מידי שנה בשנה בימים אלה היו מרעידים את רחובותינו קולות פיצוצים עצומים על ידי ילדי שוליים בדרך כלל, אך למרבה הבושה לפעמים היו נגררים אחריהם גם ילדים ממשפחות טובות, ולמרות האסונות הרבים שנגרמו כתוצאה ממשחקים מסוכנים אלו עדיין ישנם ילדים שמחזיקים בהם, ולא מכבר לפני כחודש נקטעה חתונה של משפחה מאשדוד בעטיים של נערי שוליים אלה שפיצצו נפצים ופצעו כמה ממשתתפי החתונה רח"ל
מרן זיע"א התבטא בחריפות נגד נוהג מקולקל זה, ובשיעוריו לפני פורים היה מרבה להזהיר על כך.
להלן חלק מדבריו כפי שהובאו במעדני המלך חלק א'.
מרן זיע"א התבטא בחריפות נגד נוהג מקולקל זה, ובשיעוריו לפני פורים היה מרבה להזהיר על כך.
להלן חלק מדבריו כפי שהובאו במעדני המלך חלק א'.
יש הרבה חושבים מה זה פורים? מביאים ילדים לבית הכנסת, וכל אחד מביא אתו איזה צעצוע שיש בו חומר נפץ, ומכים, 'אודרוב'[1], יושבים מחכים מתי יבוא המן כדי להכות, באים לא בשביל לשמוע את המגילה, לא בשביל לראות את חסדיו של הבורא יתברך, רק בשביל להכות.
'ומשניתנה רשות למשחית, שוב אינו מבחין בין טוב לרע', פעמים יש על יד המן מרדכי, וכשמכה את המן לא פגע, מכה על מרדכי, מכה על אסתר. בשביל מה זה? למה לעשות דברים כאלה? זה לא כבוד לבתי הכנסת שלנו שהם מקדש מעט שיש בהם רעשים אלה.
צריך להשים לב, כל אחד ואחד שמביא את בנו ישים אותו על ידו, יזהיר אותו 'לא תעשה שום דבר עד שיגמרו את כל המגילה', כשיגמרו את כל המגילה, אומרים 'הרב את ריבנו', ואח"כ אומרים 'ארור המן', שיכו שם את המן כמה שרוצים, 'הכה תכה', אך לא בשעת קריאת המגילה שמפריע גם כן לאחרים שרוצים לשמוע.
חילול ה' שנגרם כתוצאה מהנפצים
לפני מאה-מאה ועשרים שנה היה ברודוס רב גדול אחד, רבי רחמים יהודה ישראל, והוא היה אב"ד של העיר, והנה פתאום עלה בדעתו של ראש הממשלה לשלוח נציג לכבוד עם ישראל שיבוא לבית הכנסת בפורים, ויראה את התפילות שלהם.
והנה באו הילדים כל אחד עם אקדח צעצוע, ומי שמסכן אין לו, מביא פטיש וחתיכת עץ מהבית, 'בכשיל וכילפות יהלומון'[2], והולם חזק. השליח השתומם איזה מין התנהגות זו בבית הכנסת במקום קדוש, היה לו ממש דו"ח שלילי לפני המלכות על ההתנהגות הזו.
המלך קרא את הרב הראשי, אמר לו, מה זה, בית הכנסת זה בית אלוקים שלכם ואתם מתנהגים כך בהתפרעות כזו, להכות ולחבל בשלחנות, איך זה? אמר לו, אדוני, זה מנהג נערים חסרי שכל. אך המלך שאל, הרי עליכם להזהיר גדולים על הקטנים להשגיח עליהם! אמר לו, אדוני אני מתחייב בפניך יותר לא יהיה מנהג זה.
הרב רצה לבטל מנהג זה, אך מכיון שכתוב בכמה ספרים שזהו מנהג טוב, שלח לשאול את גדולי הדור ההוא, בתחילה שלח לרבי אברהם פלאג'י באזמיר-טורקיה, חכם גדול בנו של ר' חיים פלאג'י, וסיפר לו את המעשה הזה. ענה, לפי דעתי תבטל את המנהג הזה תכריז בחרם, אף אחד לא יביא ילדים כאלה שיבואו וירעישו בבית הכנסת.
