אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
דרך החישוב היא כזאת:
מחשבים את השעה הזמנית מזריחה אסטרונומית עד שקיעה אסטרונומית, וכך יש לנו ביד את השעה הזמנית (כעת זה יוצא ששעה זמנית היא כמעט כשעה רגילה).
לאחר מכן מוסיפים 72 דקות זמניות על השקיעה האסטרונומית (17:46) וכך יוצא שזמן רבינו תם במוצאי שבת היה ב18:56.
לפי מה שנראה, בלוח אור החיים הוסיף את זה על השקיעה הנראית, ולכן זה אמור לצאת ב19:01 אך יש לעיין בזה שבכל הזמנים מחשבים לפי זריחה ושקיעה האסטרונומית. הרצתי לפניהם את השאלה, וכשתהיה תשובה אעלה אותה.
מחשבים את השעה הזמנית מזריחה אסטרונומית עד שקיעה אסטרונומית, וכך יש לנו ביד את השעה הזמנית (כעת זה יוצא ששעה זמנית היא כמעט כשעה רגילה).
לאחר מכן מוסיפים 72 דקות זמניות על השקיעה האסטרונומית (17:46) וכך יוצא שזמן רבינו תם במוצאי שבת היה ב18:56.
לפי מה שנראה, בלוח אור החיים הוסיף את זה על השקיעה הנראית, ולכן זה אמור לצאת ב19:01 אך יש לעיין בזה שבכל הזמנים מחשבים לפי זריחה ושקיעה האסטרונומית. הרצתי לפניהם את השאלה, וכשתהיה תשובה אעלה אותה.
וכפי שביררנו בנושא הבא אין זה דעת מרן. (ופשיטא שלא, שהרי כל לוח אור החיים נעשית בהכוונת מרן)דרך החישוב היא כזאת:
מחשבים את השעה הזמנית מזריחה אסטרונומית עד שקיעה אסטרונומית, וכך יש לנו ביד את השעה הזמנית (כעת זה יוצא ששעה זמנית היא כמעט כשעה רגילה).
לאחר מכן מוסיפים 72 דקות זמניות על השקיעה האסטרונומית (17:46) וכך יוצא שזמן רבינו תם במוצאי שבת היה ב18:56.
לפי מה שנראה, בלוח אור החיים הוסיף את זה על השקיעה הנראית, ולכן זה אמור לצאת ב19:01 אך יש לעיין בזה שבכל הזמנים מחשבים לפי זריחה ושקיעה האסטרונומית. הרצתי לפניהם את השאלה, וכשתהיה תשובה אעלה אותה.
זמן הנץ החמה
בילקוט יוסף תפילה א' סי' פ"ט ס"ג כתב: זמן תפילת ותיקין הוא מיד כשניכרת תחילת זריחת השמש על העולם, ולא כשיוצא כל גלגל החמה. והנכון הוא ללכת אחר הנץ האסטרונומי כפי שמופעי בלוח של אור החיים או לוח ביכורי יוסף וכדומה, המבוסס על הזריחה המוקדמת ביותר הנראית מעל אופק המזרחי האמיתי מנקודה כלשהי בישוב...
forum.moreshet-maran.com
(כעת אני רואה שכבודו בעצמו העיר שם כי מה שכתוב בילקו״י הוא טעות דפוס)
ובכ״ז בהקדמה של לוח אור החיים שהבאתי התם, כותב הרב בניזרי: ר״ת מחושב 72 דקות זמניות אחר השקיעה, שיטת החישוב היא שמשחשבים את הזמן מזריחה - שקיעה, והזמן שיוצא לנו מחלקים אותו ב-10, והזה שיצא מהחלוקה ב-10 מוסיפים אותו על השקיעה והתוצאה היא רבינ תם עכ״ל.יש הבדל בין חישוב זמני היום שהולכים תמיד לפי האסטרונומי, לבין זמן התפילה שהוא לפי הנץ הנראה. זה שני עניינים שונים.
