נושא מחודש בדורות האחרונים - ברכת הטוב והמטיב על קניית גנרטור

[איש הישראלי]

חזרה לנושא הקודם
מדוע מתעלמים מדעת חכמים אחרים מיהדות ספרד ועדות המזרח?

 

[אושרי רביב]

אני הייתי בבית ולא זכיתי לשבר את אלוהי מצרים לעיניהם

אין הכי נמי, אני חושב שמתי שהיה צפירה תמיד מרן היה לומד, כי זה מה שהיה כל היום, וודאי כי לא היה עוצר ועומד ואומר פרקי תהילים, כי יש בזה משום ביטול תורה באיכות... אך נקלעתי למצב, ונהגתי כפי שהורו גדולי דורנו.

 

[איש הישראלי]

ומן הסתם גם אם היה נמצא ברחוב היה ממשיך ללכת
היות ולא היה שומע אלא שקוע בתורה"ק
וידוע המעשה שנסע באוטובוס והרבנית עלתה בתחנה אחרת והתישבה לידו עם
דברים שקנתה וכשהגיעו לביתם שאלה אותו הרבנית היכן הדברים
והתברר שכלל לא ראה שהתישבה לידו

 

[אושרי רביב]

ומן הסתם גם אם היה נמצא ברחוב היה ממשיך ללכת
היות ולא היה שומע אלא שקוע בתורה"ק
וידוע המעשה שנסע באוטובוס והרבנית עלתה בתחנה אחרת והתישבה לידו עם
דברים שקנתה וכשהגיעו לביתם שאלה אותו הרבנית היכן הדברים
והתברר שכלל לא ראה שהתישבה לידו

אני גם נזכר עתה כי מסופר על רבו של מרן מאור עינינו, מרן ראש הישיבה ר' עזרא עטייה, הובא הסיפור הזה בספר רבינו האור לציון, וגם בספר אגרת לבן תורה, שפעם היה בדרך לביתו, ולא שם לב מרוב שקיעותו, ועבר את ביתו, וחזר אחורנית והלך, ושוב שם לב שעקף את ביתו, וכך הלך וחזר כמה פעמים. עד שהתיישב על אבן אחת, וחשב בדברי התורה עד שסיים. משסיים, עמד ובא ללכת אל ביתו, אך שוב חזר המחזה... ואף פעם אחת מרוב שקיעותו נכנס אל איזור של ערבים ארורים, וסיכן ממש את נפשו...

 

[איש הישראלי]

אין הכי נמי, אני חושב שמתי שהיה צפירה תמיד מרן היה לומד, כי זה מה שהיה כל היום, וודאי כי לא היה עוצר ועומד ואומר פרקי תהילים, כי יש בזה משום ביטול תורה באיכות... אך נקלעתי למצב, ונהגתי כפי שהורו גדולי דורנו.

הורו גדולי דורנו? מי?
האם יש מקורות להוראה כזו?

 

[אושרי רביב]

הורו גדולי דורנו? מי?
האם יש מקורות להוראה כזו?

לא זכור לי כעת דברים כתובים.

 

[איש הישראלי]

כמו שכתבתי בנושא זה בפורום אחר
כל הדבר הזה שנקרא יום השואה
הוא חוצפה ועזות מצח של אלו שהיו
שותפים פעילים לשואה [יעוין בספרים
שרופי הכבשנים מאשימים ומן המיצר]
וה"ה למה שנקרא יום הזיכרון
[וכמו שהרחיב בזה בקונטרס ימינם ימין שקר]

 

[אושרי רביב]

כמו שכתבתי בנושא זה בפורום אחר
כל הדבר הזה שנקרא יום השואה
הוא חוצפה ועזות מצח של אלו שהיו
שותפים פעילים לשואה [יעוין בספרים
שרופי הכבשנים מאשימים ומן המיצר]
וה"ה למה שנקרא יום הזיכרון
[וכמו שהרחיב בזה בקונטרס ימינם ימין שקר]

אני חושב שאלו רגשות עם ישראל, אשר מסרו את נפשם. והכל לפי עיני המתבונן...
אני לא חושב שמן הראוי ודרכה של תורה לומר לאנשים שרואים ביום הזה יום מיוחד כי זה ברגשות העם, שמסרו את נפשם, לבוא ולומר להם שהם עושים טעות וכו'.
לפחות בצפירה אנשים עומדים ולא עושים שום עבירה, על זה חשבת פעם?
נקודת זכות ששמעתי, אהבתי אותה...

 

[איש הישראלי]

מסרו את נפשם? על מה?!!!!!!
על השקר הציוני?!!!!!!!!!!!!!
החיילים שנהרגו חונכו שהתורה זה דמיונות ע"י מדינת הערב רב
ובגיל 18 נשלחו למוות בשם התורה למען א"י ע"י אנשים כופרים
שכלל אינם מאמינים בתורה וממילא הופקעה זכותם לא"י!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[קורסיה]

ומאי נפק"מ בכל זה?
סו"ס ישנם אלפים שמתו במלחמות ושש מליון שמתו בשואה, מה העניין לעשות דווקא ולא לעמוד בצפירה ברחוב?
אגב שמעתי שהרב יעקב יוסף אמר שלפי הש"ע בגדר בחוקותיהם אין איסור לעמוד בצפירה, אך לפי הגר"א אסור
בלנ"ד אביא מקורות

 

[אושרי רביב]

מסרו את נפשם? על מה?!!!!!!
על השקר הציוני?!!!!!!!!!!!!!
החיילים שנהרגו חונכו שהתורה זה דמיונות ע"י מדינת הערב רב
ובגיל 18 נשלחו למוות בשם התורה למען א"י ע"י אנשים כופרים
שכלל אינם מאמינים בתורה וממילא הופקעה זכותם לא"י!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא רוצה להגיב לתגובה הזאת, לא מבחינה רגשית כלל, אני מסכים בחלק עם הדברים. אבל בכל מקרה:
אנחנו חרגנו מהנושא המדובר. ואדרבה אני מצפה מעוד חברים כדוגמת הרב קורסיה נר"ו שידיו רב לו בספריו של מרן רבנו הגדול ובנו ממשיך דרכו, שיאיר עיניי אף בדבר זה, ויהיה לתועלת הרבים.
כמו כן הרב "איש הישראלי" אשמח לעוד משא ומתן כדרכה של תורה בנושא שהעלתי.
האם מברכים ברכת הטוב והמטיב על התקנת גנרטור לכבוד שבת?
בכבוד! פתחו פיכם ויאירו דבריכם!

 

[לשמור ולעשות]

דבר פשוט הוא שלכל "איש הישראלי" חייב להיות הכרת הטוב לחיילים שמוסרים נפשם להגן ולשמור עליו. ואין זה משנה רמת רוחניותם ורוחניות שולחיהם. אין זה קשור לציונות ולמדינה כלל, והוא ערבוב נושאים שאינו משכל ישר. ומרן התבטא פעמים רבות שצריך לנשק אותם ולעשות להם מי שבירך, ואמר שהם שומרים על עם ישראל ובזכותם אנחנו יכולים ללמוד ולהתפלל ולעבוד את הקב"ה. והעמידה בצפירה היא קידוש ה', אף שבמעשה עצמו אין עניין כלל, אבל בכך אתה לא פוגע בנקודות הרגישות ביותר של סובביך. ולהבדיל כמו שלמסגד לא תכנס עם נעליים [ומותר להכנס לשם כמו שכתב ביבי"א ח"ז וח"י].

 

[מורשת מרן]

האם מברכים ברכת הטוב והמטיב על התקנת גנרטור לכבוד שבת?
בכבוד! פתחו פיכם ויאירו דבריכם!

נא לפתוח נושא חדש בעניין הנ"ל.

 

[איש הישראלי]

דבר פשוט הוא שלכל "איש הישראלי" חייב להיות הכרת הטוב לחיילים שמוסרים נפשם להגן ולשמור עליו. ואין זה משנה רמת רוחניותם ורוחניות שולחיהם. אין זה קשור לציונות ולמדינה כלל, והוא ערבוב נושאים שאינו משכל ישר. ומרן התבטא פעמים רבות שצריך לנשק אותם ולעשות להם מי שבירך, ואמר שהם שומרים על עם ישראל ובזכותם אנחנו יכולים ללמוד ולהתפלל ולעבוד את הקב"ה. והעמידה בצפירה היא קידוש ה', אף שבמעשה עצמו אין עניין כלל, אבל בכך אתה לא פוגע בנקודות הרגישות ביותר של סובביך. ולהבדיל כמו שלמסגד לא תכנס עם נעליים [ומותר להכנס לשם כמו שכתב ביבי"א ח"ז וח"י].

היכן מרן אמר כך ומתי?

 

[איש הישראלי]

אני לא רוצה להגיב לתגובה הזאת, לא מבחינה רגשית כלל, אני מסכים בחלק עם הדברים. אבל בכל מקרה:
אנחנו חרגנו מהנושא המדובר. ואדרבה אני מצפה מעוד חברים כדוגמת הרב קורסיה נר"ו שידיו רב לו בספריו של מרן רבנו הגדול ובנו ממשיך דרכו, שיאיר עיניי אף בדבר זה, ויהיה לתועלת הרבים.
כמו כן הרב "איש הישראלי" אשמח לעוד משא ומתן כדרכה של תורה בנושא שהעלתי.
האם מברכים ברכת הטוב והמטיב על התקנת גנרטור לכבוד שבת?
בכבוד! פתחו פיכם ויאירו דבריכם!

כמו שכתבתי כבר היכן מצאנו שמברכים הטוב והמטיב על דבר שנקנה למצווה?
אך נזכרתי במעשה שקראתי באחד מספריו של הגר"י זילברשטיין שליט"א
ואולי ה"ה בנידון זה
מעשה בבעל תשובה שביקש שיאמרו לו מתי ילמדו איתו גמ'
וכאשר אמרו לו שעכשיו קם ובירך שהחיינו
והשומעים לא ידעו האם מותר לענות אמן
והאריך שם הגר"י בנידון וכתב שאמנם אם היה שואל
האם לברך היו אומרים לו שלא
אך לאחר מעשה ודאי שיענו אחריו אמן
כיון שהברכה באה מהשמחה ע"כ שזוכה
לראשונה ללמוד

 

[קורסיה]

לגבי הטוב והמטיב לנו הספרדים קצת קשה לברך, משום שלא נהגנו לברך הטוב והמטיב על חפצים. עומד בזכרוני שהגרנ"ק זצ"ל בחוט שני מדבר על כך

לגבי מה שהבטחתי לכתוב מקורות על נושא עמידה בצפירה- בב"י יו"ד ס' קעח וכן נפסק להלכה ברמ"א בשם המהרי"ק שכל איסור בחוקותיהם נאמר רק בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר, או בדבר שיש בו משום פריצות. הא לאו הכי אין איסור. אמנם הגר"א חלק על זה. ע' יבי"א ח"ג יו"ד ס' כד שהאריך בזה. אך כאן צריך שיקול הדעת גדול, אף למי שהולך בכל דבריו כפסקי הגר"א, סו"ס הב"י והרמ"א העלו להלכה כמהרי"ק. ויש שתרצו קושיית הגר"א כמבואר ביבי"א שם. וכאן יש בזה חשש לחילול ה' גדול, כידוע לכל מי שמכיר את הנושא בקרב הרחוקים ממצוות. וכן העלה בילקו"י יו"ד ס' קעח כדברים האלה, והוסיף שבזמן זה יקרא תהילים. (במבט פנימי יותר יש בזה תועלת, שרוב התושבים בארץ לא מדברים ואין לשון הרע, ולפחות לדקה האוויר קצת יותר נקי. ואולי יש כאן זמן טוב להתפלל). ושוב ראיתי בקובץ תחומין ח"ד עמ' 125 לחכ"א שהאריך בטו"ט והעלה שאף לדעת הגר"א אין איסור מכמה טעמים.

 

[אושרי רביב]

נא לפתוח נושא חדש בעניין הנ"ל.

אחר אלף המחילות מכבוד הרב בעל מורשת מרן, הרי פתחתי את נושא זה בשאלה זו.
הדברים התדרדרו שלא בשימת לב לדבר על השואה וכו'...
אך לפענ"ד כאן הוא המקום לדבר על דבר זה.
אשמח לתגובה לידע כדת מה לעשות

 

[מורשת מרן]

אחר אלף המחילות מכבוד הרב בעל מורשת מרן, הרי פתחתי את נושא זה בשאלה זו.
הדברים התדרדרו שלא בשימת לב לדבר על השואה וכו'...
אך לפענ"ד כאן הוא המקום לדבר על דבר זה.
אשמח לתגובה לידע כדת מה לעשות

צודק.

 

[איש הישראלי]

ראיתי מאמר מחודש, על אודות ברכת הטוב והמטיב למי שקנה גנרטור לכבוד שבת. ששמח שמחה רוחנית.
אציג כאן מאשר העליתי בזה, והשתדלתי לדון ממשנתו של מרן עטרת ראשנו, ואשמח לקבל תגובות:

אמרתי לדון על אודות מה שראיתי שנדפס בירחון עטרת שלמה (גיליון ח, שנת התשס"ג, עמ' עד-פו) בו הובא מאמרו של הגאון ר' שלמה זלמן גרוסמן שליט"א (רבה של אלעד), אשר נתעורר לדון בדבר מחודש, על אודות "מי שמחברים את ביתו לגנרטור שבת כדי שלא ישתמשו בחשמל המיוצר ע"י יהודים בחילול שבת רח"ל, כפי שפסק מרן החזו"א באור"ח סי' לח ס"ק ד וכו', ועכשיו שמתחבר לגנרטור שאינו מופעל ע"י יהודי בשבת, יש לו מזה שמחה גדולה שיש לו בבית אור כשר בשבת קודש, וכן יכול להדליק בביתו מאורר וכדומה שצריך לכבוד שבת, ויש לברר האם צריך לברך הטוב והמטיב או שהחיינו על חיבור קו החשמל לגנרטור, האם דינו כמו קונה כלי חשוב לעצמו שמברך עליו שהחיינו ואם קנה גם עבור בני ביתו מברך הטוב והמטיב, או שאינו מברך על החיבור לגנרטור משום שאין זה נחשב כקניית כלי חשוב לעצמו". עכ"ל.

והנה לפי האמור לעיל, יש להדגיש כי כל מה שחש לדעת החזו"א מצד חילול ה', נניח והיה דבר זה בשנת כתיבת מאמרו (התשס"ג), אולם הרי שבדורנו זה, אין מה לחוש לדעת החזו"א. וכבר דנתי בזה במקום אחר, להוכיח זאת באריכות, ואין כאן המקום. ולאחר שעברתי על כל מאמרו בזה, אמרתי כי נדרוך קסתנו בזה, ואענה חלקי אף אני [מקור מליצה זו יצא ממקור טהור, ראה בהון עשיר על תמיד (פ"ג מ"ד), ובפענח רזא (פרשת וילך ד"ה והואיל ואתא) ובמגיני שלמה כתובות (קב: ד"ה רבה ורבינא) ובשל"ה (חיי שרה תורה אור אות יד) ובמרכבת המשנה (מלוה ולוה פ"ה ה"א) ובשו"ת הרד"ך (בית א אות לב ד"ה ומעתה), ובשו"ת הב"ח (החדשות סימן עה), ובשו"ת שער אפרים (סימן קיא), ובשו"ת עבודת הגרשוני (סימן קכ), ובשו"ת שבות יעקב ח"א (סימן קמד), ובשו"ת גינת ורדים (חלק אורח חיים כלל ב סימן יז ד"ה וראיתי)] ונראה מהי דעת רבותינו הפוסקים בדבר זה.

והנה עיקר תשובתו אשר הינו סובב עליה, הרי היא על אודות ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחיינו על הנאה רוחנית. שלכאורה אין הנאה גשמית בהתחברות לגנרטור, שהרי גם בלא הגנרטור הרי הוא משתמש לאור החשמל. (ואין לומר בזה כמו שצידד בתחילת תשובתו כי ללא הגנרטור לא היו משתמשים כלל בחשמל, מפני סברת החזון איש, שהרי לא יבצר מהאדם שלא ישתמש בחשמל אשר אינו עובד לפי הגנרטור. ובטוחני כי אף הגר"ח קניבסקי שליט"א נהנה לאור חשמל אשר אינו גנרטור בימי החול, משום שהרי כל טענתו של החזו"א בזה, הרי היא על שבת קודש, משום שהם מחללי שבת. וכמבואר בדבריו). ודן בזה על אודות ברכת שהחיינו על הנאה רוחנית. והראיה לכל דברים הללו הביא הרב הכותב, על אודות קניית ספרים, האם מברכים עליהם או לא. ומכיון שצידד הרב הכותב בתשובתו (שם) שלא לברך, לכן העלה כל מיני פתרונות למיניהם לברך בלא שם ומלכות. ע"ש.

וראיתי למרן מאור ישראל זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ט (חאו"ח סי' יח) אשר נדפסה שם תשובתו בזה עוד מהיותו הרב הראשי לתל אביב, ונכתבה באדר התשל"א. והיא מענה לשאלת הרב יהודה אנסבר על אודות חנוכת בית הכנסת הגדול "איחוד שיבת ציון", בעיר תל אביב, האם יש לברך ברכת שהחיינו ביום חנוכת בית הכנסת. ובמענה לשאלתו השיב מרן זיע"א וזו לשונו, הנה אמת שהבונה בית חדש מברך שהחיינו, כדתנן בברכות (נד.), זהו משום שהבית קנינו ורכושו, משא"כ בהכ"נ שנבנה מכספי צבור ובסיוע משרדי הממשלה, אין לברך עליו שהחיינו. וכן ראיתי למרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' רכג סק"א) שכתב, בהיותי בשליחות מצוה נמצאתי בחנוכת בהכ"נ חדש, והרב מרי דאתרא עמד ודרש לכבוד המאורע ובסיום דרשתו בירך שהחיינו בשם ומלכות. ולי נראה שאין לברך שהחיינו בנידון זה, ולא דמי לבנה בית חדש שמברך שהחיינו, שיש לחלק בין זה לבין צבור שבנו בהכ"נ. ושוב שמעתי באומרים שהרב מהר"י אבוהב אב"ד אמשטרדם, כשבנו שם בהכ"נ הגדול הורה לחזן לברך שהחיינו. אבל רב אחד שהיה באותו מעמד חלק על זה. וגם כשבנו בהכ"נ חדש בעיר הסמוכה, וכיבדוהו להיות נוכח בחנוכת בית הכנסת הורה שלא לברך שהחיינו. וכיו"ב פסק מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה (חיו"ד סי' כג) בספר תורה חדש שקנו הקהל לבית הכנסת, וכתב שלא יברכו שהחיינו. דליתיה אלא ביחיד. ושו"ר בשו"ת הלק"ט ח"ב (סי' קעט) שכתב, קהל שבנו בית הכנסת חדש יברכו בא"י הטוב והמטיב. ומוכח שברכת שהחיינו לא יברכו. עכת"ד. ולי נראה שגם ברכת הטוב והמטיב לא יברכו, שבהכ"נ נועד לתפלה בלבד, ולא ליהנות ממנו. וקי"ל מצות לאו ליהנות ניתנו. וכמ"ש כיו"ב המגן אברהם (סי' רכג סק"ה), דהא דתנן קנה כלים חדשים מברך שהחיינו, היינו דוקא כלי תשמיש, אבל על ספרים חדשים אין לברך שהחיינו, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. ע"ש. וכ"כ בשו"ת מהריא"ץ (חאו"ח סי' ח). ע"ש. ונראה שזהו טעמו ג"כ של מרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' כב סק"ב), שכתב וז"ל: "לדעת מרן נראה שאין לברך שהחיינו כשמניח תפלין חדשים. וכן המנהג". ומקורו בבית יוסף שם, בשם רבינו הגדול מהרי"א, שאין לברך שהחיינו אלא על מצוה שהיא מזמן לזמן, אבל על תפלין אין לברך שהחיינו. ומיהו על טלית מצויצת חדשה מברך שהחיינו, ולא מטעם המצוה, אלא מטעם ההלכה שהקונה כלים חדשים מברך שהחיינו. ע"ש. נמצא שהקונה תפלין חדשים ומניחן אינו מברך שהחיינו, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. וכן פסק המאמר מרדכי (סי' כב) בשם האחרונים. וכ"כ הרב שלמי צבור (דף לג ע"ב). והגר"ח פלאג'י בכף החיים (סי' י אות ח). וכן המנהג פשוט שאין הבר מצוה מברך שהחיינו על התפלין החדשים, אא"כ לובש טלית חדשה מצוייצת, שעליה מברך שהחיינו. [ודלא כמ"ש בשו"ת ויאמר יצחק דף כז ע"ד אות כג שבר מצוה המתחנך בהנחת תפלין חדשים מברך שהחיינו. דליתא]. ומה שתמה הגאון יעב"ץ על המג"א הנ"ל שאיך אפשר לומר על הקונה ספרים דמצות לאו ליהנות ניתנו, והלא אין הנאה ושמחה גדולה יותר מקנין ספרים. לק"מ, דאה"נ שיש שמחה גדולה בקניית ספרים, אבל כאן המצות ולימוד התורה לא ניתנו בשביל הנאתינו, והנאה הנמשכת לנו מלימוד התורה משלחן גבוה קא זכינא. וע' בתוס' שבת (כד ב) ד"ה לפי. ושו"ר בפתח הדביר (סי' רכג סק"ג) שעמד ע"ד הרב יעב"ץ הנ"ל. ושם בסוף דבריו הביא מ"ש הגאון מהר"י עטייה בספר בגדי ישע (דף טו ע"ב) שדברי המג"א הם ע"פ דברי הטור סי' כב שאין לברך שהחיינו על תפלין חדשים, וה"ה לספרים חדשים. ע"ש. וא"כ נראה שהוא הדין שאין לברך שהחיינו על בנין בהכ"נ חדש. (וגם הטוב והמטיב לא שייך לברך על בהכ"נ שלא נתקנה אלא על טובות גופניות, וכמ"ש הגרא"י קוק בשו"ת אורח משפט (סי' מז). ע"ש. משא"כ בהכ"נ שנועד לתפלה, ואמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו). ושוב מצאתי בספר שער הזקנים (בית מלוא, דף פב ע"ג) שכתב שאין לברך שהחיינו על בניית בהכ"נ חדש, שעיקר עשייתו בשביל מצות התפלה ולא בשביל הנאה. ודמי למ"ש המג"א (סי' רכג) שאין לברך שהחיינו על קניית ספרים, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. וכן עמא דבר. ומה שעשה מעשה מורה אחד לברך שהחיינו, כבר הודעתיו שעשה שלא כהוגן. ע"ש. וכן הובא בשו"ת לב חיים פלאג'י ח"ב (סי' מג) וכתב, וכן דעתי מסכמת שלא לברך ברכת הטוב והמטיב, ולא ברכת שהחיינו, ובפרט דקי"ל ספק ברכות להקל. ע"ש. וכן נראה מדברי הגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ג בסופו (בקונט' בית תפלה), שכתב, שהגביר שבנה את בהכ"נ ילבש מלבוש חדש ויברך עליו שהחיינו בעת חנוכת בהכ"נ. ע"ש. משמע שעל הבהכ"נ עצמו אין לברך. וכן מצאתי בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' שעד), שכתב, אודות חינוך בהכ"נ חדש בקהל פלוני, שהרב שם בירך שהחיינו, הנה יש דעות בזה, אבל כבר הסכימו האחרונים שלא לברך. וכמ"ש בשערי תשובה או"ח (סי' רכג), וממקומו הוא מוכרע, דתנן בנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו. ובהדי הדדי תנינן להו, והרי כבר כתב המג"א שבקנה ספרים חדשים אינו מברך שהחיינו, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו, א"כ הוא הדין בבתי הכנסת שנבנו למצות התפלה. ואפילו לדעת מהר"ם מינץ דס"ל שמברך שהחיינו על ספרים, נראה שזהו דוקא בספרים השייכים לו והם קנינו, משא"כ בהכ"נ דכרכים דלא חשיב שלו, שהרי אי אפשר למכרו, דמה"ט פטור נמי ממזוזה דלא נקרא ביתך, וה"ה לברכת שהחיינו, ועכ"פ מספק אין לברך אפילו ברכת שהחיינו. עכת"ד. ולא אכחד כי הגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה (פרשת וזאת הברכה שאילתא קעא, בדפו"ח דף שלט ע"ב) כתב, שהזוכה לבנות בית מדרש לרבים, שהיא מצוה שיש כבוד לעושיה ותפארת לו מן האדם, והוא בכלל מזכה הרבים, ראוי שיברך שהחיינו. ע"ש. ולפי האמור יש לדון בדבר שרק אם לא הקדישו לרבים ועדיין הוא רכושו וקנינו יוכל לברך שהחיינו, אבל אם כבר הקדישו ומסרו לרבים אין לו לברך שהחיינו. וע' בשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רעז) שכתב, שלדעתו יש לברך על בנין בהכ"נ ברוך מציב גבול אלמנה. ושו"ר שכ"כ הפמ"ג (במש"ז סי' רכד), שיאמר ברוך מציב גבול אלמנה בלא שם ומלכות. וע"ש. והלום מצאתי להגאון רבי יצחק דוב הלוי בשו"ת יד הלוי (חאו"ח סי' לז) שנשאל ג"כ בזה, והביא דברי הגאון אוה"ב בשער הזקנים הנ"ל, שהעלה להמנע מלברך שתי ברכות אלו, ברכת שהחיינו, והטוב והמטיב, ואין להשגיח במה שיש בזמן הזה עושים מעשה לברך, כי רוב המון העם אינם בני תורה וכו'. ואף על פי שמדברי החת"ס (חאו"ח סי' קנו) נראה דרפיא בידיה, הואיל ואדמ"ו בשער הזקנים פשיטא ליה שאין לברך, פשיטא דשב ואל תעשה עדיף, שספק ברכות להקל. ע"כ. [וע' היטב בשו"ת מהר"י בי רב סי' סב. ויש לחלק ודו"ק]. ומ"מ אם ירצה כת"ר יוכל ללבוש בגד חדש בעת חינוך בית הכנסת ויברך עליו שהחיינו. (ויודיע ברבים שברכתו היא על המלבוש החדש, לבל יחשבו שמברך שהחיינו על בהכ"נ, ויבוא לידי מכשול). עכ"ל מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר.

ומכלל דברים אלו יש לומר בנידוננו, כי דעת מרן זיע"א שיש להניח לברך ברכת הטוב והמטיב, מכיון שגם המתחבר לגנרטור, הרי זה לצורך אכילה ושתיה, ולא רק ללימוד התורה בלבד, משום שהרי הוא עושה כן ממידת חסידות (וגם חושש לדעת החזו"א, הגם שבימינו הוכחנו לעיל שאין לחוש, ונוהג כן בכל אופן), ולא מעיקר הדין (וכמו שהוכחנו לעיל באריכות), ואף בלא זה מעיקר הדין היה יכול לאכול ולשתות כרגיל. ועל כן כל הנאתו בזה, הרי היא לא רק הנאה רוחנית בלבד. וכל מה שאמר מרן זיע"א כי אין לברך ברכת הטוב והמטיב, הרי זה על בית הכנסת "שבהכ"נ נועד לתפלה בלבד, ולא ליהנות ממנו. וקי"ל מצות לאו ליהנות ניתנו". אולם בנידוננו, קיל טפי, שהרי הוא משתמש גם כן לשאר צרכים. ולכאורה לפי דברים אלו לפי דעת מרן זיע"א יש לברך ברכת הטוב והמטיב על התקנת גנרטור. ועדיין יש לדחות דברים אלו, משום שהרי לפי שיטתו אין זה חיוב מוחלט, ואין צורך בזה כלל. ולכן עדיין הדבר אינו מוחלט בידי, עד שיסכימו עמי גאוני הדור שליט"א. ובראשם הראשל"צ ר' יצחק יוסף שליט"א.
אשמח מאוד אם יש למישהו גישה אל מרן הראשל"צ שליט"א לשאול אותו על זה, אולי המשתמש של "מורשת מרן" או הגאון הרב ללוש, יש להם גישה לשואלו דבר בזה.
אני ממליץ לכל אחד לעבור על המאמר שציינתי לעיל. אשמח מאוד לקבל חוות דעת על דברי.

מניין לכבודו שהמתחבר עושה זאת רק ממידת חסידות?

 

[אושרי רביב]

מניין לכבודו שהמתחבר עושה זאת רק ממידת חסידות?

משום שמעיקר הדין הרי שזה מותר
ואותו הדבר ניתן לדון לגבי אותם אלו הנוהגים כשיטת החזו"א, שמתחברים לכך מעיקר הדין (לשיטתם). האם יש לברך ברכה זו?