• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

לנגן עם החזן

מנשה

Active member
שלום לכבוד הרב.
כתב בטור אורח חיים הלכות תפלה סימן קכ"ד בשם הרא"ש שהמזמרים עם החזן נראה כקלות ראש. וא"כ מה שעכשיו נוהגים לנגן עם החזן בשבתות וחגים רצה נא במנוחתנו וכו' אתה בחרתנו וכו' האם זה מותר?
 
ב"ה
אעתיק לכאן מה שהשבנו על זה בסייעתא דשמיא בתכנית "אור השבת" בעבר, ונדפס בגליון מספר 52 אות ד:

האם מותר לחזן ולציבור לכפול מילים בתפילה?

שאלה: בעבר שאלתי בתכנית האם מותר לציבור לכפול מילים בחזרת הש"ץ, כאשר עושים זאת בהברה אשכנזית. ורציתי להגיד שגם מרן הראש"ל שליט"א השיב שמותר לציבור לכפול בחזרת הש"ץ כאשר עושים בהברה אשכנזית, ואפילו אם אומרים לילילי וכל מיני הברות, וכפי שהרב השיב.

ולעצם הנידון: הרב הסביר בתוכנית, שאין איסור לכפול מילים אפילו אם זה מחמת המנגינה, כי אין בזה הפסק, ורק שלא ראוי לעשות כן. ורציתי לשאול, שראיתי ביביע אומר ח"ו (סימן ז אותיות ד ה) שכותב, שיש בזה איסור וגם חשש הפסק?

תשובה: מה שדברנו שאפשר לש"צ לכפול מילים מעיקר הדין, ורק שלא ראוי לעשות כן, זה בעיקר כשעושים כן מתוך התעוררות דקדושה, זה כמו שכופל בשביל הכוונה, כמו שחוזרים על המילים "וטהר ליבנו לעבדך באמת". אבל כשעושים מחמת המנגינה בלבד, שמלביש על מילות התפילה מנגינה של שיר, וצריך לכפול מילה בשביל להשלים ולהתאים למנגינה, בזה אין להקל.

המשך השאלה: ראיתי ביביע אומר (שם אות ה) שמשמע, שמותר לכפול מילים אם זה בשביל הכוונה, אפילו שזה בתפילה. ואילו בילקו"י (סימן קא סעיף ו בהערה) כתב, שאפילו בשביל הכוונה יש חשש. וגם בשו"ת מהר"ם שיק (שמובא ביביע אומר) כותב 5 סיבות לאסור הכפלת מילים, ובחלק מהטעמים כתוב שגם בשביל הכוונה יש בעיה. אם כן כיצד יש לנהוג למעשה?

תשובה: המעיין בילקו"י יראה שעיקר כוונתו להשיג על האור לציון שכתב, שלא למחות בחזנים שכופלים בשביל מנגינה, וע"ז השיג בילקו"י שכן יש למחות. אבל לעניין לכפול בשביל הכוונה זה לא עיקר הדברים שם, כמו שאמרנו למעלה. ובעיקר יש לשים לב, שביביע אומר עצמו משמע שיש הרבה מתירים כשהוא לצורך הכוונה, ולא כדברי המהר"ם שיק שהוא יחסית יחיד בדבר.

המשך השאלה: ביביע אומר (סוף אות ה) מובא בשם שו"ת פני השדה, שלא רק לחזן אסור אלא גם לציבור אסור, ולכאורה יש מכאן משמעות שאם כופלים הציבור מילים באמצע חזרה יש בזה בעיה, וכך משמע בחלק מהטעמים שהמהר"ם הביא. וגם לענין האם מותר לומר כל מיני הברות באמצע התפילה, ראיתי שהביאו שבשו"ת מים חיים משאש ח"א (סימן קנז) כתב שיש בזה חשש הפסק. ורציתי לשאול, איך הדין בכל הדברים הללו?

תשובה: הכלל בזה, שמי שכתב שגם לאחרים אסור, הוא מדבר בעיקר על צורה של קלות ראש וזלזול, ז"א בשביל המנגינה, אבל כאשר עושים בשביל רגשי קודש וכוונה, אין בזה כל חשש. ומה שכתוב בשו"ת מים חיים משאש, זה לא מדובר על מנגינות שעושים בשביל כוונה וכדומה, כמו שמוכח מהדוגמאות שם, לכן יש חשש של הפסק, וכן מדובר על החזן עצמו באמצע חזרה.

המשך השאלה: פיוטים שלא מסדר התפילה כגון לכה דודי וכדומה, האם מותר לכפול. כי ראיתי ביביע אומר (אות ד) בשם הפקודת אלעזר, שאפילו במקום שאין הפסק אסור לכפול?

תשובה: זה אותו עיקרון, כל שנעשה בשביל התלהבות דקדושה וכוונה אין כל חשש, אבל בצורה שקרובה לקלות ראש אין להקל.

בברכה רבה
 

קבצים מצורפים

  • 52 עלון אור השבת - משפטים תשפג להדפסה.pdf
    373 KB · צפיות: 4
ישר כח אבל עדיין הדברים לא ברורים לי

מה שונה מדין לנגן את הקדיש עם החזן שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן יד וז"ל

נשאלתי אודות המנהג שהצבור אומר נקדישך ונעריצך וכו' בניגון יחד עם הש"צ בקול רם בשבתות וימים טובים ובשמחות וגיל, ועונים קדוש קדוש אחר הש"צ, האם מנהג זה נכון על פי ההלכה. גם יש מקומות שנוהגים כאשר הש"צ אומר הקדיש בניגון, אומרים יחד אתו בקול רם את הקדיש בניגון כשהם יושבים על כסאותיהם. האם גם זה יתכן על פי ההלכה, או ראוי לבטל המנהג הזה?

ב) אולם מה שיש נוהגים שהצבור או חלק ממנו אומרים הקדיש בניגון יחד עם הש"צ כשהם יושבים במקומם, נראה שמנהג זה אינו נכון, וראוי לבטלו
, וכמ"ש הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן יט) הנ"ל, שדבר פשוט הוא שאין לומר קדיש עם החזן, אלא צריך להקשיב לחזן ולענות אחריו אמן יהא שמיה רבה מברך וכו'. ע"ש. וכ"כ מרן החיד"א בקשר גודל (סימן ח אות טו) וז"ל: אין לומר קדיש עם החזן, ולכן אין לנגן הקדיש עם החזן כשמנגן בקדיש. וכ"כ שלמי צבור (דף פא ע"ב) ע"פ תשובת הרא"ש. ע"כ. וכ"כ הגאון ר' חיים פלאג'י בכף החיים (סימן יג אות ח) שלא יפה עושים כשהמפטיר מנגן הקדיש והיושבים מנגנים עמו. וציין לס' שלמי צבור וקשר גודל הנ"ל. ע"ש. וכ"כ מר בריה דרבינא בספר יפה ללב ח"ה (סימן נו סק"ד). ע"ש. וכ"כ בסידור בית עובד (דיני אמירת הקדיש אות נא). ע"ש. ובשלמא אילו היו עומדים ואומרים כל הקדיש עמו באימה וביראה כדת, לשם אמירת הקדיש, אף על פי שאומרים אותו בניגון, אין בכך כלום, שהרי מצד הדין יכולים הרבה ביחד לומר קדיש, ולא אמרינן בהו תרי קלי לא משתמעי, דאיידי דחביבא להו יהבי דעתייהו ושמעי, וכמ"ש במגילה (כא ב), ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קוראים, דכיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי. ובלבד שיאמרו הקדיש ביחד, ולא יהיה אחד מקדים ואחד מאחר, וכמ"ש בשו"ת בנין ציון ח"א (סימן קכב) בד"ה ומה שנהגו הספרדים וכו'. ע"ש. וכ"כ הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן יג אות יא). וע"ע בשו"ת רב פעלים ח"ב (סימן יד). ע"ש. אבל לנגן עם החזן לשם ניגון בלבד, כשהם יושבים במקומם, בודאי שאין מנהג זה נכון, וכמ"ש הגר"ח פלאג'י הנ"ל. ובכמה דברים השוו האחרונים דין האומר קדיש לדין העומד בתפלת שמנה עשרה, וכמ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן נה סק"ט) בשם הגאון מהר"י מולכו בתשובה כתיבת יד, שכשם שאסור לעבור כנגד המתפלל תפלת שמנה עשרה כן אסור לעבור כנגד מי שאומר קדיש. וכן פסק בספרו קשר גודל (סימן ח אות ה). ע"ש. וז"ל הגר"ח פלאג'י בספר רוח חיים (סימן קב), אסור לעבור כנגד המתפללים, כמו צער בנפשי דלא זהירי בה אינשי, ולאו דוקא בעמידה אלא גם בקדיש אזהרה שמענו, שהוא בכלל תפלה ביותר מעלה וכו'. ע"ש. וכ"כ הרב המגיה בשלמי צבור (דף פא ע"ג). וכ"כ הרב שערי תשובה (סימן נו סק"א). ועוד אחרונים. (ומ"ש הרב מנחת אהרן (כלל י' סוף אות כד) שהיא חומרא יתרה להשוותו עם תפלת שמנה עשרה, אין דבריו מוכרחים. וכמ"ש בשו"ת יין הטוב (סימן כט). ע"ש). ועכ"פ זה ודאי שהרוצה לומר קדיש אומרו מעומד באימה וביראה, (ואפי' לסברת האומרים שאין הצבור צריך לעמוד כשעונים יהא שמיה רבה מברך, וכן המנהג, וכמו שכתבנו בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סימן ד). ע"ש. מ"מ האומר את הקדיש בודאי שצריך לעמוד ולאומרו. וכמ"ש הרמב"ם (בפ"ט מהל' תפלה ה"א וה"ה וה"ח). ע"ש. וע"ע בשו"ת שנות חיים (סימן פא). ע"ש). ולא כאלה הנותנים בקולם קול עוז כשהם יושבים ומנגנים עם החזן את הקדיש. וכיו"ב כתב הט"ז (סימן תקס סק"ה) שהאומרים קדיש דרך ניגון בתוך הסעודות של שמחה הוא חטא גדול בודאי. והובא במשנה ברורה (שם ס"ק טו) ובכף החיים (שם ס"ק לב). וכל שכן כשעושים כך בבית הכנסת ללא מורא ופחד, הגם לכבוש את המלכה עמי בבית. וע' בספר שמן המשחה (דף מא ע"א) ובשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סימן לא). ע"ש. וע' בס' לקט יושר או"ח (עמוד כב), שכ' זכורני שאמר (מהרא"י), שכשהחזן מנגן ביום טוב, והיחידים מנגנים עמו, אינם עושים כדין, וכמ"ש הטור א"ח (סימן קכד) שהמזמרים עם החזן נראה כקלות ראש. ע"ש. ויש להעמיד דבריו בתפלת החזרה או בקדיש. ודו"ק. עכ"ל

משמע שמדבר על המנהג שמנגן עם החזן את הקדיש בשביל רגשי קודש וכוונה ואפ"ה כתב להדיא שיש לבטל את המנהג וה"ה לחזרה
 
ב"ה
היכן משמע?!
סה"כ החזן עשה מאוול מוצלח ומנגינה סוחפת וזה מביא להיסחפות הקהל, באופן שעל הרוב אפילו אינם נותנים לבם על ביאור המילים שאומרים.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון