מריחת משחה בשבת (התייחסות למה שנכתב בקיצור חזון עובדיה)

[אור יעקב]

היתה היום מחלוקת בבית המדרש, אם אדם רוצה שהמשחה תיבלע, ואין לו עניין שתישאר, אך בפועל היא נשארת, האם יש בזה בעיה או לא.
אני טענתי שאם מטרתי שזה ייבלע, גם אם בפועל זה לא נבלע, אין בזה משום ממרח.
וגם דייקתי כך מהאחרונים שכתבו לשון שנראה שתלוי ברצונו, אך האחרים טענו שבאחרונים (חזו"ע וילקו"י ועוד) כתוב גם לשון של "אם נבלע" ומזה משמע שדווקא אם נבלע בפועל, ולא תלוי בכוונתו.

למה שנילך אחרי כוונתו אם סוף סוף עושה איסור?

דבר נוסף, אני טענתי שווזלין זה שונה, כיון שלא רק שאין לי מטרה שזה ייבלע, אלא כל דרך הפעולה שלה הוא בצורה שהיא אינה נבלעת, בשונה ממשחות אחרות שמטרת המשחה היא להיבלע וכך לפעול בתוך הגוף, אך טענתי שווזלין רק יוצרת שכבה ע"ג העור, וממילא לא שייך לומר שאני רוצה שייבלע, כי אם זה ייבלע זה לא יביא שום תועלת.

רצונו של האדם שזה יבלע מחמת שלא לעבור על איסור ולא משנה מה דרך הפעולה של הווזלין.
(ובחלק כתוב "לעסות עד לספיגה מלאה")

 

[בנימין לוריא]

שו"ר שבעלון "משכן שילה" יתרו תשפ"ו, כתב הרב עידן בן אפרים:

 

[בנימין לוריא]

למה שנילך אחרי כוונתו אם סוף סוף עושה איסור?

בכל העניין של ממרח אתה רואה שזה הולך לפי כוונתו.
וגם הבאת לעיל מש"כ בקובץ בית יוסף גליון מ"ד סי' נ' להתיר למרוח וזלין בשבת אם כוונתו להספיגו בעור. ע"כ. ואע"פ שבפועל וזלין לא נספג בעור אלא תמיד יש שכבה מעל העור, בשונה מקרם ידיים וכד' שנספג בעור. ואעפ"כ כתבו להקל בזה, מכיון שמטרתו היא לא שזה יישאר מעל העור.

אמנם לפי מה שהבאתי לעיל שכל המהות של וזלין ודרך פעולתו היא שיספג בעור, רצוני לחלק שבזה לא שייך שיתכוון ההיפך מהמציאות, כיון שאם נאמר לאדם שאם זה יספג בעור זה לא יועיל לפצעים, וכי זה יהיה רצונו?! והרי רצונו שיועיל לו לכאביו, וא"כ בשביל שיועיל לכאביו זה צריך להישאר מעל העור, וכך היא דרך הפעולה, וא"כ נ"ל שלא שייך בזה כוונתו. (אע"פ שבד"כ כן הולך אחר כוונתו, ואז אף אם מורח קרם ידיים ולא מרח היטב היטב עד שנספג לגמרי, לא יהיה בכך בעיה, כיון שאין כוונתו שיהיה מרוח.

 

[אור יעקב]

אמנם לפי מה שהבאתי לעיל שכל המהות של וזלין ודרך פעולתו היא שיספג בעור, רצוני לחלק שבזה לא שייך שיתכוון ההיפך מהמציאות, כיון שאם נאמר לאדם שאם זה יספג בעור זה לא יועיל לפצעים, וכי זה יהיה רצונו?! והרי רצונו שיועיל לו לכאביו, וא"כ בשביל שיועיל לכאביו זה צריך להישאר מעל העור, וכך היא דרך הפעולה, וא"כ נ"ל שלא שייך בזה כוונתו. (אע"פ שבד"כ כן הולך אחר כוונתו, ואז אף אם מורח קרם ידיים ולא מרח היטב היטב עד שנספג לגמרי, לא יהיה בכך בעיה, כיון שאין כוונתו שיהיה מרוח.

אם תשאל כל אדם מה הוא מעדיף לא למרוח בכלל או למרוח שיבלע בעור, וודאי שיעדיף שיבלע.

גם שאני שם כמות מועטת של וואזלין ומבליע אותה בעור זה מרגיע.

 

[בנימין לוריא]

(ובחלק כתוב "לעסות עד לספיגה מלאה")

קשה לי להאמין, כי המציאות והפעולה של זה הוא בדיוק להיפך.
ושמא נתחלף לך ווזלין בקרם ידיים, שע"כ כתב בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה":

 

[א.א]

האם גם שאני שם קרם על שיער וכונתי שידבק בשיער ולא תהיה שיכבה זה מותר למתירים כאן @אור יעקב

 

[אור יעקב]

האם גם שאני שם קרם על שיער וכונתי שידבק בשיער ולא תהיה שיכבה זה מותר למתירים כאן @אור יעקב

אני גם הסתפקתי הזה, אבל נראה לי להחמיר כי סוף סוף אני לא רוצה שזה יבלע לגמרי, וצ"ע.

 

[בנימין לוריא]

רצונו של האדם שזה יבלע מחמת שלא לעבור על איסור ולא משנה מה דרך הפעולה של הווזלין.

לא שייך להגיד שהרצון הוא לא לעבור עבירה, אלא הרצון הוא רק במציאות. כלומר, האם ע"פ פעולת המשחה הוא רוצה שיספג או לא (ובווזלין כתבתי לעיל שלא שייך ע"פ פעול המשחה שירצה שיספג), וא"א לומר שהוא יעדיף שזה יספג ולא יעבור עבירה. א. מכיון שאם זה יספג זה לא יועיל, וא"כ אין לו סיבה לשים, אלא בכך שהוא שם הוא מוכיח שכן רצונות שזה יפעל (וממילא שזה לא יבלע). ב. לא שייך לומר שניחא לו שלא יעבור עבירה, כיון שאם זה לא היה עבירה זה כן היה נוח לו (כלומר, אחר שאתה מתיר משום דלא ניחא ליה, כשזה כבר מותר הוא כן רוצה את זה, ואז הוי ניחא ליה וחזר באיסור), ועי' במס' פרה פ"ב מ"ד וברע"ב שם.