דבריו של מרן הראשון לציון זיע"א באיסור העליה להר הבית
מתוך ספר מעדני המלך חלק א'
לאור השיח שהתעורר לאחרונה עקב דבריו החריפים של מרן הראש"ל שליט"א נגד העולים להר הבית, נתבקשתי (על ידי הרב א. ליפשיץ יו"ר מכון מורא מקדש) לפרסם את דבריו של מרן זיע"א בחומרת ענין זה, ולהלן אביא מאשר הבאתי מדבריו כמעט מילה במילה, בספר מעדני המלך חלק א'.
בטרם אביא את דבריו של מרן זיע"א, ברצוני לצטט מספר הלכות מלשון הרמב"ם (פרק ז' מהלכות בית הבחירה), אשר מסופקני אם העולים להר נזהרים בהלכות אלו [ואמנם נאמר לי שיש אתר מיוחד שמפרט את ההנחיות בזה לעולים להר, והאתר הנ"ל חסום אצלי ב"ה. וגם אם נניח ההנחיות הללו מובאות שם, קשה להאמין שכל העולים נזהרים בכך, בפרט שבמעט התיעודים שהגיעו לידי לא נראה ששוררת בין העולים אוירה של רצינות ושאר הדברים].
וז"ל הרמב"ם שם:
א. מצות עשה ליראה מן המקדש שנאמר ומקדשי תיראו, ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על יראתו.
ב. ואי זו היא יראתו, לא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעל שברגליו או באפונדתו או באבק שעל רגליו או במעות הצרורין לו בסדינו, ואין צ"ל שאסור לרוק בכל הר הבית, אלא אם נזדמן לו רוק מבליעו בכסותו, ולא יעשה הר הבית דרך שיכנס מפתח זו ויצא מפתח שכנגדה כדי לקצר הדרך אלא יקיפו מבחוץ, ולא יכנס לו אלא לדבר מצוה.
ג. וכל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל חוץ ממי שארעו דבר שהוא מקיף על השמאל לפיכך היו שואלין לו מה לך מקיף על השמאל, שאני אבל השוכן בבית הזה ינחמך, שאני מנודה השוכן בבית הזה יתן בלבבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.
ד. כל שהשלים עבודה ונסתלק לו אינו יוצא ואחוריו להיכל אלא מהלך אחורנית מעט מעט ומהלך בנחת על צדו עד שיצא מן העזרה, וכן אנשי משמר ואנשי מעמד ולוים מדוכנן כך הם יוצאין מן המקדש כמי שפוסע אחר תפלה לאחוריו, כל זה ליראה מן המקדש.
ה. לא יקל אדם את ראשו כנגד שער מזרחי של עזרה שהוא שער ניקנור, מפני שהוא מכוון כנגד בית קדש הקדשים, וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת במקום שמותר לו להכנס לשם, ויראה עצמו שהוא עומד לפני ה', כמו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים, ומהלך באימה וביראה ורעדה שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש.
השגת הראב"ד: מהלך בנחת. פי', שלא ילך דרך הדיוטות.
ו. ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה', והסנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית לא היו יושבין אלא בחציה של חול.
ז. אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאע"פ שחרב בקדושתו עומד.
טו. הר הבית מקודש ממנה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית ואין צריך לומר טמא מת שהוא נכנס לשם.
טז. החיל מקודש ממנו שאין עכו"ם וטמא מת ובועל נדה נכנסים לשם.
השגת הראב"ד: החיל מקודש. א"א אף זה מדבריהם.
יז. עזרת הנשים מקודשת מן החיל שאין טבול יום נכנס לשם, ואיסור זה מדבריהם אבל מן התורה מותר לטבול יום להכנס למחנה לויה, וטמא מת שנכנס לעזרת הנשים אינו חייב חטאת.
יח. עזרת ישראל מקודשת מעזרת נשים שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וטמא שנכנס לשם חייב כרת.
ע"כ דברי הרמב"ם, וברור שכיום שאיננו יודעים במדויק את מיקום העזרה, אפשר להיכשל באיסור כרת בפסיעה אחת שלא במקום הנכון.
איסור העליה להר הבית
אלה שקוראים את עצמם 'נאמני הר הבית', בשביל להתפלל מנחה, איזה בעיות ומלחמות עושים שם, מה הדברים האלה? מה התועלת בזה? המסגד עומר יושב במקומו, הערבים הטמאים ימח שמם במקומם, אם תתפלל מנחה שם או לא תתפלל זה העיקר?! עושים מזה עסק גדול, והאמת היא כמו שאמרנו, וכי אתה יכול לראות שאנשים יכנסו ונשים לא יכנסו?! יצעקו, 'מה אתה עושה הפליה, גזעני, איפה שויון זכויות'? וכי כל אשה תשאל אותה האם את נדה, זבה? מי יכול לשאול שאלות כאלה? בחורה רווקה היא נדה. לא תוכל להיות טהורה אלא ביום טבילתה, ויעבור עליה הערב, למחר היא טהורה. וכי כל אשה תביא פתק מהבלנית שטבלה? לכן היו מוכרחים לא להפלות בין איש לאשה, ועשו הרבנות תקנה משנים קדמוניות 'שום איש ואשה לא יכנסו להר הבית'.
גם איש בעל קרי צריך שיהיה טהור, שטבל, אדם שהוא טמא שטומאה יוצאת מגופו, אינו יכול להכנס להר הבית, עד שיעריב שמשו. מאיפה אנחנו יכולים לדעת אם האיש הזה הוא בעל קרי או לא בעל קרי? אתה תשב תפקח על הדברים האלה?
לכן הדבר נשאר באיסורו, בין איש בין אשה אסורים להכנס לשם. אלה שנכנסים בעוונות הרבים, הם לא שואלים דת, לא שואלים חכמה, נכנסים אפילו למסגד עומר ששם ודאי היתה העזרה, ונכנסים בפנים בטומאת מת, טמא מת שנכנס לשם חייב כרת כמו שאוכל חמץ בפסח, כמו שאוכל ביום הכיפורים! כל כך זה דבר חשוב שאתה נכנס לשם?!
לצערנו הרב תמיד נוהרים לשם תיירים יהודים, או מחוסר ידיעה שחושבים שזה מותר, ויש כאלה יודעים שאסור ולא אכפת להם, יהודים חילוניים הולכים מבקרים נכנסים לתוך המסגדים.
כמו זאת הרשעה ג. כהן, חושבת את עצמה דתיה, היא בעד לא לנטוש את הר הבית, עושה את כל 'התחיה' שלהם, תחיית המתים, נכנסים בפנים 'ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה'[1], זה איסור כרת, אבל מי יאמר לה איזה דבר. היא שומעת לרבנים, לחכמים? יש לה פה גדול, מתקיפה את הרבנים, רק בזמן שהיא זקוקה לעזרתם שיכתבו לה פסק דין 'מכבוד הרבנים הראשיים שאסור לוותר על כל שעל בארץ ישראל ביהרג ואל יעבור', בזה כבר מתאים לה פסק הרבנים, אבל היא שומעת לנו לא להכנס להר הבית? כמה פעמים היא מארגנת לוקחת אנשים שכמוה פרחחים אנשי גהינם, 'ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים'[2], לא דת ולא דין, ונכנסים להר הבית. הם בראש הדגל שצריכים לגייס את בני הישיבות, זאת הרשעה הזאת, מה הדת שיש לה אם נכנסת במקום כרת בבית קדשי הקדשים? נכנסת במסגד עומר בפנים.
תראו מה שיש לנו בעוונותינו הרבים, איך התורה מטושטשת אצל האנשים האלה, מפני שגם מוחם מטושטש.
'והיו עיני ולבי שם כל הימים'[3]. הקדושה של השכינה לא זזה משם, ולכן אסור לנו להכנס, כיון שאנחנו טמאי מתים.
