מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)
הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.
והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ובראבי״ה סי׳ אלף וק״מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ״מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא [ועי״ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון].
ולפי זה ניחא היטב, דשפיר איצטריך קרא דמ״מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי אלא להוסיף על האורך והרוחב בשוה, משום דאית ביה דין "רבוע".
וגם במזבח הזהב מיושב, לפי מש״כ במנ״ח במצוה ק״ג אות א׳ דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים.
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)
הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.
והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ובראבי״ה סי׳ אלף וק״מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ״מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא [ועי״ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון].
ולפי זה ניחא היטב, דשפיר איצטריך קרא דמ״מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי אלא להוסיף על האורך והרוחב בשוה, משום דאית ביה דין "רבוע".
וגם במזבח הזהב מיושב, לפי מש״כ במנ״ח במצוה ק״ג אות א׳ דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים.
