• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

לקט תיקונים קלים לימי השובבי"ם מכתב יד המקובל רבי שריה דבליצקי זצ"ל, ויבדל לחיים טובים מהגאון ר' בן ציון מוצפי שליט"א

ב"ה
בהיות שבזמנו העתקתי תיקונים אלה מכתב יד הגר"ש דבליצקי, והם שוים לכל נפש, ומידי שנה נוהגים לתלות אותם אצלינו בבית מדרש החיד"א באשדוד, הנני מביאם כאן לתועלת הרבים, ובתוספת מה שראיתי עתה שכתב בקצרה הג"ר בן ציון מוצפי שליט"א, ובעזרת ה' בדעתי ללקט גם מדברי מרן זיע"א בעניינים אלו, אם אמצא תוספת על מה שפרסמתי כאן בעבר באתר ממרן זצ"ל​

תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש

מכתי"ק הגאון המקובל ר' שריה דבליצקי זצ"ל

שובבי"ם תשע"ח

א. לפני תפילת שחרית לתת פרוטה למתן בסתר או לעני בידו.

ב. להתפלל שחרית כסדר כל התפילה כולל קרבנות בלי שום דילוגים והשלמות וכו', בכל נוסח שהוא רגיל, ואם אפשר שיהיה כותיקין, אבל דוקא במנין שנוהגים כפי הנץ הנראה, כי כפי הנץ החשבוני זה חשש של בדיעבד.

ג. וכשסומך גאולה לתפילה במלים ברוך אתה ה' גאל ישראל - ה' שפתי וכו', לכוין שנעשה בזה תיקון גדול, כל שכן אם זה כותיקין כנ"ל.

ד. בברכת תקע בשופר יש בסידורים הישנים הגדולים יהי רצון מיוחד לעניני השובבי"ם, להתפלל אותו שחרית מנחה וערבית, אבל דוקא רק במחשבה ולא בדיבור, כי על פי ההלכה הנגלית אין לזה שום שייכות לברכה ההיא, וממילא הוי הפסק, ולכן רק במחשבה.

ה. בליל שבת בכל אחד משלשת הפעמים שאומרים ויכולו, לחשוב במאמר חז"ל כל המתפלל ואומר ויכולו מלאכי שרת מניחין ידיהם על ראשו ואומרים וסר עונך וחטאתך תכופר. וזה עם התשובה כמובן.

ו. לומר בכל יום חמישה פרקי תהלים על הסדר.

ז. להזהר מכל חלקי דיבורים האסורים, כולל דברים בטלים, וללמוד שני סעיפים כל יום בחפץ חיים הל' לשון הרע, ולכן בשמירתו במשך היום לכוין לתיקון כל הפגמים.

ח. להזהר באופן מיוחד בברכות הנהנין, הן בדינים שלהם והן באמירתן כמונה מעות.

ט. להזהר בשמירת שבת במעשה מחשבה ובפרט בדיבור שלא לדבר שום שיחות חולין עד כמה שאפשר.

י. להימנע כל ימי השובבי"ם מדבר מאכל או משתה אחד או מסוג פרי מסויים אחד, שתאב אליו באופן מיוחד, חוץ משבתות ר"ח וט"ו בשבט.

יא. ובענין התענית, אם אפשר יום אחד בשבוע, רצוי ביום חמישי, ובשבוע של ר"ח בערב ר"ח במקום יום חמישי.

יב. להיות פעם אחד במנחה במקום שהש"ץ עושה את הכוונות של השובבי"ם ומוציא את כל הציבור (הרב פנחסי נ"י יעשה כעת בב' משפטים בביהכנ"ס החדש בוכרים ברח' לנדאו, ובבית הכנסת הרב פרץ זצ"ל ברחוב מנחם עושים כל יום חמישי).
ע"כ מהגר"ש דבליצקי.

מכאן הם דברי הגרב"צ מוצפי שליט"א
עזבתי את כל עיסוקי התורניים ביום הקדוש הזה יום פטירתו של מור אבי ז"ל וזיע"א (י"ז טבת). כדי לכתוב לבקשתכם כמה גרגירים חשובים לתיקון המעשים בימים אלה.
א, בראש הסולם הגדול, יזהר מעוון ביטול תורה, לא לבטל אפילו רגע מחייו בדיבורים מיותרים.

