הרהורים בשערי המלחמה
(נכתב כשבוע לפני פרוץ המלחמה)
רבות התלבטתי אם לפתוח נושא זה בפורום תורני, אבל ככל שנקפו השעות כך התחזקה בליבי ההבנה שאם לא עכשיו אימתי, עלינו מוטל לעשות את חלקנו ולהתכונן כראוי לבאות. בתקוה שנלמד משהו מכל העניין, כי כך מקובלנו מרבותינו – שכל מה שנעשה בעולם, לא לעשה אלא בשביל ישראל.
בנבואת אחרית הימים של משה רבינו נאמר "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור", בנבואה זו שהתקיימה פעמים רבות לא עלינו בעם ישראל במשך הדורות, מדגיש משה ואומר לנו – זכור ימות עולם, תן דעתך למה שקרה מקדם, שעל ידי כך – בינו שנות דור ודור, תבין בבינתך שהיא הבנת דבר מתוך דבר, מה יקרה בכל דור ודור. משה רבינו מלמדנו שעל מנת לדעת מה צופן לנו העתיד, עלינו להביט על העבר.
לאורך כל הדורות, האדם נזר הבריאה התכתש במלחמות רבות. כבר בבואנו לארץ פירט לנו הקב"ה בתורתו על הלכות המלחמה. לא רק שלא הרחיקנו ממנה, אלא אפילו התיר לנו אשת יפת תואר במלחמת הרשות. גם דוד המלך כשהיה צריך העם לפרנסה יצא למלחמת הרשות כמבואר בריש ברכות.
בואו ננתח מעט מהו הגורם למלחמות, ומה ההבדל בין מלחמות ישראל למלחמות אומות העולם, ואיך כל זה כבר נכתב לפני שנים רבות בצוואת האזינו.
לפני כתשעים שנה עלתה לשלטון בגרמניה המפלגה הנאצית בראשות הצורר ימ"ש, זו קמה מן השפל הכלכלי שאחרי העיצומים שהטילו מדינות המערב על גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה. זו חרתה על דגלה את 'החברות הלאומית' או כפי שנקראה בגרמנית – "המפלגה הנציונל (לאומית) סוציאליסטית (חברתית)". משפט המבטא את חיזוק הלאום על ידי תמיכה חברתית אחד בשני. לכאורה על הנייר זה נשמע טוב, לא? אז איך הם הגיעו לאן שהגיעו? עיקר המטרה של אותה מפלגה היה לחזק את הלאום הגרמני, דהיינו לעשות שיהיה עליון יותר מכולם. אחד הדרכים לעורר עליונות היא על ידי פיתוח שנאה ובוז לכל השאר, לפחותים מהם.
בקפיצה כמה שנים קדימה, מדינות אירופה הופתעו לשמוע כי גרמניה מבקשת לנכס לעצמה את 'חבל הסודטים' במערב צ'כיה, כיון שיש שם 'גרמנים מדוכאים שרוצים להתאחד עם גרמניה הגדולה'. ומה עשו בקשר לזה? הכריחו את נשיא צ'כיה להיכנע. מה קרה זמן קצר אחר כך? הגרמנים נכנסו בראש מורם לבירת צ'כיה ו'קטפו' את המדינה כפרי בשל. כשכל ראשי המדינות ובראשם נויל צ'מברליין (בריטניה) ואדוארד דלדיה (צרפת) נכנעו לגחמות הגרמנים בשתיקה צורמת. אולי כיום אנו רואים את שתי המדינות הנ"ל כדבר קטן ולא משפיע, אבל אז היו הם הכוח המשפיע בעולם, ממש כמו ארה"ב של היום ואולי אף יותר, צרפת ואנגליה שלטו בשטחים נרחבים מיבשת אפריקה ואסיה, ומדינות כמו לוב, הודו, פרס, עיראק, ישראל, מצרים ועוד, היו תחת שליטתם הישירה. בעוד שארה"ב היתה רק כח קטן יחסית אליהם.
שנה לאחר מכן, דרשה גרמניה גם חלק משטחה של פולין (דנצינג – גדנסק), אלא שאז הזהירו המדינות את גרמניה שלא תעשה כן. אבל זה כבר היה מאוחר מידי, גרמניה כבר נכנסה לסערת המלחמה, המדינות הכריזו מלחמה בחזרה, ומלחמת העולם החלה.
והנה בשבועות האחרונים, כששמעתי את מאורעות רוסיה ואוקראינה, צפו ועלו לפני ימות עולם, בהיות ואותם המעשים חוזרים על עצמם כאן והיום כפי שהיה אז בימים ההם. אסקור בקצרה את הדמיון ביניהם ואח"כ נסביר למה כל זה ומה זה נוגע אלינו. כל הנכתב מקורו בנתונים עובדתיים. ויש סיבה למה הדברים שהתגלגלו כך בעבר יתגלגלו כך בעתיד!
