• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מאמר "עשה לך רב" בענין הליכה אחר "הגדול בחכמה ומנין" ובענין "בחירת רב"

ינון

Member
ברצוני לשתף את רבני הפורום היקר והחשוב, במאמר שסיימתי לכתוב זה עתה בס"ד מרובה, לרגל יומא דהילולא של רבינו הגדול בחכמה ומנין. ונתבאר בו בס"ד החובה ללכת אחר הרב הגדול בחכמה ומנין ושמותר להקל כמותו גם בשל תורה (דלא כהש"ך ודעימיה) ושיש חובה להשוות ולבדוק מי הוא הרב הגדול בחכמה ומנין, דלא כהסיסמא הידועה שאין להשוות בין רבנים.
כמו כן נתבאר שאם החכמים שווים בחכמתם, יש היתר לכל אדם לבחור לו גדול אחד מהם להיות לו לרב ללכת אחריו בכל התורה ולהקל כמותו גם בשל תורה, ודלא ככמה ממחברי דורינו שפקפקו מדברי הראשונים לומר שמוכח מדבריהם שאין היתר לבחור רב. וטעו לענ"ד בביאור דברי הראשונים.
אשמח מאוד אם יביעו החברים דעתם על הנאמר בהערות או הארות, הסכמות או גערות...
 

קבצים מצורפים

  • עשה לך רב.pdf
    320.3 KB · צפיות: 43
בקשר לסיני ועוקר הרים - יש לעיין אם שייך זה בדורנו, ואסביר כונתי.
כשדנים על סיני מול עוקר הרים היינו כשצריכים לשאול מישהו בפתאומיות כמו רב עיר שיש שאלות באבלות ובאמצע קריאת התורה טעויות שונות או באמצע סידור חופה וקידושין וכדומה שבזה כשאין ספרים זמינים - הסיני עדיף משום שיודע יותר ובזה אמרו הכל צריכין למארי חטיא.
אולם כשסיני כותב תשובה הלכתית עם כל המקורות שהעוקר הרים לא ידעם קודם - אולם העוקר הרים קרא את תשובתו ולא הסכים לה מחמת דחיות שיש לו וחילוקים שונים או מחמת שגישתו שונה בהלכה וכדומה - אין כאן את המעלה של סיני דהא העוקר הרים יודע כעת את כל המקורות של הסיני וגם הוא הפך לסיני בענין זה [וכעין שכתב הרב ינון לגבי רבה ורב יוסף], ואדרבה אם כעת הסיני לא יודע את סברותיו של העוקר הרים וסיבת התנגדותו לפסקו - הו"ל סיני ועוקר הרים מול סיני לבד, ואם הסיני שמע את טענות העוקר הרים והבינם כל הצורך [את כל החילוקים הדקים שיכולים להיות] ולא קיבל את החילוקים - א"כ יש כאן מחלוקת סיני ועוקר הרים מול סיני ועוקר הרים ואין שום מעלה לאחד על השני.

ואם נוריד הדברים למעשה הרי ידוע שחכם בן ציון היה בגדר עוקר הרים והרב עובדיה היה בגדר סיני וכפי שהגדיר אותם כן הרב עזרא עטיה.
עוד ידוע שחכם בן ציון עבר על החלקים הראשונים של היבי"א לפני הוצאתם לאור.
וא"כ ידע את כל הראיות של הרב עובדיה בענין המלך המשפט ומצוות עשה שהז"ג לנשים וברכת הנר לפני או אחרי ההדלקה ווידוי בתקיעות ושאר הנושאים הגדולים שהרב עובדיה חלק על הבא"ח ועוד פוסקים שלפניו, ואעפ"כ לא קיבלם ודעתו אחרת מחמת כל מיני סיבות. וכמו כן גם הרב עזרא עטיה לא הסכים למעשה לכמה מהפסקים של הרב עובדיה זצ"ל כמו בהמלך המשפט וכפי שמעיד חכם בן ציון, וכפי שגם אמר לי אישית הרב יצחק אבא שאול שהיה מאחרוני תלמידיו של הרב עזרא עטייה לאחר שכבר נדפס יבי"ע הראשונים ואמר לי בשמו וגם כתב בספרו שהורה להם לא לחזור
אז איזה מעלה יש לזה שהרב עובדיה בקי בכל הספרים הנ"ל לאחר שכבר פרסם הדברים ולא התקבלו על ידי עוקרי ההרים?
אם היינו שואלים את שניהם מה הדין בוידוי בין התקיעות או בהמלך המשפט וכדומה ואחד היה עונה כך ואחד כך בלי לדעת כל אחד מה דעת השני - אז היה שייך לדון בזה, אבל לאחר ששניהם יודעים את הכל, לכאורה אין כאן מעלה של סיני.

עוד יש לדון בזה - שהרי יש ויכוח ידוע האם צריך לדעת ולעיין בכל ספרי האחרונים או לא וכפי שהאריכו בהקדמה לשו"ת רב פעלים ובהקדמה ליבי"א.
ויש דברים שכולם מסכימים שהם עיקר הידיעה בפסק שזה דברי התלמודים והראשונים וגדולי הפוסקים.
וא"כ כאן יש מחלוקת עקרונית האם צריך לדעת את כל האחרונים הנ"ל או לא שהרב עובדיה סובר שכן והרב בן ציון ועוד מגדולי הדור לא אוחזים מגישה זו מסיבותיהם ולכן גם הם לא מתפעלים מבקיאות זו [אפשר להבין אותם ואפשר לא, אבל זוהי דעתם, וזה גופא המחלוקת ביניהם], וא"כ לכאורה אין זה מחלוקת סיני ועוקר הרים, דהא סיני ועוקר הרים זה בדבר שכולם מסכימים שצריך לדעתו ואם היה יודעו העוקר הרים היה מסכים לו כמו ברייתות שבזמן חז"ל וכדומה, אבל כאן שהעוקר הרים לא 'מתרגש' מהאחרונים והוא טוען שבכוחו לחלוק עליהם [שוב גם אם לא מסכימים לזה אבל כך דעתו] - אין זה נקרא שאחד הוא סיני כלפי השני.
ואדרבה אם ניקח רבנים מהדור הקודם כמו הרב מנחם כשר בעל התורה שלמה שידוע בבקיאותו הרבה בכל דברי חז"ל שאין לה אח ורע הן במדרשים ההלכתיים והן במדרשי אגדה בדפוסים ובכתבי היד כפי שיראה הרואה בספריו הנ"ל ובשו"ת דברי מנחם, וכמדומה שבעניים אלו - בקיאותו גדולה משל הרב עובדיה זצ"ל - אז הוא לכאורה נקרא סיני ואם חולק על הרב עובדיה הלכה תהיה כמותו [כמו בענין כתיבה בכתב של גויים בשבת - עי' בתורה שלמה במלואים לפרשת כי תשא שהביא את דברי הרב עובדיה בשו"ת יבי"א ודחה את ראיותיו, והביא ראיות מדברי התלמודים ועוד ועוד שאין הלכה כדעת ראבי"ה ואו"ז ודברי יחיד הם וכדעת המ"ב עיש"ב, ולכאורה בזה הלכה כמותו לפי הנ"ל].
וה"ה ר' חיים קנייבסקי שידוע בבקיאותו הרבה בכל מכמני התורה בעיקר בדברי חז"ל והמדרשים למיניהם כפי שיראה הרואה בספרו קרית מלך על הרמב"ם שהביא מקורות לכל משפט של הרמב"ם מספרי חז"ל למיניהם מה שלא מצאנו כן בספרי הרב עובדיה זצ"ל, וא"כ הוא לכאורה נקרא סיני לגביו בעניני חז"ל והראשונים. ומה שלא בקי בספרי השותי"ם כמו הרב עובדיה זה משום שלא אוחז משיטה זו, וא"כ מי נקרא סיני יותר?

עוד יש לדון האם סיני זהו בכל התורה כולה או שמסתכלים על כל סוגיא וסוגיא. למשל יש הלכות שהרב עובדיה קיצר בהם ולא האריך בסוגיות וראשונים וכדומה, ויש אברכים ת"ח אף צעירים בדורנו שלמדו סוגיא זו בעיון ובבקיאות עם כל מקורותיה יותר מהרב עובדיה. האם הם נקראים סיני לגביו בהלכה זו? לכאורה מה לי שהם לא בקיאים באבן העזר וחו"מ וכדומה - בסוגיא זו הם עיינו כל הצורך ואין מה להוסיף עוד במקורות הדברים [ובפרט שהיום בעידן המחשב והמאגרים התורניים], וצ"ע.

וצריך להתיישב טובא בענינים אלו לפני שמדמים מילתא למילתא בין הסיני של הגמ' לבין הסיני של היום.
 
נערך לאחרונה:
לא עברתי על הקונטרס,
אבל בהתחשב בהערה האחרונה, יש לציין:

א. הפמ"ג כתב שבזמנינו שהספרים מצויים אדרבה, עוקר הרים עדיף.
ב. גם במה שאמרו סיני עדיף, יש שכתבו שכל זה לענין להתמנות לראש ישיבה כמדובר בגמרא, אבל לא לגבי פסק הלכה, שהרי למרות שרב יוסף היה סיני, הלכה כרבה לגבי רב יוסף בר מתלת מקומות.
ג. בין המושג של סיני לעוקר הרים, יש עוד ענין של סברא ישרה, וידוע מה שאמר הגאון רבי עקיבא איגר לבנו, שלא השתבחו גדולי התורה בכל הדורות מחבריהם, אלא בסברא ישרה יותר. וזה עיקר הנקודה של גדלות פוסק הלכה.
 
לא עברתי על הקונטרס,
אבל בהתחשב בהערה האחרונה, יש לציין:

א. הפמ"ג כתב שבזמנינו שהספרים מצויים אדרבה, עוקר הרים עדיף.
ב. גם במה שאמרו סיני עדיף, יש שכתבו שכל זה לענין להתמנות לראש ישיבה כמדובר בגמרא, אבל לא לגבי פסק הלכה, שהרי למרות שרב יוסף היה סיני, הלכה כרבה לגבי רב יוסף בר מתלת מקומות.
ג. בין המושג של סיני לעוקר הרים, יש עוד ענין של סברא ישרה, וידוע מה שאמר הגאון רבי עקיבא איגר לבנו, שלא השתבחו גדולי התורה בכל הדורות מחבריהם, אלא בסברא ישרה יותר. וזה עיקר הנקודה של גדלות פוסק הלכה.
א. הפמ"ג סוף סימן קלו כתב בשם הא"ר להיפך. וכוונתך למהר"ש קלוגר בהגהותיו על הפמ"ג שם. ועי' יביע אומר ח"ז חחו"מ סי' א אות ח מה שכתב על דבריו.
ב. דחיית ה"יש שכתבו" זה בדיוק הנידון בקונטרס עיי"ש מפי הראשונים דלא היש שכתבו הללו
ג. "סברא ישרה" הינו מושג מופשט ובלתי ניתר להגדרה, שהרי כל אחד ואחד מהחכמים (ואפילו כל תלמיד קטן) חושב שסברתו היא הישרה ביותר. ובאמת על זה אמרו אלו ואלו דברי אלוקים חיים כי על כל הלכה נאמרו מ"ט פנים להתיר ומ"ט לאסור כידוע. ולכן כשאנו באים לדון מי הוא "הגדול בחכמה" מבין "הגדולים" בוודאי שלכולם יש "סברא ישרה" כך שאין לזה שום הכרעה לכאן ולכאן לעניין הלכה ביניהם.
 
כבר כתבתי על זה במאמר, שמי שאין לו יד ורגל בחכמת התורה בודק כמו שכתב הרשב"א בתשובה (רנג) גדול בחכמה "ויצא שמו כן" היינו מי יותר מפורסם לגדול בתורה. וכן דברי הראשונים שהובאו בב"י בהלכות יום כיפור שלמדו מכאן שיש ללכת אחר הרופא הבקי יותר אפילו במקום פיקוח נפש. אע"פ שמדובר באנשים שאין להם שום ידע ברפואה, וגם שם יש לשאול למי נתון הסרגל? אולם התשובה היא שבדיוק כמו שאתה בודק מי הוא הפרופסור המפורסם בחכמת הרפואה שאליו פונים ואותו מחשיבים במקרים מסובכים כמו כן בהלכה תוכל לבדוק ולראות "אם תרצה". עוד כתבנו שסיני עדיף על העוקר הרים אם הוא יודע לדמות מילתא למילתא כהוגן, עיי"ש.
 
לא ברור איך בנית תילי תילים על שלוש מילים מתשובת הרשב"א. היום בימינו עם כל מערכת היח"צ המשומנת סביב רבנים שונים, אין שום טעם לדברים אלה. ורמת הפירסום נקבעת ע"פ שמועות וסיפורים שאנשים יוצרים ומפרסמים בכוונה תחילה. או למי שיש ענין לגדל אותו עבור מטרה מסויימת, פוליטית או כלכלית.

(בימינו גם פושטים שמועות על רבנים צעירים שבקיאים בכל התורה ישר והפוך, ויש כאלה שיודעים עשרות אלפי שו"תים בעל פה, לדוגמא - הרב ישראל שניאור שליט"א. ברור לכל בר דעת שאין זה מספיק בשביל לקבוע שהוא גדול הדור, ואם יחלוק לדוגמא על הגר"י יוסף, הראשון לציון, אני בטוח שלא תלך אחריו בעיניים עצומות).

רופא בקי זה קל לבדוק, יש רופאים שיש להם התמחות מסויימת. בדומה לזה יש רבנים שהתמחו בעניינים שונים, זה מפורסם לבקי בענייני טהרה וזה מפורסם לבקי בדיני ממונות.

בדומה לזה כתב הגר"ע יוסף זצ"ל בירחון "זכור לאברהם" (תשנ"ט, עמ' שי"ב): "מצינו למרן החיד"א בברכי יוסף בשיורי ברכה (יו"ד סי' רמ"ב סק"ח) שכתב, שהמנהג בארצות אשכנז למנות בתי דין לדון דיני ממונות, ומלבד זה ממנים רבנים מורי הוראות לדון ולהורות בדיני איסור והיתר, בענייני כשרות, טהרת המשפחה וכדו', והוא מנהג ותיקין, כי בית דין שמתמנה על חלק פרטי ממקצועות התורה, כל מעיינותיו ומחשבותיו במקצוע ההוא, והוא מומחה מאוד בדינים האלה ובפרטיהם, וחזקה עליו שיורה כהלכה, וכן ייסד הגאון מהרימ"ט בקושטא, שמלבד הבתי דין לדיני ממונות, מינה חכמים לדון בדיני איסור והיתר. ע"כ.

ובאמת שגם בתלמוד מצאנו שהיו ממנים מורי הוראה מיוחדים לכל מקצוע בפני עצמו, למשל בגיטין (ה) ר' אחא הוה ממונה אגיטי, ועיין בפרש"י שם, ובשו"ת הריב"ש (סי' שפ"ט). ובחולין (נח.) שאלתינהו לרבנן טרופאי, ופרש"י מורי הוראות על הטריפות (ורמזו בברכי יוסף שם), ועיין בהרא"ש בבא קמא (פ"ד סי' ד'), שכתב שהטעם שפסקו חכמי התלמוד (בכורות מט) הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי, לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק בדיני ממונות, ולכך היה מדקדק בהם ויורד לעומקם ומשכיל על דבר אמת, עד שהתמחה מאוד בהם, לכן קבעו הלכה כמותו בדיני ממונות, וכן רב היה רגיל מאוד בהוראות איסור והיתר ומדקדק בהם לאשורם, לכן סמכו על הוראותיו בענייני איסור והיתר. ע"כ. וכן כתב הגאון מהר"י קורקוס בפרק י"א מהלכות ביכורים (הלכה י"ח). וסמך לדברי הרא"ש בזה, ממש"כ בבא בתרא (סה.) הלכתא כוותייכו (כשמואל ורב נחמן) דמקרביתו לבבא דריש גלותא דשכיחי דיני". עכ"ל.

אבל אין שום קשר לבחירה בין גדולי הדור, כשאתה בעצמך קטן מאוד, ומנסה להכריע מי גדול ממי.

גם מה שכתבת שסיני עדיף, אינו נכון בימינו שהספרים מצויים, ויש אוצר החכמה ופרוייקט השו"ת וכל דבר אפשר למצוא בלחיצת כפתור, ואין שום תועלת לסיני. וגם העוקר הרים עצמו נשען על הסיני, ומשתמש בדברים שהוא הביא כדי לחלוק עליו... ועקירת הרים לא מתבטאת רק בדימוי מילתא למילתא אלא בסברות ישרות וחזקות, שבזה באמת יש גאונים מפורסמים שידועים בכוחם הרב. וכאשר הם פותחים את הפה כולם משתוממים, איך טוחנים את כל הסוגיה ישר והפוך בגאונות מבהילה ומקשרים כל דבר אחד לשני, או לבאר יסוד עמוק שאליבא דיסוד זה מתורצות כל הקושיות הפלא ופלא.
 
צרפתי צילום ממכתבים של מרן הרב עובדיה זצ"ל המופיע בספר ידי כהן שדן ג"כ בנושא. ומדברי הרב יוצא שאין לפסוק הכל כרב אחד, אלא אם יש ש"ע יש לילך אחר הש"ע. ואם אין יש לילך אחר הרוב.
 

קבצים מצורפים

  • ידי כהן 3.pdf
    476.5 KB · צפיות: 16
  • ידי כהן.pdf
    393.6 KB · צפיות: 13
  • ידי כהן1.pdf
    503 KB · צפיות: 12
  • ידי כהן2.pdf
    486.7 KB · צפיות: 14
ג. "סברא ישרה" הינו מושג מופשט ובלתי ניתר להגדרה, שהרי כל אחד ואחד מהחכמים (ואפילו כל תלמיד קטן) חושב שסברתו היא הישרה ביותר. ובאמת על זה אמרו אלו ואלו דברי אלוקים חיים כי על כל הלכה נאמרו מ"ט פנים להתיר ומ"ט לאסור כידוע. ולכן כשאנו באים לדון מי הוא "הגדול בחכמה" מבין "הגדולים" בוודאי שלכולם יש "סברא ישרה" כך שאין לזה שום הכרעה לכאן ולכאן לעניין הלכה ביניהם.
אלו דברים שאינם נכונים, מפני שהיו גדולי ישראל שזכו שסברתם היא סברא מכרעת בכל מקום, וידועים בכך שכיוונו על פי סברתם לאמיתה של תורה בכל מקום, ולעומתם היו גדולים אחרים שהיו תמיד אומרים דברים מחודשים וכיו"ב שאינם ברורים כ"כ מצד הסברא.
ולכן האמירה לפיה אנחנו קובעים כללים של סיני ועוקר הרים, וכולי, ועל פי זה מחליטים כמו מי הלכה, זה נחמד בתור מאמר תורני, אבל לא כך בחרו הפוסקים את דבריהם על פי רוב
 
לענ''ד גם היום יש פעמים שישנה עדיפות של חכם אחד ע''פ השני
הן אמת שכיום שיש תוכנות מחשב כולם לכאורה בגדר סיני, אך כל זה בגדר 'לכאורה' שהרי בעינן שהספרים יהיו בראשו של החכם ולא במחשב
כלפי מה הדברים אמורים: אם יש לפנינו שני ת''ח האחד לומד בעיון וכותב מאמרי הלכה בעיון רב, אך מאידך לא הספיק להקיף הרבה הלכות מחמת שרוב זמנו הולך על לימוד בעיון. מאידך יש ת''ח שבקי בשו''ע ומ''ב וכף החיים ופסקי אחרוני זמנינו אך חסרונו שאינו רגיל ללמוד סוגיות בעיון. נמצא א''כ שע''פ רוב כאשר ישאלו את שניהם שאלה בהלכה הראשון יצטרך לחשוב ולעיין בדבר ולא יוכל להשיב מיד תשובה [אא''כ זה דין שלמד אותו בעיונו], אך השני מיד ישיב שדעת רב פלוני כך ורב פלוני כך, ופעמים יתכן שהתשובה היא בשו''ע מפורש שהחכם הראשון לא הגיע אליו או שכחו. נמצא א''כ שהחכם השני בזה עדיף
אולם אם ישאלו שאלה בסוגייא שהחכם הראשון למדה, ודאי שהוא עדיף יותר מהחכם השני שיודע רק פסקים של אחרים ופעמים יכול לטעות מחמת שאינו בקי בסוגיא כדבעי כמו החכם הראשון
כמו כן אם ישאלו שניהם שאלה שאינה בכתובים ויצטרכו שניהם לכתוב תשובה בענין, ודאי שהחכם הראשון עדיף כי הוא רגיל בכתיבה ועיון בסוגיות יותר מהחכם השני שרגיל רק לקרוא פסקים של אחרים, וודאי שבזה ישנה עדיפות לחכם הראשון. ושני סוגי ת''ח האלו שהזכרתי מצויים מאד בדורינו, וראוי להכיר מעלת וחסרון כל אחד מהם. וברור הדבר שמי שמצליח לאחד את שני המעלות גם יחד ודאי שמעלתו גדולה יותר
 
בכלל ההגדרה סיני כנגד עוקר הרים צריכה תלמוד
שהרי כל בר דעת מסכים שאדם שיש לו את הכוח של עוקר הרים אך הוא לא שנה ושילש (לדוגמה: בעל תשובה טרי/בחור ישיבה/אברך צעיר)
אף אם הוא בעל מחשבה ותפיסה מהירה עדיין הוא לא נכנס תחת ההגדרה של תלמיד חכם עד שימלא בטנו בש"ס ובפוסקים.
ומנגד אדם ששנה ושילש אבל לא עיין ולא נתן את ליבו להבין דבר מתוך דבר ולדמות מילתא למילתא אף אם יודע לענות איכן נמצאת כל מימרה ואפילו אם הוא ידע תורה יותר מהמחשב אין לו שום מעלה עד שהוא יכנס לעומקה של הלכה = עורק הרים

אם אלו הם הדברים נמצאנו למדים שבכדאי להיות עוקר הרים חייב האדם/החכם להיות קודם סיני
ובכדי להיות סיני צריך להיות עוקר הרים
ו
לענ"ד מה שכתב ספרדי טהור שבימינו אין שום תועלת לסיני אף שיש מקום לדבריו עדייןעל דרך הכלל סיני ועוקר הרים סיני עדיף
וברור שאין השאלה מי חכם (רב/צדיק) יותר שהרי מדובר על שני תלמידי חכמים גדולים ששמם הולך לפניהם אצל זקני הדור ובבתי המדרשות שהרי התורה מסורה לנו מדור לדור ובשביל להיות ת"ח חייבים קודם להיות תלמיד אלא השאילה מי עדיף בכוח הפסיקה ובזה לא נשתנה כלום
ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר

בברכת ומלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים
גם מה שכתבת שסיני עדיף, אינו נכון בימינו שהספרים מצויים, ויש אוצר החכמה ופרוייקט השו"ת וכל דבר אפשר למצוא בלחיצת כפתור, ואין שום תועלת לסיני. וגם העוקר הרים עצמו נשען על הסיני, ומשתמש בדברים שהוא הביא כדי לחלוק עליו... ועקירת הרים לא מתבטאת רק בדימוי מילתא למילתא אלא בסברות ישרות וחזקות, שבזה באמת יש גאונים מפורסמים שידועים בכוחם הרב. וכאשר הם פותחים את הפה כולם משתוממים, איך טוחנים את כל הסוגיה ישר והפוך בגאונות מבהילה ומקשרים כל דבר אחד לשני, או לבאר יסוד עמוק שאליבא דיסוד זה מתורצות כל הקושיות הפלא ופלא.
 
חזור
חלק עליון