גם איש בעל קרי צריך שיהיה טהור, שטבל, אדם שהוא טמא שטומאה יוצאת מגופו, אינו יכול להכנס להר הבית, עד שיעריב שמשו. מאיפה אנחנו יכולים לדעת אם האיש הזה הוא בעל קרי או לא בעל קרי? אתה תשב תפקח על הדברים האלה?
לכן הדבר נשאר באיסורו, בין איש בין אשה אסורים להכנס לשם. אלה שנכנסים בעוונות הרבים, הם לא שואלים דת, לא שואלים חכמה, נכנסים אפילו למסגד עומר ששם ודאי היתה העזרה, ונכנסים בפנים בטומאת מת, טמא מת שנכנס לשם חייב כרת כמו שאוכל חמץ בפסח, כמו שאוכל ביום הכיפורים! כל כך זה דבר חשוב שאתה נכנס לשם?!
לצערנו הרב תמיד נוהרים לשם תיירים יהודים, או מחוסר ידיעה שחושבים שזה מותר, ויש כאלה יודעים שאסור ולא אכפת להם, יהודים חילוניים הולכים מבקרים נכנסים לתוך המסגדים.
כמו זאת הרשעה ג. כהן, חושבת את עצמה דתיה, היא בעד לא לנטוש את הר הבית, עושה את כל 'התחיה' שלהם, תחיית המתים, נכנסים בפנים 'ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה'[1], זה איסור כרת, אבל מי יאמר לה איזה דבר. היא שומעת לרבנים, לחכמים? יש לה פה גדול, מתקיפה את הרבנים, רק בזמן שהיא זקוקה לעזרתם שיכתבו לה פסק דין 'מכבוד הרבנים הראשיים שאסור לוותר על כל שעל בארץ ישראל ביהרג ואל יעבור', בזה כבר מתאים לה פסק הרבנים, אבל היא שומעת לנו לא להכנס להר הבית? כמה פעמים היא מארגנת לוקחת אנשים שכמוה פרחחים אנשי גהינם, 'ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים'[2], לא דת ולא דין, ונכנסים להר הבית. הם בראש הדגל שצריכים לגייס את בני הישיבות, זאת הרשעה הזאת, מה הדת שיש לה אם נכנסת במקום כרת בבית קדשי הקדשים? נכנסת במסגד עומר בפנים.
תראו מה שיש לנו בעוונותינו הרבים, איך התורה מטושטשת אצל האנשים האלה, מפני שגם מוחם מטושטש.
'והיו עיני ולבי שם כל הימים'[3]. הקדושה של השכינה לא זזה משם, ולכן אסור לנו להכנס, כיון שאנחנו טמאי מתים.
איננו מוותרים על הר הבית!
אנו לא מוותרים על כלום ח"ו, עד שהקב"ה יביט בעניינו ישלח לנו את המשיח, יזה עלינו אפר פרה אדומה, כמו שכתוב[4] 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם', נהיה טהורים, ונוכל להכנס בעז"ה בשמחה ובששון, ולא רק לבקר.
מה יש שם עתה, הגוים מתפללים את התפלות שלהם וצועקים מוחמד, ימח שמם הם ומוחמד ביחד, מה יש שם? למה אדם ילך לשם?
לכן צריך להתפלל להקב"ה, 'כי לישועתך קוינו כל היום', כביכול הישועה של הקב"ה שהעולם כולו יתמלא דעה, כולם ישמרו תורה ומצוות, זה העיקר[5].
מה יש שם עתה, הגוים מתפללים את התפלות שלהם וצועקים מוחמד, ימח שמם הם ומוחמד ביחד, מה יש שם? למה אדם ילך לשם?
לכן צריך להתפלל להקב"ה, 'כי לישועתך קוינו כל היום', כביכול הישועה של הקב"ה שהעולם כולו יתמלא דעה, כולם ישמרו תורה ומצוות, זה העיקר[5].
לתגובות: hashkafatmaran@gmail.com
ניתן לפרסם את הדברים, בהזכרת המקור "מספר מעדני המלך"
ניתן לפרסם את הדברים, בהזכרת המקור "מספר מעדני המלך"
