• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

כוונה שאינה פשטית בתפילה האם מועילה

ע"ה ס"ט

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

הסתפקתי האם אדם המכוון בתפלה כוונה שאינה פשט הדברים, האם יוצא יד"ח.
וכגון בברכה האשונה בתפלת לחש שבתיבות "מלך עוזר ומושיע ומגן" שפשט המילים הוא עוזר-מסייע לאדם בצרתו, מושיע-מחלצו מהצרה, ומגן עליו שלא תבוא עליו הצרה. וכיון עוזר-לעמו ישראל, מושיע-אותנו בכל דור ודור, ומגן-עלינו.
הספק עלה מחמת מה שראיתי בסידור הנפלא "כוונת הלב" שבחלק מהתפילות פירשו באופן זה ובחלק באופן אחר.
ויש לזה עוד הרבה דוגמאות.

@הרב דורון רונן - כונת הלב
@הרב שמעון ללוש
 

קורסיה

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

80%

שיניהם נחשבים פשט הדברים. מכיוון שכולנו יודעים מה פירוש המילה עוזר (כמו אני עוזר לך) מושיע ומגן. אלא יש שני דברים. א) בלשון הקודש ישנם הבדלים בין מילים שנראות נרדפות. וזהו הפירוש הראשון שהבאת. וב) גם אם אינו יודע בוודאות מה ההבדל בין המילים הדומות זו לזו אך בכל זאת מבין את הכוונה העומדת מאחורי המילים, רק הוסיף בכוונתו עוד פירוש (כדוגמת הפירוש השני שהבאת) שפיר דמי להחשב שכיוון בברכה. כנלע"ד ובכל זאת נשמח לשמוע את תשובת הרבנים שליט"א
 

הרב דורון רונן - כונת הלב

Member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

מה שבסדור כוונת הלב נמצא פרושים שונים לתפילות זהות, כגון בתפילת העמידה שיש הבדל בין שחרית למנחה, מטרתנו היתה לעזור למתפלל להתמודד עם השגרתיות בתפילה הגורמת לאדישות וחוסר רגש בתפילה, כי הנסיון מעיד שכאשר רואה הגדרה חדשה למילה אז גדל הסיכוי שהאמירה שלו תהיה בכונה ראויה, כלומר עם רגש, מה שאין כן כשכבר התרגל לפירוש אז צריך מאמץ גדול יותר לחבר בין המוח ללב.
ואמנם לעיתים הפרושים השונים נראים סותרים, אבל עדיין הכל הוא בגדר הפשט, ושתי ההגדרות יש להם סימוכין ממה שנמצא בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים. ואין לומר כי מתקני התפילה התכוונו לפשט מסוים, ולכן ודאי אחד מהפירושים הוא טעות, כיון שאנשי כנה"ג מתקני התפילה כללו במילותיהם כוונות רבות, ועל כן יתכן שאף שנמצא במפרשי התפילה פירושים שונים לאותו קטע תפילה מ"מ כולם כלולים בכוונת חז"ל.
וכמו שכתב הנפש החיים (שער ב' פרק י"ג):
"בעומק פנימיות כוונת התפילה אין אתנו יודע עד מה, כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפילה מרבותינו הראשונים ז"ל קדושי עליון, ועד אחרון הקדוש איש אלוקים נורא האריז"ל, אשר הפליא והגדיל לעשות כוונות נפלאות, אינם בערך אף כטיפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנה"ג מתקני התפילה, שהיו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים, וכל מבין יבין דלא איתיה אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה, לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח אחד התיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדר פרק המרכבה... והוא בלתי אפשרי אם לא ע"י הנבואה העליונה ורוח קדשו ית', אשר הופיעה עליהם הופעה עצוּמה בעת תקון נוסח מטבע התפילה", עכ"ל.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ע

ע"ה ס"ט

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

מה שבסדור כוונת הלב נמצא פרושים שונים לתפילות זהות, כגון בתפילת העמידה שיש הבדל בין שחרית למנחה, מטרתנו היתה לעזור למתפלל להתמודד עם השגרתיות בתפילה הגורמת לאדישות וחוסר רגש בתפילה, כי הנסיון מעיד שכאשר רואה הגדרה חדשה למילה אז גדל הסיכוי שהאמירה שלו תהיה בכונה ראויה, כלומר עם רגש, מה שאין כן כשכבר התרגל לפירוש אז צריך מאמץ גדול יותר לחבר בין המוח ללב.
ואמנם לעיתים הפרושים השונים נראים סותרים, אבל עדיין הכל הוא בגדר הפשט, ושתי ההגדרות יש להם סימוכין ממה שנמצא בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים. ואין לומר כי מתקני התפילה התכוונו לפשט מסוים, ולכן ודאי אחד מהפירושים הוא טעות, כיון שאנשי כנה"ג מתקני התפילה כללו במילותיהם כוונות רבות, ועל כן יתכן שאף שנמצא במפרשי התפילה פירושים שונים לאותו קטע תפילה מ"מ כולם כלולים בכוונת חז"ל.
וכמו שכתב הנפש החיים (שער ב' פרק י"ג):
"בעומק פנימיות כוונת התפילה אין אתנו יודע עד מה, כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפילה מרבותינו הראשונים ז"ל קדושי עליון, ועד אחרון הקדוש איש אלוקים נורא האריז"ל, אשר הפליא והגדיל לעשות כוונות נפלאות, אינם בערך אף כטיפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנה"ג מתקני התפילה, שהיו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים, וכל מבין יבין דלא איתיה אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה, לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח אחד התיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדר פרק המרכבה... והוא בלתי אפשרי אם לא ע"י הנבואה העליונה ורוח קדשו ית', אשר הופיעה עליהם הופעה עצוּמה בעת תקון נוסח מטבע התפילה", עכ"ל.
ייש"כ,
לא נעלם ממני מה שכתבתם בהקדמה בסיבת הדבר, רק שאלתי היא האם לא יצא שכרו בהפסדו.
ואשמח למקור שהפירוש השני הוא פשטי, ולא רק כתוספת לפשט הפירוש הראשון.
ומ"מ האם כת"ר מודה שבפירוש שאינו פשטי (וכגון קבלי וכד') אינו יוצא יד"ח?
 

הרב דורון רונן - כונת הלב

Member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

לא הבנתי דבריו מה שכתב יצא שכרו בהפסדו, דהרי כל תכלית התפילה היא כוונת הלב, ואם מגיע לתכלית זאת [אף שאולי לא מדייק בהגדרת המילה], מדוע יחשב הפסד.
באשר לשאלה אם מכוון פשט קבלי ולא פשטי האם יוצא ידי חובה, ראה את דברי כף החיים (סימן נא ס"ק לד), אשר הם כה רלונטים דווקא לדורנו אנו, דור יתום, שבו רבים רוצים לקפוץ למדרגות והשגות גבוהות, וז"ל:
כל מקום שנזכר כוונה בדברי הפשטנים הוא פירוש המילות שיבין מה שהוא אומר [כמו שכתב חיי אדם כלל י"ח אות ב'], אבל לא שמות וכוונות, כי אין אתנו יודע בזאת, ואפילו הלומדים בכתבי האר"י ז"ל לא יעשו זאת כי אפשר יקצצו בנטיעות, אם לא עד אשר ילמדו מפי סופרים וספרים, וכולי האי ואולי אם יבינו הענין ושב ואל תעשה עדיף. אכן יזהרו מאד בפירוש המילות ולא יחסרו תיבות ואותיות ובפרט בשעת אזכרת השמות, כי ה' יראה ללבבות... ולמודעי אני צריך הלומדים בכתבי האר"י ז"ל ומכוונים בסידור הרש"ש ז"ל כוונות הברכות והתפלות, שקודם כל יזהרו לכוין בפירוש המילות ואזכרת השמות על פי הפשט, וגם בהברת המילות שלא יחסר מהם שום אות, ואחר כך תבא עליהם הכוונה. וצריך ליזהר בזה הרבה מאוד. וגם לפנות לבם מכל מחשבה בעת התפלה, שאם ככה לא יעשו אפשר שח"ו טורפים להם תפלתם לפניהם ואומרים עליהם לאמר איך עד הפשט לא הגיעו ועושים להם כוונים ר"ל.
 
חלק עליון