מפני קדושת המועד
"ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה"
אות כ׳ שב״לבכתה" קטנה. ועי׳ בעל הטורים.
פירש רבי יהודה אסאד ב׳דברי מהרי״א׳:
עפ״י מ״ש בזוהר שהעקידה היתה ביום כיפור, וא״כ נמצא כששבו מהעקידה דרך ג׳ ימים כבר היה ערב חג הסוכות, ושוב בא המועד וביטל האבלות, וע״כ נרמז שהיתה בכיה קטנה מפני קדושת המועד.
להספיד נשים צדקניות
"לספוד לשרה ולבכתה"
בשו״ע (יור״ד שמ״ד ס״ב) כתב:
כשם שמספידים על האנשים כך מספידים על הנשים כראוי להם וכו׳. והנה מקורו ברמב״ן בתורת האדם, ועי״ש שהביא ראיה מהגמ׳ (מגילה כח:) שרפרם הספיד את כלתו, וכן הביא עוד ראיה מהגמ׳ (ר״ה כה ע״א) שאמו של בן זזא מתה והספידה רבן גמליאל הספד גדול, ואמרו שם לא מפני שראויה לכך, אלא שכיון שאותו יום התקשרו שמים בעבים וחשבו העם שכבר ראש חודש ע״כ הספידה ובכך יוודע שהיום לא ראש חודש וכו׳, ומשמע שאם היתה ראויה להספד אף בלא טעם זה דראש חודש היה מספידה, הרי שמספידים על הנשים עי״ש והובא בביאור הגר״א שם.
תמה ב'פרפרת משה':
מדוע לא הביאו ראיה ברורה מפסוק זה שאברהם הספיד את שרה, וצ״ע. וי״ל שהנה דקדקו מפרשי התורה מדוע נאמר "לספוד לשרה ולבכותה" הקדים 'הספד' לבכי, והלא טבע האדם שתחילה "בוכה" ואח״כ "מספיד".
אלא צריך לומר ש״הספד" האמור כאן היה ענינו צידוק הדין ברבים, להורות שאין בלבו שום הרהור וטענה ע״כ שמתה שרה ע״י העקידה, ורק אח״כ בכה, וזהו הענין שהוקדם ההספד לבכי, שידעו שענין הבכי כאן הוא על עצם העדר צדקנית זו, ועכ״פ "הספד" זה אינו ענין ל"הספד" הנזכר אצל שאר נפטרים.
"ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה"
אות כ׳ שב״לבכתה" קטנה. ועי׳ בעל הטורים.
פירש רבי יהודה אסאד ב׳דברי מהרי״א׳:
עפ״י מ״ש בזוהר שהעקידה היתה ביום כיפור, וא״כ נמצא כששבו מהעקידה דרך ג׳ ימים כבר היה ערב חג הסוכות, ושוב בא המועד וביטל האבלות, וע״כ נרמז שהיתה בכיה קטנה מפני קדושת המועד.
להספיד נשים צדקניות
"לספוד לשרה ולבכתה"
בשו״ע (יור״ד שמ״ד ס״ב) כתב:
כשם שמספידים על האנשים כך מספידים על הנשים כראוי להם וכו׳. והנה מקורו ברמב״ן בתורת האדם, ועי״ש שהביא ראיה מהגמ׳ (מגילה כח:) שרפרם הספיד את כלתו, וכן הביא עוד ראיה מהגמ׳ (ר״ה כה ע״א) שאמו של בן זזא מתה והספידה רבן גמליאל הספד גדול, ואמרו שם לא מפני שראויה לכך, אלא שכיון שאותו יום התקשרו שמים בעבים וחשבו העם שכבר ראש חודש ע״כ הספידה ובכך יוודע שהיום לא ראש חודש וכו׳, ומשמע שאם היתה ראויה להספד אף בלא טעם זה דראש חודש היה מספידה, הרי שמספידים על הנשים עי״ש והובא בביאור הגר״א שם.
תמה ב'פרפרת משה':
מדוע לא הביאו ראיה ברורה מפסוק זה שאברהם הספיד את שרה, וצ״ע. וי״ל שהנה דקדקו מפרשי התורה מדוע נאמר "לספוד לשרה ולבכותה" הקדים 'הספד' לבכי, והלא טבע האדם שתחילה "בוכה" ואח״כ "מספיד".
אלא צריך לומר ש״הספד" האמור כאן היה ענינו צידוק הדין ברבים, להורות שאין בלבו שום הרהור וטענה ע״כ שמתה שרה ע״י העקידה, ורק אח״כ בכה, וזהו הענין שהוקדם ההספד לבכי, שידעו שענין הבכי כאן הוא על עצם העדר צדקנית זו, ועכ״פ "הספד" זה אינו ענין ל"הספד" הנזכר אצל שאר נפטרים.
מתוך יתד נאמן תשס"ו.
נערך לאחרונה:
