מפורש ברש"ל (פ"ח מחולין סי' מא), ש'גם' מצד הברכה הוא חולק, דלא תיקנו ברכה על נטילה באמצע סעודה.
וז"ל: ונראה דבריו להצריך נטילה אבל לברך לא מצינו בדברי חכמים שתקנו נט"י על זה. גם לפי דעתי רחיצה בעלמא מספקא דהא כל זיעת הגוף סם המות חוץ מזיעת הפנים וחיכוך הראש או משום זיעה או משום מיאוס בל תשקצו, וכ"ז והדומה לו לא תיקנו נטילה אלא דחמירא סכנתא מאיסורא וחייב לרחצם, אבל אין אני רואה חיוב ברכה ולא מצינו שתיקנו חכמים ברכה באמצע הסעודה כי אם הלך והפליג. עכ"ל.
אדרבה, המדייק בדבריו יראה שעיקר המחלוקת שלו היא על 'הנטילה', שהרי גם בקטע המודגש הנ"ל כתב להדיא 'לא מצינו בדברי חכמים שתקנו
נטילת ידים על זה. הרי שעוד לפני שכתב 'גם דעתי' - כונתו היא לגבי חיוב 'הנטילה', וכונתו היא שכיון שאין חיוב 'נטילה' ודאי שאין חיוב ברכה, אלא שיש חיוב 'רחיצה' בעלמא. וגם בסוף דבריו כתב שחייב לרחצם [מדין סכנה וכדומה] אבל לא 'יברך'. אולם לדעת הרשב"א יש חיוב 'נטילה' מדין 'סעודה' בכה"ג.
והאחרונים שלא הביאו את דברי הרש"ל הנ"ל - הטעם פשוט, שהרי ודאי שאין שום סיבה לחלוק על דברי הרשב"א ולבטלם 'לגמרי' ולעשות 'רחיצה' ולא 'נטילה', ולכן כתבו שאין 'לברך' אבל 'ליטול' לחוש לרשב"א ודאי שצריך, ואין להביא ראיה מדבריהם כלל, אלא יש לדון 'בשורש הדברים', והם כנ"ל.
והמעיין במאמ"ר יראה להדיא שכל הויכוח שלו עם הט"ז נסוב סביב זה, ופשוט לו שאם יש חובת נטילה - יש חובת ברכה, כפי שיראה המעיין, והדברים פשוטים וברורים.
ועוד, היכן מצאנו 'חיוב נטילה ללא ברכה'? בכל המקומות שאנו נוטלים ולא מברכים זה רק מחמת סב"ל, כמו נט"י לטיבולו במשקה, נט"י לתפלה וכדומה, אבל אם יש 'חיוב' נטילה - יש ברכה שהרי 'ציונו' על נטילה זו, וע"כ שכל הנידון כאן שאין חיוב 'נטילה' אלא חיוב 'רחיצה' מדין נקיות וממילא אין על זה שם על 'נטילת' ידים.
וכן מבואר בכה"ח (ס"ק טז) שכתב: ובפרט בדבר זה דאיכא למימר דלא תיקנו כי אם ברכה אחת לכל הסעודה ההיא עד שיברך ברכת המזון. עכ"ל.
הרי שנחלק מצד 'הברכה'.
ראשית, הוא עצמו כתב כן 'כמסתפק'.
שנית, הכה"ח ידוע שחושש בכל דבר לסב"ל, ואין כן דעת שאר האחרונים, ולא קיבלנו הוראות הכה"ח בענינים מעין אלו, ובפרט שהוא 'חולק' על דברי מהרש"ל שלא כתב כן וכנ"ל.
בפיסקה "ובספר הנ"ל" הרב משיב מדוע אין זה נקרא מחלוקת במצוה.
לא בדיוק 'משיב' אלא 'דן' בדברים ונשאר 'בצ"ע'. כלומר אין זה כלל כמו שאמר בשיעור בצורה ברורה, אלא רק כתב שאין זה 'מוכרח'. אולם לפי מה שכתבתי לעיל - נראה שהדבר מוכרח שהמחלוקת היא 'במצוה'.
