מה הדין אדם שמסופק ביעלה ויבוא אם אמר "את חג הסוכות הזה" או "ראש החודש הזה"... האם חוזר או לא?

[בנימין לוריא]

הקובץ גדול מידי

תוכל להקטין כאן.

 

[אמונה ובטחון]

ב"ה מצאתי מכתבי
אני מעלה כמות שהוא

מי שמסופק אם אמר ביעלה ויבוא פסח\סוכות או ראש החודש יצא כיון דלשונו לא התרגלה לומר ר"ח כיון שלא היה שלושים יום ברצף ומסתמא תלים שאמר כהוגן [הרב חותה בשם שו"ת וישמע משה [אינני יודע מי בעל השו"ת]
הצג קובץ מצורף 26879

לא ראיתי את ההלכה הזו בספר, אבל כמדומה שמקורו הוא מהגינת ורדים, ואכן זו ראיה חזקה דאי"צ לענין יעו"י התרגלות של צ' פעמים, וזה היה פשוט לי מסברא, ויישר כח שחיזקת את זה מדברי הפוסקים.

אך חשוב להדגיש, דאין הכוונה שלא שייך התרגלות ביעלה ויבוא (כיון דל"ש צ' פעמים), אלא דההתרגלות ביעו"י הינה אף בפחות מזה. ויל"ע מהו השיעור המדוייק בזה, ולכאו' השיעור בזה הוא ב 12 פעמים (או קצת פחות מכך), זה לכאורה השיעור בזה.

נשמח מי שיכול להביא את המקורות בחזו"ע על ההלכה הזו (מאוצר החכמה).

 

[אמונה ובטחון]

למישהו יש תוספת בנושא הנ"ל?

 

[אמונה ובטחון]

כמו שכתבנו כעי"ז מתבאר ממ"ש בילקו"י הל' ד' מינים מהדו' תש"פ עמ' תתנב.

 

[אמונה ובטחון]

כמו שכתבנו כעי"ז מתבאר ממ"ש בילקו"י הל' ד' מינים מהדו' תש"פ עמ' תתנב.

ושם כתב דל"א בכה"ג סב"ל. חידוש נפלא.

 

[יואל בן מנשה]

בחזו"ע כתב בנידון דומה שחוזר.

 

[אמונה ובטחון]

@יואל בן מנשה
כבר הבאת זאת לעיל, מה התוספת עכשיו?

 

[אמונה ובטחון]

כנראה שאין שום פוסק שסובר בנדון שהבאנו שבכה"ג צריך לחזור ולברך.
ולכן אפשר לסכם את ההלכה הזו שמי שמסופק בסוכות או בפסח אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "ראש החודש", דינו כדין המסופק אם אמר יעלה ויבוא.

[יש לדון אם יש חילוק בין מי שמתפלל מתוך סידור למי שמתפלל בע"פ].

[ובשב"ק ראיתי שכעי"ז דן בילקו"י הל' שמח"ת בהערות למטה, במי שמסתפק בשמח"ת אם אמר ביעלה ויבוא "חג הסוכות" או "שמיני חג עצרת הזה", ולא כתב להכריע בזה, והמעיין הישר יראה שנראה שדעתו נוטה יותר לצד שיחזור].