• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

לכבוד ראש חדש

כהן

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

ראיתי היום את מאמרו של הרב יובל קרוסיה, אולם אחה"מ יש להשיב על הדברים;
יש מחלוקת בראשונים האם גורסים 'ועמך' או 'עם עמך'. כפי הנראה ראשוני פרובנס גרסו 'עם עמך' והם מה שהביא הרב הכותב המחכים והארח"ח, ויש להוסיף גם ספר הבתים בספר המצוות מצוה י"ג והחזקוני דברים לב ג. וכ"ה בספר אגודת אזוב לר' יצחק האזובי. וכ"ג הרמ"ק בספרו תפלה למשה [אע"פ שבדר"כ הוא גורס כגירסת ספרד דלקמן] וכ"ה בכמה מקומות בספרו אור יקר [אם כי במקום אחד בספרו אור יקר גרס 'ועמך']. אולם בספרד הגירסא היתה 'ועמך' וכפי שהוא באבודרהם, וכ"ה בסידורי ספרד כת"י ודפוס נאפולי ר"נ וונציה רפ"ד.
והמעיין יראה שאף אחד מהראשונים הנ"ל לא חילק בין שבת לר"ח, אלא יש מחלוקת עקרונית האם בקדושת כתר עם ישראל עיקר או המלאכים עיקר וזה אינו קשור כלל האם גורסים עם או ו, וראיה ברורה לזה שהאבודרהם שגרס ו, והאגודת אזוב שגרס עם - שניהם כתבו בזה"ל ואע"פ שאמרו במס' חולין שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל שירה למטה כמו שאמרנו למעלה, אעפ"כ אין אנו רוצין להתפאר בזה אלא אנו אומרים שהמלאכים משבחין ומקדישין תחלה ע"כ. ומבואר שהבינו שהמלאכים עיקר כיון שבהם מתחילים [אע"פ שהאמת אינה כן אלא שאנו מתחילים קודם]. והמחכים ס"ל שמה שאומרים בסוף הוא העיקר בלי קשר לעם או ו, וראיה שגם בשחרית שאומרים נקדש את שמך כשם שמקדישים וכו' - זה אומר שהמלאכים עיקר, וכשאומרים כתר יתנו עם עמך ישראל - ישראל עיקר.
ולכן מה שכתבת שהאחרונים הוכיחו מדברי הראשונים את השינוי בין התפלות - אינו מובן, שהרי השינוי הוא בין חול לשבת, אבל לגבי ר"ח לא מיירו כלל, ועדיין אין לנו גילוי אם ר"ח שוה לשבת או לחול. ואדרבה מסתימת כל הראשונים נראה שאין חילוק, ומי שאומר בשבת עם יאמר כן בכל קדושות כתר, וכן מי שאומר ו'.
ולכן גם מה שסיימת שקשה לדחות דברי כל הראשונים והאחרונים בשביל פוסק אחד וכו' - מהראשונים אין שום ראיה וכנ"ל. ומהאחרונים - אפשר לומר אדרבה קשה לדחות את סתימת כל הראשונים מפני חידושו של גן המלך שנמשכו אחריו האחרונים, ובודאי שעד דורו של הגן המלך אף אחד לא חשב לחלק כן.
ולכן נראה שאין להקפיד בזה כלל והרוצה לומר בשבת ו ובר"ח עם או להיפך או תמיד עם או תמיד ו יכול לנהוג כן.
בברכה רבה וחדש טוב.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ק

קורסיה

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

80%

יישר כח על הדברים. אך בכל זאת אענה מה שנראה לענ"ד.
מה שכבודו כתב שאף אחד מהראשונים לא חילקו בין כתר של ימות החול לבין שבת. נראה שהרב גן המלך דייק ממה שכתב המחכים שבכל הקדושות אומרים נקדש את שמך וכו' ובשבת נקדישך שאנו עושין המלאכים עיקר. ובקדושת מוסף אנו אומרים המוני מעלה עם עמך ישראל הרי אנו עושין ישראל עיקר. וזה ע"פ המדרש שכל כנף אומרת קדושה ביומיה. ובשבת אומרים החיות אין לנו עוד כנף, והקב"ה אומר יש לי עוד כנף אחרת בארץ שתאמר לי שירה אלו ישראל. ע"כ. כלומר, שרק בשבת יש מעלה מיוחדת לישראל שהם למעלה ממעלת המלאכים. ועפ"ז דייקו האחרונים שראו וראו דברי הראשונים, שרק בכתר של שבת יש לומר עם עמך שזה מורה על כך שאנו במעלה יותר מהמלאכים. אז א"כ יוצא, שבר"ח שחל בחול יש לומר ועמך.
עוד נקודה, בגן המלך שם בתחילת התשובה מפורש שהיו שנהגו כן עוד לפניהם וכן נראה מהתשובה כ"י שמצא.
 

כהן

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

50%

מה שכתבת לגבי הגן המלך שהיו שנהגו כן - ז"ל הגן המלך
על דברת נוסח קדושת הכתר שיש נוהגים לומר עם עמך ישר' כו' וי"א ועמך ישראל כו' שאלתי לאדונינו הרב דוד גרשון נר"ו מה טעם השינוי הזה וזאת אשר השיב אלי. ידיע ליהוי למר איך בקטנותי שמעתי שבכתר של שבת אומרים עם עמך ישראל כו' ובכתר של ר"ח אומרים ועמך ישראל כו' וכן אח"כ מ"כ בספר כ"י וז"ל בכתר הגדול שאומרים בשבת אומרים עם עמך ישראל ובכתר קטן שאומרים בר"ח אומרים ועמך ישראל עי"ש.
ומדויק מהשואל שהנוהגים כן לא חילוק בין ר"ח לשבת אלא תמיד יש הנוהגים לומר עם ויש ו - והוא הוא אשר הבאתי שהמחלוקת היא מחלוקת עקרונית. והגן המלך כתב ששמע שמחלקים בין שבת לר"ח וכן מצא בספר כת"י. ויתכן שהרבנים הנ"ל רצו להשוות בין הנוסחאות ועשו כעין פשרה וחילקו בין שבת לר"ח. אבל בקדמונים לא נמצא זכר לחילוק זה. וגם נראה שלא אחזו מחילוק זה וכפי שרואים מדברי האבודרהם והאגודת אזוב שהבאתי.
 

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

17%

יש אפשרות להעלות את הנ"ל ב"העתק הדבק" להודעה עצמה?
נוסח קדושת כתר
בעניין נוסח קדושת כתר של שבתות ויו"ט ושל ראש חודש. באבודרהם (שחרית של שבת) הנוסח הוא "כתר יתנו לך ה' אלהינו מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה יחד כלם קדושה לך ישלשו". נראה שגרסתו גם בשבת 'ועמך'. ובסדר רב עמרם גאון גרסתו הן בימות החול והן בשבתות היא "כתר יתנו לך המוני מעלה וקבוצי מטה, יחד כולם קדושה לך ישלשו". ובספר המחכים (עמ' 24 בהוצאת האשכול סוף הלכות שחרית) כתב וז"ל: "ומה שאנו אומרים בכל הקדושות נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישין אותו וכו' ובשבת נקדישך ונעריצך כסוד כו' שאנו עושין המלאכים עיקר ובקדושת מוסף אנו אומרים המוני מעלה עם עמך ישראל הרי אנו עושין ישראל עיקר, על פי המדרש נתקן, שש כנפיים לאחד, כל כנף אומר שירה ביומיה ובשבת אומר' החיות אין לנו עוד כנף, והקב"ה אומר יש לי עוד כנף אחרת בארץ שתאמר לי שירה אלו ישראל, זהו שאמר הכתוב מכנף הארץ זמירות שמענו, ושלא לחלק בתפילת יוצר לא תקנו כך אלא במוסף". עכ"ל. וכ"כ הכל בו (סימן לז) וז"ל: "וכתב ה"ר יוסף ז"ל וזה לשונו, ומה שאנו אומרים בכל הקדושות נקדש את שמך או נקדישך ונעריצך מלכנו שאנו עושים המלאכים עיקר ובקדושת מוסף אנו אומרים המוני מעלה עם עמך ישראל וכו' כלומר הרי אנו עושים ישראל עיקר על פי המדרש נתקן וכו'". וכן בארחות חיים (תפילת מוסף בשבת אות ב). וכן פסק בשו"ת גן המלך (לבעל גינת ורדים, סי' קלד) בשם מהר"ר דוד גרשון. שע"פ המדרש הנ"ל בשבתות שאין המלאכים אומרים שירה אלא ישראל לכן אומרים 'עם עמך ישראל' שישראל הם העיקר ע"ד קטן נתלה בגדול. אך בחול שכל יום אומרים שירה בכנף א' משש כנפיים, המלאכים הם עיקר ולכן אומרים 'מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל' שהמלאכים הם עיקר שמקדימין אותם ואח"כ ועמך ישראל. והוסיף שמצא בכלבו הנ"ל שמסכים למה שאמר שכשאומרים 'עם עמך ישראל' הוא שישראל הם עיקר. שוב הקשה שמא תאמר תינח בשבת דליכא כנף אבל בי"ט כשחל בחול מה איכא למימר, י"ל שכנפי החיות לא נתייחדו לומר שירה אלא בימי החול שהם ימי המעשה אבל בי"ט כיון שאינו חול הוי כשבת וישראל הם עיקר וכן דייקי דברי התוס' (סנהדרין לז: ) דכתבו בששת ימי החול ולא כתבו בששת ימי השבוע כן נלע"ד עכ"ל. החיד"א (ברכ"י תכג, ג ומחזיק ברכה שם א ופתח עינים על אבות ב, ב) פלפל בחכמה בנידון זה אם כשכתוב 'עם' הוא העיקר או לא. שיש מחלוקת ראשונים בביאור המשנה (פרק ב, ב) "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", שדעת ר"ת (יומא פה: בתוס' ישנים) ש'עם' הוא העיקר ולכן דרך ארץ עיקר. והביא ראיה מהגמ' יבמות (לח) מדקתני יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב, ש"מ יורשי האב עיקר. אבל ר' אלחנן היה אומר דאדרבא העיקר היא תורה ודחה ראייתו. אך בתוס' ישנים כתבו שלא ידענא מאי אמר, ויוצא מדבריהם כשרק אם כתוב 'עם' והוא לשון מיותרת אז הוא מיותר, אך כשאין הלשון מיותרת כמו "יפה ת"ת עם דרך ארץ" אין זה יתור, כי לא היה לשון לשנות 'יפה ת"ת ודרך ארץ', דהוה משמע או זה או זה קאמר. וכתב שפשטן של דברי א"ח והכלבו כדברי ר"ת. ומצו אתו כדברי תוס' ישנים נמי, דבמוסף 'עם' יתר, דמצי לומר ועמך ישראל. [לא הבינותי איך במוסף 'עם' הוא מיותר, הרי כל ההוכחה של הראשונים וגן המלך הוא דווקא בגלל המלה 'עם' משא"כ בכתר של חול שאומרים 'ועמך' וצ"ע]. והמשיך הרב לדון מה דעת ר' חננאל ושאר ראשונים ע"ש.
עכ"פ דברי הגן המלך הובאו להלכה באחרונים. ברכ"י (רפו). שלמי צבור (דף רא ע"ב אות ב). הובאו דבריהם בשערי תשובה (רפו, ב. תכג ונראה מדבריו שהבין שהברכ"י פסק כן להלכה). מטה יהודה (עייאש. רפו, א) וכתב שם שנוסח זה הוא גם לדעת ר' אלחנן ע"ש מה שכתב בזה. פקודת אלעזר (תכג). פחד יצחק (למפרונטי. ח"י מערכת ק עמ' עג ע"א). מימי שלמה (רפו, א). יד אהרן (אלפנדרי. סי' רפו הגה"ט אות א). חסד לאלפים (רפו, ד). אברהם אזכור (למהר"א פלאג'י מערכת ר' אות יח). גדולות אלישע (סי' רפו, ד) ושם הסתפק לענין כתר בחול המועד אם י"ל עם עמך או ועמך. ובשו"ת הגיד מרדכי (ס"ד) כתב שזה תלוי במחלוקת הפוסקים אם חוה"מ חשיב יו"ט או לא. ומכיון שדעת מרן הש"ע שאיסור מלאכה בחוה"מ הוי רק מדרבנן הכי נקטינן. ויאמר יצחק (בן וואליד. חאו"ח ליקוטי דינים הלכות ר"ח אות ב) בשם הברכ"י. שו"ת ויען שמואל (סי' יד) כתב מדליה הטעם לשינוי הנוסח ע"פ המדרש הנ"ל. מהר"א כלפון בחיי אברהם (אות ריד) ובספרו לקט הקציר (הל' שבת אות פט עמ' רלא). כה"ח (סי' רפו, טו. תכג, כא). נתיבי עם (רפו, א).
אמנם רבינו יוסף חיים בעוד יוסף חי (תרומה ג) פסק שגם במוסף של ראש חודש אין אנחנו משנים הנוסח ממה שאומרים בשבתות, כדי להשוות הקדושה של תפלת המוספין, כי השבתות הם הרבים ואין ראוי לחלק ביניהם. ע"ש. ואנא עבדא דסגידנא קמיה נראה לענ"ד שהרי האחרונים הוכיחו מהראשונים, ספר המכתם וכלבו ואורחות חיים, את השינוי הנ"ל בין הקדושות, והלא הראשונים כתבו כדי שלא לחלק בתפלת יוצר לא תקנו כך אלא במוסף. כלומר שהיה ראוי לשנות הנוסח כבר בתפלת שחרית, ז"א שמנוסח נקדישך וכו' כסוד שיח שרפי קודש אנו עושים את המלאכים עיקר, אך בשבת ישראל עיקר. ובשביל שלא לחלק בתפלת שחרית תיקנו כן רק במוסף. א"כ יוצא שאין חשש של שינוי הנוסח בר"ח בגלל שהשבתות הם רבים שלפי האמור אדרבא גם בשחרית של שבת היה ראוי לשנות. ודו"ק. ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה (חנוכה עמ' שג) הביא מכל הנ"ל, ושם בעמ' שה סיים בדברי העוד יוסף חי הנ"ל. וראיתי למי שכתב שדעת הרב חזו"ע לפסוק להלכה כדעת הבא"ח. אמנם נראה שאין זה נכון, דקשה לדחות דברי הראשונים והאחרונים וכל הראיות בשביל פוסק אחד. [וידוע שדרכו של הרב זצ"ל היתה לפסוק לפי רוב פוסקים ובפרט כשנמצאו ראשונים]. ואע"פ שהחיד"א כתב שלפי חלק מהראשונים 'עם' הוא הטפל, כיון ששאר האחרונים פסקו כדעת הגן המלך וחלקם הביאו דברי החיד"א, שמע מינה שהבינו שהכי הלכתא. וכל שכן לדעת המטה יהודה שכתב שנוסח זה הוא גם לדעת ר' אלחנן. וכן פסק בילקוט יוסף (נוסחאות התפלה, קא. שבת מהדורת תשע"ג ח"ד סי' רפו, טז).

ראה מה שהבאתי כאן עוד לעניין חול המועד.
 
חלק עליון