וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם

[גרינפלד]

הנה מקובל ללמד את הילדים, שרחל כשהניחה את התרפים בכר הגמל הכר היה על הגמל והיא ישבה עליו.
אמנם בספר איילת השחר על התורה וכן בשערי אהרן כתבו לצדד שלא נכנס הגמל לאוהל -שזה לכאורה משונה- אלא שכר הגמל לא היה על הגמל אלא על הארץ והיא הניחה את התרפים שם, וישבה עליהם.
וכ"כ הגאון ר' יהושע גריינימן, וז"ל (עמ' ט'): הנמצא באהל, לא שהיתה על הגמל, אלא ישבה על גבי כר הגמל באהלה, ולבן השיגם בהיותם חונים ולא בעודם רוכבים על הגמלים, וכן מבואר בלשון הרשב"ם והרמב"ן עי"ש, והכי משמע לישנא דלקום מפניך, {ועיין באבן עזרא שכתב דרחל לקחה את התרפים ושמה אותם במקום ששם כר הגמל, ותשב עליהם ולא היתה באהל, ומכל מקום גם לדבריו לא היתה על הגמל}.
וכ"כ הגראי"ש גריינימן בפירוש המשניות כלים פרק כ"ג מ"ב ד"ה ועביט של גמל, וז"ל: מצינו שרחל ישבה על העביט שלא בשעת רכיבה כמבואר ברמב"ן שהתרפים היו באהל רחל, וכ"נ דפשיטא שלא נשארה ע"ג הגמל כל הלילה, עכ"ל.​

 

[מתגעגע]

הנה מקובל ללמד את הילדים, שרחל כשהניחה את התרפים בכר הגמל הכר היה על הגמל והיא ישבה עליו.​

ברשותך, על הדרך כשחיפשתי חיפוש מחיפוש בענין הנ"ל ראיתי בזה חידוש יפה, ואמרתי אני בלבי אל תמנע הטוב מבעליו​

ראיתי אומרים בשם הגר"א מווילנא זצ"ל כי לא הוציאה דבר שקר מפיה, וכי כוונתה לרמז בזה שהתרפים הם בידה, דהנה אמר ר"ע (שבת פב:) ע"ז מטמאה במשא כנדה שנאמר כו', ע"כ אמרה כי דרך נשים שהיא טומאת נדה הוא לי ע"כ, והדברים נכונים לאומרן. ואשר נ"ל לפרש בזה, כי הנה ארז"ל (פסחים ג.) תנא דבי ר' ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב, (ופרש"י לפי שאין הגון להזכיר רכיכה ופיסוק רגלים באשה), ומושב הוא לצד אחד בלא פיסוק רגלים, והנה האיש הרוכב שרכיבתו היא בפיסוק רגלים יוכל להגביה א"ע ולהשען בשתי רגליו על שני המצעדים (שטייג ביגעל בלשון אשכנז) התלוים בשני צדדי האוכף, וע"כ יוכל הממשמש להקימו ולחפש בכר הגמל להכניס ולהוציא, אבל במושב שהרכיבה היא בשתי רגלים לצד אחד, לא יוכל להגביה א"ע ולקום, כי יפול מעל הגמל, והנה הכתוב אומר ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם, כי בטח יצאה מן האהל בישיבה על הגמל לקראתו לכבדו, או לנוס מפניו, וז"ל האבן עזרא ותשב עליהם ולא היתה באהל עכ"ל, וע"כ אמרה אליו אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי, שרכיבתי היא בדרך מושב על הגמל.

עוד יל"פ בזה עפ"י דברי הגמ' (קדושין ל:) איש אמו ואביו תיראו כו' כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים, ומה ת"ל איש, איש סיפק בידו לעשות אשה אין סיפק בידה לעשות, שרשות אחרים עליה, ע"כ, (וכן הוא בשו"ע יוד"ע סי ר"מ סעיף י"ז, אם לא כשאין בעלה מקפיד עליה ע"ש בש"ך), ובוודאי כמו כן התרה בה יעקב שלא תכבדנו, ובפרט רחל אמנו שהיא היתה הראשונה ליעצו לעזוב את בית אביה כמש"כ ותען רחל ולאה ותאמרנה לו וגו', ע"כ אמרה לו כי לא אוכל לקום מפניך יען כי דרך נשים לי, וחשבה בלבה כי רשות בעלי עלי והוא מנע אותי מלתת לך כבוד, ולא הוציאה בזה שקר מפיה. [תורת גבריאל]

וש"ב הרב הג' שי' כמר בן ציון ארי' ציזלינג אמר בזה, דהנה דרך הנשים להתעסק בכשפים יותר מן האנשים, כאמרם ז"ל באבות מרבה נשים מרבה כשפים, והתרפים מין כשפים היו, וזהו שאמרה רחל אמנו לא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים - דהיינו התרפים - לי, כלומר אתי המה, עכ"ל. [הגהת נחל גבים]​