ככותבת לעוג

[קורסיה]

הגמרא ביומא (פ ע"ב) כתוב שכל העולם מתיישבת דעתם בככותבת, ואף עוג מלך הבשן מתיישבת דעתו מעט בככותבת.
במסכת סופרים (הוצאת עוז והדר סוף פרק כא) וכן בילקוט שמעוני (חקת תשסה על הפסוק אל תירא) איתא שעוג הוא אליעזר, ומה היתה אכילתו, אלף שוורים, וכן כל מין חיה, ושתייתו אלף מדות. ע"כ.
א"כ איך יכול להיות אדם כזה ענק שאוכל אלף שוורים מתיישבת דעתו בככותבת, אפילו מעט?

 

[מוישי ס"ט]

הגמרא ביומא (פ ע"ב) כתוב שכל העולם מתיישבת דעתם בככותבת, ואף עוג מלך הבשן מתיישבת דעתו מעט בככותבת.
במסכת סופרים (הוצאת עוז והדר סוף פרק כא) וכן בילקוט שמעוני (חקת תשסה על הפסוק אל תירא) איתא שעוג הוא אליעזר, ומה היתה אכילתו, אלף שוורים, וכן כל מין חיה, ושתייתו אלף מדות. ע"כ.
א"כ איך יכול להיות אדם כזה ענק שאוכל אלף שוורים מתיישבת דעתו בככותבת, אפילו מעט?

אולי אפשר ליישב, דלגבי אכילה אכילתו מרובה, ומ"מ מתיישבת דעתו (ולא ששבע) במעט מאוד. והדברים ידועים. ודו"ק.

שאלה זו כבר תמהה הגמרא עליה שם באותה סוגיא...
מתקיף לה ר' זירא וכל העולם כולו בככותבת ועוג מלך הבשן בככותבת??
א"ל אביי קים להו לרבנן דהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא דעתיה, מיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא....
ובודאי שחז"ל ידעו כמה עוג היה אוכל, כי אם לא איך קים להו לרבנן?

 

[מוישי ס"ט]

ובודאי שיתובי דעתיה זה אינו שביעה כלל.
ודמות ראיה לדברי ראה מה שכתב הגאון רבי רפאל אהרן ן' שמעון זלה"ה אב"ד מצרים בנהר מצרים בהלכות תפילה בענין שתית הקפה קודם התפילה.

 

[קורסיה]

ידעתי שכך הגמרא מתרצת, אלא שזו גופא השאלה
איך חתיכת לחם פחות מחמישים גרם גורמת לישוב הדעת לאדם בגובה של הר שאוכל אלף שוורים,
זה כמו שתאמר שאדם רגיל יהיה לו ישוב הדעת מגרגיר של קמח

 

[הלוי]

לענ''ד דברי הגמ' שנתנה דוגמא על עוג הם על דרך גוזמא, וכונת הגמ' שעל כרחך לחלק בין בני אדם כי ודאי אין דעתו של עוג מתיישבת בככותבת, וה''ה לשאר בני אדם שאינם כעוג אבל גדולים ממידת אדם בינוני שאין שיעורם בככותבת. וע''ז משיבה הגמ' ששאר בני אדם מתישבת דעתם פורתא וכונתה לשאר בני אדם גדולים נורמלים, ומה שנקטה הגמ' 'עוג' הוא על דרך גוזמא אך לא שבאמת דעתו של עוג תתישב בכך.

 

[מוישי ס"ט]

לענ''ד דברי הגמ' שנתנה דוגמא על עוג הם על דרך גוזמא, וכונת הגמ' שעל כרחך לחלק בין בני אדם כי ודאי אין דעתו של עוג מתיישבת בככותבת, וה''ה לשאר בני אדם שאינם כעוג אבל גדולים ממידת אדם בינוני שאין שיעורם בככותבת. וע''ז משיבה הגמ' ששאר בני אדם מתישבת דעתם פורתא וכונתה לשאר בני אדם גדולים נורמלים, ומה שנקטה הגמ' 'עוג' הוא על דרך גוזמא אך לא שבאמת דעתו של עוג תתישב בכך.

אם כן הקים להו לרבנן שאומרת הגמרא היא גוזמא, מדוע הגמרא עצמה לא אומרת שזה גוזמא?
הרי ישנם מקומות רבים בש"ס שהגמ' אומרת "אמר רבא גוזמא", כן על זה הדרך.
וכאן משמע שהם בדקו ומצאו שגם בכך מתיישבת דעתו פורתא.
וזה הכוונה "דקים להו לרבנן", הרי אם לא בדקו איך ידעו??
הרי אין קובעים הלכה ע"פ רוה"ק,, וגם אם נאמר שלברר מציאות אפשר ורק אח"כ ע"פ מציאות זו ממילא נקבעת ההלכה (עיין מאור ישראל שבת דף ק"ח, ד"ה אם יבוא אליהו, וקובץ שיעורים בב"ב אות תר"ם, וידוע). עדיין לא הוי גוזמא אלא ענין מציאותי שהם ידעו שגם לעוג מ"ה מתיישבת דעתו מעט בככותבת. וזה פשט הדברים לענ"ד, גם אם זה לא כ"כ מתיישב על ליבנו ויש ע"ז קושיות...

 

[הלוי]

מדוע הגמרא עצמה לא אומרת שזה גוזמא?
הרי ישנם מקומות רבים בש"ס שהגמ' אומרת "אמר רבא גוזמא", כן על זה הדרך.

ישנם גם הרבה מקומות בגמ' שברור שהם גוזמא אע''פ שהגמ' לא אומרת שהם גוזמא. וכך דרך חז''ל באגדותיהם. ובנדו''ד לא יתכן שהגמ' התכונה לעוג ממש אחר שעוג עבר מן העולם וגם היה גוי ומאי נפק''מ לגביו, ולדון על ישראל שיהיה כמדת עוג רחוק מאד שע''ז היה הנדון, ולכן ע''כ לומר שמה שנקטו עוג היינו לאדם הגדול ביותר בתבל וכדי להביע את זה היטב נקטו כדוגמא מוגזמת את עוג שהיה הכי גדול.

כמו כן יש לתת את הדעת אם מדרשי חז''ל לגבי עוג הם כפשטם, כי מצינו שעוג רצה לשאת את שרה וכיצד יוכל לשאת אשה שהיא כגודל נמלה עבורו?