אשמח למי שיש עוד מקורות בנושא שיעיר ויוסיף כאן.
גדר טלטול לצורך מקומו (נפק"מ לגבי הוצאת פלאפון שהוא כלי שמלאכתו לאיסור מהחדר בשעה שמצלצל ומפריע לישון):
בגמרא בשבת (קנד:) אמרו אמר רב הונא הייתה בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ומתיר החבלים והשקין נופלים וכו'. כי קאמר רב הונא בשליפי זוטרי. ופירש"י – משואות קטנים ששומט הכר מתחתיהם ונופלין על הכר השני וכן עד שמגיען לארץ.
וכתב המאירי שם יש שואלים בדברים שאין ניטלים ושליפי זוטרי שאין בהם ביטול כלי מהיכנו, מה צריך לכרים וכסתות, יטלם ביד, שהרי צריך הוא למקומם. ואם מפני שאינו יכול להשתמש במקומם שהרי גב הבהמה הוא ואסור להשתמש בבע"ח, הרי מכל מקום צריך למקומו שלא תמות בהמתו !
ומתרץ: נראה שאין צורך מקומו נאמר אלא שצריך למקומו ממש לישב בו.
ועולה מדברי המאירי הנ"ל שצריך למקום המוקצה לישב בו. ולכן כל עוד לא צריך את המקום ממש, כגון שיש לו כלי שמלאכתו לאיסור והוא מתבייש שהאורחים יראו אותו על השולחן וכדו', אסור לו לטלטלו אם לא צריך ממש למקומו או לגופו. וכן פסק בילקו"י (שבת ג עמ' תטז) אבל סיים שהמיקל לטלטלו כדרכו יש לו על מה שיסמוך (בלי להביא מקור או טעם, ואולי טעמו מפני שהמאירי בעצמו מתבטא רק בלשון "נראה" ולא בלשון נחרצת יותר).
ובשו"ת הראשל"צ (ח"א סי' כח) פסק שפלאפון שהוא כלי שמלאכתו לאיסור שמצלצל בחדר ומפריע לו בשבת אין לטלטלו, כי ההפרעה בשמיעת הצלצול אינה נחשבת לצורך מקומו, ולכן יכול רק להניח עליו שמיכה או כרית כדי שלא ישמע הצלצול. [ויש להעיר שלא הביא מקור או טעם לדבריו].
אמנם בשש"כ (פרק כח סע' לד) פסק שמכשיר טלפון נייד הרי הוא ככלי שמלאכתו לאיסור, ולכן אם כיוונו אותו מלפני שבת ע"מ שישמש בשבת כשעון מעורר, אסור לעשות כל שינוי בשבת כגון להפסיק את הצלצול שבו, אך מותר לטלטלו למקום אחר כדי שלא יפריע לו הצלצול. [ויש להעיר שלא הביא מקור או טעם לדבריו]. וכן פסק בארחות שבת (ח"ב עמ' טז) שמותר לטלטל את הפלאפון שהצלצול שלו מפריע בחדר וכדין טלטול לצורך מקומו. [וגם הארחות שבת לא הביא מקור או טעם לדבריו].
ויש להעיר שהשש"כ בעצמו (הוצ"ח עמ' רצז) כתב שכאשר עצם הימצאות הכלי במקום ההוא מפריעה אותו, כמו פטיש המונח על השולחן והוא מתבייש בשל כך בפני האורחים אין זה נחשב לצורך מקומו ואסור לטלטלו משם, ויש מתירים. ובהערה (כה) ציין לדברי המאירי הנ"ל. [ואע"פ שבהערה הביא שהגרש"ז אמר שבים יששכר על התוספתא (ביצה דה"ס כז א) שמותר לטלטל תפילין לצורך תשמיש המיטה, מכ"מ יש לומר שבתפילין יש ספק אם הם מוקצה מחמת כלי שמלאכתו לאיסור ולכן זה עוד צירוף להתיר]. ועדיין לא ברור בדברי הגרש"ז למה יש הבדל בין אם צריך את מקומו מפני האורחים (שאוסר) לבין אם צריך את מקומו מחמת שרוצה להמשיך לישון (שמתיר).
ועולה מהאמור לעיל שלדעת הילקו"י אין לטלטל פלאפון ע"מ שאדם יוכל להמשיך לישון, אבל לדעת השש"כ והארחות שבת מותר וזה נקרא צורך מקומו.
ואולי ניתן לתת סברא ליישב את דברי המתירים, שהפלאפון משמיע קול, הקול שלו כאילו נמצא במקומי ממש, ומכיוון שהקול שלו מפריע לי במקומי, לכן מותר לי לטלטל את הפלאפון החוצה כי הפלאפון והקול הם אחד, וזה נחשב מטלטל לצורך מקומו ממש.
