• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מכירת בשר וחלב דרבנן ליהודי

לביא

Well-known member
אתמול בשבתי מחתונה של חבר קרוב פלפלתי לפני האברכים (ובחור אחד, יש לציין) שהיו עמי ברכב בעניין בשר וחלב, ואמרתי כך:
בשר וחלב אסרה התורה בהנאה דווקא כשזה מבושל, אך כשזה לא מבושל אסור באכילה רק מדרבנן אך בהנאה נחלקו הפוסקים, מחד גיסא הב״ח והמהרש״ל כתבו לאסור הנאה אף באיסור דרבנן, נגד הרמ״א וכן נראה דעת השו״ע בסי׳ פז ס״ג שמותר. ולפ״ז לו יצוייר שיהודי יהיה אנוס לעבוד במקום בו הוא מוכר בשר וחלב שאסורים רק מדרבנן יהיה מותר למכור.
לאחר מכן נצרכתי להבהיר שכל הנידון הוא דווקא לגוי ולא ליהודי.
אך או אז עלה בדעתי רעיון שהיום השלמתיו בס״ד, והוא ששיטת התוס׳ והרא״ש דבדאיכא דרכא אחרינא אף שאין לפנ״ע מהתורה יש איסור מסייע מדרבנן, והנה מרן בחזו״ע תעניות (עמ׳ מא) בדין מכירת אוכל בתעניות דרבנן הביא מחלוקת אם אמרינן לפנ״ע בדרבנן או לא, והכריע שגם אי נימא כהפוסקים שאסור מדרבנן יש לומר שסו״ס יש להקל הואיל ולא קאי בתרי דנהרא דילכו למקום אחר, ואף לשיטת התוס׳ והרא״ש בדאיכא דרכא אחרינא יהיה איסור מסייע נימא שלא גוזרים גזרה לגזרה ומביא לזה את שו״ת בית יהודה עייאש.
לפ״ז בהחלט אם יהודי נאנס לעבוד במקום שבו מוכר בשר וחלב דרבנן, יהיה מותר לו.
אלא שבין השורות נראה שמרן מסייג זאת, שעל דעת האוסרים לפנ״ע אף בדרבנן כתב:מ״מ זזהו רק באיסור דרבנן שהוחלט בו האיסור מדבריהם שיש עליו תורת מכשול במאכילו איסור בידים אבל היכא שהוא מזמין המאכל לפניו ואין גוף המאכל איסור רק שהאורח עובד ע״ד חכמים ואינו נוטל ידיו מותר ע״ש עכ״ד (מ״ש ע״ש לא קאי על חיבור, אלא לעיון בפוסקים שהביא קודם לכן ככה״נ).
וכן סייג דבריו מעיין זאת אף בהמשך דאף אם לא נאמר את חידושו של הגאון מלובלין ברמ״א וז״ל: ואת״ל שאפילו בכה״ג איכא איסורא דרבנן כבר כתבנו לעל (אות ד׳) שיש לחלק בין איסור דרבנן שהחליטו חכמים לאוסרו ויש תורת איסור על המאכל עצמו לבין כשהמאכל הותר ויש רק חיוב על האדם כמו חיוב נט״י לאכילה בכה״ג ודאי שרי כיון שעל הפת עצמו אין שם איסור כלל עכת״ד וכן הובא בשו״ת דרכי שלום ולפ״ז ה״נ שהמאכל היתר והאיסור לאכול הוא רק מדרבנן ולא קאי בתרי עברי דנהרא מפני שיוכל לאכול במסעדה אחרת י״ל שמותר לבעל המסעדה להגיש ללקוחותיו מאכל אף בימי התעניות דרבנן עכת״ד מרן.
ולכאורה דברים פשוטים אלו הם נגד מה שרציתי לבוא ולהקל, שהרי הכא בשר וחלב אסורים מדרבנן מצד עצמם. ואע״פ שיכולתי לפלפל ולחלק שבשר וחלב אסורים מדרבנן לכו״ע באכילה הוא מצד העירבוב והשילוב של שניהם ולא באפי נפשיה, לא דמי כשיש תורת איסור כמו טריפה או נבלה, וכמו הפוסקים שמחלקים כן בסעיף ה׳ גבי ביצים יעו״ש. אך לבי מפקפק בחילוק זה בנידון דהכא.
כך שאע״פ שהחידוש שלא גזרינן גזרה לגזרה אפשר לומר אף הכא, י״ל שבכה״ג לא דיבר מרן.
 
חזור
חלק עליון