שאלה: מרן זיע"א בחזו"ע חנוכה (עמ' רלב) כתב, שבר"ח טבת אומרים "מזמור שיר חנוכת הבית" אחר מזמור "ברכי נפשי" שאחר תפילת מוסף, משום "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". והעירו ע"ז אחרוני זמנינו, שהרי יש כמה מאחרונים, שהעידו שהמנהג היה לומר "מזמור שיר" אחר שיר של יום, וזה קודם מוסף, ולומר "ברכי נפשי" אחר מוסף. וכאשר נוהגים כך, אז אין חשש של "תדיר ושאינו תדיר", שכבר כתב "השדי חמד", דמה שאמרו "תדיר קודם" זה דווקא אם רוצה לעשות עתה את "התדיר". ואם כך הוא הדין לגבי נידון דידן. וכן העירו שמרן זיע"א הביא בחזו"ע שם, כמקור לדבריו את שו"ת "שמו משה", ואדרבא הוא כותב להליץ טוב על מי שנוהג לומר "מזמור שיר" קודם מוסף, ואחרי מוסף לומר "ברכי נפשי". אם כת"ר יוכל לבאר לנו דעת מרן זיע"א בזה?
תשובה: הדין של "תדיר ושאינו תדיר", מוזכר בשו"ע (סימן רפה) בדין של מוסף ואח"כ מנחה, ושם כותב מרן סתם ויש אומרים. בסתם מבואר, שאפילו כאשר רוצה לעשות את "התדיר" לאחר זמן, כגון שהגיע זמן מנחה גדולה, ורק עכשיו הציבור סיימו שחרית, כגון בימים נוראים, וצריך להתפלל מוסף. אז צריך להקדים להתפלל מנחה כי הגיע זמן התפילה, ואח"כ להתפלל מוסף. וזאת אף שכוונתו להתפלל מנחה קטנה, שזמנה מאוחר יותר. וכך מבואר במקור של סברת הסתם, למי שיראה במקורות שם. ורק אח"כ כתב מרן בשם יש אומרים, שאם רוצה להתפלל מנחה מאוחר יותר, אין בזה דין תדיר, ורשאי להתפלל כעת מוסף. והכלל שלנו הוא, סתם ויש אומרים הלכה כסתם, שגם במקרה כזה יש דין תדיר. ולכן גם במקרה שלנו שרוצה לומר ברכי נפשי לאחר מוסף, אומרים "תדיר קודם", וימתין עם מזמור שיר לאחר ברכי נפשי.
ומה שמרן זצ"ל הביא את משו"ת "שמו משה", אף ששם כתב להליץ על המנהג, אבל לפי שורת הדין, מבואר שם להקדים מזמור ברכי נפשי.
למסקנה: ראוי לנהוג כפי שמרן זצ"ל כתב, שיאמרו את מזמור שיר חנוכת הבית, אחר אמירת ברכי נפשי, שלדעת הש"ע גם בזה אומרים תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. אלא שהנוהגים לומר קודם מוסף מזמור שיר, ואחר מוסף ברכי נפשי, יש להם ע"מ שיסמוכו.
תשובה: הדין של "תדיר ושאינו תדיר", מוזכר בשו"ע (סימן רפה) בדין של מוסף ואח"כ מנחה, ושם כותב מרן סתם ויש אומרים. בסתם מבואר, שאפילו כאשר רוצה לעשות את "התדיר" לאחר זמן, כגון שהגיע זמן מנחה גדולה, ורק עכשיו הציבור סיימו שחרית, כגון בימים נוראים, וצריך להתפלל מוסף. אז צריך להקדים להתפלל מנחה כי הגיע זמן התפילה, ואח"כ להתפלל מוסף. וזאת אף שכוונתו להתפלל מנחה קטנה, שזמנה מאוחר יותר. וכך מבואר במקור של סברת הסתם, למי שיראה במקורות שם. ורק אח"כ כתב מרן בשם יש אומרים, שאם רוצה להתפלל מנחה מאוחר יותר, אין בזה דין תדיר, ורשאי להתפלל כעת מוסף. והכלל שלנו הוא, סתם ויש אומרים הלכה כסתם, שגם במקרה כזה יש דין תדיר. ולכן גם במקרה שלנו שרוצה לומר ברכי נפשי לאחר מוסף, אומרים "תדיר קודם", וימתין עם מזמור שיר לאחר ברכי נפשי.
ומה שמרן זצ"ל הביא את משו"ת "שמו משה", אף ששם כתב להליץ על המנהג, אבל לפי שורת הדין, מבואר שם להקדים מזמור ברכי נפשי.
למסקנה: ראוי לנהוג כפי שמרן זצ"ל כתב, שיאמרו את מזמור שיר חנוכת הבית, אחר אמירת ברכי נפשי, שלדעת הש"ע גם בזה אומרים תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. אלא שהנוהגים לומר קודם מוסף מזמור שיר, ואחר מוסף ברכי נפשי, יש להם ע"מ שיסמוכו.