בינתיים אפשר להכניס עוד דברים.
אני עייף מאוד, אבל לא אמנע מלהביא דבר טוב מבעליו, מרן זיע"א לידידנו היקר הטורח בשביל
@מורשת מרן בכל נפשו ומאודו. ידידנו היקר:
הגאון ר' חיים פלאג'י בספר כל החיים (מערכת ש אות ב) כתב, בני בן חכם כי ביצחק יקרא נר"ו (הוא ר' יצחק פלאג'י, בעל היפה ללב) הביא ראיה לזה ממה שאמרו במסכת אבות פרק ב (משנה ח), הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שניה, מכריע הוא את כולם. אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע הוא את כולם. ע"ש. ואין ראיה מזה, כי רבן יוחנן בן זכאי שהוא האומר דבר זה, היה גדול בדורו, ועל החכמים שבדור ותלמידיו קאמר כן. ועיין מה שכתבתי בקונטריס חיים ביד סימן סא בסייעתא דשמיא. ועיין סנהדרין דף קה ע"ב על פסוק (מלכים א א מז) ויגדל את כסאו מכסאך וכו'. וראיתי להרב בית דוד (חלק יורה דעה סימן קלג בסוף הסימן) שכתב, היכא דפליגי מהרא"י והרשב"ץ ראוי לפסוק כהרשב"ץ נגד מהרא"י, שאף על פי שמוהרא"י גדול כבודו, מכל מקום ידענו נאמנה שהרשב"ץ גדול ממנו הרבה, ואף על גב דמוהרא"י בתרא וכו'. ע"ש. והרב שם הגדולים חלק ב (מערכת יו"ד, לפנינו בשם הגדולים ח"א מע' י אות תב) השיב על זה, כי כפי דברי מהרא"ם (שהביאו מרן בשו"ת בית יוסף דלקמיה) ומהרשד"ם (חאה"ע סי' קכה וקנה וסי' קעו, וחחו"מ סי' קכב) ומרן (בשו"ת בית יוסף דיני גיטין וגירושין סי' יג) והרב פרח מטה אהרן (ח"ב סי' פא) הוא דמוהרא"י גדול יותר מהרשב"ץ. ומה שכתב גם כן, שהוא בתרא, ליתא, שהיו בזמן אחד. יע"ש. ועיין מה שכתב עוד הרב בית דוד בחושן משפט סימן צא (בסוף הסימן) דף צב ע"ב, דראוי לפסוק כמהרח"ש נגד מהראד"ב, דמהרח"ש עושה פסקיו בפלפול התלמידים, יע"ש.
עכ"ל ר' חיים פלאג'י.
ובבואי היום אל העין לראות היכן הותיר לנו סולת נקיה מרן גאון עוזנו ותפארתנו, השתוממתי על המראה, כי מלא הוא מפה אל פה. וכאשר נברר ונדקדק בדברי קודשו, בס"ד:
ראשית מה שהביא ר' חיים פלאג'י לדבריו בשו"ת חיים ביד (סימן סא), שם כתב אודות אחד שכתב אגרת אחת, והשוה לב' חכמים בתואר אחד, ויש בזה הקפדה וזילותא שהשוה הב' עם גדול בתואר אחד, ועל זה קם אחד מתלמידיו של הגדול, וכתב לו אגרת אחת לזה הכותב, והשווה התואר שם עם אחד מדלת העם. עכ"ל. והנה כתב כיוצא בזה מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר חלק ב (חלק יורה דעה סימן טז) אודות מי שהיה מעיין בספר. ובכלותו נענה ואמר: ספר זה טוב הוא טוב מאד. ויצאו עליו עוררים שאין לומר כן. כי נראה מזה שספרים אחרים ח"ו אינם טובים. וראה עוד בשו"ת יחוה דעת ח"ז (סימן קצח אות ז-ט) מה שכתב בזה.
ומה שהביא לאחר מכן ר' חיים פלאג'י לדברי הרב בית דוד (חלק יורה דעה סימן קלג בסוף הסימן) שכתב, היכא דפליגי מהרא"י והרשב"ץ ראוי לפסוק כהרשב"ץ נגד מהרא"י, שאף על פי שמוהרא"י גדול כבודו, מכל מקום ידענו נאמנה שהרשב"ץ גדול ממנו הרבה, ואף על גב דמוהרא"י בתרא וכו'. ע"ש. דברים אלו הביאם מרן זיע"א בשו"ת חזון עובדיה (סוף סימן א) בזו הלשון, ועיין בשו"ת בית דוד (חלק יורה דעה סימן קלג) שבמקום שנחלקו מהרא"י והרשב"ץ הלכה כהרשב"ץ, שאף על פי שמהרא"י גדול כבודו מאד, מכל מקום ידענו שהרשב"ץ גדול ממנו וכו'. ע"ש. ומרן החיד"א בשם הגדולים (ערך מהר"ר ישראל איסרלן סימן תב) כתב על דברי הבית דוד, שנעלם ממנו מה שכתב מהרשד"ם, שרבו הגאון מהר"י טאיטאצק היה מחזיק תשובות תרומת הדשן כתשובות הרא"ש וכו', והרא"ם היה תופס דבריו כמרגליות וכו', ומיהו בנידון הב"ד הלכה כהרשב"ץ דאיכא רבוותא כוותיה. ע"כ. עכ"ל.
ומה שכתב בסוף דבריו, ועיין מה שכתב עוד הרב בית דוד בחושן משפט סימן צא (בסוף הסימן) דף צב ע"ב, דראוי לפסוק כמהרח"ש נגד מהראד"ב, דמהרח"ש עושה פסקיו בפלפול התלמידים, יע"ש. עכ"ל. הנה בדברי הפתיחה אשר נדפסו ובאו בשו"ת יביע אומר ח"ג (ד"ה: והנה הרוצה) כתב מרן זיע"א, וע' בשו"ת בית דוד (חחו"מ ס"ס צא) ששמע מפי הרב מהר"י קובו ז"ל שקבלה בידינו שבמקום שמהרח"ש חולק על מהר"א די בוטון יש לדון כמהרח"ש, חדא דהוי בתראה טפי, ושנית שקבלה בידינו שמהרח"ש היה עושה פסקיו בפלפול התלמידים כדי שיצא הדין מלובן ומבורר. ע"ש. ודון מינה לנ"ד. עכ"ל.
והנה מצאתי עוד למרן זיע"א בחזון עובדיה ברכות (עמ' קו) שכתב, והגר"י זרחיה אזולאי הרב המגיה לתשובות הרדב"ז ח"ה (סי' ב אלפים צה) כתב, וידוע מה שהעיד מרן על הרשב"א, שאם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, והרשב"א בכף שניה מכריע הוא את כולם. וכדברים הללו כתב בשו"ת יביע אומר חלק ח (חלק יורה דעה סימן יא אות ז), אלא ששם ציין שיש "
כהנה רבות".
ובשו"ת יביע אומר ח"ד (חאו"ח סי' ב אות אות יא) כתב וז"ל, וע' בשו"ת התעוררות תשובה ח"ב (סי' כט) שהדבר פשוט מאד שהלכה כד' הנגלה במקום שחולק ע"ד הקבלה. ודחה דברי: המתעקשים מאד לומר שדבר שנמצא בזהר דוחה כל שיטות הפוסקים. ע"ש. ואף על פי שבשו"ת בית דינו של שלמה (חאו"ח סי' יב דכ"ב ע"ד) הביא דברי המשאת בנימין (סי' סב) שכ', שאפילו יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים והזוהר בכף שניה מכריע הוא את כולם. ע"ש. וכ"כ בס' מכתב לחזקיהו בתשו' (סי' ז' דל"ג ע"ג) בשם המשנת חסידים בסו"ס אדרת אליהו (סי' יז). ע"ש.
ובשו"ת יביע אומר ח"ז (חלק חושן משפט סימן א אות ז) כתב וז"ל, כשיש מקום פנוי לדיין אחד בלבד, ונצבים לפנינו שני ת"ח שיש להם כושר דיינות, האחד בקי בפוסקים, ראשונים ואחרונים, והשני חריף ומפולפל בהויות דאביי ורבא, מי מהם עדיף להקדימו, מחלוקת קדומה היא, דגרסינן בהוריות (יד א) א"ר יוחנן, פליגי בה רשב"ג ורבנן, חד אמר סיני עדיף, וחד אמר עוקר הרים עדיף. (ופי' רש"י, סיני, כלומר מי שהמשניות והברייתות סדורות לו כנתינתם מסיני, ועוקר הרים, היינו חריף ומפולפל בתורה אלא שאין המשניות והברייתות סדורות לו כל כך). רב יוסף סיני, רבה עוקר הרים, שלחו לתמן איזה מהם קודם, שלחו להו, סיני עדיף, שהכל צריכין למרי חטייא. (כלומר רב יוסף הוא מרי חיטייא, שמקבץ תבואות למכור, דהיינו מקבץ שמועות). וזאת על פי המבואר בסנהדרין (מב א), כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, במי אתה מוצא מלחמתה של תורה, במי שיש בידו חבילות של משנה, (ופירש רש"י, כלומר, במי אתה מוצא הוראותיה של התורה, לעמוד על בוריה ועל עיקרה, במי שיש בידו חבילות של משנה, ולא כאדם המפולפל ומחודד ובעל סברא, ואינו בקי הרבה במשניות וברייתות, כי מהיכן יתגלה סוד ההלכה, אלא בבעל משניות וברייתות הרבה, שאם יצטרך לו טעם ילמדנו מתוך משנה וברייתא אחרת, או אם יקשה לו דבר על דבר יבין מתוך משניות וברייתות הרבה שבידו וכו'). קרי רב יוסף אנפשיה, ורב תבואות בכח שור.
וע' במחזור ויטרי (אבות פ"ב עמוד תצד) בהא דתנן, הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע הוא את כולם. אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ור' אליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע הוא את כולם. דבהכי פליגי אבא שאול ותנא קמא, ת"ק סבר סיני עדיף, ור' אליעזר בן הורקנוס סיני הוה, ואבא שאול סבר עוקר הרים עדיף, ור' אלעזר בן ערך עוקר הרים הוה. ע"ש. ולפ"ז פסקינן שפיר כדעת ת"ק, דסיני עדיף, וכדמסקינן בהוריות. (אולם ע' לרבינו יונה והרשב"ץ אבות שם, שכתבו, דהני תנאי לא פליגי, אלא דמר משתעי לענין הבקיאות, ומר משתעי לענין הפלפול והחידוד). וע' להגר"י עייאש בספר וזאת ליהודה (דמ"ח ע"א) שכ', דבהכי פליגי ר' חנינא ור' חייא (בכתובות קג ב), דלר' חנינא דמשתבח בפלפוליו, ס"ל עוקר הרים עדיף, ור' חייא פליג עליה, וכיון דמסקינן כמה גדולים מעשי חייא, אלמא סיני עדיף. וי"ל. וע' בתוס' עירובין (מ א) וז"ל: ונראה להריצב"א דנקטינן כרב ששת לגבי רב חסדא, מפני שהיה גדול ממנו, דאמרינן לקמן (סז א), רב חסדא ורב ששת כי פגעו אהדדי, רב חסדא מירתע שפוותיה ממתניתא דרב ששת, ורב ששת מרתע כולי גופיה מפלפוליה דרב חסדא, ואמרינן בהוריות (יד א) סיני ועוקר הרים סיני עדיף, דהכל צריכין למרי חיטייא. עכ"ל. אמור מעתה שיש להעדיף ולמנות לדיין את הת"ח הבקי בפוסקים רוא"ח, שע"י כך יוכל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. וכמ"ש הגאון רבי דוד פארדו והגאון הנצי"ב שחובה למנות את הגדול יותר בחכמת התורה, ולהקדימו על פני חבירו. וכמו שהכריעו בש"ס סיני עדיף שהכל צריכין למרי חיטייא.
ואחר כל זאת מרן זיע"א בא העיר'ה בזה על אודות דברי רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים חלק ד (חלק סוד ישרים סימן ב דף ל ע"ד: ד"ה יראה) שכתב, ומי שם אותו שופט בארש לעשות ערכין בגדולי עולם וכו'. וכתב על דבריו מרן זיע"א בגיליון, וזו לשון קודשו (נדפס בשו"ת יביע אומר חלק יא חלק חושן משפט סימן כה אות כד): לא ידעתי מה יש איסור בזה. והריב"ש (ר"ס שצד) ד"ה עתה, כתב דר"ת גדול מן השאלתות ובה"ג ורש"י וכו'. ובלא ספק מרן הבית יוסף גדול בפשט מהאר"י ז"ל. וההיא דמועד קטן (כה:) נתור בכי ושניה דטייעא על שהכריע מי יעבור תחלה, היינו דהתם תליא בצדקות וכו'. ודו"ק. וע' בהקדמת ים של שלמה לב"ק, בשם הרא"ש בתשובה (כלל צד סי' ה), דר"ת ור"י היו גדולים בחכמה ובמנין יותר מן הרמב"ם. ע"ש. וזה סיוע להריב"ש (ר"ס שצד) הנ"ל. וע' בשו"ת חיים ביד (ס"ס סא) בד"ה פש גבן. עכ"ל.
חלק מהערה זו זכינו כבר לראותה, בכך שכתב רבנו בדברי פתיחה שנדפסו בהליכות עולם ח"א (עמ' טז), אם כי לא הסכים עמהם בכללותם, וזו לשונו: גם לענין דברי רבותינו בעלי התוספות יש לומר שלא נתכוונו לפסק הלכה אלא לענין פירוש הסוגיא, וכמו שכתב רבינו בצלאל אשכנזי בשיטה מקובצת (פרק קמא דכתובות דף יג ע"א), וזו לשונו: "דע שאין דרך התוספות שלנו לפסוק הלכה כי אם לפרש שמעתתא דרך שקלא וטריא, כוך קבלנו מרבותינו, וגם במקום שכותבים בלשון "פסק הר"ח", וכיוצא בזה, כוונתם שבאותו פסק יצא לנו תירוץ ויישוב בסוגיית הש"ס" ע"כ. וכן כתב מרן הבית יוסף ביורה דעה (סימן קטו): "ואף על פי שהתוספות כתבו להתיר, אפשר שלא כתבו כן למעשה, אלא רק דרך הוראה". ע"ש. ולכן במקום שהתוספות והרמב"ם חולקים, לדעת מרן יש להעדיף פסקי הרמב"ם, שכוונתו להורות הלכה למעשה, מה שאין כן התוספות שלא נתכוונו אלא לשקלא וטריא, ולא למעשה. ועיין עוד בדרישה (יורה דעה סימן רצ סק"א). ובשו"ת נשמת כל חי (חלק יורה דעה ריש סימן סו). וכן כתב הכנסת הגדולה אורח חיים (בכללים לדרכי הפוסקים דף קסא ע"ב), בשם הגואן רבי אליהו קפסאלי בתשובה, וזו לשונו: "מקובלני מפי אבא מרי שאין לסמוך על דברי התוספות למעשה, אם לא שביארו בפירוש בדבריהם שכן הלכה למעשה". (וכן כתב עוד הכנה"ג בספרו שו"ת בעי חיי חיו"ד סוף סימן קנז, וחלק חו"מ ח"ב ר"ס קפ). ע"ש. וכן כתב הגאון רבי אברהם פלאג'י בשו"ת שמע אברהם (סוף סימן לג). ע"ש.
ולכן אף שכתב המהרש"ל בהקדמתו לספרו ים של שלמה על חולין, בשם הרא"ש בתשובה, שאף על פי שהרמב"ם היה גדול מאוד בכל החכמות, אכן כשהוא חולק על רבינו תם ור"י אין לשמוע אליו, אלא יש ללכת אחר פסקי התוספות, כי קבלה בידינו שרבינו תם ור"י היו גדולים בחכמה ובמנין יותר מהרמב"ם. ע"כ. וכן כתב בשו"ת חות יאיר (סימן קצב) בשם הרא"ש. וראה עוד בתשובת הריב"ש (סימן שצד). מכל מקום דעת מרן הבית יוסף אינה כן, ובפרט שהרמב"ם הוא מרי דאתרין. ודלא כמו שכתב ביד מלאכי (כללי הרמב"ם אות כח) מהרב יד אהרן בשם מהר"ם מטיוולי, שיש לפסוק כהתוספות נגד הרמב"ם. ע"ש. דליתא. עכ"ל. ודברים אלו הובאו גם בשו"ת יחוה דעת ח"ה (עמ' שי) ובנד"מ ח"ז (הקדמה עמ' ו). וראה עוד שם (סי' רח אות מב).
ובמאור ישראל כת"י על סנהדרין (מב.) אמר רבי יוחנן במי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות של משנה, קרי רב יוסף אנפשיה ורב תבואות בכח שור. כתב, קשה מאי רבותיה הא כל האמוראים יודעין המשניות, עיין תוס' חולין (קי:) ד"ה דתנן. ועיין נימוקי הגרי"ב שבת (קיד:). ויש לומר דמשנה כוללת גם כן ברייתא, עיין רשב"ם בבא בתרא (קלח.) ד"ה יורשין. והרש"ש בשבת (פג:) הביא ראיות לזה. ורב יוסף בקי היה גם בברייתות. גם רש"י כתב, משניות וברייתות הרבה. ועיין מה שכתבתי לקמן זבחים (צו:). עכ"ל.
ושם (צו:) רש"י ד"ה פשיט ממתניתא, שמשניות סדורות בפיו. הגרי"פ מגיה שהברייתות. ועיין מה שכתבתי לעיל בסנהדרין (מב.) בס"ד. שוב ראיתי שכן כתב הרש"ש שבת (פג:). עכ"ל.
ועל אודות סיני ועוקר הרים, שסיני עדיף, כתב מרן זיע"א רבות בספריו. ראה בכל זה בשו"ת יביע אומר חלק א (הקדמה אות ו-ז) ובשו"ת יחוה דעת ח"ז (סי' קצח אות ז-ח). ובהליכות עולם ח"ג (עמ' לג). ובענף עץ אבות (עמ' קכ ובנד"מ עמ' קפא). ובשו"ת יביע אומר ח"ג (הקדמה). וח"ד (חיו"ד סי' יח אות א וחחו"מ סי' א אות א) וח"ז (חחו"מ סי' א אות ז) ובמאור ישראל ח"ב (עמ' י).
