שאלה: כידוע אדם שמתפלל עם האשכנזים שלא אומרים תחנון ביום פטירת צדיק, הוא צריך לומר לבדו תחנון. ואין בכך משום "לא תתגודדו" כי הם עושים טעות שלא אומרים תחנון. כך שמעתי מהגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל.
רציתי לשאול, באופן שאדם מתפלל עם אשכנזים, שכן אומרים תחנון בד"כ. אבל הוא מתפלל איתם מנחה, ועד שמסיים החזן את חזרת הש"צ כבר עברה השקיעה, והם נוהגים שלא לומר תחנון בבין השמשות, ואילו מנהגנו לומר תחנון בבין השמשות. האם בכהאי גוונא לא יאמר תחנון, בגלל שהוא נמצא עם הציבור?
תשובה: צריך לדעת לגבי מה שכתב השואל, שהוא שמע בשם הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל, זה מובא גם בילקוט יוסף (סימן קלא הלכה ל"ג) ושם מבואר, שאדם שמתפלל במקום שלא אומרים תחנון בגלל יארציט וכדומה, הוא צריך לומר לבדו את הוידוי, כי יש להם טעות בהלכה ולמנהג הזה אין יסוד.
אבל כאשר יש מחלוקת בפוסקים, כגון האם בבין השמשות צריך לומר וידוי או לא. הם יכולים שלא לומר וידוי, כי יש אומרים שכבר התחילה התגברות הדינים. וכן יש בזה חילוקי מנהגים, ולכן זה לא מנהג בלי יסוד, וממילא המתפלל עימהם אינו אומר תחנון, משום ששיך בזה לא תתגודדו, וכן שלא לפרוש מן הציבור[1].
למסקנה: כאשר אדם מתפלל עם ציבור שלא אומרים וידוי בבין השמשות, יש לנהוג כמותם. הן משום לא תתגודדו, והן משום "אל תפרוש מן הציבור".
[1] ואף שבעיקר הדין יש מקום לפלפל בזה, אבל כך היא ההנהגה הנכונה.
רציתי לשאול, באופן שאדם מתפלל עם אשכנזים, שכן אומרים תחנון בד"כ. אבל הוא מתפלל איתם מנחה, ועד שמסיים החזן את חזרת הש"צ כבר עברה השקיעה, והם נוהגים שלא לומר תחנון בבין השמשות, ואילו מנהגנו לומר תחנון בבין השמשות. האם בכהאי גוונא לא יאמר תחנון, בגלל שהוא נמצא עם הציבור?
תשובה: צריך לדעת לגבי מה שכתב השואל, שהוא שמע בשם הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל, זה מובא גם בילקוט יוסף (סימן קלא הלכה ל"ג) ושם מבואר, שאדם שמתפלל במקום שלא אומרים תחנון בגלל יארציט וכדומה, הוא צריך לומר לבדו את הוידוי, כי יש להם טעות בהלכה ולמנהג הזה אין יסוד.
אבל כאשר יש מחלוקת בפוסקים, כגון האם בבין השמשות צריך לומר וידוי או לא. הם יכולים שלא לומר וידוי, כי יש אומרים שכבר התחילה התגברות הדינים. וכן יש בזה חילוקי מנהגים, ולכן זה לא מנהג בלי יסוד, וממילא המתפלל עימהם אינו אומר תחנון, משום ששיך בזה לא תתגודדו, וכן שלא לפרוש מן הציבור[1].
למסקנה: כאשר אדם מתפלל עם ציבור שלא אומרים וידוי בבין השמשות, יש לנהוג כמותם. הן משום לא תתגודדו, והן משום "אל תפרוש מן הציבור".
[1] ואף שבעיקר הדין יש מקום לפלפל בזה, אבל כך היא ההנהגה הנכונה.
