אמרתי שיש תועלת על כל פנים בנוסף לדברי אהובנו ויקירנו כבוד הרב מורשת מרן, להביא כאן דברי הגרב"צ מוצפי שליט"א. וטרחתי למעלה משלש שעות לחפש את תשובתו, כי חשובה היא עד מאוד
הלכה למעשה ואולי כדאי לפרסם זאת בתקנון הפורום:
שאלה - 42215
רצינו לדעת איזה שאלות ניתן ונכון לשאול בפומבי, ואיזה שאלות לא ראויות ולא מתאימות.
על הכל נודה מאוד לכבודו ויבורך מן השמים אם יאיר את עיננו ועין המשתתפים בענין חשוב זה לטובת כולנו.
תשובה
שאלה נכבדה שאלת ואשתדל בסייעתא דשמיא להשיב לך.
א. בתוספתא סנהדרין ז,ז. איתא "אין שואלים אלא כענין ואין משיבים אלא במאורע, ולא ישאל בענין יותר משלש הלכות" עד כאן. ומכאן למדו הפוסקים שאין לשאול יותר משלש שאלות ביום אחד ואפילו בהפסקות באמצע. וכן כתב בספר חסידים סימן תתקצ"ט. והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה ד,ז.
ב, יש זכות קדימה לשאלה "אקטואלית או מעשית," והיא הנקראת בתוספתא שואל כענין, וכן הוא באבות ה,ז. כלה רבתי ד,ד. תיקוני הזוהר כ וכ"א מ"ו ע"א. וברמב"ם שם. וכן קדימה בשאלה "בענינא דיומא" כגון הלכות פסח בפסח ועיין פסחים ו, וס"ו.וכתב הבית יוסף סימן תכ"ט שאם שנים שואלים ואחד שאל בהלכות הפסח מקדימים אותו לחבירו. כמו כן יש להקדים "תלמיד חכם השואל" על פני אחרים, כמו שכתב הרמב"ם תלמוד תורה ד,ח. וכן "שאלה דחופה" שהשואל צריך תשובה מיידית. כמו שאמר רבנו עקיבא איגר על שלשה דברים העולם עומד, על הדין - היינו ההלכה, על האמת - שהרב יסיים קריאת שמע בתיבת אמת, ועל השלום - שיעשה פסיעות בעושה שלום. כמו כן שאלות שיש בהם "איסור מהתורה" ויש חשש שהשואל יעבור עליהם אם לא נשיב לו או ננמק לו ונבהיר לו, וזו הסיבה של אריכות בתשובות מסויימות יותר מאחרות. וכן בשאלות "שיש בהם חילול השם", בראות העולם את שומרי המצוות נוהגים לא נכון ויש להתריע על מעשיהם. וכן בשאלות השייכות "לכלל הציבור" ולא ליחיד כמו שפסק שם הרמב"ם ז"ל.
ג, תשובות המתעכבות. כי הם בעלות משקל ומצריכות עיון בפוסקים ובמפרשים, ופעמים רבות אנחנו מתייעצים עם גדולי הפוסקים אשכנזים וספרדים לפני שנשיב. וכבר אמרו אבות א,א. ובשלחן ערוך חושן משפט ה,ב פסק שאין דנים בערב שבת, כי יש להיות מתון בדין, והחכם טרוד בהכנה לשבת.וראה מה שכתב בשו"ת מהרשד"ם חשן משפט סימן ת"ז שהיה אחד משלשת גדולי דורו, וביקש עוד שהות לעיין ולדון עד שיכתוב תשובה. וכתב הרב יוסף חיים ז"ל מבבל בברכת אבות שטוב לעיין בספר לפני שפוסק איזה הלכה, ואפילו היא פשוטה.
ד, לשון נקיה : יש לנסח השאלה במילים עדינות , בלשון נקיה , ובפרט בעניני קדושה וטהרה, וכן בפירוט עוונות אין לכתוב פרטים כלל, וזו הסיבה העיקרית ששאלות רבות אין עליהם תשובה, כי כפי הנוסח שכותב השואל כן מופיע באתר לעיני כולם, וזו אחריות קשה מאוד. ועיין במסכת פסחים ג. לעולם ידבר אדם בלשון נקיה. ובפרט בעניני נשים וצניעות. וכתב רבנו הרמח"ל שפתינו נקראת לשון הקודש, כי אין בה שמות וכינויים לאיברים צנועים כלל. עוד מצאנו בגמרא חגיגה ה: שרבי חייא כינה עיוור בשם "מאור עיניים", וכן הוא בתשובות הגאונים וברש"י ז"ל ועוד.
ה, שאלות סקרניות : רבנו בחיי ז"ל בהקדמה לספר חובות הלבבות, כתב על חכם אחד שהשיב לאחד ששאל אותו בסקרנות בענין גירושין, הנה אני נשבע כי זה שלשים וחמש שנה אני מתעסק רק במה שצריך לי ממצות תורתי, ואתה שואל על מה שלא יזיק אם לא נדענו.
ו, שאלות מעוררות מחלוקת : כל שאלה שידועה לרוב ככל המשתתפים, אך יש בתשובה מחלוקת או שיכולה לעורר מחלוקת, בגלל חילוקי דיעות מהותיים בין גדולי הפוסקים, או בין העדות השונות, אין לנשאל להשיב עליה כדי לא לעורר מחלוקות, והדבר אסור מהתורה. וכן שאלה מוזרה על מנהגי שטות וכדומה, אין מקומן כאן.
ז, שאלות אישיות : כגון על אדם מסויים או הנקרא רב, לחוות דעה עליו בפומבי הדבר אסור ופסול מעיקרו של דבר ואין להעלותה באתר. וכן שאלה על כשרות מסויימת או כל דבר היכול לגרום פגיעה חלילה. גם שאלות של סכסוכים אישיים ואפילו בין איש לאשתו בפרטים שונים ויכולים לפגוע במי מהצדדים.
אקוה כי ראשי פרקים אלה יהיו לנו כללים לדעת את העיקר וכך נשרת יותר בנאמנות את הציבור. תודה לך ששאלת. ותודה לכל המשתתפים.
