השקפה עקומה! היתר מכירה וחשמל בשבת יותר גרועים מפאה נכרית

[עובר ושב]

וכשדוחים אתכם, אתם (או אתה) כותבים ״אל תבלבלו במוח, אני יודע יותר טוב ממכם איך ללמוד, ואתם לא לומדים נכון״.
אתם לא כותבים זאת, אך זה מה שיוצא מדבריכם.

אף אחד לא כתב זאת, וזה גם לא יוצא מדברינו. כמו כן, עד עתה אף אחד לא יישב שום סתירה או קושיה בדברי הגר"ע. היה ניסיון ליישב, והופרך מכל וכל. המיישב טוען שזה לא נכון, אבל יש אשכול בפורום מורשת מרן וכל אחד מוזמן לראות בעיניו את השתלשלות הדברים.

 

[עובר ושב]

דעתי שארוכה מאוד, מושכת ביותר ע"י תסרוקות, וד' חריגים, גם אם מקובל,

זאת סתירה מיניה וביה. אם מקובל - אז לא חריג, ואם חריג - אז לא מקובל.

 

[עובר ושב]

זה שהוא התיר במקרים מסוימים ואופנים מסוימים, לא מלמדים כלל על הוראתו ופסיקתו הכללית, שידועים היטב.
ואין עניין לערבב את הפסק הזה במים ולומר ״אה, מה שהוא אסר זה לא כזה איסור״.

שוב פעם אתה ממציא המצאות בשמי או בשם אחרים ו"מערבב בעצמך", ואז כותב שאין ענין לומר כך.

אף אחד לא טען ש"מה שהוא אסר זה לא כזה איסור".

אבל זה שהוא התיר במקרים מסויימים ואופנים מסויימים, בהחלט מלמד על הכלל.

אשאל אותך שאלה פשוטה - כשהוא התיר לגרושה ואלמנה (במפורש ביביע אומר), היכן אזלא דת יהודית באשה שעד עתה היתה רגילה לכסות ראשה?
היכן הלך איסור בחוקותיהם?
היכן הלך האיסור משום פריצות והרהורי עבירה?
היכן הלך החרם של ההפלאה (וכי הוא חילק בין נשואה לגרושה?)
וכיצד הוא מסתמך על הפוסקים שהתירו, כאשר לעיל הוא דחה שהרמ"א איירי רק בק"ש, וכו'?

וכל זה נשנה ביתר שאת וביתר עוז כאשר התיר לנשואה במקרים פרטיים.

האם כל זה לא מלמד על כללות פסיקתו בנושא הזה? עד מתי תתחמק?

 

[לשמור ולעשות]

נתחיל מהסוף, אני מיישב את דעתו ביביע אומר מול דעתו ביביע אומר (במקומות אחרים) ומול דעתו בהיתרים שניתנו באופן פרטני. אין קשר ל"דעתי". אני סומך על עשרות גדולים שהתירו, וגם אינני טוען שהגר"ע יוסף התיר כי הוא אסר בתשובתו וגם בדרשותיו.

וכל בר דעת מבין שיש הבדל ענק בין אברך שלומד את הסוגיה לבין בחור שדורש פאה מחמת שרוצה שאשתו תתייפה.

ולא היה כאן שום סילוף - ציטטתי את תשובותיו כלשונן, ללא כחל ושרק.

כתבתי וכתבתי ושוב אכתוב, שכתבת שהסיפורים הנ"ל מראים שמרן דעתו להתיר מעיקר הדין. וזה סילוף, כי לא יישבת, אלא רק יצרת סתירה בין היביע אומר לסיפורים [שביבי"א אין שום פתח לכך שמעיקה"ד יש להתיר]. ודעתך בשונה מהעשרות גדולים שהתירו, שאף אחד לא יגיד שמרן התיר מעיקר הדין.
יש הבדל בין אברך שלמד את הסוגיא באמת, שסביר להניח שלא יגיד על מרן קודש הקדשים שטעה בכ"כ הרבה פרטים, לאדם שלא קרא ולא שנה ורק מגבב דברים ועושה העתק הדבק. בחוסר הבנה בסיסית. ולא אכנס איתך לגוף הדברים, כי לפחות איתך זה מים שאין להם סוף, כל כולך רשפי אש למות על קידוש הפאה.
והסילוף בפעם העשירית זה הפרשנות שלך לסיפורים על מרן שפעמים שלא פירק שידוך על זה וכו'.
עד כאן, ועד בכלל. ומכאן תהיה "עובר" ולא תהיה "שב".

 

[מורשת מרן]

הנושא ננעל.