גדר טלטול לצורך מקומו (נפק"מ לגבי הוצאת פלאפון שהוא כלי שמלאכתו לאיסור מהחדר בשעה שמצלצל ומפריע לישון):
בגמרא בשבת (קנד:) אמרו אמר רב הונא הייתה בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ומתיר החבלים והשקין נופלים וכו'. כי קאמר רב הונא בשליפי זוטרי. ופירש"י – משואות קטנים ששומט הכר מתחתיהם ונופלין על הכר השני וכן עד שמגיען לארץ.
וכתב המאירי שם יש שואלים בדברים שאין ניטלים ושליפי זוטרי שאין בהם ביטול כלי מהיכנו, מה צריך לכרים וכסתות, יטלם ביד, שהרי צריך הוא למקומם. ואם מפני שאינו יכול להשתמש במקומם שהרי גב הבהמה הוא ואסור להשתמש בבע"ח, הרי מכל מקום צריך למקומו שלא תמות בהמתו !
ומתרץ: נראה שאין צורך מקומו נאמר אלא שצריך למקומו ממש לישב בו.
ועולה מדברי המאירי הנ"ל שצריך למקום המוקצה לישב בו. ולכן כל עוד לא צריך את המקום ממש, כגון שיש לו כלי שמלאכתו לאיסור והוא מתבייש שהאורחים יראו אותו על השולחן וכדו', אסור לו לטלטלו אם לא צריך ממש למקומו או לגופו. וכן פסק בילקו"י (שבת ג עמ' תטז) אבל סיים שהמיקל לטלטלו כדרכו יש לו על מה שיסמוך (בלי להביא מקור או טעם, ואולי טעמו מפני שהמאירי בעצמו מתבטא רק בלשון "נראה" ולא בלשון נחרצת יותר).
ובשו"ת הראשל"צ (ח"א סי' כח) פסק שפלאפון שהוא כלי שמלאכתו לאיסור שמצלצל בחדר ומפריע לו בשבת אין לטלטלו, כי ההפרעה בשמיעת הצלצול אינה נחשבת לצורך מקומו, ולכן יכול רק להניח עליו שמיכה או כרית כדי שלא ישמע הצלצול. [ויש להעיר שלא הביא מקור או טעם לדבריו].
אמנם בשש"כ (פרק כח סע' לד) פסק שמכשיר טלפון נייד הרי הוא ככלי שמלאכתו לאיסור, ולכן אם כיוונו אותו מלפני שבת ע"מ שישמש בשבת כשעון מעורר, אסור לעשות כל שינוי בשבת כגון להפסיק את הצלצול שבו, אך מותר לטלטלו למקום אחר כדי שלא יפריע לו הצלצול. [ויש להעיר שלא הביא מקור או טעם לדבריו]. וכן פסק בארחות שבת (ח"ב עמ' טז) שמותר לטלטל את הפלאפון שהצלצול שלו מפריע בחדר וכדין טלטול לצורך מקומו. [וגם הארחות שבת לא הביא מקור או טעם לדבריו].
ויש להעיר שהשש"כ בעצמו (הוצ"ח עמ' רצז) כתב שכאשר עצם הימצאות הכלי במקום ההוא מפריעה אותו, כמו פטיש המונח על השולחן והוא מתבייש בשל כך בפני האורחים אין זה נחשב לצורך מקומו ואסור לטלטלו משם, ויש מתירים. ובהערה (כה) ציין לדברי המאירי הנ"ל. [ואע"פ שבהערה הביא שהגרש"ז אמר שבים יששכר על התוספתא (ביצה דה"ס כז א) שמותר לטלטל תפילין לצורך תשמיש המיטה, מכ"מ יש לומר שבתפילין יש ספק אם הם מוקצה מחמת כלי שמלאכתו לאיסור ולכן זה עוד צירוף להתיר]. ועדיין לא ברור בדברי הגרש"ז למה יש הבדל בין אם צריך את מקומו מפני האורחים (שאוסר) לבין אם צריך את מקומו מחמת שרוצה להמשיך לישון (שמתיר).
ועולה מהאמור לעיל שלדעת הילקו"י אין לטלטל פלאפון ע"מ שאדם יוכל להמשיך לישון, אבל לדעת השש"כ והארחות שבת מותר וזה נקרא צורך מקומו.
ואולי ניתן לתת סברא ליישב את דברי המתירים, שהפלאפון משמיע קול, הקול שלו כאילו נמצא במקומי ממש, ומכיוון שהקול שלו מפריע לי במקומי, לכן מותר לי לטלטל את הפלאפון החוצה כי הפלאפון והקול הם אחד, וזה נחשב מטלטל לצורך מקומו ממש.