ב, קביעת עתים לתורה, כל יום וכל לילה שעה מינימום קבועה ללימוד תורה בחברותא או עם שיעור מפי רב, או לפחות לבדו.

ג, שמירת העיניים. לצאת לרחוב כמה שפחות, וכן לאירועים. ואם מוכרח ישמור את העיניים. לא יסתכל בעבודה זרה וסמליה, לא בפני אנשיה ראשיה ותמונותיהם. לא יביט בתמונות של אנשים העוברים על התורה.

ד, שמירת הפה. לא להוציא קללות, ניבול פה, שמות גנאי וזילזול, לשון הרע, רכילות, נדר, שבועה, לא לבייש אחרים, לא לבשר בשורות לא טובות, שקר, כזב.

ה, שמירת האזניים. לא ישמע שירי חול כולל שירים של שדרנים כי אינם בני תורה, רק שירים שחיברום גדולי ישראל. לא ישמע רכילות, לשון הרע, דברי גנאי, דברי כפירה וכדומה.

ו, קדושת בית הכנסת. יהיה מעשרה ראשונים, יקבע מקום מושבו ועמידה בתפלה, יקבל עליו לשתוק בבית הכנסת, שום דיבור רק תורה ותפילה, לא לאכול שם מאומה, לא לשתות, לא לשבת בדרך שחץ וגאוה, יתהלך בתוכו באימה וביראה, כשנכנס ילך אל מול ארון הקודש וישתחווה.

ז, אכילה. יזהר בנטילת ידים, יברך בכוונה, יבדוק היטב הכשרות, תולעים, אם זה גזל או אינו שלו, מעושר, מי בישל, מה עורב בהם, מהיכן הכלים, לא אוכלים בחוץ. לא יאכל בגסות, חתיכות גדולות, שבע ואוכל עוד.

ח, זהירות בברכות. יברר היטב מה מברכים על כל מוצר. יאמר הברכה בנחת ובדקדוק, לא לבלוע מילים או אותיות, יכווין בהזכרת השם לכווין היה הוה ויהיה אדון הכל, לא לשכוח ברכה אחרונה.

ט, פתיחת פה לא לטובה. לא יאמר "לא מרגיש טוב" אלא מרגיש לא טוב. לא יאמר לילד "אתה תפול", אלא תיזהר שלא תפול. לא "שכך יהיה לו", לא יספר דבר לא טוב בלשון נוכח, "אתה נפצעת" אתה... אלא הוא, לא תתאר לך שאתה הולך ומישהו יורה בך, אלא יאמר בו, עליו, הוא.

י, קיום מצוות. בזריזות, להזיע בעשייתה מכפר עוונותיו, בשמחה ובאהבת השם, יכבד חכמים והורים, יכבד אנשים אחרים, לעזור, לסייע, לתמוך בחלשים, משפחות חסרות ישע, עידוד אנשים במצוקה. לקום מפני זקן.

כל אלה ועוד יעשה ברצון ובאהבה לכפר עוונותיו וייטב לו. והשם יתברך ידריכנו בדרך התורה ודרך הישרה לעבדו וליראה אותו כל ימינו לעולם.
 
אבל דוקא רק במחשבה ולא בדיבור
מחילה מכבוד הגאון הצדיק ר' שריה דבליצקי זצ"ל, דעתו היתה שלא לומר את הנוסח הנ"ל כיון שאינו כעין הברכה (הרב כבר העיר זאת באחת מספריו)
אמנם האמת היא שכל המקובלים הביאו תפילה זו וגם כמה פוסקים - פרי עץ חיים (שער העמידה פרק יט ד"ה תקע), אור צדיקים (ס' ב שער התפלה פרק מא), נגיד ומצוה (דף סא ד"ה תקע). מנחת אהרן (כלל טז, כז), כה"ח (פלאג'י ס' טו, כט), סדור בית עובד. עוד יוסף חי (בשלח, י) סדור רבי שבתי וסדור רבי יעקב קאפיל. סדור דרך החיים לגאון ר' יעקב מליסא. ליקוטי מהרי"ח (סדר י"ח בברכת תקע בהערות זכרון מנחם אות א). רבינו אליהו הכהן האתמרי בעל השבט מוסר בספרו מדרש תלפיות (אות ז ענף שז"ל) ומהר"א מאני בספרו קרנות צדיק (פ"ג, לב)
צ"ל שהטעם שמותר אע"פ שלא נראה שהוא כעין אותה ברכה, מ"מ כיון שיש בה קשר על דרך הסוד שפיר קרינן ביה 'מעין' אותה ברכה (שהרי גם הפוסקים הפשטנים הביאו הבקשה הנ"ל). ואפשר להוסיף עוד, שוודאי שאנשי כה"ג כיוונו בברכה זו גם הכוונה העמוקה שיש בברכה.
 
מחילה מכבוד הגאון הצדיק ר' שריה דבליצקי זצ"ל, דעתו היתה שלא לומר את הנוסח הנ"ל כיון שאינו כעין הברכה (הרב כבר העיר זאת באחת מספריו)
אמנם האמת היא שכל המקובלים הביאו תפילה זו וגם כמה פוסקים - פרי עץ חיים (שער העמידה פרק יט ד"ה תקע), אור צדיקים (ס' ב שער התפלה פרק מא), נגיד ומצוה (דף סא ד"ה תקע). מנחת אהרן (כלל טז, כז), כה"ח (פלאג'י ס' טו, כט), סדור בית עובד. עוד יוסף חי (בשלח, י) סדור רבי שבתי וסדור רבי יעקב קאפיל. סדור דרך החיים לגאון ר' יעקב מליסא. ליקוטי מהרי"ח (סדר י"ח בברכת תקע בהערות זכרון מנחם אות א). רבינו אליהו הכהן האתמרי בעל השבט מוסר בספרו מדרש תלפיות (אות ז ענף שז"ל) ומהר"א מאני בספרו קרנות צדיק (פ"ג, לב)
צ"ל שהטעם שמותר אע"פ שלא נראה שהוא כעין אותה ברכה, מ"מ כיון שיש בה קשר על דרך הסוד שפיר קרינן ביה 'מעין' אותה ברכה (שהרי גם הפוסקים הפשטנים הביאו הבקשה הנ"ל). ואפשר להוסיף עוד, שוודאי שאנשי כה"ג כיוונו בברכה זו גם הכוונה העמוקה שיש בברכה.
יש עוד בזה
כי אני זוכר עוד ספרים שהביאו כן
ומה בכלל מקור התפילה הזו לראשונה
 
מחילה מכבוד הגאון הצדיק ר' שריה דבליצקי זצ"ל, דעתו היתה שלא לומר את הנוסח הנ"ל כיון שאינו כעין הברכה (הרב כבר העיר זאת באחת מספריו)
אמנם האמת היא שכל המקובלים הביאו תפילה זו וגם כמה פוסקים - פרי עץ חיים (שער העמידה פרק יט ד"ה תקע), אור צדיקים (ס' ב שער התפלה פרק מא), נגיד ומצוה (דף סא ד"ה תקע). מנחת אהרן (כלל טז, כז), כה"ח (פלאג'י ס' טו, כט), סדור בית עובד. עוד יוסף חי (בשלח, י) סדור רבי שבתי וסדור רבי יעקב קאפיל. סדור דרך החיים לגאון ר' יעקב מליסא. ליקוטי מהרי"ח (סדר י"ח בברכת תקע בהערות זכרון מנחם אות א). רבינו אליהו הכהן האתמרי בעל השבט מוסר בספרו מדרש תלפיות (אות ז ענף שז"ל) ומהר"א מאני בספרו קרנות צדיק (פ"ג, לב)
צ"ל שהטעם שמותר אע"פ שלא נראה שהוא כעין אותה ברכה, מ"מ כיון שיש בה קשר על דרך הסוד שפיר קרינן ביה 'מעין' אותה ברכה (שהרי גם הפוסקים הפשטנים הביאו הבקשה הנ"ל). ואפשר להוסיף עוד, שוודאי שאנשי כה"ג כיוונו בברכה זו גם הכוונה העמוקה שיש בברכה.
פעם שאלתי זאת לגרב"צ מוצפי והשיב לי שמה כוחו גדול לחלוק על החיד"א (כמדומה) שהזכיר לתפילה זו.
 
חזור
חלק עליון