חזר ושלח לשאול את בית הדין של ירושלים בראשות הגאון רבי יעקב שאול אלישר, ורבי רפאל יצחק ישראל, והם גם כן כתבו לו ברוח הדברים האלה.
לאחר מכן שלח לרבני קושטא, וכולם הסכימו על ידו. כל זה מפורסם בספר 'אברהם אזכור', ובספר 'בן ימין' [על שם אביו שהיה בנימין], שם מרוכזות של התשובות שכולם מסכימים פה אחד לבטל מנהג זה.
רבותי! כל אחד יקנא קנאת ה', באים ילדים רוצים להתפרק להרביץ להמן, יאמרו להם בקריאת המגילה שקט, 'אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה', זה מפריע מאוד.
והנה באו הילדים כל אחד עם אקדח צעצוע, ומי שמסכן אין לו, מביא פטיש וחתיכת עץ מהבית, 'בכשיל וכילפות יהלומון'[2], והולם חזק. השליח השתומם איזה מין התנהגות זו בבית הכנסת במקום קדוש, היה לו ממש דו"ח שלילי לפני המלכות על ההתנהגות הזו.
המלך קרא את הרב הראשי, אמר לו, מה זה, בית הכנסת זה בית אלוקים שלכם ואתם מתנהגים כך בהתפרעות כזו, להכות ולחבל בשלחנות, איך זה? אמר לו, אדוני, זה מנהג נערים חסרי שכל. אך המלך שאל, הרי עליכם להזהיר גדולים על הקטנים להשגיח עליהם! אמר לו, אדוני אני מתחייב בפניך יותר לא יהיה מנהג זה.
הרב רצה לבטל מנהג זה, אך מכיון שכתוב בכמה ספרים שזהו מנהג טוב, שלח לשאול את גדולי הדור ההוא, בתחילה שלח לרבי אברהם פלאג'י באזמיר-טורקיה, חכם גדול בנו של ר' חיים פלאג'י, וסיפר לו את המעשה הזה. ענה, לפי דעתי תבטל את המנהג הזה תכריז בחרם, אף אחד לא יביא ילדים כאלה שיבואו וירעישו בבית הכנסת.
חזר ושלח לשאול את בית הדין של ירושלים בראשות הגאון רבי יעקב שאול אלישר, ורבי רפאל יצחק ישראל, והם גם כן כתבו לו ברוח הדברים האלה.
לאחר מכן שלח לרבני קושטא, וכולם הסכימו על ידו. כל זה מפורסם בספר 'אברהם אזכור', ובספר 'בן ימין' [על שם אביו שהיה בנימין], שם מרוכזות של התשובות שכולם מסכימים פה אחד לבטל מנהג זה.
רבותי! כל אחד יקנא קנאת ה', באים ילדים רוצים להתפרק להרביץ להמן, יאמרו להם בקריאת המגילה שקט, 'אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה', זה מפריע מאוד.
סכנת נפשות!!
ודבר זה יכול גם כן להביא מחלות, העשן שיוצא מהפיצוץ הזה אנשים שואפים אותו ואחר כך נחלים ח"ו, וגם יכולים להביא לידי סכנות, אין שנה שלא נשמע בעתונות שכמה ילדים נפגעו מהמשחקים האלה. צריך אדם להיות זהיר 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', חייב לשמור על נפשו ונפש בניו ובנותיו, אחרי שיגמרו את כל המגילה יצאו החוצה יאמרו 'ארור המן' פעם פעמיים ושלוש עד שימאס להם, אבל לא בבית הכנסת, זה לא כבוד של בית הכנסת.
יש הרבה הלכות בדיני קריאת המגילה, אבל אלה הם דברים מוחשיים, שאנחנו רואים אותם ומרגישים אותם, ולאט לאט התדרדר המנהג הזה והתפשט שוב.
