האם מחבר משמרת הבית הוא הרשב''א
שורש מאמר זה מקורו בהערותי על שם הגדולים להחיד''א, שהם חלק מספרי "אור חדש" שאספתי בו על סדר כל הטוש''ע רבבות שיטות ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף.
החיד''א בשם הגדולים ד''ה הרשב''א, הביא שכתב הגינת ורדים שקבלה בידו שמשמרת הבית הוא להרשב''א, והחיד''א כתב דאין צורך לדברי קבלה בזה כי הוא מבואר בתשובותיו, והביא החיד''א ב' ראיות.
- הרשב''א בתשובה ח''א סי' רסא כתב ומן הדומה לא ראית מה שכתבתי במשמרת הבית.
- הרשב''א בתשובה ח''ג סי' שסג האריך לדחות את דברי בדק הבית לרא''ה, וכתב לשואל ולרוב פשיטות דברי הבטלה אשר שם לא ראיתי לשפוך בה דיו, ע''כ, והיינו שלא שפך דיו בספרו משמרת הבית.
וראשית אעיר שאמנם מהתשובה הראשונה שהביא החיד''א אין ראיה מתוכה שהיא לרשב''א, אבל מהתשובה השניה מוכח לכל אורך התשובה שהיא למחבר תורת הבית, והיות שהחיד''א כתב שמחמת ששתי התשובות עוסקות בב' נידונים הסמוכים זה לזה בתורת הבית וכן מחמת ששניהם לנרבונא על כן נראה ששתיהן נשלחו לשואל אחד, ע''כ. מעתה יש לנו לומר שכיון שהתשובה השניה היא מהרשב''א מסתבר שאף הראשונה היא לרשב''א. כעת אוסיף ראיות נוספות שהרשב''א הוא בעל המשמרת.
- במשמרת הבית בית ב, שער ג, לד., כתב בעל המשמרת בתחילת דבריו על הרא''ה, הרבה האריך בזה יותר ממה שכתבתי, ע''כ, והיינו יותר ממה שכתב בתורת הבית.
- בבדק הבית בית ג, שער ו, צא., השיג הרא''ה למה אינו בטל בשישים, ובמשמרת הבית שם כתב שחס למחבר לטעות בכגון זה אלא כוונתו היתה כגון שהוא דבר חשוב דלא בטיל, והוכיח המשמרת כן מדקדוק תורת הבית מדכתב שאין ולא כתב אין, ע''כ. והב''י ביו''ד סי' פא, סעיף ב ד''ה ומ''ש רבינו אבל, הביא מהרשב''א בתשובה בדיוק ככל דברי המשמרת ובאותו סגנון לשון ממש, דחלילה לי מלהיכשל בכגון זה וכו', והוכיח כן הרשב''א מדכתב שאין ולא כתב אין, ע''כ. ומלשון תשובה זו מבואר שהיא למי שחיבר תורת הבית, והדבר ניכר בעליל דהוא ניהו כתב הדברים שבמשמרת הבית, שהרי אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד.
- כיוצא בדבר ציינו שהדברים הכתובים במשמרת הבית בית א שער חמישי, יט. ד''ה אבל אני אדון, נמצאים כמעט מילה במילה בתשובות הרשב''א ח''ד סי' שטז.
- במשמרת הבית ד,ב, כז., כתב על מה שכתב הרא''ה לחלק בין בליעה לתערובת לח בלח, וכבר כתבנו הדעות כולם למעלה עם הראיות ועם מה שיש להשיב עליהם בס''ד, ע''כ, ודבר זה נתבאר באורך בתורת הבית ד,ב, ז:, עם כל הדעות והראיות ומה שיש להשיב עליהם, ובמשמרת שם רק ענה על טענות הרא''ה, ונראה מוכרח דכוונת המשמרת כאן היא על מה שנכתב בתורת הבית.
- הרשב''א בתורת הבית בסוף בית ד, נטה להתיר נידון אחד והקשה על היתירו קושיה ולמרות הקושיה התיר, והרא''ה בבדק הבית שם, כתב שההיתר נכון ותירץ את הקושיה, ובעל המשמרת שם כתב כבר זכה המחבר ומצא חן בעיניו שאמר (הרא''ה) שהטעם שמצא (הרשב''א) להתיר אמיתי, ומ''מ אין המחבר מתפתה במתת שוא ולא יאמין וכו', ובעל המשמרת שם דוחה את תירוץ הרא''ה, ומבואר להדיא שבעל המשמרת מודה שהוא המחבר ואינו מתפתה במתנה של הרא''ה כיון שהיא מתת שוא.
- במשמרת הבית ה,ב, מב:-מג., כתב בדקתי וחפשתי אחר דברי הרמב''ן ומצאתי דבריו מפורשים כדברי בכל פירוש הירושלמי ובתוספתא ובמה שהקשיתי על תירוץ רב אדא, ע''כ. והנה פירוש התוספתא והקושיה על רב אדא אינה מוזכרת כלל במשמרת הבית אלא רק בתורת הבית שם, ומבואר שהכוונה על תורת הבית.
- במשמרת הבית בית ב, שער ג, לא:, כתב בעל המשמרת על מה שכתב הרא''ה שניכר שהמחבר אינו בקי ברפואות מזה שדימה ב' טריפות שאינן דומות, וכתב על זה במשמרת הבית, שהמחבר עדיף על הרא''ה כי הרא''ה לא בקי וחושב שהוא בקי ואילו המחבר אינו בקי ויודע שאינו בקי, ע''כ. ואם בעל משמרת הבית אינו הרשב''א למה הוצרך לומר שהרשב''א אינו בקי, הלא אדרבה בתורת הבית שם הרשב''א מדמה ב' טריפויות כמי שבקי ברפואות.
- בסוף ההקדמה למשמרת הבית, כתב בעל המשמרת "וגדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", ע''כ, דהיינו כבוד המשמרת יותר מתורת הבית. ודבר כזה לא יכול לכתוב רק מחבר תורת הבית עצמו, כי אם לא כן היא לשון שאינה ראויה.
- במשמרת הבית בית א שער ב, טו:, וכן בבית ב שער ג, לב:, פתח דבריו "אמר המחבר", ע''כ, ובכל הספר כותב בעל המשמרת "אמר הכותב", כי הרא''ה ומשמרת הבית קוראים לדברי הרשב''א בתורת הבית "המחבר", ולא קוראים לו תורת הבית או הרשב''א. ועל כן אילו בעל המשמרת לא היה הרשב''א לא היה לו להשתמש על עצמו בתואר המחבר.
- הש''ך בסי' קיא ס''ק כ, כתב "הלא נודע דבעל משמרת הבית הוא הרשב''א והוא נוגע בדבר", ע''כ. וכן הט''ז בסי' קיג ס''ק טו, והפרי חדש בסי' יד ס''ק טו, והב''ח בסי' ב אות ד, כתבו שמשמרת הבית הוא לרשב''א. ציינו שבספר אוהל מועד שהיה בדורות הסמוכים לרשב''א כתב בדרך ח נתיב ב: "ורשב''א חולק על זה כמו שכתב בספר משמרת הבית". החיד''א בשם הגדולים שם הביא שכן דעת היד מלאכי והכנסת הגדולה והפרי מגדים.
- אמנם בשו''ת הריטב''א סי' עט, מובא נידון שנחלקו בו הרא''ה והרשב''א ומובא שם תשובת הרא''ה ותשובת הרשב''א ולאחר מכן מובאים דברי הריטב''א שמעיר על דבריהם, והרא''ה שם כותב בתשובתו שנשאל בשאלה זו חכם אחד (ומכל הדברים שם וכן מדברי הריטב''א שלאחר מכן, וכן מתשובת רבי בצלאל אשכנזי סי' טו, מבואר דכוונתו על הרשב''א), והורה בה שאין ההקדש זוכה, וגם אני (הרא''ה) נשאלתי והשבתי שההקדש זוכה, והגיעו דברי לידו והרחיב פיו וגרונו והגביר ללשונו והשיב עלי בכתבו ובשפת יתר, ותחילת דברי פיהו שהחפץ (הרצון לחלוק) הביאני לחלוק על דבריו, הוציא עלי דבה במה שאינו אמת, ע''כ. ומבואר שדרך הרשב''א היתה לחלוק על הרא''ה בתוקף ובזלזול מטעמים שהיו עמו, ושמא מחמת שסבר הרשב''א שהרא''ה אינו ראוי להיות בר פלוגתתו כלל. וכן לכל אורך תשובת הרשב''א השניה שהזכיר החיד''א הנ''ל, שמוכח ממנה שהיא לרשב''א, הרשב''א חולק על הרא''ה בלשון זלזול האופיינית ממש למשמרת הבית. ונמצא שאדרבה הלשונות החריפים שנמצאים במשמרת הבית הן חיזוק לומר שהוא מהרשב''א.
- דברי הרשב''א הנ''ל, שהחפץ הביא את הרא''ה לחלוק, היא לשון שמצויה במשמרת הבית כגון בבית ב, שער ב, כז., שכתב ואיני יודע מה גרם לו לחלוק אחר שראה דברי החיבור אלא שהחפץ יסלף דברי צדיקים, ע''כ, וכן שם כט., שכתב אין זה אלא שחפצו מריצו לדבר דבר, לא זולת זה, ע''כ.
- במשמרת הבית בית ב, שער ג, לג:, כתב ומי שאמר (דהיינו הרא''ה) שהמחבר נתפש בזו, קורא אני עליו (דהיינו על דבריו) הפח נשבר ואנחנו נמלטנו, ע''כ, דהיינו המחבר לא נתפש בפח כי הפח נשבר והמחבר נמלט ממנו. ומליצת לשון אנחנו נמלטנו משמע שבעל המשמרת כותב כן על עצמו.
- ציינו שכתוב במשמרת הבית: "ומה שאמר שהמחבר הביאו לזה מה שהיה סבור וכו', אמת היא כי המחבר כן היה סבור ועדיין סבור כן", ע''כ. ולשון זו מתאימה לאדם לכתוב על עצמו ולא על מחבר אחר.
- בעל משמרת הבית כותב שמורו הוא רבינו יונה ומזכירו בתואר ז''ל, וזה מתאים לידוע לנו שמורו של הרשב''א הוא רבינו יונה, ובעל המשמרת אינו כותב בשום מקום שהרשב''א הוא רבו וכן אינו כותב ששאל את הרשב''א או ששאל את המחבר, ואינו מביא שום דבר בשם המחבר, ובכל מקום פשוט לו מאוד מה היא דעתו של המחבר. ועל כן אם אינו הרשב''א, תמוה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לזלזל בפה מלא ברא''ה שהיה אחד הגדולים אשר בארץ, ומדברי בדק הבית מבואר שכשחיבר את בדק הבית כבר חיבר את חידושיו לחולין, כגון בבדק הבית ד,ב, כז., ובבדק הבית ד,ב, כג., מבואר דכבר כתב גם את חידושיו ליבמות, ובבדק הבית ה,ד, נג:, מבואר דכבר כתב את חידושיו לבבא בתרא, וא''כ מי הוא אותו גדול שמלאו לבו לכך. וכן מי הוא אותו גדול שמשיב בקלות על קושיות הרא''ה ואינו נרתע מפניו כלל. ואם היה תלמיד של הרשב''א א''כ היה מביא דברים ששמע ממנו, ובפרט שהוא כותב שמורו הוא רבינו יונה, וא''כ כיצד לא שמענו על גדול זה. אמנם היו הרבה גדולים מאוד שלא שמענו שמעם, אבל היינו מחמת שלא היו מחברים, אבל כאן יש לפנינו מחבר גדול שלא שמענו שמעו, וזה קצת תמוה.
נמצא שהדבר מוכרח לחלוטין שמשמרת הבית לרשב''א, ואין עוד מקום לערער על כך.
מה שכתב הרשב''א בהקדמתו לתורת הבית, "לשמור את משמרת הבית", פשוט שאין כוונתו לספר משמרת הבית, שהרי כשכתב הקדמה זו עדיין לא התחבר בדק הבית לרא''ה, וגם הדברים אינם מכוונים על המחבר אלא על העם המתאוים לדברי תורה, ולספר המשמרת יש הקדמה נוספת בפני עצמה.
כתוב במשמרת הבית בבית ד, שער ב, כח., וכבר כתבתי כל זה בארוכה בבית היין, וכן השבתי בארוכה במה שכתב בענין מפתח וחותם ואיני צריך לכתוב עוד כאן, ע''כ. ולכאורה היה נראה שכוונתו למה שכתב בתורת הבית, כי אם כוונתו למה שכתב שם במשמרת הבית הלא בית היין הוא בית חמישי, וכיצד כותב כעת בבית רביעי שאינו צריך להאריך כי כבר כתבו בבית חמישי, אלא לכאורה כוונתו על מה שכתב בתורת הבית. אמנם הלשון וכבר השבתי בארוכה במה שכתב וכו', מורה דהדברים מכוונים למה שהשיב במשמרת הבית על דברי הרא''ה, והיינו בתחילת שער רביעי שם.
במשמרת הבית ד,ב, כט: ד''ה אמר הכותב איברא, כתב איברא נראין דבריו (של הרא''ה) לפשטן יותר מדברי המחבר וכו' ואני אסייע דבריו (של הרא''ה) מתוך הירושלמי וכו' ועדיין אני אומר שנראין דברי המחבר וכו', ע''כ. והיינו שהרשב''א כשראה את דברי הרא''ה שם, נטה לדבריו בתחילה ולאחר העיון חזר למה שכתב בתורת הבית.
הרשב''א העלים את שמו מחיבור משמרת הבית, שהרי בכל מקום קורא לבעל תורת הבית בשם "המחבר", ולא רומז שזה הוא בעצמו כמעט בשום מקום, ושמא הוא מחמת שכשהדברים יוצאים מידי בעל תורת הבית בעצמו אינם משכנעים כי יאמרו האנשים שהוא נגוע בדבר, ולעומת זאת כשאחר מסכים עם המחבר יאמרו שאינו נגוע ויקבלו את הטענות, או שיאמרו יבוא השלישי ויכריע ביניהם (ומותר לשקר בכהאי גוונא כדי שיקבלו ממנו, כמו שמצינו בעירובין נא., וכדכתב המג''א בסי' קנו ס''ק ב).
ציינו שהגינת ורדים ביו''ד כלל ד סוף סימן י, כתב שהרשב''א לא הזכיר את שמו על משמרת הבית מרוב ענוה שהיתה בו, ע''כ. אמנם כל הרואה הלשונות החריפים לאורך כל ספר המשמרת יראה בעליל שאין כאן מקום לענוה אלא אדרבה הוא קם בגאון ללחום את מלחמתו, ועל כן אין מיושב כל כך טעם זה. ומכל מקום אע''פ שהרשב''א העלים שמו מסיבות כל שהן לא הקפיד על זה לגמרי כי בכמה מקומות ניכר שהוא חיברו.
החיד''א בשם הגדולים שם כתב שהבית יוסף לא ראה את בדק הבית לרא''ה ואת משמרת הבית, ע''כ. ואפשר שאף הבית יוסף לא ידע על קיומו של משמרת הבית כי כמדומה שאינו מזכירו אפילו מכלי שני, ואפשר עוד שהבית יוסף לא ידע על קיום ספר בדק הבית, כי אע''פ שמביאו מכלי שני מהר''ן והאורחות חיים מ''מ הם אינם מזכירים שמקורו בבדק הבית אלא כותבים רק שדעת הרא''ה כך וכך.
הרשב''א בספרו תורת הבית הארוך בית ג, שער ד, פז:, כתב וכמו שכתבתי בשער רביעי של תערובות, ע''כ, דהיינו כמו שיכתוב בהמשך הספר בבית ד, ומבואר מזה שהוסיף הערות בספרו אחר שגמר לכתוב את המשך הספר. החיד''א בשם הגדולים שם כתב שהרשב''א חיבר ספר עבודת הקודש ועשה ארוך וקצר, ואותו שנמצא בידינו הוא הקצר, ע''כ. ויש להעיר שכן מבואר מדברי המגיד משנה בהל' יו''ט ו, ט, שהביא את לשון הרשב''א בעבודת הקודש, וכתב שכן כתב הרשב''א בספר קצר שלו, ע''כ. הב''י ביו''ד סי' קי, ה ד''ה ומ''ש רבינו ואיני, כתב על הרשב''א שהוא מעיין המתגבר עמוד העולם אשר באורו נראה אור, ע''כ. ובסי' קיב,ה, כתב עליו דנהירין ליה שבילי רקיעא, ובסי' קה, ב ד''ה כתב הרשב''א, כתב שהוא אורו של עולם, ע''כ. הב''י כתב לשונות אלו כיון שלפני הטור היה רק את תורת הבית הקצר, ולפעמים דחה את דברי הרשב''א מחמת שנתקשה בדבריו, ואותן קושיות כבר תורצו יפה בתורת הבית הארוך, ועל כן הב''י תמה על הטור כיצד דחה את דברי הרשב''א בקושיות כאלו שודאי לא נעלמו מעיני הרשב''א שהרי הרשב''א גדול מאוד.
נערך לאחרונה: