• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מנוחת נתנאל- הלכות מעשיות לימי בין הזמנים עפ"' פסקי מרן זיע"א ובנו ממשיך דרכו מו"ר הראש"ל שליט"א

קונטרס.
המטרה שיהיה קצר וקולע.
אכן, העניין של הקונ' זה בשביל שאדם יוכל לקחת איתו גם לטיול באוטובוס ואף בחוף הים, והרוצה ללמוד את מקורתיהן של ההלכות יראה בציון מקום ויפתח בספרים.
אשמח על כל הערה והארה וכן אם יש דברים/ הלכות / נושאים שצריך להוסיף.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
 
אשמח על כל הערה והארה וכן אם יש דברים/ הלכות / נושאים שצריך להוסיף.
עברתי על הקונטרס הנפלא הנ"ל (בפעם המי-יודע כמה...) וסימנתי כעת דברים שנראה לי שאפשר להוסיף ולתקן:
בסעיף ט"ז, תיקון דפוס: "ישאיל מחברו", צ"ל "ישאל מחברו".
עוד בסעיף הנ"ל, האם יש לחלק בין 'ספרד' ל'אשכנז', ומה לגבי 'חב"ד'.
בסעיף ל"ט, אולי כדאי להזכיר ולהפנות לסעיף י"ט, לעניין אמירת תחנון במקום שאינו קבוע.
לפני סעיף נ"ד, אולי להוסיף את הדין עצמו של ברכות התורה אחרי השינה, ומה נקרא שינת קבע לעניין זה.
בסעיף נ"ט, האם השט בסירה בכנרת מברך גם בפחות מ-72 דקות.
בסעיף ס"ג, להוסיף האם שניהם צריכים לכוון.
בסעיף ס"ה, תיקון דפוס: "ואילך" ולא "והילך".
בסעיף ע"ב, האם רק יהרהר הברכה בליבו או שיברך בלי שם ומלכות.
בסעיף ע"ט, אולי כדאי להוסיף מס' עמוד.
בסעיף פ"ח, מש"כ שע"פ הקבלה יש להניח את האבן כבר בתחילת ביקורו, יש להעיר, שלפי"ז יש להסיר את האבן קודם שהולך, וכן הוא ע"פ הקבלה, וכמש"כ הרב סלמאן מוצפי ב"שפתי צדיקים", מנהגים שונים סעיף א' (עמ' 22). וכן בשו"ת מבשרת ציון חלק ד'.
האם צריך לקרוע על מקום המקדש בער"ש אחר חצות (וכן בחוה"מ), ומה הדין מי שבשלושים יום האחרונים היה בכותל בשבת, האם הוי הפסק, והאם גם מי שגר בירושלים צריך לקרוע, והאם יש חילוק בין ירושלים העתיקה לשאר העיר ירושלים כיום.
האם מותר לשים פתק בין אבני הכותל.
בסעיף ק"ג, לא נכתב המקור (ואע"פ שהמקור פשוט, כדאי לכותבו).
בסעיף קמ"ג, תיקון דפוס: כדאי להוסיף בסוף הסעיף את המילים "בלי ברכה", שיהיה כתוב "אבל טוב ליטול ידיים בלי ברכה גם שאוכל פחות מהשיעור הנ"ל".
מה ההבדל בין סעיף קמ"ח לסעיף קמ"ט?
בסעיף קס"ז, מה יהיה הדין אם רוצה לברך ברכה אחרונה בכדי שלא יעבור הזמן, האם יברך שוב ברכה ראשונה.
סעיף קע"א, תיקון דפוס: להזיז את הפסיק אחר המילים "שאכל או שתה". (ואגב, מה המקור לדין זה?)
בסעיף קע"ו, נכתב (כך עכ"פ משמע) שאם הוא בהכשר בד"ץ העדה החרדית צריך טבילה, ולכאורה להיפך, רק אם הוא תוצרת חו"ל צריך להחמיר ולהטביל, אבל אם הוא בכשרות העד"ח משמע שהוא תוצרת הארץ ולא צריך להטביל (וכן ראיתי שכן השיב ר' אהרן אבוטבול שליט"א).
בסעיף קפ"א, מה יהיה הדין אם יש שם ס"ת. (ואם הדין אותו דבר, אז צריך להדגיש "ואפילו יש שם ס"ת").
פתיחת בקבוקים בשבת.
סעיף קצ"ד, תיקון דפוס: "בשבית", צ"ל "בשבת".
סעיף קצ"ט, ראה בשו"ת הראשון לציון ח"ב סי' נ"ה
בסעיף ר"ב, אולי כדאי להוסיף אם אפשר להגיד בלשון הליכה אפילו למקום רחוק, ואע"פ שיש תחום שבת וכו'.
בסעיף ר"ח, האם יאמר "בעל הבית הזה ובעל הסעודה הזאת".
בסעיף ר"ט, נכתב "ואפי' חישוק בתוך העץ", ומה החילוק בין זה לבין זווית ברזל שמותר?
סעיף רי"ח, תיקון דפוס: "עדניה", נ"ל י"ל "אדנית".
סעיף רכ"ד, כבר הוזכר הדבר בסעיף קט"ז, ואמנם נכון לכותבו פעמיים, שכל פעם במקומו, אך בסעיף קט"ז נכתב המקור (118) ילקו"י קונ' קדושים תהיו עמ' קצא מהדורה תשפ"א, ובסעיף רכ"ד נכתב (210) ילקו"י אוצר דינים לאשה ולבת עמ' תת.
בסעיף רל"ב, לכאורה צריך להוסיף שהוא עם גבר.
יישר כח גדול על כל העבודה המדהימה והמושקעת!
 
נערך לאחרונה:
עברתי על הקונטרס הנפלא הנ"ל (בפעם המי-יודע כמה...) וסימנתי כעת דברים שנראה לי שאפשר להוסיף ולתקן:
יישר כח גדול בעז"ה ובל"נ אעבור על הדברים ואתקן או הוסיף,
ושוב אבקש מכל מי שיש בדעתו להוסיף משהו, אשמח אם יודיעני.
יגדיל תורה ויאדיר
 
קראתי את הקונטרס הנפלא. יישר כח גדול.
לעניות דעתי כדאי להוסיף קטע נוסף המתייחס לשמירת ניקיון הסביבה שהיו בה, הן בפארקים והן בצימר או במלון.
הן מצד חילול ד' מחד גיסא והן מצד קדושת הארץ מאידך.
 
הקונ' יצא לפני כ 3 שבועות עם הסכמה מיוחדת מהראש"ל וכן מהרה"ג זמיר כהן שליט"א
רציתי לדעת, האם יש מקר להרב ללוש שליט"א בעניין הזמנת הקוסם שאם כבר הזמינו מותר לאחרים להשתתף (בתנאי שהם לא נכנסים ראשונים ולא משתפים פעולה)?
 
רל"ד במה שכתב "ישתדל אדם ללכת ברגליו בכל יום לפחות כחצי שעה, לשמור על בריאות".
יש לדון ולהסתפק האם זה מדובר על אדם שבכל יומו לא יוצא לו ללכת חצי שעה לעינייניו כלל, ורוב זמנו המוחלט בבית המדרש או בבית. או היכא שהאדם לוקח את ילדיו ברגל למוסדות, וכן הולך לתפילה, וחוזר ולוקח את ילדיו שוב בחזור מהמוסדות והולך לסדר ב' וכן הלאה, כך שבמשך יומו, הליכה של שעה פלוס, פטור מהאי.
 
חזור
חלק עליון