• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

חדש בפרוזבול

abc123

Well-known member
כינוס נדיר היום (שני) בבית הדין הגדול, הרבנים הראשיים לישראל הגר"ד לאו נשיא בית הדין והראש"ל הגר"י יוסף יחד עם הדיין הגאון הרב מיכאל עמוס התכנסו הבוקר לדיון ייחודי בבית הדין הגדול וערכו את שטר הפרוזבול לקראת סיום שנת השמיטה. "הרבנים הראשיים לישראל חתמו על שטר הפרוזבול לשנת השמיטה תשפ"ב", נמסר מטעם הרבנות הראשית.

פְּרוֹזְבּוּל הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו. שמיטת הכספים האחרונה הייתה בכ"ט באלול ה'תשע"ה, וכעת ערכו הרבנים הראשיים את שטר הפרוזבול שייכנס לתוקף בסוף חודש אלול עם סיום שנת השמיטה תשפ"ב.

הרבנים הראשיים קראו לכל אדם למהר ולחתום על שטר הפרוזבול עבורו ועבור בני ביתו לפני ראש השנה תשפ״ג ובכך למנוע מצב של הפסד כספי. נדון מיוחד שעלה השנה לראשונה, הוא תכנית החסכון שהנהיגה הממשלה בקצבת הילדים, במסגרת התכנית כסף זה מופקד בחשבון ייעודי על שמו של הקטין ורק הוא יכול לפדות אותו עם הגיעו לבגרות.

מצוות שמיטת כספים למעשה מפקיעה את הבעלות על הכספים מידי הקטין ומותירה את הכסף בידי הבנקים וחברות ההשקעות, לכן לראשונה החליטו הרבנים הראשיים להוסיף לשטר הפרוזבול חתימה של אבי המשפחה גם עבור בניו ובנותיו הקטינים ובכך ניתן פתרון לבעיה ההלכתית החריגה.
 
ב"ה
לדידן תלמידי מרן שליט"א, לענ"ד יש עדיפות עליונה על השטר המצורף בזה, ואכמ"ל, ודו"ק.
(נא לא לפתוח על זה דיון)

בברכה רבה
פורסם פה:
ב"ה כבר זיכינו את האברכים בשטר של מורשת מרן.
 
ב"ה
לדידן תלמידי מרן שליט"א, לענ"ד יש עדיפות עליונה על השטר המצורף בזה, ואכמ"ל, ודו"ק.
(נא לא לפתוח על זה דיון)
הן אמת.
אמנם שמעתי מפי דיין חשוב, שאולי הנוסח של הרבנות הראשית עדיפא, משום שלפום קושטא בהרכב הזה של הפרוזבול, הרב לאו הוא האב"ד, ומרן שליט"א והרב עמוס, הם חברי ביה"ד. ומהפרוזבול של מורשת מרן נראה לפו"ר כאילו מרן שליט"א, הוא האב"ד. וא"כ אין כזה בי"ד.
אולם לענ"ד אינה טענה כי לא נכתב בשטר מיהו האב"ד, ומשכך אי"ז סותר כלל למציאות.
 
הן אמת.
אמנם שמעתי מפי דיין חשוב, שאולי הנוסח של הרבנות הראשית עדיפא, משום שלפום קושטא בהרכב הזה של הפרוזבול, הרב לאו הוא האב"ד, ומרן שליט"א והרב עמוס, הם חברי ביה"ד. ומהפרוזבול של מורשת מרן נראה לפו"ר כאילו מרן שליט"א, הוא האב"ד. וא"כ אין כזה בי"ד.
אולם לענ"ד אינה טענה כי לא נכתב בשטר מיהו האב"ד, ומשכך אי"ז סותר כלל למציאות.
כתוב בשטר להדיא שהרב לאו הוא נשיא בית הדין הגדול, והרב יצחק יוסף הוא אב"ד בבית הדין הגדול.
 
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב שמואל זדה נר"ו
שלום רב,
במענה לשאלותיו הנני להשיב,
בדבר מה שפירסמו שא"א לכתוב שטר פרוזבול בבית הדין הרבני, שאין הם יכולים לדון בדיני ממונות, הנה אין זה נכון, שהרבה דיונים הנערכים בבתי הדין דנים דיני ממונות, וכגון בענין מזונות האשה, ובענין מזונות הילדים, חלוקת רכוש הזוג, עניני ירושה, וכיוצא בזה, וגם מי שירצה בכך ובהסכמת שני הצדדים, ירצו להתדיין כדין תורה יכולים לדונם שלא בבית הדין ושלא בשעות הדיונים. וכבר ביארנו הדברים בשיעורים ובספר, שעדיף לעשות את הפרוזבול שנעשה ע"י חברי בית דין הגדול, וכפי שנהג מרן אאמו"ר זיע"א. ומשום שיש להם סמכות מטעם המדינה לדון גם בעניני ממונות הקשורים להל' אישות וירושה וכיו"ב, וא"כ יש להם כח לאכוף זאת על על הבעלי דין, אבל בתי דין פרטיים אין להם שום סמכות על פי החוק, וגם על פי דין תורה הם צריכים לקבל הסכמה מבעלי דין לדון אותם, דאין לנו דיינים סמוכים בזה"ז, ולכן אינן נחשבים כב"ד חשוב, כיון שאין להם סמכות מצד עצמם. ויש ביניהם שאינם ידועים כגדולים בתורה באופן שיהיה בגדר "המחום עליהם רבים".

בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
 

קבצים מצורפים

  • בית הדין הגדול בפרוזבול.pdf
    34.3 KB · צפיות: 18
כתוב בשטר להדיא שהרב לאו הוא נשיא בית הדין הגדול, והרב יצחק יוסף הוא אב"ד בבית הדין הגדול.
צודק.
אבל אין לזה קשר לעניינינו. כי בשביל הפרוזבול הוקם בי"ד מיוחד. ולא הבי"ד הרגיל.
אבל כאמור א"ז בעיה לענ"ד כי זה שמרן שליטא כתוב ראשון א"ז מחייב שהוא האב"ד, למרות שלפו"ר כך זה נראה.
 
נערך לאחרונה:
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב שמואל זדה נר"ו
שלום רב,
במענה לשאלותיו הנני להשיב,
בדבר מה שפירסמו שא"א לכתוב שטר פרוזבול בבית הדין הרבני, שאין הם יכולים לדון בדיני ממונות, הנה אין זה נכון, שהרבה דיונים הנערכים בבתי הדין דנים דיני ממונות, וכגון בענין מזונות האשה, ובענין מזונות הילדים, חלוקת רכוש הזוג, עניני ירושה, וכיוצא בזה, וגם מי שירצה בכך ובהסכמת שני הצדדים, ירצו להתדיין כדין תורה יכולים לדונם שלא בבית הדין ושלא בשעות הדיונים. וכבר ביארנו הדברים בשיעורים ובספר, שעדיף לעשות את הפרוזבול שנעשה ע"י חברי בית דין הגדול, וכפי שנהג מרן אאמו"ר זיע"א. ומשום שיש להם סמכות מטעם המדינה לדון גם בעניני ממונות הקשורים להל' אישות וירושה וכיו"ב, וא"כ יש להם כח לאכוף זאת על על הבעלי דין, אבל בתי דין פרטיים אין להם שום סמכות על פי החוק, וגם על פי דין תורה הם צריכים לקבל הסכמה מבעלי דין לדון אותם, דאין לנו דיינים סמוכים בזה"ז, ולכן אינן נחשבים כב"ד חשוב, כיון שאין להם סמכות מצד עצמם. ויש ביניהם שאינם ידועים כגדולים בתורה באופן שיהיה בגדר "המחום עליהם רבים".

בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
אחה"מ לא זכיתי להבין מה כח בי"ד רבני גדול מכח בתי דין פרטיים, כי בעוונות בהוראת השלטונות לבי"ד רבני אסור לדון בדיני ממונות, רק בהקדשות וירושות ומה שנוגע לגירושין, ועל דברים אלו השיב הראש"ל שליט"א דדיינו שבסמכותם לדון בדיני ממונות אלו, ועוד, שאם בעלי הדין יקבלו עצמם עליהם, שלא במקום מושב בית דין, ושלא בזמן הדיונים הרי שבכוחם לדון. אם כן הרי זה ממש כבתי דין פרטיים הדנים מכח חוק הבוררות, שהרי צריך הסכמת ב' הצדדים, כאמור.
אבל אין לזה קשר לעניינינו. כי בשביל הפרוזבול הוקם בי"ד מיוחד. ולא הבי"ד הרגיל.
אם כדברי כת"ר לכאורה בי"ד זה גרע טפי, היות וכבוד הראש"ל שליט"א ביאר שאמנם בבי"ד רבני א"א לדון דיני ממונות כלליים אך מ"מ יכולים לדון בהקדשות ירושות וממונות הקשורים לגירושין, ואם זהו בי"ד מיוחד הרי שאינו דן דיני ממונות כלל בשום אופן, וצ"ע.


עוד יש לדון אם בי"ד רבני הוא בגדר "המחוהו רבים עליהם", היות וסיבת הדבר שדנים בו הוא מחמת אילוץ, כי לפי החוק א"א לדון בגירושין והקדשות וכו' בבית דין פרטי, ואם כן לכאורה הרי הוא בגדר המחה עצמו על רבים, וצ"ע.
 
אבל בתי דין פרטיים אין להם שום סמכות על פי החוק, וגם על פי דין תורה הם צריכים לקבל הסכמה מבעלי דין לדון אותם, דאין לנו דיינים סמוכים בזה"ז, ולכן אינן נחשבים כב"ד חשוב, כיון שאין להם סמכות מצד עצמם. ויש ביניהם שאינם ידועים כגדולים בתורה באופן שיהיה בגדר "המחום עליהם רבים".
אחה"מ, גם מש"כ כבוד הראש"ל שליט"א "שיש ביניהם שאינם ידועים כגדולים בתורה באופן שיהיה בגדר "המחום עליהם רבים"", צריך לי תלמוד, דלכאורה "המחום רבים עליהם", היינו שקיבלו אותם על עצמם רבים, וא"כ אין לזה קשר לרמת הגדלות בתורה, וכל דבר לחוד, דמרן בשו"ע כתב "פרוזבול אינו משמט, ואינו נכתב אלא בבית דין חשוב, דהיינו שלושה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, והמחום רבים עליהם באותה העיר", נמצא דבעינן ב' תנאים האחד, לענין גדלות בתורה בקיאים בדין ובענין פרוזבול ושמיטה, והשני, בנוסף לכך, שרבים קיבלו אותם על עצמם, וצ"ב.
 
כינוס נדיר היום (שני) בבית הדין הגדול, הרבנים הראשיים לישראל הגר"ד לאו נשיא בית הדין והראש"ל הגר"י יוסף יחד עם הדיין הגאון הרב מיכאל עמוס התכנסו הבוקר לדיון ייחודי בבית הדין הגדול וערכו את שטר הפרוזבול לקראת סיום שנת השמיטה. "הרבנים הראשיים לישראל חתמו על שטר הפרוזבול לשנת השמיטה תשפ"ב", נמסר מטעם הרבנות הראשית.

פְּרוֹזְבּוּל הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו. שמיטת הכספים האחרונה הייתה בכ"ט באלול ה'תשע"ה, וכעת ערכו הרבנים הראשיים את שטר הפרוזבול שייכנס לתוקף בסוף חודש אלול עם סיום שנת השמיטה תשפ"ב.

