אלעזר אטיאס
Active member
אשמח אם יבארו לי למה המנהג להחמיר לאכול יותר מכביצה מזונות או פת הבאה בכסנין מחוץ לסוכה [לא מצד חומרא שזה אפילו במים]
בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט ס"ב, כתב
אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה, בין ביום בין בלילה, ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי;
אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי, כביצה מפת; ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות (ואפי' קבע עלייהו) (ד"ע) חוץ לסוכה; ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפי' מים, הרי זה משובח;
ותבשיל העשוי מחמשת מינים, אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה.
ונראה בפשטות דעת מרן דפת היינו פת ממש ולא פת הבאה בכסננין
ותבשיל דווקא שקובע 162\216 אך פחות מזה לא חייב
וגם בדעת הרמב"ם שכתב
(בהלכות סוכה ולולב פרק ו הלכה ו)כתב אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה, ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם כן אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט, וכ"ו, ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה, ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים הרי זה משובח.
יש מחלוקת בראשונים מה הדין בבשר לפי דעתו הרי דגם לרמב"ם אינו מוכח שמחמיר
וידוע בזה מחלוקת הגינת ורדים ומרן החיד"א והובאו בחזו"ע עמוד קלד
אך אני מדבר לפי מרן השו"ע
ומצורף החזו"ע בעמוד קלו
יב. האוכל עוגות )פת הבאה בכסנין( כשיעור יותר מכביצה חייב לאכול בסוכה, אבל לא יברך "לישב בסוכה", אלא אם כן אוכל שיעור קביעות סעודה, שהוא כשיעור ארבע ביצים ומעלה, שמשקלם שבעים ושנים דרהם. )כל דרהם שלשה גרם(כג(. וכן האוכל תבשיל מחמשת מיני דגן, כגון אטריות, ואכל ממנו סעודת קבע, שהיא כשיעור ע"ב דרהם הנ"ל, יש לו לברך "לישב בסוכה"כד(. אבל אם אינו קובע סעודה עליו, אם אוכל יותר משיעור כביצה, אף על פי שחייב לאכול בסוכה, לא יברך לישב בסוכה. ובפחות מכן פטור מן הסוכה.
משנה ברורה סימן תרלט ס"ק טו
ועיין במ"א שהקשה ע"ז [לו] ודעתו דדינו ממש כמו בפת דיותר מכביצה מעט [לז] חייב בסוכה אכן לענין לברך לישב בסוכה דעת האחרונים דאין לברך רק כשיקבע עליו סעודה כמו שכתוב בשו"ע
ואפשר ליישב קושית המג"א
בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט ס"ב, כתב
אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה, בין ביום בין בלילה, ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי;
אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי, כביצה מפת; ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות (ואפי' קבע עלייהו) (ד"ע) חוץ לסוכה; ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפי' מים, הרי זה משובח;
ותבשיל העשוי מחמשת מינים, אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה.
ונראה בפשטות דעת מרן דפת היינו פת ממש ולא פת הבאה בכסננין
ותבשיל דווקא שקובע 162\216 אך פחות מזה לא חייב
וגם בדעת הרמב"ם שכתב
(בהלכות סוכה ולולב פרק ו הלכה ו)כתב אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה, ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם כן אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט, וכ"ו, ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה, ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים הרי זה משובח.
יש מחלוקת בראשונים מה הדין בבשר לפי דעתו הרי דגם לרמב"ם אינו מוכח שמחמיר
וידוע בזה מחלוקת הגינת ורדים ומרן החיד"א והובאו בחזו"ע עמוד קלד
אך אני מדבר לפי מרן השו"ע
ומצורף החזו"ע בעמוד קלו
יב. האוכל עוגות )פת הבאה בכסנין( כשיעור יותר מכביצה חייב לאכול בסוכה, אבל לא יברך "לישב בסוכה", אלא אם כן אוכל שיעור קביעות סעודה, שהוא כשיעור ארבע ביצים ומעלה, שמשקלם שבעים ושנים דרהם. )כל דרהם שלשה גרם(כג(. וכן האוכל תבשיל מחמשת מיני דגן, כגון אטריות, ואכל ממנו סעודת קבע, שהיא כשיעור ע"ב דרהם הנ"ל, יש לו לברך "לישב בסוכה"כד(. אבל אם אינו קובע סעודה עליו, אם אוכל יותר משיעור כביצה, אף על פי שחייב לאכול בסוכה, לא יברך לישב בסוכה. ובפחות מכן פטור מן הסוכה.
משנה ברורה סימן תרלט ס"ק טו
ועיין במ"א שהקשה ע"ז [לו] ודעתו דדינו ממש כמו בפת דיותר מכביצה מעט [לז] חייב בסוכה אכן לענין לברך לישב בסוכה דעת האחרונים דאין לברך רק כשיקבע עליו סעודה כמו שכתוב בשו"ע
ואפשר ליישב קושית המג"א
