טבילה

[קורסיה]

לפי מש"כ הרמ"א בס"ס קצח שאין לספר לא הולכת, וכתב בשו"ת שבט הקהתי ח"א ס' שאפשר לשקר אך עדיף לומר דבר הנשמע לשני פנים. האם בימי הסגר יהיה אפשר לומר את האמת לשוטר שעוצר את האשה, במקרה שחוששת שמה שתגיד זה לא ישמע אמין ויש חשש לקנס?

מקרה שהיה באחד שחזר בתשובה וכנראה לא קיבל הדרכה טובה, וקנה מיטה מחוברת אך המיזרונים נפרדים, וחשב שמספיק שרק המזרונים נפרדים או שמרחיקים אותם במעט, אך עדיין המיטה היא אחת וא"א להפרידה. האם אפשר להתיר להם לישון עליה כשיוסיפו ביניהם דיקט גבוה שיחצוץ ביניהם? (אשמח לתשובה של אחד הרבנים)

 

[שילה אפרהימי]

לפי מש"כ הרמ"א בס"ס קצח שאין לספר לא הולכת, וכתב בשו"ת שבט הקהתי ח"א ס' שאפשר לשקר אך עדיף לומר דבר הנשמע לשני פנים. האם בימי הסגר יהיה אפשר לומר את האמת לשוטר שעוצר את האשה, במקרה שחוששת שמה שתגיד זה לא ישמע אמין ויש חשש לקנס?

(כחותה ע"ג גחלים) עיקר התקנה היתה מחמת שכנים וקרובים שירגישו בהם בשעת מעשה (או פריצים), והסיבה הצדדית היא צניעות ונ"ל שאם אין ברירה אחרת לא תבטל טבילת מצוה או תגרום מכשול לבעלה מחמת כן כל שאין השוטר מכירה.

מקרה שהיה באחד שחזר בתשובה וכנראה לא קיבל הדרכה טובה, וקנה מיטה מחוברת אך המזרונים נפרדים, וחשב שמספיק שרק המזרונים נפרדים או שמרחיקים אותם במעט, אך עדיין המיטה היא אחת וא"א להפרידה. האם אפשר להתיר להם לישון עליה כשיוסיפו ביניהם דיקט גבוה שיחצוץ ביניהם? (אשמח לתשובה של אחד הרבנים)

ראה טהרת הבית ח"ב עמ' קנ"א (בישן) שמדבריו שם פשוט וברור שכשמים היכר מחיצה ביניהם פשיטא שמותר כשכל אחד במצע שלו.

 

[קורסיה]

הב"ח בדעת התוס' כתב שמטה רחבה מותרת מן הדין כש"כ התשב"ץ והרשב"ש ורי"ו. אך לפי המרדכי גם זה אסור כש"כ הב"י. א"כ במטה רחבה שרחוקים מעיקר הדין מותר רק להלכה ודאי שיש לאסור לפי שכן פסק בש"ע. והרב בטהרת הבית עמ' קנג הוציא מזה שודאי ששתי מטות נפרדות הנוגעות זו בזו אין זה מעיקר הדין, ונפק"מ שלא צריך להחמיר יותר מדאי להרחיק המטות כש"כ בסוף דבריו. [ואגב יש להעיר שמה שהרב הביא מהערך לחם אין זה לגבי סעיף ו' שלא ישנו במטה אחת, אלא על סעיף ה' שלא ישב על מטה המיוחדת לה. כן העיר באבני שהם ולכאורה נראו דבריו] אך השאלה היתה במטה אחת (כלומר מסגרת אחת) אך יש שתי מזרונים ויש אפשרות להזיז מעט המטה ולהוסיף דיקט גבוה ביניהם.
א, האם נאמר שמיטה סטנדרטית בימינו נקראת רחבה שעליה דברו הפוסקים?
ב, ועוד שהרב לקח דברי הב"ח לעניין הרחקת המטות ולא למעשה לעניין מטה רחבה שזה נגד הש"ע.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
דברי ידידינו רבי שילה נראים בשני הנידונים.
א. לענ"ד במקרה ראשון בוודאי לא דברו, ויש לומר לשוטר האמת כשאין ברירה אחרת, והוא כמו ששואלים את הרב על בדיקת שביעי אועל חציצה בטבילה וכדומה.
ב. ובמקרה שני עיין טה"ב סי' יב הערה כג, ד"ה ומ"ש שאפילו במטה רחבה, (במהדו"ב עמ' קנז), ובסוף הדיבור מבואר שתפס תירוץ מרן החיד"א להלכה, ע"ש. ונמצא שהדין להקל גם בזה.

בברכה רבה

 

[שילה אפרהימי]

א. לענ"ד במקרה ראשון בוודאי לא דברו, ויש לומר לשוטר האמת כשאין ברירה אחרת, והוא כמו ששואלים את הרב על בדיקת שביעי אועל חציצה בטבילה וכדומה.

ואפילו אם מכיר את האשה.