• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מקאם השבת; צבא, תפילות השבת ע"פ מקאם השבת.

יש פיוט מיוחד במינו "יה אל גדול ונאדר" שנמצא בבקשות של שבת, בספרים הישנים יש את כל הבתים, יש שם הרבה הלכות שבת הלכה למעשה בחרוזים נעימים ונפלאים.
כאן מצורף קישור למנגינה, כמובן גם זה במקאם צבא
 
שמחים בצאתם:

כמובן ישנם מנגינות שהציבור לא תמיד מכיר, וצריך בחכמה לשלב עם עוד מקאמים אחרים, ולא חייבים לנגן את כל התפילה רק במקאם השבת, אלא שהתבנית הכללית של התפילה תהיה במקאם השבת. ולמשל אפשר לשלב מקאם שיגא עם הצבא שזה נקרא מקאם בוסתניגאר, והוא מקם ממש נפלא ונעים לשמוע. [כאן צירפתי דוגמא קטנה לזה]. וכמובן צריך שהמעברים יהיו "חוקיים", דהיינו שאי אפשר לעבור מכל המקאמים אחד לשני, אלא ישנם מקאמים שצריך מקאם שהוא יהיה "מתווך" ביניהם, ולמשל מקאם נהוונד הוא מתווך מאוד טוב... כנודע ליודעי שיר וניגון. וראה כאן בעניין המעברים. ותרו"ץ.
 
באמת מנגינות נפלאות ביותר, כמובן שיש עוד כמה שירים ארוכים במקאם זה כמו הוא אל יחיד ועוד

רק במחילה, כידוע לנו בהר בחקתי זה מקאם ביאת נאוה?
 
קדיש:
גאל אל חי (מתוך הפיוט הוא אל יחיש - הווא צחיח)
יחיש מבשר (וכאן בביצועו של חכם בן ציון אבא שאול זלה"ה)
טובך לעולם
כל גלי הים לך מלכי (מתוך הפיוט מי שם חקר - ליסא פאקר)

וישתבח:
אנא אלך מרוחך [אגב זה פיוט שכולו מוסר ישירות ללב, כדאי לשים לב היטב למילים, כאן בביצוע נוסף].
קווית כל הקצים
כי אתה יוצרי
דר מעל צור


נשמת כל חי:
הללוהו גדלוהו
גואל יבוא
אודה לאל לבב חוקר
שמח לעם בשיריו (מתוך אל גליל, הבית שבמקאם צ'בא)
הן הם יודו:
הנה הנה
יה בוא לאפריון
קדוש ונורא שמך
שועת עניים:
עורו שירו
יה אודה לך יה
לי יה לי יה
שלמא שלמא
אל ההודאות:
עוזי עוזי
מה נכבד היום
ידידי רועי מקימי
אל אדון:
בר יוחאי
שור יה אב רחמן
סלח נא יה
שמחים בצאתם:
יה אל גדול ונאדר
אל תרא מצר
מתנה נתן האל
יה עוזי אתה
נקדישך:
יומא טבא
הבה הבה נהללו
גואלי יה
אתה אהובי
 
השבת פרשת לך לך מקאם צבא. בס"ד.
אולי כבודו יסביר באיזה שפה זה "צבא" ומי התחיל וקבע לקרוא למקאמים בשמות משונים כאלו? ואם זה בלעז אז למה לא מעברתים את זה ללשון הקודש?במיוחד שמרן זיע"א כל כך הרבה להזהיר אותנו לדבר רק בלשון הקודש כידוע לשומעי ליקחו
תודה
 
אולי כבודו יסביר באיזה שפה זה "צבא" ומי התחיל וקבע לקרוא למקאמים בשמות משונים כאלו? ואם זה בלעז אז למה לא מעברתים את זה ללשון הקודש?במיוחד שמרן זיע"א כל כך הרבה להזהיר אותנו לדבר רק בלשון הקודש כידוע לשומעי ליקחו
תודה
אי אפשר ללמד את כל התורה כולה על רגל אחת. באופן כללי אם תרצה הסבר כללי, תראה בהקדמת הספר שירה חדשה.
רק שתדע שהמקאמים האלו, שלא אהבת את השמות שלהם,,, זה הנעימות שהיו בבית המקדש. יש לזה ראיות רבות.
עם השנים חלקם נשתכחו. הן מחמת המורכבות העצומה של חכמת הנגינה שיש בהם. ואם מחמת גלויות שונות.

היה מי שרצה לומר שבבית המקדש לעתיד לבוא יהיה מוסיקה בסגנון אחר שלא היה עד היום, משהו שיתאים גם לשכנזים וגם לספרדים. אבל זה נראה כחידוש. אבל בלא"ה כבר אולי יש פתרון אחר לזה [ראה במשנה נגעים פרק ב' משנה א' ודו"ק].

ויש להאריך בל"נ בזה במקומו. אם ירצה הבורא יתברך.
 
קדיש:
גאל אל חי (מתוך הפיוט הוא אל יחיש - הווא צחיח)
יחיש מבשר (וכאן בביצועו של חכם בן ציון אבא שאול זלה"ה)
טובך לעולם
כל גלי הים לך מלכי (מתוך הפיוט מי שם חקר - ליסא פאקר)

וישתבח:

אנא אלך מרוחך [אגב זה פיוט שכולו מוסר ישירות ללב, כדאי לשים לב היטב למילים, כאן בביצוע נוסף].
קווית כל הקצים
כי אתה יוצרי
דר מעל צור


נשמת כל חי:
הללוהו גדלוהו
גואל יבוא
אודה לאל לבב חוקר
שמח לעם בשיריו (מתוך אל גליל, הבית שבמקאם צ'בא)
הן הם יודו:
הנה הנה
יה בוא לאפריון
קדוש ונורא שמך
שועת עניים:
עורו שירו
יה אודה לך יה
לי יה לי יה
שלמא שלמא
אל ההודאות:
עוזי עוזי
מה נכבד היום
ידידי רועי מקימי
אל אדון:
בר יוחאי
שור יה אב רחמן
סלח נא יה
שמחים בצאתם:
יה אל גדול ונאדר
אל תרא מצר
מתנה נתן האל
יה עוזי אתה
נקדישך:
יומא טבא
הבה הבה נהללו
גואלי יה
אתה אהובי
השבת פרשת משפטים מקאם השבת מקאם צבא.
שבת שלום ומבורך.
 
פרשת כי תשא זה מקם צבא או חיג'אז? (בכ"ז פרשה עצובה... חטא העגל, שבירת הלוחות וכו'. כמו חיי שרה, ויחי, אחרי מות ועוד, אז צריך להיות חיג'אז, לא?)
אכן השבת זה מקאם חיג'אז, אך מחמת שזה השיר חדש הוא, העלתיהו למקם סבא, ובל"נ אכתוב לחני השבת בנפרד.
 
אכן השבת זה מקאם חיג'אז...
מעניין... עכשיו ראיתי פה שכתבו:
בשבת כי תשא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חג׳אז לפי כל המקורות. המלה חג׳אז הוא שם של מקום במערב ארץ ערב הסעודית. מנהג דמשק להתפלל במקאם צבא בפרשיות העצובות חוץ משבת איכה שמשתמשים במקאם חג׳אז. ענין פרשת כי תשא הוא חטא העגל. כדי להראות עצבות שהיא שונה מהאבלות של חורבן בית המקדש (שבת איכה), מנהג החזן גבריאל אברהם שרים היה לעורב את מקאם ביאת למקאם חג׳אז לתפלת שחרית.
 
פרשת כי תשא זה מקם צבא או חיג'אז? (בכ"ז פרשה עצובה... חטא העגל, שבירת הלוחות וכו'. כמו חיי שרה, ויחי, אחרי מות ועוד, אז צריך להיות חיג'אז, לא?)
אם מדברים על עצבות אין לך מקאם עצוב יותר מצבא
וסימנך צבע אותיות עצב
רק שחג'אז זה מקאם של אבל ל"ע שכפי שכתבתי פעם אצלנו יוצאי אר"ץ לא מעיזים לנגן אותו בשום אופן, כמו שמפחדים מכל סימני האבלות האחרים
[לדוגמא, תנסה פעם למזוג לחלאבי או ארגנטינאי שבא מחאלב מבקבוק בצורה הפוכה שאתה יושב עם הגב אליו ומטה את הבקבוק אחורה ותראה איך הוא יקפוץ כנשוך נחש כיון שזה סימן אבלות]
 
אם מדברים על עצבות אין לך מקאם עצוב יותר מצבא
וסימנך צבע אותיות עצב
רק שחג'אז זה מקאם של אבל ל"ע שכפי שכתבתי פעם אצלנו יוצאי אר"ץ לא מעיזים לנגן אותו בשום אופן, כמו שמפחדים מכל סימני האבלות האחרים
ראה מה שכתבתי בזה עוד במקומו של מקאם חג'אז
 
חזור
חלק עליון