• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ספר אור חדש - אסיפת אלפי שיטות ראשונים שלא נזכרו בב"י וסידורם על סדר כל הטוש"ע

יישר כח גדול חזק ואמץ

במעט שעברתי ראיתי בעמ' 114 שדעת הש"ע שיש להאריך באמן אבל לא יותר מדאי. כתב- ויש להעיר דהאשכול בליקוטי הל' תפילה ד''ה וכל המאריך )לג.(, כתב דיענה אמן בינוני. ע"כ. מה הכוונה יש להעיר, לכאורה שניהם התכוונו לאותו דבר, משום שדעת הש"ע שיש להאריך רק כדי שיעור אל מלך נאמן ולא יותר, וזה גם משמעות האשכול
 
יישר כח גדול חזק ואמץ

במעט שעברתי ראיתי בעמ' 114 שדעת הש"ע שיש להאריך באמן אבל לא יותר מדאי. כתב- ויש להעיר דהאשכול בליקוטי הל' תפילה ד''ה וכל המאריך )לג.(, כתב דיענה אמן בינוני. ע"כ. מה הכוונה יש להעיר, לכאורה שניהם התכוונו לאותו דבר, משום שדעת הש"ע שיש להאריך רק כדי שיעור אל מלך נאמן ולא יותר, וזה גם משמעות האשכול
יש להעיר אין הכוונה שזה חולק, אלא הערה, וכיון שלא ראיתי הכרע גמור אם הוא חולק על כן השארתי כך, אבל אין כוונתי שיש מחלוקת בהכרח.
יישר כחך (פורים שמח).
 
לכבוד הרב החשוב שליט"א
יישר כחו על הרעיון המבורך, יהי"ר שיזכה כת"ר להגדיל תורה ולהאדירה.
רציתי להוסיף : דבש"ע חו"מ סימן שיב ס"ז מבואר דאם השכיר לחבירו דירה "זו" והבית מסוכן לדור בו בכה"ג חייב המשכיר לתקנו. ובבית יוסף הביא המקור לזה בשם תשובת הרא"ש (כלל לה סימן ו) עי"ש. והנה אע"פ שמרן השלחן ערוך כתבו בשם ויש מי שאומר, לא נראה דפליג בזה על הסתם שלפני כן, אלא פרושי קא מפרש. תדע שבדברי הבית יוסף לא הביא מזה שום חולק, ונקט להרא"ש בשתיקה. והא דנקט לה בשם ויש מי שאומר, היינו משום שלא מצא לה חבר, וכמ"ש כן בשו"ת שואל ונשאל (חלק א יו"ד סימן קכז). עיין שם. אולם אני הקטן מצאתי שכ"כ נמי בתשובת הרשב"א להדיא (ח"ד סימן ג).
כמו"כ במה שכת"ר פלפל בחכמה בדעת הסמ"ע בחו"מ סימן שיב ס"ה. הנה מכבר הארכנו בזה לבאר דעת הסמ"ע על נכון, והנני לצרף לך מה שכתבנו בס"ד.

בברכה...
 

קבצים מצורפים

  • ביאור דעת הסמע בסתם שכירות.pdf
    47.4 KB · צפיות: 9
לכבוד הרב החשוב שליט"א
יישר כחו על הרעיון המבורך, יהי"ר שיזכה כת"ר להגדיל תורה ולהאדירה.
רציתי להוסיף : דבש"ע חו"מ סימן שיב ס"ז מבואר דאם השכיר לחבירו דירה "זו" והבית מסוכן לדור בו בכה"ג חייב המשכיר לתקנו. ובבית יוסף הביא המקור לזה בשם תשובת הרא"ש (כלל לה סימן ו) עי"ש. והנה אע"פ שמרן השלחן ערוך כתבו בשם ויש מי שאומר, לא נראה דפליג בזה על הסתם שלפני כן, אלא פרושי קא מפרש. תדע שבדברי הבית יוסף לא הביא מזה שום חולק, ונקט להרא"ש בשתיקה. והא דנקט לה בשם ויש מי שאומר, היינו משום שלא מצא לה חבר, וכמ"ש כן בשו"ת שואל ונשאל (חלק א יו"ד סימן קכז). עיין שם. אולם אני הקטן מצאתי שכ"כ נמי בתשובת הרשב"א להדיא (ח"ד סימן ג).
כמו"כ במה שכת"ר פלפל בחכמה בדעת הסמ"ע בחו"מ סימן שיב ס"ה. הנה מכבר הארכנו בזה לבאר דעת הסמ"ע על נכון, והנני לצרף לך מה שכתבנו בס"ד.

בברכה...
העתקתי הדברים, ואעיין בהם כשאגיע לשם, יישר כחך.
 
מחילה מכבוד תורתו, יעיין מר שוב בדברי הבית יוסף וימצא שעל הנידון דלעיל בבית שמסוכן לדור בו שהמשכיר חייב לבנותו, ע"ז הבית יוסף לא הזכיר כלל מדברי הרשב"א הנ"ל כי אם את דברי תשובת הרא"ש לחודיה. ומה שהבית יוסף הביא בתחלת דבריו את תשובת הרשב"א לא קאי אלא לענין שאם נפל הבית אזדא ליה. דוק היטב ותמצא כמ"ש. ופשוט.
 
מה כת"ר מוסיף כל פעם?
אני עובר לפי סדר ספרי ראשונים ומוסיף, כעת אני בספר שבולי הלקט וסיימתי הלכות פסח ויום טוב וכעת הוספתי בהל' ט' באב ותעניות, מחר אסיים הל' תעניות, ואמשיך הלאה לפי סדר שבולי הלקט.
 
חזור
חלק עליון