• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

למה צריך פרוזבול?

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
מכיון שהמלווה את חברו לעשר שנים אין השביעית משמטת, כלומר, שאם עדיין לא הגיע זמן הפירעון של ההלוואה בסוף שנת השמיטה, אז החוב אינו נשמט.
א"כ, הרי שאדם יכול לומר בערב ר"ה של מוצאי שמיטה שהוא מאריך את תאריך הפירעון של ההלוואה עד אחרי ר"ה וממילא זמן הפירעון עדיין לא הגיע.
לכאורה זה גם יועיל שלא בפני הלווה ושלא בידיעתו מדין 'זכין', שכן הוא מזכה אותו בכך שיש לו יותר זמן להשיב את ההלוואה.
וא"כ למה בכלל צריך תקנת פרוזבול ולא תיקנו שכל אחד יעשה זאת בכדי שהעשירים לא ימנעו מלהלוות לעניים?
 
נערך לאחרונה:
מכיון שהמלווה את חברו לעשר שנים אין השביעית משמטת, כלומר, שאם עדיין לא הגיע זמן הפירעון של ההלוואה בסוף שנת השמיטה, אז החוב אינו נשמט.
א"כ, הרי שאדם יכול לומר בערב ר"ה של מוצאי שמיטה שהוא מאריך את תאריך הפירעון של ההלוואה עד אחרי ר"ה וממילא זמן הפירעון עדיין לא הגיע.
לכאורה זה גם יועיל שלא בפני הלווה ושלא בידיעתו מדין 'זכין', שכן הוא מזכה אותו בכך שיש לו יותר זמן להשיב את ההלוואה.
וא"כ למה בכלל צריך תקנת פרוזבול ולא תיקנו שכל אחד יעשה זאת בכדי שהעשירים לא ימנעו מלהלוות לעניים?
לכאורה אתה צודק.
אלא שנראה שרצו שיהיה משהו יותר ממסדי. כי בכל מקרה זה סוג של 'קומבינה' שעוקרת את שמיטת כספים. אז לפחות שיהיה בצורה ידועה ומובנת ולא בצורה של מאחורי הקלעים ואז לא כ"כ יהיה מובן לציבור איך לא משמט.
 
מכיון שהמלווה את חברו לעשר שנים אין השביעית משמטת, כלומר, שאם עדיין לא הגיע זמן הפירעון של ההלוואה בסוף שנת השמיטה, אז החוב אינו נשמט.
א"כ, הרי שאדם יכול לומר בערב ר"ה של מוצאי שמיטה שהוא מאריך את תאריך הפירעון של ההלוואה עד אחרי ר"ה וממילא זמן הפירעון עדיין לא הגיע.
לכאורה זה גם יועיל שלא בפני הלווה ושלא בידיעתו מדין 'זכין', שכן הוא מזכה אותו בכך שיש לו יותר זמן להשיב את ההלוואה.
וא"כ למה בכלל צריך תקנת פרוזבול ולא תיקנו שכל אחד יעשה זאת בכדי שהעשירים לא ימנעו מלהלוות לעניים?
ראה במחנה אפרים סימן ו' מזכיה ומתנה שביאר שישנם ג' אופנים בדין זכין לאדם, האחד, זכות גמורה ללא צד חובה, שבאופן זה אפילו יבוא לפנינו ויצווח לא ניחא לי, לא משגחינן ביה.

והאופן השני, דבר שיש בו צד זכות וצד חובה, ואזי אם נתרצה כששמע זכה, אבל אם לא נתרצה כששמע לא זכה.

והאופן השלישי כשיש צד חובה אצל כל אדם, שאז אין דין זכין כלל.

והרעיון של כת"ר שליט"א לכאורה הוא או האופן השני או השלישי, ואם הוא האופן השני, כשישמע הלווה שהאריכו לו זמן הפרעון, אם ימחה לא זכה, ונמצא שזמן הפרעון הראשון הוא הקובע, ואם לא יכתוב פרוזבול יפסיד כספו.

עוד יש לדון האם בכלל שייך לומר זכין בכה"ג, כי עבד לווה לאיש מלוה וכו'.
 
נערך לאחרונה:
ראה במחנה אפרים סימן ' מזכיה ומתנה שביאר שישנם ג' אופנים בדין זכין לאדם, האחד, זכות גמורה ללא צד חובה, שבאופן זה אפילו יבוא לפנינו ויצווח לא ניחא לי, לא משגחינן ביה.