- אז – רצון להחזיר את המדינה למצב של לפני מלחה"ע הראשונה. היום – רצון להחזיר את המדינה למצב של לפני פירוק ברית המועצות.
- אז והיום – שליט יחיד.
- אז והיום – רצון להשתלטות.
- אז והיום – כלכלה בתקופת משבר (כשגרמניה יצאה מהמשבר היה זה מאוחר מכדי למנוע את המלחמה).
- אז – בריטניה וצרפת בהתרפסות. היום – ארה"ב בהתרפסות (כפי שכתבנו אלו היו כארה"ב מבחינת השפעה עולמית)
- אז – פולין לא מוכנה לוותר. היום – אוקראינה לא מוכנה לוותר.
- אז והיום – מדינות אירופה מאיימות מעט מידי ומאוחר מידי.
- אז – סגר כלכלי על יפן רק גרם לה לצאת למלחמה. היום – סגר כלכלי על רוסיה רק יגרום לה לצאת למלחמה.
- אז והיום – התעשתות המדינות מאוחר מידי גרמה לנפילתם.
- אז - המדינות שהיו הגדולות ועליהם הייתה האחריות, ספגו את כל מהלומות המלחמה ונפלו מגודלם. היום – ארה"ב תיפול מכוחה בין אם תיקח חלק פעיל בלחימה כעת ובין אם תתעשת מאוחר יותר.
- אז – מדינות המנדט שבחסות מעצמות אירופה הרימו ראש. היום – מדינות ששומרות על פרופיל נמוך בגלל קיומה של ארה"ב (איראן, צפון קוריאה) ירימו ראש.
- מדינות עם כלכלה טובה נשארו נייטרליות והרוויחו כלכלית מהמלחמה בעודם מסייעים לצד התוקף. אז - שוויץ ושבדיה. היום – סין.
עיקר שאיפתו של האדם בעולם הוא להתחזק ולגדול ולהגיע לשלמות. ניתן להגיע לזה על ידי עליה אישית, וניתן להגיע לזה על ידי רמיסת האחר כך שהוא יהיה קטן ממני וממילא אני גדול ממנו. במובן האישי זהו הקפיטליזם המערבי במיטבו, כל אחד יעבוד קשה, ידרוס אחד את השני, ועל ידי כך יגיע כמה גבוה שירצה. ואילו הקומוניזם או הפאשיזם גורסים – דרך כזו תפגע בכלל ותגרום למריבות ותככים, אלא מה – צריך שכולם ירימו את כלל האומה ביחד, כדי שיחדיו יגיעו לפסגת העולם. אלא שהם לא לקחו בחשבון שני דברים – א': האדם נשאר אדם עם רצונות ויצרים וגם בתוך כל הכללים הללו הוא ימצא את הדרך לדרוך על הראשים של כולם בדרך לפסגה. ודבר שני: גם אם הכלל יהיה מאוחד בזה, עדיין גם הכלל כולו ירצה להיות מעל כל המדינות האחרות כדי להיות הטוב ביותר, ואם הוא לא יוכל לעשות את זה בדרך היפה, הוא יעשה את זה בדרך הזרוע – במלחמה.
וזה בדיוק מה שקורה כעת, כיון שראו שבאמצעים פיננסיים הם לא יצליחו להתעלות על היריבים, החליטו לנקוט בדרך הזרוע, וכל מי שלא ישחק במשחק שלהם עשוי ליפול לבריונות הזו.
אז על מה היהדות ממליצה? למה ביהדות לא אמורות לקרות כל הבעיות הללו? מכיון שכל התורה בנויה על מוסר ושמירה על צורת האדם, וכל החלטות המלך תלויות בסנהדרין, הם השומר שלו ושל העם כדי שלא יתעלו על חשבון האחר אלא כל אחד ערב לשני, ומבחינה בין לאומית? כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל ואם כן אין הוא דורך על האחר במלחמתו אלא מגשים את יעודו! הנה כי כן התורה הקדושה מלמדת אותנו לילך דווקא בדרך הדיקטטורית הפאשיסטית, שבה רק מושל אחד וכולם פועלים למענו ולפי הוראותיו, ומבטלים כל רצון אישי בשביל לעשות את רצונו! אלא שכאן... המושל היחיד הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה! שמזכיר אותנו שוב ושוב לשמור טוב טוב על הוראות התורה הקדושה וחכמיה. ולא נגיע למצב של 'שמנת עבית כשית' שאז – 'ויטוש א-לוה עשהו וינבל צור ישועתו' ח"ו.
בתפילת וכתתו חרבותם לאתים אמן ואמן.
נ.ב. לפני כל תגובה/הארה/הערה נא לקרוא את מאמר הפתיחה
ניתן להירשם לקבלת עדכונים ע"י לחיצה על "עדכן אותי" בעמוד הראשי של הבלוג.
נערך לאחרונה: