אושרי רביב
Well-known member
בס”ד, ג’ אב תשפ”א, 1569-2/פ”א
לכבוד הבחור היקר והחשוב ה”ה ... נ”י
שלום רב,
באשר שאל בחור העולה לישיבה גדולה והוא נבוך בין הבדלי שיטות הלימוד, הליטאי, והלימוד הספרדי, ורוצה לדעת מה הדרך הנכונה ועוד רוצה הדרכה בלימוד ההלכה, בענין שיטת הלימוד ולימוד ההלכה.
הנה הלימוד הישיבתי הוא נצרך מאד בכדי ליישר את השכל ולחדדו, כי ראיתי הרבה שקדנים ובקיאים שהם מאד שטחיים, וטועים בהבנת הסוגיות, ובפרט כשמגיעים להורות הלכה טועים ומתעתעים את האחרים. וזה מחמת שבלומדם בישיבה זלזלו בלימוד העיון, והיו שטחיים.
אלא שכמובן העיון הישיבתי הנפוץ כיום, אינו עיקר הלימוד, בפרט שיש שמפלפלים לא ביושר כ”כ, ומחדשים דברים דקים מן הדקים וכו’, ואכמ”ל בזה. וזה טוב לבחורים צעירים, אבל לא לאברכים שצריכים להספיק לבלוע את התורה, סוגיות אליבא דהלכתא. בלימוד הראשונים והבית יוסף ש”ע נושאי כליו ופתחי תשובה, בכל חלקי הש”ע, וזה נצרך להרבה זמן.
אבל בחור בישיבה צעיר צריך לעמול להבין את שיעורי הרמי”ם, כי כאמור זה נצרך מאד לצאת מן השטחיות, ולהתרגל לעיון מעמיק ונכון. ואדרבה יקשה על שיעורי הרמי”ם, ויבחן בשכלו את אמיתות הדברים. וכדאי מאד שיקנה את דרכי ההבנה והעיון לדעת איך ללמוד דף גמ’ בהבנה ובעיון נכון, ואיך מעיינים בתוס’, ומידי פעם ללמוד מהרש”א, מהר”ץ חיות ומהר”ם שי”ף, וכאשר לומדים בישיבה מסכת מסויימת, יש ללמוד את כולה בהבנה, ולא להתפשט למסכתות אחרות, כי אין טעם ללמוד בלי הבנה נכונה, ואף בבין הסדרים הנכון ללמוד אותה מסכת, וילמד את אותם פרקים שלא לומדים בסדרים. ובד”כ יש ללמוד עם חברותא, ולנסות להבין טוב, גפ”ת וראשונים על המסכת. ובסדר א’ יש להשקיע הרבה בלימוד העיון, ואחר לימוד הגפ”ת במתינות והבנה, תעיין בדברי הרא”ש והרי”ף והר”ן, תראה ריטב”א רשב”א והמאירי, רמב”ם [כמצויין בעין משפט בגמ’], ונושאי כליו, ותקדיש זמן לעיון. סדר העיון בבוקר הוא חשוב מאד ויועיל לכל החיים. ואל תזניח את לימוד המהרש”א והפני יהושע הרש”ש ומהר”ץ חיות.
אך צריך לקבוע זמן קצר ביום ללמוד לבד, כדי להתרגל ללמוד גם לבד. בעיקר אחר סדר ג’ ללמוד לבד ב”י תפלה וכדו’.
ולא עליך המלאכה לגמור לסיים את כל הש”ס כעת, אלא רק אחר שתלמד דרכי העיון ותדע ללמוד דף גמרא לבד בהבנה, ולא בפירוש המלים גרידא, או אז תשאף לסיים הש”ס.
ובסדר ב’ תלמד גפ”ת בהבנה, בלא לחפש אחר מפרשים, העיקר בהבנה עם תוס’, ותתקדם ככל האפשר, בהספק. לסיים מסכתות, מסכת אחר מסכת, בחשק ושאיפה. אבל בהבנה טובה. וכן תעשה בסדר ג’. וראיתי לכמה בני ישיבות שסיימו ש”ס בגיל צעיר, והורגלו בזה ללמוד בשטחיות בלא הבנה, לכן צריך קודם כל ללמוד בהבנה, ששכלו יהיה רכיל בסברות ישרות, ורק אחר שמבין היטב, ישאף לסיים את הש”ס לאט לאט.