והאופן השני, דבר שיש בו צד זכות וצד חובה, ואזי אם נתרצה כששמע זכה, אבל אם לא נתרצה כששמע לא זכה.

והאופן השלישי כשיש צד חובה אצל כל אדם, שאז אין דין זכין כלל.

והרעיון של כת"ר שליט"א לכאורה הוא או האופן השני או השלישי, ואם הוא האופן השני, כשישמע הלווה שהאריכו לו זמן הפרעון, אם ימחה לא זכה, ונמצא שזמן הפרעון הראשון הוא הקובע, ואם לא יכתוב פרוזבול יפסיד כספו.

עוד יש לדון האם בכלל שייך לומר זכין בכה"ג, כי עבד לווה לאיש מלוה וכו'.
הוספה: ומה שמועיל זיכוי קרקע ללווה כבר כתב הר"ן בגיטין שהוא מקולי פרוזבול.
 
והאופן השני, דבר שיש בו צד זכות וצד חובה, ואזי אם נתרצה כששמע זכה, אבל אם לא נתרצה כששמע לא זכה.
הוספה: ומה שמועיל זיכוי קרקע ללווה כבר כתב הר"ן בגיטין שהוא מקולי פרוזבול.
ואעפ"כ הרמ"א כתב להדיא (סי' ס"ז סעיף כ"ב): "אם הלוה לפנינו וצווח איני רוצה לזכות בקרקע של אחרים אין מזכין לו לאדם בעל כרחו".
 
דין פרוזבול שייך רק כשאין ביהמ"ק קיים (ואין היובל נוהג) שאז השביעית היא רק מדרבנן.
לעומת זאת, לכאו' דין "המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו" שייך גם כאשר השביעית היא מדאורייתא.
א"כ, בזמן שביהמ"ק היה קיים מי שהיה רוצה להפסיד את המצווה של שמיטת כספים ו'להינצל' וביטול החוב, היה מאריך את זמן ההלוואה וכו'.
וא"כ, עוד יותר קשה מדוע היו צריכים את תקנת הפרוזבול, והרי עד היום היו מסתדרים, אז מאי שנא?

בתחילה חשבתי אולי לומר שפרוזבול זה בשביל הלוואות שאני לא זוכר, אבל אני לא יכול להאריך את ההלוואה אם אני לא זוכר שהלוויתי, אבל ר' עמרם פריד אמר לי שאני יכול להאריך את זמן הפירעון לכל ההלוואות שברשותי ואני לא צריך לפרט כל הלוואה, וממילא הדבר דומה לפרוזבול...
 
דין פרוזבול שייך רק כשאין ביהמ"ק קיים (ואין היובל נוהג) שאז השביעית היא רק מדרבנן.
לעומת זאת, לכאו' דין "המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו" שייך גם כאשר השביעית היא מדאורייתא.
א"כ, בזמן שביהמ"ק היה קיים מי שהיה רוצה להפסיד את המצווה של שמיטת כספים ו'להינצל' וביטול החוב, היה מאריך את זמן ההלוואה וכו'.
וא"כ, עוד יותר קשה מדוע היו צריכים את תקנת הפרוזבול, והרי עד היום היו מסתדרים, אז מאי שנא?

בתחילה חשבתי אולי לומר שפרוזבול זה בשביל הלוואות שאני לא זוכר, אבל אני לא יכול להאריך את ההלוואה אם אני לא זוכר שהלוויתי, אבל ר' עמרם פריד אמר לי שאני יכול להאריך את זמן הפירעון לכל ההלוואות שברשותי ואני לא צריך לפרט כל הלוואה, וממילא הדבר דומה לפרוזבול...
ייש"כ, אבל כוונתי שלא הבנתי מה סתירה יש מדברי מור"ם ז"ל לדברי מחנ"א ז"ל.
ולעצם שאלת מר שליט"א, כבר כתבתי לעיל בשם מחנ"א, שכשיש צד זכות וצד חובה, אם כשישמע הלווה לא יתרצה, לא אמרינן בזה זכין וכו', ולכן אם יאמר המלווה הארכתי לך זמן הפרעון יוכל לומר הלווה אי אפשי, ואז אלמלא תקנת פרוזבול הפסיד המלווה מעותיו, ושוב באנו לבעיה שימנעו מלהלוות ויעברו על ציווי התורה "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא".
 
ואגב דאיירינן בדין פרוזבול אציע לפני המעיינים שליט"א הערה, דבגיטין ל"ו ע"א אמרו: "תנן התם פרוסבול אינו משמט זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא עמד והתקין פרוסבול וכו'".
וצ"ב דהלא פסוק זה אינו מדבר על הלוואה, אלא על נתינת צדקה, כלישנא דקרא "ולא  תתן לו, וכהמשך הפסוקים, "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך", וצ"ב.
 
כתב בחזו"ע פרוזבול עמ' נ"ג:
איברא דהמאירי (גיטין לו. עמוד קנו) כתב, ולעיקר התקנה יש שואלים דלמה לי פרוזבול, לדרוש להם שילוו על מנת שלא ישמטנו בשביעית שמועיל. ותירצו שאם כן אף כולם יעשו כן ותשתכח תורת שביעית, אבל פרוזבול שצריכים לבא עליו לפני ב"ד אוושא מילתא, ונמצא רישומה של שביעית ניכר וכו'. ע"כ. ומוכח דבעינן שיהיה בפני ב"ד. [אלא שהמאירי עצמו ס"ל שאין שמטת כספים נוהגת בזמן הזה]. ומ"מ לעצם הקושיא י"ל שאין זה מוכרח, שהרי גם בחי' הריטב"א (מכות ג: ) ד"ה א"ר ענן, הקשה כן, וכתב, וי"ל שאין כל אדם זכור להתנות כן בשעת הלוואה, וגם אינו רוצה שיראה כאילו מתייאש מלגבות חובו בזמנו. ועוד שנראה שמראה עין רעה על שמיטת השביעית. ועוד שתשתכח תורת שביעית, אבל פרוזבול הוא זכור לשביעית דאוושא מילתא כשבאים כולם לעשות פרוזבול. ע"כ. וכן הוא בבדק הבית חו"מ (סי' סז). ע"ש. וכ"כ הרמב"ן (גיטין לו.) ד"ה ומי איכא מידי. ע"ש. ומשמע שכיון שכולם טורחים לסדר פרוזבול בער"ה של שנה שמינית או בסמוך לה אוושא מילתא ויש זכר לשביעית. וע' בספר העיטור (ערך פרוזבול). ובכפתור ופרח (ס"פ צט). ובספר בכור שור בחי' למכות (ג: ). ובמשנה ראשונה (פ"י דשביעית מ"ג). ובשו"ת מנחת יחיאל (סי' פד). ע"ש.
 
זו תשובה נהדרת אבל לא על שאילת כת"ר, כת"ר שאל מדוע בערב ראש השנה לא יאריך ללווה זמן הפרעון מדין זכין, ועל זה יש לדון אם בכלל שייך זכין בכה"ג.
 
זו תשובה נהדרת אבל לא על שאילת כת"ר, כת"ר שאל מדוע בערב ראש השנה לא יאריך ללווה זמן הפרעון מדין זכין, ועל זה יש לדון אם בכלל שייך זכין בכה"ג.
עיקר השאלה היא למה צריך פרוזבול, הרי יש לו אפשרויות אחרות שיכול לעשות גם קודם שתיקנו פרוזבול.
 
ע"פ הנ"ל חשבתי גם להוסיף, שאם לא היו עושים פרוזבול וכל אחד היה מלווה ע"מ שלא תשמטנו שביעית, אז גם שיבנה ביהמ"ק ושביעית יהיה מדאורייתא, יעשה כן, ואז אמנם זה מועיל אע"פ שהוי מתנה על מה שכתוב בתורה, אך סו"ס הוא עושה בכך איסור.
משא"כ פרוזבול שצריך בי"ד, אין חשש שיעשה כן בזמן שיבנה ביהמ"ק שכן לא יהיה בי"ד שיעשה פרוזבול בזמן ששמיטת כספים מדאורייתא.

אבל אולי המלווה את חבירו לעשר שנים שאין השביעית משמטת זה גם כשביהמ"ק קיים, שכן הוא לא מתנה, אלא עוד לא הגיע זמן הפירעון, וממילא לפי הנ"ל עדיין יהיה אפשר לעשות כן.
חוץ מזה, שלא תמיד הלווה יתרצה ללוות בתנאי שלא תשמטנו השביעית, ואם בכה"ג המלווה לא מלווה לו, הרי שהוא עובר באיסור.
 
חזור
חלק עליון