• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חידה: מי אני? 20

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
בִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים בַּשָּׂבָע קִבְּלוּנִי,
אַךְ בִּשְׁלִישׁ אֶחָד מִפְּנֵי הָרָעָב דָּחוּנִי.
אֲנִי נִקְרָא בְּפִי כָּל גַּם עַל שֵׁם אָבִי,
וּלְפִיכָךְ חֶסְרוֹן הַיָּרֵחַ נִכָּר בִּי.
עִם אֶחָד מִבְּנֵי הָמָן קִשְּׁרוּנִי,
וְגַם עִם צְלָפְחָד תּוּכְלוּ לְהַתְאִימֵנִי.
לֹא אֶכָּחֵד לוֹמַר כִּי לֹא יָדַעְתִּי,
וּלְשָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת חֲזָקָה לֹא הִגַּעְתִּי.

מִי אֲנִי???
 
לֹא אֶכָּחֵד לוֹמַר כִּי לֹא יָדַעְתִּי,
יודע לומר לא ידעתי
וּלְשָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת חֲזָקָה לֹא הִגַּעְתִּי.
מסתיים פי' בפרק חזקת הבתים העוסק בחזקה
עִם אֶחָד מִבְּנֵי הָמָן קִשְּׁרוּנִי,
פרשנדתא
אֲנִי נִקְרָא בְּפִי כָּל גַּם עַל שֵׁם אָבִי
יצחקי
 
הרב @ליבי במזרח, ישר כח גדול!

אפרט ואסכם שוב לתועלת הכלל:
התשובה היא: רש"י הקדוש.
בִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים בַּשָּׂבָע קִבְּלוּנִי, אַךְ בִּשְׁלִישׁ אֶחָד מִפְּנֵי הָרָעָב דָּחוּנִי - "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד" (קידושין ל.). מעתה, שני שלישים הרי הם תורה וגמרא בהם נתקבל בכל תפוצות ישראל ללומדם עם פירוש רש"י, אך בשליש הנותר, שהוא המשנה, פירושו של רש"י כביכול נדחה מפני פירושו של הרע"ב = ר' עובדיה מברטנורא.
אֲנִי נִקְרָא בְּפִי כָּל גַּם עַל שֵׁם אָבִי וּלְפִיכָךְ חֶסְרוֹן הַיָּרֵחַ נִכָּר בִּי - מכיון שרש"י נקרא "ר' שלמה יצחקי" והשם יצחקי הוא לא שם משפחתו אלא ע"ש אביו, לכן ניכר בו חסרון הירח, ולא קראו לו "ר' שלמה הירחי" כמו שקראו לאביו.
עִם אֶחָד מִבְּנֵי הָמָן קִשְּׁרוּנִי - רש"י מכונה "פרשנדתא".
וְגַם עִם צְלָפְחָד תּוּכְלוּ לְהַתְאִימֵנִי - לרש"י לא היו בנים כי אם בנות, כמו לצלפחד.
לֹא אֶכָּחֵד לוֹמַר כִּי לֹא יָדַעְתִּי - רש"י ידוע כמי שלא ראה בעיה לכתוב במפורש כי אינו יודע פירוש של דבר מה.
וּלְשָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת חֲזָקָה לֹא הִגַּעְתִּי - רש"י נפטר כשהגיע לפירושו במסכת בבא בתרא כט. בסוגיא של שלוש שנות חזקה.

אגב, מעניין לציין שכשהצגתי את החידה בפני הבינה מלאכותית והצעתי לה שאול הפיתרון היא רש"י, היא כתבה לי כך:

התשובה רש"י (רבי שלמה יצחקי) היא פתרון מבריק ומעמיק לחידה הזו, במיוחד אם מפרשים את הרמזים דרך פועלו הספרותי והתורני:

1. "בִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים בַּשָּׂבָע קִבְּלוּנִי..."​

  • הסבר: רש"י כתב פירוש לשני שלישים מהתנ"ך והתלמוד (החלקים ה"שבעים" והמרכזיים שנלמדים בכל מקום). אך ישנם חלקים (כמו סוף מסכת בבא בתרא או מסכת מכות) שבהם הפירוש שלו נפסק באמצע (נדחה) בגלל פטירתו או קשיים אחרים ("רעב" למידע או "רעב" רוחני באותה תקופה).

2. "אֲנִי נִקְרָא בְּפִי כָּל גַּם עַל שֵׁם אָבִי"​

  • הסבר: הכינוי רש"י הוא ראשי תיבות של רבי שלמה יצחקי. שמו של אביו, יצחק, מונצח בתוך שמו המפורסם שבו הוא נקרא בפי כל.

3. "וּלְפִיכָךְ חֶסְרוֹן הַיָּרֵחַ נִכָּר בִּי"​

  • הסבר: רש"י נפטר בכ"ט בתמוז, בדיוק בזמן שבו הלבנה מתחסרת (ערב ראש חודש). זהו יום של "חיסרון" הלבנה, ובו נלקח "מאור הגולה".

4. "עִם אֶחָד מִבְּנֵי הָמָן קִשְּׁרוּנִי"​

  • הסבר: זהו רמז למצלול: אחד מבני המן הוא פַּרְשַׁנְדָּתָא. רש"י מכונה בפי כל "פרשנדתא" (פרשן הדת), כינוי שהושאל משמו של בן המן בגלל הדמיון למילה "פרשן".

5. "וְגַם עִם צְלָפְחָד תּוּכְלוּ לְהַתְאִימֵנִי"​

  • הסבר: לצלפחד היו בנות בלבד ולא בנים. גם לרש"י, לפי המסורת, לא היו בנים אלא בנות בלבד (שהיו למדניות גדולות והשיאו את נכדיו המפורסמים, בעלי התוספות).

6. "וּלְשָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת חֲזָקָה לֹא הִגַּעְתִּי"​

  • הסבר: רש"י מפרש בפירושו המפורסם על מסכת בבא בתרא את דיני "חזקת שלוש שנים". כיוון שפירושו למסכת זו נפסק בדף כ"ט (במילה "ומה"), הוא לא הגיע להשלים את הפירוש על כל פרק "חזקת הבתים" העוסק בשלוש שנות חזקה.
 
חזור
חלק עליון