ונכון מאד לסכם את הדברים שלומד בכתב ולא בעל פה בלבד, מפני שבכתיבה יש חשיבות מרובה להבנת הדברים כדבעי, וחשיבות לזכרון ולשינון. והרגל נכון לכתוב.
בחור בישיבה גדולה צריך להקדיש את ימי שישי וליל שבת, ומוצ”ש, ללימוד הלכה בחברותא בלימוד הב”י על הסדר מסימן א’, ואחר שתסיים הב”י בהבנה, תלמד את אותו סי’ בש”ע ומג”א ומשנ”ב וילקו”י. כל גמ’ שהב”י מזכיר לפתוח בפנים לעיין בגפ”ת, ולחזור להמשך הב”י.
ביום שבת ובמוצאי שבת תקדיש ללימוד ספרי הלכה מגדולי הדורות, כמו רב פעלים, חתם סופר, יחוה דעת חזו”ע וכדו’. ובמדרגה גבוהה יותר תלמד יביע אומר על הסדר סימן אחר סימן, עדיף בחברותא רציני שרוצה לבלוע תורה. והעצה היעוצה לטובתך, ללמוד ביחוה דעת וחזו”ע ושאר ספריו של מרן זיע”א וזה יקנה לך ידיעות והיקף בנושאים רבים ומגוונים, ולא להשאר מצומצמים בכמה מסכתות כדרך חלק קטן מהרמי”ם המצויים בישיבות, שמלבד כמה מסכתות אינם יודעים מימינם ומשמאלם, והם בגדר עמי הארץ ברוב עניני ההלכה, וחבל. ולכן לא תלך בדרך שלהם, אלא תקיף את התורה ככל האפשר בידיעה ובהבנה. וכך תצליח.
תלמד הרבה במסילת ישרים וחוסן יהושע, ובאלול שערי תשובה, ותעיין גם באגרת לבן תורה, בפרקים של חיזוק לתורה.
סוד ההצלחה לבן תורה, לשאוף לדעת הרבה. ללמוד בחשק בהבנה וברצף, לא להפסיק באמצע בדיבורים. תלמד שעה ברצף, תפסיק 5 דקות למנוחה, תלמד עוד שעה ברצף, 5 דקות הפסקה, וכן על זה הדרך. וזה הפירוש תורה נקנית במיעוט דברים. תפא”י והגר”א.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
לכבוד הבחור היקר והחשוב ה”ה ... נ”י
שלום רב,
באשר שאל בחור העולה לישיבה גדולה והוא נבוך בין הבדלי שיטות הלימוד, הליטאי, והלימוד הספרדי, ורוצה לדעת מה הדרך הנכונה ועוד רוצה הדרכה בלימוד ההלכה, בענין שיטת הלימוד ולימוד ההלכה.
הנה הלימוד הישיבתי הוא נצרך מאד בכדי ליישר את השכל ולחדדו, כי ראיתי הרבה שקדנים ובקיאים שהם מאד שטחיים, וטועים בהבנת הסוגיות, ובפרט כשמגיעים להורות הלכה טועים ומתעתעים את האחרים. וזה מחמת שבלומדם בישיבה זלזלו בלימוד העיון, והיו שטחיים.
אלא שכמובן העיון הישיבתי הנפוץ כיום, אינו עיקר הלימוד, בפרט שיש שמפלפלים לא ביושר כ”כ, ומחדשים דברים דקים מן הדקים וכו’, ואכמ”ל בזה. וזה טוב לבחורים צעירים, אבל לא לאברכים שצריכים להספיק לבלוע את התורה, סוגיות אליבא דהלכתא. בלימוד הראשונים והבית יוסף ש”ע נושאי כליו ופתחי תשובה, בכל חלקי הש”ע, וזה נצרך להרבה זמן.
אבל בחור בישיבה צעיר צריך לעמול להבין את שיעורי הרמי”ם, כי כאמור זה נצרך מאד לצאת מן השטחיות, ולהתרגל לעיון מעמיק ונכון. ואדרבה יקשה על שיעורי הרמי”ם, ויבחן בשכלו את אמיתות הדברים. וכדאי מאד שיקנה את דרכי ההבנה והעיון לדעת איך ללמוד דף גמ’ בהבנה ובעיון נכון, ואיך מעיינים בתוס’, ומידי פעם ללמוד מהרש”א, מהר”ץ חיות ומהר”ם שי”ף, וכאשר לומדים בישיבה מסכת מסויימת, יש ללמוד את כולה בהבנה, ולא להתפשט למסכתות אחרות, כי אין טעם ללמוד בלי הבנה נכונה, ואף בבין הסדרים הנכון ללמוד אותה מסכת, וילמד את אותם פרקים שלא לומדים בסדרים. ובד”כ יש ללמוד עם חברותא, ולנסות להבין טוב, גפ”ת וראשונים על המסכת. ובסדר א’ יש להשקיע הרבה בלימוד העיון, ואחר לימוד הגפ”ת במתינות והבנה, תעיין בדברי הרא”ש והרי”ף והר”ן, תראה ריטב”א רשב”א והמאירי, רמב”ם [כמצויין בעין משפט בגמ’], ונושאי כליו, ותקדיש זמן לעיון. סדר העיון בבוקר הוא חשוב מאד ויועיל לכל החיים. ואל תזניח את לימוד המהרש”א והפני יהושע הרש”ש ומהר”ץ חיות.
אך צריך לקבוע זמן קצר ביום ללמוד לבד, כדי להתרגל ללמוד גם לבד. בעיקר אחר סדר ג’ ללמוד לבד ב”י תפלה וכדו’.
ולא עליך המלאכה לגמור לסיים את כל הש”ס כעת, אלא רק אחר שתלמד דרכי העיון ותדע ללמוד דף גמרא לבד בהבנה, ולא בפירוש המלים גרידא, או אז תשאף לסיים הש”ס.
ובסדר ב’ תלמד גפ”ת בהבנה, בלא לחפש אחר מפרשים, העיקר בהבנה עם תוס’, ותתקדם ככל האפשר, בהספק. לסיים מסכתות, מסכת אחר מסכת, בחשק ושאיפה. אבל בהבנה טובה. וכן תעשה בסדר ג’. וראיתי לכמה בני ישיבות שסיימו ש”ס בגיל צעיר, והורגלו בזה ללמוד בשטחיות בלא הבנה, לכן צריך קודם כל ללמוד בהבנה, ששכלו יהיה רכיל בסברות ישרות, ורק אחר שמבין היטב, ישאף לסיים את הש”ס לאט לאט.
ונכון מאד לסכם את הדברים שלומד בכתב ולא בעל פה בלבד, מפני שבכתיבה יש חשיבות מרובה להבנת הדברים כדבעי, וחשיבות לזכרון ולשינון. והרגל נכון לכתוב.
בחור בישיבה גדולה צריך להקדיש את ימי שישי וליל שבת, ומוצ”ש, ללימוד הלכה בחברותא בלימוד הב”י על הסדר מסימן א’, ואחר שתסיים הב”י בהבנה, תלמד את אותו סי’ בש”ע ומג”א ומשנ”ב וילקו”י. כל גמ’ שהב”י מזכיר לפתוח בפנים לעיין בגפ”ת, ולחזור להמשך הב”י.
ביום שבת ובמוצאי שבת תקדיש ללימוד ספרי הלכה מגדולי הדורות, כמו רב פעלים, חתם סופר, יחוה דעת חזו”ע וכדו’. ובמדרגה גבוהה יותר תלמד יביע אומר על הסדר סימן אחר סימן, עדיף בחברותא רציני שרוצה לבלוע תורה. והעצה היעוצה לטובתך, ללמוד ביחוה דעת וחזו”ע ושאר ספריו של מרן זיע”א וזה יקנה לך ידיעות והיקף בנושאים רבים ומגוונים, ולא להשאר מצומצמים בכמה מסכתות כדרך חלק קטן מהרמי”ם המצויים בישיבות, שמלבד כמה מסכתות אינם יודעים מימינם ומשמאלם, והם בגדר עמי הארץ ברוב עניני ההלכה, וחבל. ולכן לא תלך בדרך שלהם, אלא תקיף את התורה ככל האפשר בידיעה ובהבנה. וכך תצליח.
תלמד הרבה במסילת ישרים וחוסן יהושע, ובאלול שערי תשובה, ותעיין גם באגרת לבן תורה, בפרקים של חיזוק לתורה.
סוד ההצלחה לבן תורה, לשאוף לדעת הרבה. ללמוד בחשק בהבנה וברצף, לא להפסיק באמצע בדיבורים. תלמד שעה ברצף, תפסיק 5 דקות למנוחה, תלמד עוד שעה ברצף, 5 דקות הפסקה, וכן על זה הדרך. וזה הפירוש תורה נקנית במיעוט דברים. תפא”י והגר”א.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
נערך לאחרונה: