מנהג הספרדים לומר בחודש אלול מזמור לדוד ה' אורי וישעי, ובירור אם ידוע מה דעת החכם הגאון הרב מוצפי בענין

לא יודע מה כתבו כאן, אני בעצמי שאלתי את הרב מוצפי על כך בזמנו:
שאלה - 232907
לכ' מרן
חיפשתי בספרי הרב שליט"א ולא מצאתי, היכן כתב על המזמור לדוד ה' אורי וישעי אמירתו בחודש אלול עד לאחר ראש השנה. לא מופיע בשופר בציון
היכן אוכל להתבשם מתורתו שבכתב בזה?
תשובה
כי הספרדים לא נהגו בכך.
 
בראש ובראשונה אודיע כי רוב המקורות שלי לקחתי מהמאמר שהובא בקובץ בית ישראל -מונסי תשנ"ז
דבר שני, אין חולק שחלק מהספרדים בשנים האחרונות לא אמרוהו [וכפי שאביא זה לא מנהג כולל], אבל לענ"ד הרי כשיש מנהג שהצביעו עליו כל רבותינו הספרדים והחיד"א בראשם אין שום סיבה שלא נחדש המנהג אם אין בו בעיה הלכתית
ודבר שלישי ואחרון, כבר כתבתי פעם שהחכם מוצפי יש לו התנגדות עזה לכל מה שמקורו מהחמדת ימים ואולי חושב שגם מנהג זה יצא משם, אבל באמת שהמנהג הזה נזכר בספרים שנדפסו לפני החמדת ימים במקומות אחרים לגמרי ואי אפשר לומר שזה ממנו

בראש ובראשונה שלשת המקורות הקדומים למנהג זה מלפני יותר מ300 שנה מובאים בספרים הבאים שם טוב קטן, זכירה, וספר המוסר
הצג קובץ מצורף 25730


עוד מקור נפלא מסידור שערי רחמים [דף כד בחלק השני של הספר] לאחד מגדולי המקובלים בעל ספר טור ברקת
הצג קובץ מצורף 25731


וכעת נצטט את דברי מרן החיד"א, ועדויות שכך נהגו במקומות הספרדים
סנסן ליאיר סוף הספר, ומורה באצבע סימן לז
הצג קובץ מצורף 25732

והנה עדויות נוספות מסלוניקי, ג'רבא, וטריפולי, ומהר"א חמוי שמקורו מאר"ץ
הצג קובץ מצורף 25733

עדות נוספת על מנהג סלוניקי מעיד בספר דרך ישרה [שנדפס על ידי מכון שובי נפשי]
הצג קובץ מצורף 25735

וזו לשון מרן הבא"ח על מנהג חברון וסלוניקי
בן איש חי שנה ראשונה פרשת פקודי
ו. אחר תפלת ערבית אומר הש"ץ קדיש תתקבל ושיר למעלות ואחריו קדיש יהא שלמא וברכו. וכתבתי לעיל בפרשת כי תשא דפה עירנו נוהגים לומר כאן רבנן ברכו את ה' המבורך, שמוסיפין לומר רבנן, ואח"כ עלינו לשבח בכוונה גדולה. ונוהגים פה עירנו לומר אחר עלינו לשבח ודוי ומזמור שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון ואחריו קדיש, אבל בעה"ק תוב"ב לא נהגו לומר ודוי ולא המזמור הנז'. וכמדומה לי ששמעתי טעם למנהג הודוי פה עירנו כאן הוא במקום ודוי דאומרים על המטה. וכתבתי להרה"ג מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג עה"ק תוב"ב, וכתב לי דבעה"ק חברון תוב"ב נוהגים לומר אחר ערבית ודוי ושיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וקדיש, והוא שמע שם שזה המנהג נתייסד שם ע"פ רב שבא מעיר שאלונקי והיה שם חולאים גדולים ומיתה פתאומית וחלם צדיק אחד שיתקנו ודוי אחר ערבית ותתבטל הגזרה וכן עשו ונתבטלה, מאותו זמן נוהגים כן בשאלונקי יע"א, ובבואו לעה"ק חברון ת"ו הנהיג אותם בכך, ובערבית שאין בה ודוי אומרים שיר המעלות בלבד וקדיש, ומר"ח אלול עד ש"ע אומרים אחר שחרית וערבית מזמור אורי וישעי ואחריו קדיש עכ"ד נר"ו:

עוד מצאתי על מנהג ירושלים בספר שו"ת עשה לך רב חלק ה - שאלות ותשובות בקיצור סימן כה שכותב:
(אגב, גם קהלות הספרדים בירושלים נוהגים לומר אחרי עלינו - לשבח מזמור "לדוד אורי וישעי ממי אירא", ואומרים אחריו קדיש "יהא שלמא", וגם לזה לא ידעתי שום מקור).

בהמשך אביא בל"נ מקורות נוספים על מנהגי קהילות הספרדים בזה
ייש"כ.
מענין שמרן זיע"א הביא בחזו"ע לאומרו רק אחרי שחרית.
 
ודבר שלישי ואחרון, כבר כתבתי פעם שהחכם מוצפי יש לו התנגדות עזה לכל מה שמקורו מהחמדת ימים ואולי חושב שגם מנהג זה יצא משם, אבל באמת שהמנהג הזה נזכר בספרים שנדפסו לפני החמדת ימים במקומות אחרים לגמרי ואי אפשר לומר שזה ממנו

אנא ממך, פרט הדברים.
הרי בכל ספריו הוא מרבה להביא דברי החמדת ימים, ואף לומד הלימודים של חג הסוכות (בספר חמד אלקים) וליל שביעי של פסח,
ואם יש התנגדות הוא רק לתפלות שכתב המחבר עצמו, עיין מה שכתב בספרו פסח בציון (עמוד יז-יט), ואיך יתכן שהוא יתנגד לאמירת פרק תהלים רק מפני שמקורו בספר חמדת ימים?
 
מש"כ לעיל שהיו עדת בבל יצ"ו אומרים כל השנה
זה לא הוכחה כלל ועיקר כי הם נגררו אחר סידור "תפילת ישרים"
ולהם זה כמו הלכה למשה מסיני
ופוק חזי ליה "בברכת המזון" הם אומרים לפני הנוסח מש"כ "בתפילת ישרים"
למרות שיש בברכת המזון לא פחות מד' גרסאות בסידור הנ"ל היפך דעת הרי"ח הטוב
וכן הנוסח "בריך שמיה" הם אומרים הנוסח שבסידור, למרות שיש ב' נוסחאות בסידור שלא הובא בשום גירסא בזוה"ק
וכן הנוסח "לשם יחוד" דספירת העומר הביא משם "לשון חכמים" אך דע שיש עוד המשך בזה באותו סימן בלשון חכמים שציון בסידור
ואתה רואה שהציבור הבבלי הי"ו העיקש לא אומר ההמשך כי בסידור הנ"ל לא הביא ההמשך
ויש עוד לרוב לכתוב בזה אבל הדברים עתיקין וידועין מזמן עידן ןעידנין עמש"כ בסוף ספר הרי"ח הטוב לר' אבישי בר אושר
כתיבה וחתימה טובה!
 
אנא ממך, פרט הדברים.
הרי בכל ספריו הוא מרבה להביא דברי החמדת ימים, ואף לומד הלימודים של חג הסוכות (בספר חמד אלקים) וליל שביעי של פסח,
ואם יש התנגדות הוא רק לתפלות שכתב המחבר עצמו, עיין מה שכתב בספרו פסח בציון (עמוד יז-יט), ואיך יתכן שהוא יתנגד לאמירת פרק תהלים רק מפני שמקורו בספר חמדת ימים?
אמת זה בדיוק מה שגם אני רציתי לכתוב לו
 
אנא ממך, פרט הדברים.
הרי בכל ספריו הוא מרבה להביא דברי החמדת ימים, ואף לומד הלימודים של חג הסוכות (בספר חמד אלקים) וליל שביעי של פסח,
ואם יש התנגדות הוא רק לתפלות שכתב המחבר עצמו, עיין מה שכתב בספרו פסח בציון (עמוד יז-יט), ואיך יתכן שהוא יתנגד לאמירת פרק תהלים רק מפני שמקורו בספר חמדת ימים?
אמת וגם במחזור קול ציון לראש השנה וכיפור יש תפילות שהחמדת ימים הביא בשם רבנים אחרים.
 
מש"כ לעיל שהיו עדת בבל יצ"ו אומרים כל השנה
זה לא הוכחה כלל ועיקר כי הם נגררו אחר סידור "תפילת ישרים"
ולהם זה כמו הלכה למשה מסיני
ופוק חזי ליה "בברכת המזון" הם אומרים לפני הנוסח מש"כ "בתפילת ישרים"
למרות שיש בברכת המזון לא פחות מד' גרסאות בסידור הנ"ל היפך דעת הרי"ח הטוב
וכן הנוסח "בריך שמיה" הם אומרים הנוסח שבסידור, למרות שיש ב' נוסחאות בסידור שלא הובא בשום גירסא בזוה"ק
וכן הנוסח "לשם יחוד" דספירת העומר הביא משם "לשון חכמים" אך דע שיש עוד המשך בזה באותו סימן בלשון חכמים שציון בסידור
ואתה רואה שהציבור הבבלי הי"ו העיקש לא אומר ההמשך כי בסידור הנ"ל לא הביא ההמשך
ויש עוד לרוב לכתוב בזה אבל הדברים עתיקין וידועין מזמן עידן ןעידנין עמש"כ בסוף ספר הרי"ח הטוב לר' אבישי בר אושר
כתיבה וחתימה טובה!
מחילה ערבבת בין מנהג בבל לנוסח בא"ח. גם אם אין זה דעת בא"ח אין זה מעיד שאינו מנהג בבל.
 
מחילה ערבבת בין מנהג בבל לנוסח בא"ח. גם אם אין זה דעת בא"ח אין זה מעיד שאינו מנהג בבל.
א' - אני לא מכיר ולא זכר למנהג בג'דאד שאמרו, גם לא בכתבי הגאון המופלא ח"ר שלמה תווינא ועוד ולא הכחד שאני יודיע שנהגו כאן בא"י בבית הכנסת "חכם (שמש) צדקה" יכב"ץ הראב"ד מקודש חכם יעקב מוצפי ואחריו גאון הענווה הגר"י מועלם שהיה מתפלל שם למעט שבת וחג שהיה בבית הכנסת "טוויג" יכב"ץ וכן היה מתפלל שם ראש הישיבה בעל "קול יהודה" הגר"י צדקה גם בט' באב למעט שבת וחג שהיה מתפלל ב"שאול צדקה" יכב"ץ שזה שייך למו"א ע"ה (דרך אגב חכם צדקה חוצין מ"שמש צדקה" זה דודו של ראש הישיבה) וכן נהגו בבית הכנסת "אוהל רחל" יכב"ץ אבל שוב זה היה כאן בארץ ישראל

ב' - בכל אופן מה שעיני ראו בדברי האחרונים ההולכים לאור תורת הבא"ח לא ודאי שצ"ל כל השנה
עימש"כ בא"ח מהדורת מאיר עיניים לר' אריאל כהן ש"ר פרשת פיקודי ואכמ"ל

ולסיום נלע"ד שאפי' הראש"ל הרמ"א הביא שנהגו לומר ולא זכר מהומה מדברי הבא"ח כי גם הוא הבין שאין צורך לומר בדעת הבא"ח ולהכיר למעלת כת"ר שהוא היה בבלי

וזאת השיחה לכת"ר, אמש ראה ראיתי תיעוד כחצי שעה ויותר, אשר נעשה ע"י תיירת גויה מוצא אנגלי לאחר העליה הגדולה עזרא ונחמיה (לאחר פרעות הפרוד לא תקפ"ץ) הגיעה ביום ב' דר"ה להסריט ולתעד ולצלם ולשמר עתיקות, בביהכנ"ס אליהו טוויג בבגד'אד יע"א, ואם אני יאמר לך מה ראיתי שם אתה לא תאמין שזה מה שהיה, ועוד אח"כ יגידו שזה מנהג בגד'אד, ומקצת ותרויח לך ידידי, א' - מקרא לפני התקיעה לתוקיע והוא המקרא בעודו בתוך תפילת הלחש ב' - בכל התקיעות הם עומדים גם מה שאנו תוקעים לפני אשרי ג' - הפסיק בתקיעות דמיושב בין שברים לתרועה ועוד ועוד ואכמ"ל ואין נפק"מ

אני לא אומר מה צ"ל אני אומר שרק לא יגידו שכן המנהג היה שם, זה ודאי לא יאמר מפני שכל עוד שאנו בני תורה והלכה, אם לא רואים את המנהגים כתובים עלי ספר לת"ח מובהק שלמד ולימד וקרא ושליש, בבחינתי זה חוזה עתידות או מדומיין או בש"ג וכעז"ה

כתיבה וחתימה טובה!
 
לגבי מה שכתבתי על דעת החכם מוצפי על החמדת ימים הבאתי כאן ששאלתי אותו בזמנו מדוע נשמט בסידורו היהי רצון של שיר השירים וזה מה שהבנתי ממנו, והמקורות שהבאתם באמת צריכים בירור יסודי ועוד חזון למועד
על עצם המנהג אם קיים לומר או לא לומר זה לא משנה, כי אחרי שראינו שגדולי הדורות הביאו בקילוסין מנהג זה אין שום מניעה שלא לאומרו וכ"ש שאין סיבה להשמיטו מהסידור, ועל כך היתה תמיהתי שלא מצאה מנוח
 
על עצם המנהג אם קיים לומר או לא לומר זה לא משנה, כי אחרי שראינו שגדולי הדורות הביאו בקילוסין מנהג זה אין שום מניעה שלא לאומרו וכ"ש שאין סיבה להשמיטו מהסידור, ועל כך היתה תמיהתי שלא מצאה מנוח
אמת!
 
חכם צאלח
מה מנהג הבבלין?
אולי חכם בן ציון מוצאפי מתכוין למנהג הבבלין או הבגדדין
מע"כ יוכל להחכימנו במנהגם?
ברור שלא זו היתה כונתו.
אם מרן הרב"צ מוצפי כתב שלא נהגו בסתם, ולא חילק בין מנהגי העדות השונות,
מניין לך להמציא כזה דבר בדעתו.
ואם אתה רוצה אתה יכול לשאולו.
 
לגבי מה שכתבתי על דעת החכם מוצפי על החמדת ימים הבאתי כאן ששאלתי אותו בזמנו מדוע נשמט בסידורו היהי רצון של שיר השירים וזה מה שהבנתי ממנו, והמקורות שהבאתם באמת צריכים בירור יסודי ועוד חזון למועד
אין בזה שום דבר הצריך עיון. המעיין שם בפסח בציון יראה שדעתו שלא לומר שום תפלה מחמדת ימים (והמעיין בסידורים שלו יראה שמותר לומר אותם שהחמדת ימים מייחס לחכמים קדומים, כגון התפלה בחזרת הש"ץ בר"ה שמיוחס לרוקח) אבל הלימודים הוא אכן נוהג ללמוד.
 
חזור
חלק עליון