ופשוט שכשמחשבים מזריחה לשקיעה מחשבים זאת מחישוב הנץ שחשבנו תחילה בלוח ולא מחישוב נץ אחר. וכי נעשה חוכא ואיטלולא בחישוב הנצים? ואין מה שקבעת אומר אלא דרוש מקור.
(ואדרבה, אנו לא מחשבים את הנץ עבור התפילה, אלא ממילא לאחר חישוב הזמנים יוצא לנו זמני התפילות)
עריכה: וכן מדויק מלשון החזו״א בשבת ח״א עמ׳ רסח בהלכה למעלה ז״ל: זמן בין השמשות, מיד ששקעה החמה בערב שבת ונכסית מעינינו, מתחיל זמן בין השמשות, וצריך לפרוש מכל מלאכה ומאיסורי שבות וכו׳ ובמוצש יש להזהר מאד ולהחמיר כסברת רבינו תם וסיעתו שיציאת השבת היא שבעים ושתים דקות ארבעה מיל אחר השקיע ביום שבת עכ״ל. הרי באותה הלכה שהסביר שבשקיעה הנראית יש לפרוש ממלאכה, כתב בסיפא שיש לפרוש ארבעה מיל אחריה בצאת השבת.
נערך לאחרונה:
יראה כבודו את ההמשך, בו כותב כי הזמן הזה הוא דיעבד ולא לכתחילה הואיל והוא מקדים ב-3-7 דק׳ מהנץ הנראה.יראה כבודו בלוח אור החיים, לגבי עלות השחר וזה לשונו: מחושב בדיוק 72 דקות זמניות קודם הנץ האסטרונומי.
ועוד שמחשב כן רק בעמוה״ש.
וכבודו לכאורה התעלם ממה שהבאתי מהחזו״ע.
ממה נפשך, אם היה צריך לחשב לפי זמן הנץ הנראה, למה לא עשה כך. אלא מאי, שמחשבים את כל הזמנים לפי הזמנים האסטרונומיים, ושם הביא מכמה חכמים שחששו בזה, אבל עיקר הדין נשאר.יראה כבודו את ההמשך, בו כותב כי הזמן הזה הוא דיעבד ולא לכתחילה הואיל והוא מקדים ב-3-7 דק׳ מהנץ הנראה.
ועוד שמחשב כן רק בעמוה״ש.
והביאור בזה שבדברים האלה הולכים אחר כמות האור ברקיע, וכגון בעלות השחר, אין קשר בין המיקום על גבי הקרקע, כי האור ברקיע אינו מושפע מהגובה של המקום. וכך הוא גם לגבי זמן רבינו תם, שהוא כשמחשיך כל האופק.
עכשיו ראיתי מה שהוספתם שם, ויל"ע אם אפשר לדייק כך ואם זו באמת הייתה כוונת רבינו בחזו"ע. מלבד זה, יש נידון ארוך מאוד מהו בדיוק שקיעת החמה, אם כמו האסטרונומי או כמו הנראה, ובפשטות זה לא קשור למה שנקטו שזמן תפילה הוא זמן הנץ הנראה, ולענ"ד יש להחמיר בזה במילי דאורייתא. ואכמ"ל בזה כעת.וכבודו לכאורה התעלם ממה שהבאתי מהחזו״ע.
ובכ״ז חישב את הנץ והשקיעה לפי הנראה, כמו שכתב מרן בחזו״ע וכן כתב הראשל״צ בילקו״י.ממה נפשך, אם היה צריך לחשב לפי זמן הנץ הנראה, למה לא עשה כך. אלא מאי, שמחשבים את כל הזמנים לפי הזמנים האסטרונומיים, ושם הביא מכמה חכמים שחששו בזה, אבל עיקר הדין נשאר.
והביאור בזה שבדברים האלה הולכים אחר כמות האור ברקיע, וכגון בעלות השחר, אין קשר בין המיקום על גבי הקרקע, כי האור ברקיע אינו מושפע מהגובה של המקום. וכך הוא גם לגבי זמן רבינו תם, שהוא כשמחשיך כל האופק.
ואדרבה לפי מה שכתבת בסיפא צריך להחמיר גם בשקיעה הנראית ולא האסטרונומי.
וערכתי את ההודעה מקודם אך אחזור לומר כי לכאורה התעלמת ממה שהבאתי בשם מרן בחזו״ע.
ועוד, למרות שאמרתי דרוש מקור אמרת דברי מהשערה, אשמח למקור מובהק לדבריך.
מלבד מה שפשוט לך להחמיר, לי פשוט שלוח אור החיים מיוסד כולו על פי הוראות מרן זיע״א, ולא כמו הלוח המפורסם במורשת מרן.ולענ"ד יש להחמיר בזה במילי דאורייתא. ואכמ"ל בזה כעת.
(וכפי שמצהיר הרב בניזרי בעצמו בלוח)
וזה דבר שצורם לי בעצמותי, שמכשילים בזה את הציבור שהולך לפי מרן.
כשאני כותב בד״כ אני עושה הכל בעיון זריז ולא מעמיק יתר על המידה, והנה בתשובה למטה כותב ז״ל: זמן בין השמשות. מרן בש״ע (סי׳ רסא ס״ב) כתב יש אומרים שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן התוספת הוא מתחלת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד זמן בין השמשות שהוא שלשה מיל ורביע רצה לעשות כולו תוספת עושה, רצה לעשות ממנו מקצת עושה, איזה זמן שיהיה ודאי יום. ושיעור זמן בי השמשות שלשה רבעי מיל קודם ״הלילה״ (הוא ד׳ מיל אחר השקיעה שנכסית מעינינו).עכ״ל עכ״ל מרן בחזו״ע.ויל"ע אם אפשר לדייק כך ואם זו באמת הייתה כוונת רבינו בחזו"ע.
הנה ברור מללו שהן דעת מרן השו״ע והן דעת מרן זצוק״ל שמחשבים זאת מהשקיעה הנראית.
ויעוין שם עוד בתשובה.
עריכה: ובאות הבאה (ג) כותב בהדיא: בין השמשות הוא ספק יום ספק לילה והוא משעת שקיעת החמה שנכסית השמש מעינינו וכו׳ עכ״ל
נערך לאחרונה:
אשמח אם הנושא יהיה לעיניו של @מורשת מרן
יש להעיר על לוח אור החיים שמשערים את עלות השחר וזמן ר''ת לפי זמניות [דהיינו שמחלקים את השעות מזריחה עד שקיעה לעשר חלקים וכו'], חדא שאין זה נכון לפי המציאות כי לפי המציאות הנשפים של עה''ש והשקיעה נמדדים כאשר השמש נמצאת במעלה 18 תחת האופק שאז ישנה אפשרות לראות את קרניה, אך במעלה 19 אי אפשר לראות את קרניה כלל, וכבר כתבו כן קדמונינו שהיו בקיאים בחכמה זו רבי אברהם ן' עזרא והיש''ר מקנדיא, וכך דעת חכמי התכונה כיום, כמבואר בספרו של הרב חיים פנחס בניש הי''ו. ולפ''ז יוצא שבימים השווים [ניסן ותשרי] עלות השחר יהיה 80 דקות דקות קודם הנץ.
בלוח אור החיים עושים כשיטת המנחת כהן [ויש שלמדו כן אף בדעת הרמב''ם ואין זה נכון] אך המעיין שם יראה שהמנחת כהן לא היה בטוח בדעתו זו ורק כתב כן כהצעה ושכך נראה לו שאפשר לשער, אך כיום אנו יודעים שזה טעות לחשב כך, ולכן כל שאר הלוחות משערים לפי מעלות.
