ב"ה
אעתיק לכאן מה שהשבנו על זה בסייעתא דשמיא בתכנית "אור השבת" בעבר, ונדפס בגליון מספר 52 אות ד:
האם מותר לחזן ולציבור לכפול מילים בתפילה?
שאלה: בעבר שאלתי בתכנית האם מותר לציבור לכפול מילים בחזרת הש"ץ, כאשר עושים זאת בהברה אשכנזית. ורציתי להגיד שגם מרן הראש"ל שליט"א השיב שמותר לציבור לכפול בחזרת הש"ץ כאשר עושים בהברה אשכנזית, ואפילו אם אומרים לילילי וכל מיני הברות, וכפי שהרב השיב.
ולעצם הנידון: הרב הסביר בתוכנית, שאין איסור לכפול מילים אפילו אם זה מחמת המנגינה, כי אין בזה הפסק, ורק שלא ראוי לעשות כן. ורציתי לשאול, שראיתי ביביע אומר ח"ו (סימן ז אותיות ד ה) שכותב, שיש בזה איסור וגם חשש הפסק?
תשובה: מה שדברנו שאפשר לש"צ לכפול מילים מעיקר הדין, ורק שלא ראוי לעשות כן, זה בעיקר כשעושים כן מתוך התעוררות דקדושה, זה כמו שכופל בשביל הכוונה, כמו שחוזרים על המילים "וטהר ליבנו לעבדך באמת". אבל כשעושים מחמת המנגינה בלבד, שמלביש על מילות התפילה מנגינה של שיר, וצריך לכפול מילה בשביל להשלים ולהתאים למנגינה, בזה אין להקל.
המשך השאלה: ראיתי ביביע אומר (שם אות ה) שמשמע, שמותר לכפול מילים אם זה בשביל הכוונה, אפילו שזה בתפילה. ואילו בילקו"י (סימן קא סעיף ו בהערה) כתב, שאפילו בשביל הכוונה יש חשש. וגם בשו"ת מהר"ם שיק (שמובא ביביע אומר) כותב 5 סיבות לאסור הכפלת מילים, ובחלק מהטעמים כתוב שגם בשביל הכוונה יש בעיה. אם כן כיצד יש לנהוג למעשה?
תשובה: המעיין בילקו"י יראה שעיקר כוונתו להשיג על האור לציון שכתב, שלא למחות בחזנים שכופלים בשביל מנגינה, וע"ז השיג בילקו"י שכן יש למחות. אבל לעניין לכפול בשביל הכוונה זה לא עיקר הדברים שם, כמו שאמרנו למעלה. ובעיקר יש לשים לב, שביביע אומר עצמו משמע שיש הרבה מתירים כשהוא לצורך הכוונה, ולא כדברי המהר"ם שיק שהוא יחסית יחיד בדבר.
המשך השאלה: ביביע אומר (סוף אות ה) מובא בשם שו"ת פני השדה, שלא רק לחזן אסור אלא גם לציבור אסור, ולכאורה יש מכאן משמעות שאם כופלים הציבור מילים באמצע חזרה יש בזה בעיה, וכך משמע בחלק מהטעמים שהמהר"ם הביא. וגם לענין האם מותר לומר כל מיני הברות באמצע התפילה, ראיתי שהביאו שבשו"ת מים חיים משאש ח"א (סימן קנז) כתב שיש בזה חשש הפסק. ורציתי לשאול, איך הדין בכל הדברים הללו?
תשובה: הכלל בזה, שמי שכתב שגם לאחרים אסור, הוא מדבר בעיקר על צורה של קלות ראש וזלזול, ז"א בשביל המנגינה, אבל כאשר עושים בשביל רגשי קודש וכוונה, אין בזה כל חשש. ומה שכתוב בשו"ת מים חיים משאש, זה לא מדובר על מנגינות שעושים בשביל כוונה וכדומה, כמו שמוכח מהדוגמאות שם, לכן יש חשש של הפסק, וכן מדובר על החזן עצמו באמצע חזרה.
המשך השאלה: פיוטים שלא מסדר התפילה כגון לכה דודי וכדומה, האם מותר לכפול. כי ראיתי ביביע אומר (אות ד) בשם הפקודת אלעזר, שאפילו במקום שאין הפסק אסור לכפול?
תשובה: זה אותו עיקרון, כל שנעשה בשביל התלהבות דקדושה וכוונה אין כל חשש, אבל בצורה שקרובה לקלות ראש אין להקל.
בברכה רבה