כלל ישראל מתכונן בחרדת קודש לקראת יום הכיפורים
ביום נעלה ונפלא זה של היום הדין הנורא מתגלה עם ישראל ברוב פארו והדרו, כאשר כלל ישראל כולו בכל מקומות מושבותיהם באים בחרדת קודש
לבתי הכנסת, וכולם כאחד מבקשים להתאחד בקבלת עול מלכותו יתברך ולשוב בתשובה שלימה לפניו
בתורתנו הקד' נאמר: אַ ךְ בֶּ עָ שׂוֹר לַ חֹדֶ שׁ
הַ שְּׁבִ יעִ י הַ זֶּ ה יוֹם הַ כִּ פֻּ רִ ים הוּ א. מִ קְ רָ א קֹדֶ שׁ יִ הְ יֶה
לָ כֶ ם וְ עִ נִּ יתֶ ם אֶ ת נַפְ שֹׁתֵ יכֶ ם וְ הִ קְ רַ בְ תֶּ ם אִ שֶּׁה לַ ה'.
וְ כָ ל מְ לָ אכָ ה לֹא תַ עֲשׂוּ בְּ עֶ צֶ ם הַ יּ וֹם הַ זֶּ ה כִּ י יוֹם
כִּ פֻּ רִ ים הוּ א לְ כַ פֵּ ר עֲלֵ יכֶ ם לִ פְ נֵי ה' אֱלֹקיכֶ ם")ויקרא,
כג(.
כתב הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים: "טעמו
של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת
התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים
את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם
הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת
ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני )מצוות
העינוי( וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית )איסור
המלאכה(, כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים
בו באמירת הוִ ידויים, כלומר, בהודאה בחטאים
ובתשובה מהם."
ובספר החינוך מוסיף: משורשי המצווה
שהיה מחסדי השם על כל בריותיו לקבוע להם יום
אחד בשנה לכפר על החטאים על ידי התשובה.
נצטווינו להתענות בו, לפי שהמאכל והמשתה
ויתר הנאות חוש המישוש יעוררו החומר להימשך
אחר התאווה והחטא, ויבטלו צורת הנפש החכמה
מחפש אחר האמת, שהיא עבודת האל ומוסרו
הטוב והמתוק לכל בני הדעת.
ואין ראוי לעבד ביום בואו
לדין לפני אדוניו לבוא בנפש
חשוכה ומעורבבת מתוך המאכל
והמשתה במחשבות החומר
אשר היא בתוכו, שאין דנים את
האדם אלא לפי מעשיו שבאותה
שעה. על כן טוב לו להגביר נפשו
החכמה ולהכניע החומר לפניה
באותו היום הנכבד, למען תהיה
ראויה ונכונה לקבל כפרתה, ולא
ימנעה מסך התאוות.
אחת מהמצוות העיקריות ביום כיפור היא
מצוות הווידוי. הווידוי בפה על החטא הוא מעיקרי
התשובה, כמו שנאמר: "והתוודו את חטאתם",
ואומר: "ומודה ועוזב ירוחם". וצריך לפרט את
החטא, שנאמר: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה
ועשו להם אלוהי זהב". לפיכך חייבים להתוודות
ביום הכיפורים. ואין הווידוי מועיל אלא כשגמר
בלבו לעזוב החטא. שאם התוודה ולא גמר בלבו,
הרי זה כטובל ושרץ בידו,שאין הטבילה מועילה לו
עד שישליך השרץ. לפיכך מרבים ביום הכיפורים
באמירת וידוי, ואומרים סדר וידוי פעמים אחדות,
שאם אמירה אחת לא הועילה, לפי שבאותה שעה
עדיין לא גמר בלבו לעזוב החטא, תועיל האמירה
האחרת.
ומנהגנו לומר ביו"כ עשר פעמים וידוי,
וזה סדרן: בערבית, בשחרית, במוסף ובמנחה -
פעמיים בכל תפילה: אחת בתפילת לחש ואחת
עם הציבור בחזרת הש"ץ - הרי שמונה; פעם אחת
בתפילת נעילה ואחת בתפילת מנחה של ערב
יוהכ"פ; הרי עשרה וידויים. ועשרה וידויים אלה
כנגד מה שפגמנו בעשרת הדיברות.
בכל תפוצות עם ישראל בכל רחבי העולם,
מתכוננים בחרדת הקודש לקראת היום הגדול
והקדוש יום הכיפורים.
עבודת הקודש בעשיית התשובה שהחלה
כבר מראש חודש אלול בתוספת בקיום מצוות
התורה, באמירת הסליחות והתפילות שנישאו ע"י
המוני בית ישראל, מגיעה לשיא של התעלות ביום
מקודש ונורא זה בבקשת מחילה וכפרה מאדון כל
הארץ.
אמש הגיעו אלפי אנשים לרחבת הכותל
המערבי למעמד הסליחות האחרונות ברוב עם.
מעמד בו בדרך כלל משתתפים רבבות אנשים, אך
השנה הוגבלה כמות המתפללים, בשל תחלואת
הקורונה. אולם מיליוני יהודים השתתפו בו ע"י
השידורים החיים.
ביום נעלה ונפלא זה של היום הדין הנורא
מתגלה עם ישראל ברוב פארו והדרו, כאשר
כלל ישראל כולו בכל מקומות מושבותיהם באים
בחרדת קודש לבתי הכנסת, וכולם כאחד מבקשים
להתאחד בקבלת עול מלכותו יתברך ולשוב
בתשובה שלימה לפניו, לבקש ולהתחנן על עמם
ונחלתם לזכות בשנה טובה ומבורכת, בגמר חתימה
טוב, ושיסיר ה' מעמנו את מכת המגיפה וכל גזירות
קשות ורעות, ויאמר למלאך המשחית הרף, ומכאן
ולהבא אך טוב וחסד ירדפנו כל הימים.
קרדיט: חיים וינשטוק
ביום נעלה ונפלא זה של היום הדין הנורא מתגלה עם ישראל ברוב פארו והדרו, כאשר כלל ישראל כולו בכל מקומות מושבותיהם באים בחרדת קודש
לבתי הכנסת, וכולם כאחד מבקשים להתאחד בקבלת עול מלכותו יתברך ולשוב בתשובה שלימה לפניו
בתורתנו הקד' נאמר: אַ ךְ בֶּ עָ שׂוֹר לַ חֹדֶ שׁ
הַ שְּׁבִ יעִ י הַ זֶּ ה יוֹם הַ כִּ פֻּ רִ ים הוּ א. מִ קְ רָ א קֹדֶ שׁ יִ הְ יֶה
לָ כֶ ם וְ עִ נִּ יתֶ ם אֶ ת נַפְ שֹׁתֵ יכֶ ם וְ הִ קְ רַ בְ תֶּ ם אִ שֶּׁה לַ ה'.
וְ כָ ל מְ לָ אכָ ה לֹא תַ עֲשׂוּ בְּ עֶ צֶ ם הַ יּ וֹם הַ זֶּ ה כִּ י יוֹם
כִּ פֻּ רִ ים הוּ א לְ כַ פֵּ ר עֲלֵ יכֶ ם לִ פְ נֵי ה' אֱלֹקיכֶ ם")ויקרא,
כג(.
כתב הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים: "טעמו
של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת
התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים
את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם
הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת
ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני )מצוות
העינוי( וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית )איסור
המלאכה(, כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים
בו באמירת הוִ ידויים, כלומר, בהודאה בחטאים
ובתשובה מהם."
ובספר החינוך מוסיף: משורשי המצווה
שהיה מחסדי השם על כל בריותיו לקבוע להם יום
אחד בשנה לכפר על החטאים על ידי התשובה.
נצטווינו להתענות בו, לפי שהמאכל והמשתה
ויתר הנאות חוש המישוש יעוררו החומר להימשך
אחר התאווה והחטא, ויבטלו צורת הנפש החכמה
מחפש אחר האמת, שהיא עבודת האל ומוסרו
הטוב והמתוק לכל בני הדעת.
ואין ראוי לעבד ביום בואו
לדין לפני אדוניו לבוא בנפש
חשוכה ומעורבבת מתוך המאכל
והמשתה במחשבות החומר
אשר היא בתוכו, שאין דנים את
האדם אלא לפי מעשיו שבאותה
שעה. על כן טוב לו להגביר נפשו
החכמה ולהכניע החומר לפניה
באותו היום הנכבד, למען תהיה
ראויה ונכונה לקבל כפרתה, ולא
ימנעה מסך התאוות.
אחת מהמצוות העיקריות ביום כיפור היא
מצוות הווידוי. הווידוי בפה על החטא הוא מעיקרי
התשובה, כמו שנאמר: "והתוודו את חטאתם",
ואומר: "ומודה ועוזב ירוחם". וצריך לפרט את
החטא, שנאמר: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה
ועשו להם אלוהי זהב". לפיכך חייבים להתוודות
ביום הכיפורים. ואין הווידוי מועיל אלא כשגמר
בלבו לעזוב החטא. שאם התוודה ולא גמר בלבו,
הרי זה כטובל ושרץ בידו,שאין הטבילה מועילה לו
עד שישליך השרץ. לפיכך מרבים ביום הכיפורים
באמירת וידוי, ואומרים סדר וידוי פעמים אחדות,
שאם אמירה אחת לא הועילה, לפי שבאותה שעה
עדיין לא גמר בלבו לעזוב החטא, תועיל האמירה
האחרת.
ומנהגנו לומר ביו"כ עשר פעמים וידוי,
וזה סדרן: בערבית, בשחרית, במוסף ובמנחה -
פעמיים בכל תפילה: אחת בתפילת לחש ואחת
עם הציבור בחזרת הש"ץ - הרי שמונה; פעם אחת
בתפילת נעילה ואחת בתפילת מנחה של ערב
יוהכ"פ; הרי עשרה וידויים. ועשרה וידויים אלה
כנגד מה שפגמנו בעשרת הדיברות.
בכל תפוצות עם ישראל בכל רחבי העולם,
מתכוננים בחרדת הקודש לקראת היום הגדול
והקדוש יום הכיפורים.
עבודת הקודש בעשיית התשובה שהחלה
כבר מראש חודש אלול בתוספת בקיום מצוות
התורה, באמירת הסליחות והתפילות שנישאו ע"י
המוני בית ישראל, מגיעה לשיא של התעלות ביום
מקודש ונורא זה בבקשת מחילה וכפרה מאדון כל
הארץ.
אמש הגיעו אלפי אנשים לרחבת הכותל
המערבי למעמד הסליחות האחרונות ברוב עם.
מעמד בו בדרך כלל משתתפים רבבות אנשים, אך
השנה הוגבלה כמות המתפללים, בשל תחלואת
הקורונה. אולם מיליוני יהודים השתתפו בו ע"י
השידורים החיים.
ביום נעלה ונפלא זה של היום הדין הנורא
מתגלה עם ישראל ברוב פארו והדרו, כאשר
כלל ישראל כולו בכל מקומות מושבותיהם באים
בחרדת קודש לבתי הכנסת, וכולם כאחד מבקשים
להתאחד בקבלת עול מלכותו יתברך ולשוב
בתשובה שלימה לפניו, לבקש ולהתחנן על עמם
ונחלתם לזכות בשנה טובה ומבורכת, בגמר חתימה
טוב, ושיסיר ה' מעמנו את מכת המגיפה וכל גזירות
קשות ורעות, ויאמר למלאך המשחית הרף, ומכאן
ולהבא אך טוב וחסד ירדפנו כל הימים.
קרדיט: חיים וינשטוק