הרבנים הראשיים קראו לכל אדם למהר ולחתום על שטר הפרוזבול עבורו ועבור בני ביתו לפני ראש השנה תשפ״ג ובכך למנוע מצב של הפסד כספי. נדון מיוחד שעלה השנה לראשונה, הוא תכנית החסכון שהנהיגה הממשלה בקצבת הילדים, במסגרת התכנית כסף זה מופקד בחשבון ייעודי על שמו של הקטין ורק הוא יכול לפדות אותו עם הגיעו לבגרות.

מצוות שמיטת כספים למעשה מפקיעה את הבעלות על הכספים מידי הקטין ומותירה את הכסף בידי הבנקים וחברות ההשקעות, לכן לראשונה החליטו הרבנים הראשיים להוסיף לשטר הפרוזבול חתימה של אבי המשפחה גם עבור בניו ובנותיו הקטינים ובכך ניתן פתרון לבעיה ההלכתית החריגה.
 
מלבד דעת המהרשד"ם שאין לקטנים צורך בפרוזבול,
ישנה הלכה פסוקה דהמלווה לעשר שנים, שמיטה לא משמטת, וכ"פ כל הפוסקים.
ומכיוון שתוכנית החיסכון של הילדים לא עומדת לפירעון עד ר"ה, הוי כמלווה לעשר שנים שאי"צ פרוזבול כלל, ופשוט.
 
מלבד דעת המהרשד"ם שאין לקטנים צורך בפרוזבול,
ישנה הלכה פסוקה דהמלווה לעשר שנים, שמיטה לא משמטת, וכ"פ כל הפוסקים.
ומכיוון שתוכנית החיסכון של הילדים לא עומדת לפירעון עד ר"ה, הוי כמלווה לעשר שנים שאי"צ פרוזבול כלל, ופשוט.
אין ילדים שיגיעו לגיל שזה משתחרר בקרוב?
 
אחה"מ לא זכיתי להבין מה כח בי"ד רבני גדול מכח בתי דין פרטיים, כי בעוונות בהוראת השלטונות לבי"ד רבני אסור לדון בדיני ממונות, רק בהקדשות וירושות ומה שנוגע לגירושין, ועל דברים אלו השיב הראש"ל שליט"א דדיינו שבסמכותם לדון בדיני ממונות אלו, ועוד, שאם בעלי הדין יקבלו עצמם עליהם, שלא במקום מושב בית דין, ושלא בזמן הדיונים הרי שבכוחם לדון. אם כן הרי זה ממש כבתי דין פרטיים הדנים מכח חוק הבוררות, שהרי צריך הסכמת ב' הצדדים, כאמור.

אם כדברי כת"ר לכאורה בי"ד זה גרע טפי, היות וכבוד הראש"ל שליט"א ביאר שאמנם בבי"ד רבני א"א לדון דיני ממונות כלליים אך מ"מ יכולים לדון בהקדשות ירושות וממונות הקשורים לגירושין, ואם זהו בי"ד מיוחד הרי שאינו דן דיני ממונות כלל בשום אופן, וצ"ע.


עוד יש לדון אם בי"ד רבני הוא בגדר "המחוהו רבים עליהם", היות וסיבת הדבר שדנים בו הוא מחמת אילוץ, כי לפי החוק א"א לדון בגירושין והקדשות וכו' בבית דין פרטי, ואם כן לכאורה הרי הוא בגדר המחה עצמו על רבים, וצ"ע.
יש לביה"ד הרבני מעליותא שיכול מכח החוק לדון בכל ענייני הממון בענייני אישות, מה שאין לבתי הדין הפרטיים.
זה שהקימו הרכב מיוחד אין בזה שום חסרון, זה בסמכותו של נשיא ביה"ד הגדול, ויש לזה תוקף חוקי.
 
חזור
חלק עליון