ חיים לדוגמא, דאטו לדבר לשון הרע הוא רק מבחינה מוסרית? אלא זה ספר שמיועד לתת מוסר על דברים שהם מדינא, וה"נ הכא כוונתו לתת מוסר על איסור זה. וצ"ע.
בעיון חוזר אתה צודק. וזה לא רק מדסיים אלא גם התחיל: כדי שלא יבוא אחד מן התלמידים לומר על המקום ההוא לא טוב, ומוציא דיבה על חלק קרקע שבא"י וכו׳ ע״כ
אך עדיין נראה מפשטות דבריו שזה לא איסור ממש מן הדין שהרי לא אומר דבר רע ממש על הארץ כמאמר המרגלים, אלא כלשון הבא״ח ״זהו דיבור לא טוב״.
 
בעיון חוזר אתה צודק. וזה לא רק מדסיים אלא גם התחיל: כדי שלא יבוא אחד מן התלמידים לומר על המקום ההוא לא טוב, ומוציא דיבה על חלק קרקע שבא"י וכו׳ ע״כ
אך עדיין נראה מפשטות דבריו שזה לא איסור ממש מן הדין שהרי לא אומר דבר רע ממש על הארץ כמאמר המרגלים, אלא כלשון הבא״ח ״זהו דיבור לא טוב״.
יישר כח.
ושו"ר במצו"ב. ע"ש. רק לא הבנתי מדוע כתב שם שלפירוש רש"י שם (צוטט לשונו גם במצורף) אין בזה איסור. אשמח אם יש למישהו הסבר בזה.
 

קבצים מצורפים

  • שו''ת ארץ ישראל.pdf
    1.3 MB · צפיות: 5
יישר כח.
ושו"ר במצו"ב. ע"ש. רק לא הבנתי מדוע כתב שם שלפירוש רש"י שם (צוטט לשונו גם במצורף) אין בזה איסור. אשמח אם יש למישהו הסבר בזה.
כי רש״י כותב לשון תרעומת לא לשון דיבה.
וכפי הנראה שבהמשך הסביר שתרעומת היינו שמראה חוסר חיבה לארץ.
ואילו דיבה הוא ממש איסור כמו המרגלים.

ויתרה מכך הוא חילק מכיוון שיש היום רגילות, לומר שאסור היום רק כשמשווה.
אך צריך באמת לבדוק העניין אם רבנינו ולא רבני הדת״לים.
(הוא מביא אפילו בהמשך דבר בשם ד״ר רות רייכבלגר להבנת העניין, דבר שלא תמצא בספרות מתוקנת)
 
ושוב עלה בדעתי שיש גם בבן יהוידע חילוק חריף בין לומר ״חם לי״ בין לומר ״המקום לא טוב״
שהרי כותב:
שמא מקצת מן התלמידים יקוצו בחום השמש, ואז יאמרו בפיהם "אין מקום זה טוב, ונקום לישב במקום אחר שיש בו טולא (צל)", לכך היו רבי אמי ורב אסי מקדמים לקום ממקום זה שתגיע אליו השמש למקום טולא (צל), כדי שלא יבוא אחד מן התלמידים לומר על המקום ההוא לא טוב, ומוציא דיבה על חלק קרקע שבא"י, ומכאן ילמוד האדם מוסר השכל, לשמור פיו ולשונו לבל יוציא מפיו שום דיבור לא טוב, לגנות אפילו אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר, הן מצד קור וחום, הן מצד הפירות, והן בענין הבנין וכיוצא, ואפילו בעת חורבנה שהיא ביד הגוים, והבתים הם של הגויים, כדי שלא יהיה בכלל מוציא דבה על א"י. עכ"ל.

והיינו שאם אומר:
״המקום הזה לא טוב, חם פה״ ודאי שיש פה הוצאת דיבה על א״י
אך אם בא ואומר:
״חם כאן, בוא נלך למקום קריר״, הרי לא מואס בא״י ממש, אלא רק חפץ ללכת למקום אחר בא״י שיש בו יותר קרירות.
והוא מהדוגמא עצמה גופא שהביא הבן יהוידע:
״אין מקום זה טוב, ונקום לישב במקום אחר שיש בו טולא״, היינו שמשמע שמקום זה בארץ אינו טוב, ונקום לישב במק״א, היינו אפילו לא בא״י.

אך כל זה החילוק היה אפשרי לולא מה שהבאת בשם הגר״ח זוננפלד.
אך גם שם כאן שיש חילוק בין ״חם לי״ לבין ״חם פה״.
והיינו על עצם המקום שבו נמצא.
ואז כל החילוק לעיל בדברי הבן יהוידע מסתדר.
 
והוא מהדוגמא עצמה גופא שהביא הבן יהוידע:
״אין מקום זה טוב, ונקום לישב במקום אחר שיש בו טולא״, היינו שמשמע שמקום זה בארץ אינו טוב, ונקום לישב במק״א, היינו אפילו לא בא״י.
לא הבנתי איך הבנת ש"נקום לישב במקום אחר שיש בו טולא" הכוונה לחו"ל, הרי בפשטות משמע למקום אחר בארץ שיש בו טולא, ומ"מ מגנה את האמה הזאת שהיה שם חם.
 
לא הבנתי איך הבנת ש"נקום לישב במקום אחר שיש בו טולא" הכוונה לחו"ל, הרי בפשטות משמע למקום אחר בארץ שיש בו טולא, ומ"מ מגנה את האמה הזאת שהיה שם חם.
יש להגות בדבריי: יש במשמע שכאן בא״י זה בעיה אבל בחו״ל לא.
אבל כן, צודק.
 
אני חושב שלומר חם כאן אין זה גנאי שחום זה לא גנאי שאפשר חום לטובה ואפילו אם הוא מתכוון לגנאי - סוף סוף בפיו לא אמר שום גנאי אבל אם אמר לא טוב כאן שחם כאן ודאי יש גנאי וכך משמע מלשון הבא"ח
 
אני חושב שלומר חם כאן אין זה גנאי שחום זה לא גנאי שאפשר חום לטובה ואפילו אם הוא מתכוון לגנאי - סוף סוף בפיו לא אמר שום גנאי אבל אם אמר לא טוב כאן שחם כאן ודאי יש גנאי וכך משמע מלשון הבא"ח
סו"ס מהצורה שאומר את זה נראה כגנאי, הוי כמפרש בפיו לכאורה.
 
סו"ס מהצורה שאומר את זה נראה כגנאי, הוי כמפרש בפיו לכאורה.
מה שאמר שחם כאן אין לו כוונה לגנות וכי עדיף לו לקפוא בקור בסיביר? ואם אומר אדם שבלילה קר וצריך להתחמם או ביום חם וצריך להקר הוא ביזה את היום והלילה? אלא כך מנהגו של עולם שחם מדליקים מזגן ולא אמר שהמקום לא טוב
אבל ודאי אם אמר חם כאן ובכוונתו לגנות המקום שלא אמר טוב
 
חזור
חלק עליון