יש הרבה הלכות בדיני קריאת המגילה, אבל אלה הם דברים מוחשיים, שאנחנו רואים אותם ומרגישים אותם, ולאט לאט התדרדר המנהג הזה והתפשט שוב.
החרש והאילם מחמת הנפצים
היה חזן שקרא את המגילה בפורים בקול נחמד וצלול, למחרת בבוקר לא היה יכול לפתוח את פיו, מה קרה לך? אמר, כשהיו מפוצצים את המן בלע הרבה עשן וקולו לא יוצא.
היה אחד, אחרי פורים אני מדבר אתו והוא לא מרגיש לא עונה, עד שלא צעקתי לו כמה פעמים לא ענה, מה יש לך? אמר, עשו לו פיצוץ בפורים ליד האוזניים והתחרש, ועוד כהנה וכהנה. למה להזיק בני אדם? אנשים באים לשמוע, לצאת ידי חובה, הנשים יושבות בעזרה באות לשמוע ושומעות רק פיצוצים 'ותבקע הארץ לקולם'[3], 'דבר בעתו מה טוב', כל דבר צריך לעשותו בחכמה ובתבונה, לא כל איזה מנהג יבואו ויגידו זה מנהג, יש מנהג אותיות גהנם, לכן צריך להתנהג בחכמה ובתבונה[4].
היה אחד, אחרי פורים אני מדבר אתו והוא לא מרגיש לא עונה, עד שלא צעקתי לו כמה פעמים לא ענה, מה יש לך? אמר, עשו לו פיצוץ בפורים ליד האוזניים והתחרש, ועוד כהנה וכהנה. למה להזיק בני אדם? אנשים באים לשמוע, לצאת ידי חובה, הנשים יושבות בעזרה באות לשמוע ושומעות רק פיצוצים 'ותבקע הארץ לקולם'[3], 'דבר בעתו מה טוב', כל דבר צריך לעשותו בחכמה ובתבונה, לא כל איזה מנהג יבואו ויגידו זה מנהג, יש מנהג אותיות גהנם, לכן צריך להתנהג בחכמה ובתבונה[4].
הודעה חשובה ונחוצה!
בהכנת המאמרים המתפרסמים כאן באתר הושקעו מאמצים רבים, בליקוט החומר, בשיכתוב ההקלטות, בעריכת הדברים ובהדפסתם, והדברים מפורסמים כאן על דעת שלא להעתיק מהם בשום פנים ואופן ללא רשות העורך והמסדר, והעובר על כך גזל בידו, ושארית ישראל לא יעשו עוולה
החפץ לפרסם ממאמרים אלו יוכל לפנות אלינו ובשמחה רבה נסייע בידו בפרסום הדברים לפי התנאים המתבקשים
לתגובות hashkafatmaran@gmail.com
ניתן להזמין נושאים אלו ועוד שלל נושאים מדבריו של מרן מודפסים על גבי חוברות כיס מנוקדות, להנצחה לעילוי נשמה, לרפואה וכדו'. לפרטים באתר.
בהכנת המאמרים המתפרסמים כאן באתר הושקעו מאמצים רבים, בליקוט החומר, בשיכתוב ההקלטות, בעריכת הדברים ובהדפסתם, והדברים מפורסמים כאן על דעת שלא להעתיק מהם בשום פנים ואופן ללא רשות העורך והמסדר, והעובר על כך גזל בידו, ושארית ישראל לא יעשו עוולה
החפץ לפרסם ממאמרים אלו יוכל לפנות אלינו ובשמחה רבה נסייע בידו בפרסום הדברים לפי התנאים המתבקשים
לתגובות hashkafatmaran@gmail.com
ניתן להזמין נושאים אלו ועוד שלל נושאים מדבריו של מרן מודפסים על גבי חוברות כיס מנוקדות, להנצחה לעילוי נשמה, לרפואה וכדו'. לפרטים באתר.