למעשה לא ראיתי לוח כיום בארץ שמשער לפי שמונים מעלות, כי אלו שמשערים לפי מעלות משערים לפי 72 דקות או 90 דקות [כשיטת הגר''א], ושניהם אינם נכונים לפי המציאות, לכן צריך לקחת את הממוצע בין שני זמנים אלו או להחמיר לכאן או לכאן.
בלוח אור החיים עושים כשיטת המנחת כהן [ויש שלמדו כן אף בדעת הרמב''ם ואין זה נכון] אך המעיין שם יראה שהמנחת כהן לא היה בטוח בדעתו זו ורק כתב כן כהצעה ושכך נראה לו שאפשר לשער, אך כיום אנו יודעים שזה טעות לחשב כך, ולכן כל שאר הלוחות משערים לפי מעלות.
למעשה לא ראיתי לוח כיום בארץ שמשער לפי שמונים מעלות, כי אלו שמשערים לפי מעלות משערים לפי 72 דקות או 90 דקות [כשיטת הגר''א], ושניהם אינם נכונים לפי המציאות, לכן צריך לקחת את הממוצע בין שני זמנים אלו או להחמיר לכאן או לכאן.
שיטת החישוב הזו נמצאת הן בספרי מרן והן בילקו״י.[דהיינו שמחלקים את השעות מזריחה עד שקיעה לעשר חלקים וכו']
כך שהתלונה שלך היא לא על לוח אור החיים אלא על דעת מרן.
עריכה: וכדאי שתעיין גם היטב בהקדמה של הלוח (דבין המילים שם כותב שכל הזמנים מחושבים על פי האמת מתוכנת מחשב ע״ש)
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה:
אין הכי נמי. ואסביר יותר, לחשב ע''פ עשירית מהיום זה רק אם נחשב את המיל 22.5 כי מהזריחה עד השקיעה יש בימים השווים 12 שעות שוות [דהיינו נץ בשש וחצי ושקיעה בשש וחצי] שהם 720 דקות, וכאשר משערים מעה''ש עד צה''כ זאת אומרת שיש 40 מיל מעה''ש עד צה''כ שזה אומר שיש 32 מיל מהזריחה עד השקיעה, וא''כ אם נחלק 720 דקות שיש מזריחה עד שקיעה ב-32 מיל התוצאה תהיה 22.5 דקות למיל, ולכן לפסוק שמשערים מעה''ש עד צה''כ ומאידך לפסוק שהמיל הוא 18 דקות הוי סתירה, כי מיל 18 דקות יהיה רק אם כל ה-40 מיל הם מזריחה עד שקיעה שהרי 720 דקות לחלק ל-40 שווה 18. נמצא שאם פסקינן שהמיל הוא 18 דקות ע''כ לפסוק ששיעור שעות היום הוי מזריחה עד השקיעה.שיטת החישוב הזו נמצאת הן בספרי מרן והן בילקו״י.
כך שהתלונה שלך היא לא על לוח אור החיים אלא על דעת מרן.
יש הרבה להתיישב במה שכבודו אומר, וכמדומני שכבר העיר על כך כת״ר במק״א בפורום.אין הכי נמי. ואסביר יותר, לחשב ע''פ עשירית מהיום זה רק אם נחשב את המיל 22.5 כי מהזריחה עד השקיעה יש בימים השווים 12 שעות שוות [דהיינו נץ בשש וחצי ושקיעה בשש וחצי] שהם 720 דקות, וכאשר משערים מעה''ש עד צה''כ זאת אומרת שיש 40 מיל מעה''ש עד צה''כ שזה אומר שיש 32 מיל מהזריחה עד השקיעה, וא''כ אם נחלק 720 דקות שיש מזריחה עד שקיעה ב-32 מיל התוצאה תהיה 22.5 דקות למיל, ולכן לפסוק שמשערים מעה''ש עד צה''כ ומאידך לפסוק שהמיל הוא 18 דקות הוי סתירה, כי מיל 18 דקות יהיה רק אם כל ה-40 מיל הם מזריחה עד שקיעה שהרי 720 דקות לחלק ל-40 שווה 18. נמצא שאם פסקינן שהמיל הוא 18 דקות ע''כ לפסוק ששיעור שעות היום הוי מזריחה עד השקיעה.
עכ״פ תכלית הנושא הנ״ל הוא לתאם הלוח שנה המפורסם במורשת מרן על פי דעתו של מרן ולכן הנושא נמצא בתוך פורום על האתר, אם כבודו רוצה להאריך בכך יותר עדיף שיעשה זאת כת״ר בהלכה ומנהג.
(ובאופן כללי שמתי לב שכת״ר חולק בהרבה קווים על מרן, כבר שמתי לב לכך בנושא על כללי מרן, וכן במה שהעיר כת״ר לעניין פתיחת בקבוקים מהרב המגיד שהתברר לנו מתוך השרשור הפרטי כי הוא נעוץ בשורש המחלוקת נגד סברת מרן גופיה. מקווה שזה לא מגמתי)
חלילה וחס. מרן זיע''א הוא מאור עינינו, על ספריו ודרשותיו גדלנו והוא היה רוענו עד יומו האחרון. אלא שבענין הלימוד מרן למדנו בהקדמתו ליבי''א ובדרשותיו שכל מי שלומד חייב לדבוק באמת, וגם אם אביו או רבו מובהק אינם סוברים כמותו, אסור לו לבטל דעתו מפני דעתם כי פעמים האמת תהיה אתו. וכך נהג מרן זיע''א שמאז צעירותו היה דבק באמת שלו על אף שהיה צריך לחלוק על הרב עוזיאל שמאד אהב אותו והבן איש חי שמאד חיבב את ספריו, והרב חיד''א ועוד ועוד.מקווה שזה לא מגמתי)
בלוח "אור החיים" כמדומני שיש טעות בחודשים האחרונים בזמן המולד.
משבת מברכין של חודש ניסן הם כתבו את המולד שעה קדימה, (ע"פ כ"ט י"ב תשצ"ג), ובמקום להוסיף 12 שעות ו-44 דקות הם הוסיפו שעה נוספת (מ-3:51 ל-17:36 במקום 16:36), וממילא בכל חודש זמן המולד הוא שעה מאוחר יותר. וכגון נכתב שהמולד של תמוז הוא ב-7:48, בו בזמן שהמולד הוא ב-6:48.
א. יש לשים לב לזה. אמנם אין כ"כ נפק"מ (אולי לעניין ברכת הלבנה), אך עדיין כדאי להכריז את הזמן הנכון.
ב. בלוח "חזון יוסף" כתבו נכון או אותו דבר? ראיתי כמה לוחות שהעתיקו מ"אור החיים" את אותו הדבר. מה קורה בלוח "חזון יוסף"?
משבת מברכין של חודש ניסן הם כתבו את המולד שעה קדימה, (ע"פ כ"ט י"ב תשצ"ג), ובמקום להוסיף 12 שעות ו-44 דקות הם הוסיפו שעה נוספת (מ-3:51 ל-17:36 במקום 16:36), וממילא בכל חודש זמן המולד הוא שעה מאוחר יותר. וכגון נכתב שהמולד של תמוז הוא ב-7:48, בו בזמן שהמולד הוא ב-6:48.
א. יש לשים לב לזה. אמנם אין כ"כ נפק"מ (אולי לעניין ברכת הלבנה), אך עדיין כדאי להכריז את הזמן הנכון.
ב. בלוח "חזון יוסף" כתבו נכון או אותו דבר? ראיתי כמה לוחות שהעתיקו מ"אור החיים" את אותו הדבר. מה קורה בלוח "חזון יוסף"?
