• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

כיסוי הפת מחמת בושתו

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
כתב בילקוט יוסף שבת כרך א' חלק ג' סי' רע"א (פרק י') סעיף ס"ג בהערות, שהטעם שמכסים את הפת בכדי שלא יראה בושתו שמקדימים לברך על היין, אין הכוונה מפני שמקדימים את הברכה של היין לפת, אלא מפני שמקדשים על היין ולא על הפת.
ולכאורה צ"ב, שהרי נפסק בשו"ע סי' רצ"ט סעיף ט', שגם בהבדלה צריך לכסות אם יש פת. והרי בהבדלה אין אפשרות לקדש על הפת, ולפי מש"כ בילקו"י (שאין הסיבה היא מפני שהוא מוקדם בפסוק והיה צריך לברך עליו ברכה ראשונה), למה יש לכסותו בהבדלה?

ילקוט יוסף שבת בעניין כיסוי הפת.png
 
כעת ראיתי בהלכה ברורה סי' רע"א ס"ק נ"ז שהביא את המחצית השקל (סק"ז) שביאר בדברי המג"א (סק"כ) שאין הכוונה שהיה צריך לקדש על הפת, אלא הכוונה רק שהיה צריך לברך ברכת הנהנין על הפת קודם ברכת היין, וכן מתבאר מדברי רוב הראשונים.
והוסיף: "אולם בספר המכתם (פסחים ק: ) כתב טעם זה, וכתב לבאר שלא תכלם הפת כשמקדשין על היין ולא עליה. ומשמע דלאו היינו משום ברכת הנהנין אלא משום עצם הקידוש על היין ולא על הפת. וכן משמע בספר העתים (עמוד ריא) בשם רב מתתיה גאון, ובשבולי הלקט (סימן סח) ובהלכות ברכות לריטב"א (פרק ח' הלכה י') ובספר השלחן (הלכות סעודה שער שביעי). ועיין בט"ז (ס"ק יב) שנראה שהבין כן גם בדברי הטור, דבושת הפת היינו בעצם הדבר שאין מקדשין עליה. וכן כתבו העולת שבת (סק"ז) והחסד לאלפים (סק"ח) והמשנה ברורה (ס"ק מא) והערוך השלחן (סעיף כב)".

ובס"ק ס"ב כתב ההלכה ברורה: "ובאמת שהט"ז (סי' רצ"ט סק"ח) העיר בזה, דהא בלאו הכי אסור לאכול קודם הבדלה, וכתב דיש לומר דזהו גופיה הוי בושת, דמראה שאין מעלה להפת כמו יין והוא מוקדם. ונראה שכוונתו שעצם הדבר שאינו יכול להבדיל על הפת, ומחמת כן חייב להקדים היין, הוי בושת לפת, ויש לומר דהט"ז לשיטתו שכתב כאן (סי' רע"א ס"ק יב) דבושת הפת היינו בזה שאין מקדשין עליה, ולשיטתו אין זה משום הקדמת ברכת הנהנין על היין, אלא משום עצם הקידוש שמקדשין על היין, ואם כן יש לומר דהוא הדין לעניין הבדלה דשייך בושת הפת מחמת עצם הדבר שאין מבדילין עליה. ודו"ק".
 
צריך לדעת לגבי מה שכתב שאף אם הפת לפניו יכול להקדים את היין, דהא אין ברכותיהם שוות, ובזה אין דין קדימה.
וכי כך הוא הדין?! מי שיש לו פת ויין יכול להקדים את היין לפת? והרי מה שכתוב "אין ברכותיהם שוות" הכוונה לבורא פרי העץ ובורא פרי האדמה, ולא לברכות אחרות.
 
צריך לדעת לגבי מה שכתב שאף אם הפת לפניו יכול להקדים את היין, דהא אין ברכותיהם שוות, ובזה אין דין קדימה.
וכי כך הוא הדין?! מי שיש לו פת ויין יכול להקדים את היין לפת? והרי מה שכתוב "אין ברכותיהם שוות" הכוונה לבורא פרי העץ ובורא פרי האדמה, ולא לברכות אחרות.
גם פרי הגפן לדעת מרן שייך להקדים לה העץ והאדמה
יעוי' במאורת על ריא ס''ד שהביא את הרב מאזוז וברכת ה' שחולק
כמבוא' בב"י בשם ר' פרץ
אמנם בתפארת הביאו הילקו"י הזה בשתיקה וכתבו שכ''כ גם ערוך השלחן
אך קשה כיצד אפשר לומר זאת
 
חזור
חלק עליון