מכיון שהמלווה את חברו לעשר שנים אין השביעית משמטת, כלומר, שאם עדיין לא הגיע זמן הפירעון של ההלוואה בסוף שנת השמיטה, אז החוב אינו נשמט.
א"כ, הרי שאדם יכול לומר בערב ר"ה של מוצאי שמיטה שהוא מאריך את תאריך הפירעון של ההלוואה עד אחרי ר"ה וממילא זמן הפירעון עדיין לא הגיע.
לכאורה זה גם יועיל שלא בפני הלווה ושלא בידיעתו מדין 'זכין', שכן הוא מזכה אותו בכך שיש לו יותר זמן להשיב את ההלוואה.
וא"כ למה בכלל צריך תקנת פרוזבול ולא תיקנו שכל אחד יעשה זאת בכדי שהעשירים לא ימנעו מלהלוות לעניים?
א"כ, הרי שאדם יכול לומר בערב ר"ה של מוצאי שמיטה שהוא מאריך את תאריך הפירעון של ההלוואה עד אחרי ר"ה וממילא זמן הפירעון עדיין לא הגיע.
לכאורה זה גם יועיל שלא בפני הלווה ושלא בידיעתו מדין 'זכין', שכן הוא מזכה אותו בכך שיש לו יותר זמן להשיב את ההלוואה.
וא"כ למה בכלל צריך תקנת פרוזבול ולא תיקנו שכל אחד יעשה זאת בכדי שהעשירים לא ימנעו מלהלוות לעניים?
נערך לאחרונה: