מי אמר שזה לא קולא שאפשר להסתמך לכתחילה?
יש כמה פוסקים שסוברים שאחרי שחז"ל אסרו בחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו ממש בעיניו [עיין יוד"ע סימן קט"ו], לא יעזור מצלמות אחר שכבר נהפך החלב להיות אסור, כי ההיתר הוא שישראל יראהו
בעיניו כי בזמן חז"ל לא היו עדיין מצלמות. וא"כ כשגוי חולב [אחרי רפורמת החלב כל מחלבה בארץ מקבלת תאילאנדי שיעבוד שם על חשבון המדינה, ולכן בכל הרפתות כמעט ישנם בדרך קבע גויים שעובדים, ולדעת מרן השו"ע גם אם ישראל רואהו, צריך שידע שחלב טמאה אסור לישראל, והגויים האלו לא יודעים מאומה מזה כמעט], וההסבר שלהם הוא כמו שלא גוזרים גזירות מדעתינו להחמיר אחרי חתימת התלמוד, א"כ גם אי אפשר להתיר במה שחז"ל לא התירו.
אלא שיש חולקים עליהם כמו הפרי חדש בחידושו העצום שכל מקום שאין בהמות טמאות אין לחוש, ואע"פ שהרבה חלקו עליו [ראה מה שכתב גיסו של הפרי חדש אודותיו בספרו שתי הלחם סימן ב"ם, ועוד]. מ"מ האגרות משה והרב שטרנבוך, ועוד אחרונים סמכו עליו בשעת הדחק. אבל מדעת מרן השו"ע משמע לא כך. ולכן לכתחילה הבד"צ לא סומכים על מצלמות, אלא שגם אצלם יש כמה בעיות בדין "יוצא ונכנס", ואכמ"ל. וראה בארוכה בחוברת המצורפת שיש שם חומר רב על כל העניין הזה. רק שיש שם כמה דברים שאכן צריך לבדוק שזה המציאות.
ויש עוד הרבה נפק"מ להלכה במצלמות, למשל: להתיר ספק דרוסה שרואים בבירור במצלמה מי נדרסה. [עיין חולין דף נג], וכן לגבי קידושין ע"י מצלמה ועוד. ואכמ"ל.
נ.ב. אשמח לשמוע ממי שקרא קונטרס זה מתחילה ועוד סוף, מה דעתו עליו. כי איני יודע מי כתבו ואם כל הדברים הטכניים הכתובים שם נכונים במציאות.