• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ספר של הרבנית צ'יקוטאי על אביה

לפי פרסומים שראיתי, הרבנית רבקה צ'יקוטאי כתבה ספר על אביה זצ"ל יחד עם איתמר אדלשטיין (שערך שיחות גם עם שאר האחיות): "בית יוסף – הרב עובדיה יוסף הסיפור שלא סופר".
מישהו הספיק לקרוא?
 
בטח מה שלא סופר, זה שמרן בכלל היה מזרחניק, ורק כלפי חוץ בגלל כמה סיבות, התנהג כחרדי...
מקוה שלא נכתבו שם יותר מידי שטויות.
מלא וגדוש בטעויות ודברים לא נכונים (מהשוואות עם ספרים אחרים)...
בהתחלה בלעתי אותו כי יש דברים באמת לא מוכרים (ניגון הקדיש, מי שהספיק לקרוא. ומי שלא קרא, לא משנה [לא בצחוק]) אבל אחר כך זה כבר ענמאס כי זה מראה את מרן מזווית אחרת לגמרי שלא מתאימה כבר...
 
נערך לאחרונה:
חציו אמת חציו שקר,
יש מקומות גם שהביאה סיפור אך מהלך חרדי של מרן היא לא סיפרה, לדוגמא בביקור בחול עם רעייתו של בגין היא לא סיפרה שמרן לא הסכים לסדר חופה שם שהיה חתונה פרוצה, רק סיפרה על שטות שהיתה עם בגין.
 
מה בעצם רע בספר הזה?

רק דבר אחד, הוא לא מתאים לנרטיב.

קשה לנו לקבל את המבט של בנותיו של מרן זיע"א,

כשלמעשה הם חיו בתוך הבית, הם חונכו ע"י מרן,

ובוודאי ראו דברים שהבנים זצ"ל ושליט"א לא ראו.
הסתכלות מעניינת. אך מענין אמאי דוקא צ'יקוטאי ובר שלום קצת סטו מהדרך והשאר בסדר גמור!! ועם השאר אין שום בעיה.
אגב רוב המעשיות התמוהות?! היו בנוכחות הבנים!
וכנראה חסר לכם קצת מתוכן חייו של מרן מלכא. ולולא זאת, היית מבין כמה דבריה לקוחים מן הציונות הארורה שנכנסה לראשה, ומאדלשטיין חבר של בנה שעזר לה בכתיבת הספר!
 
לא קראתי את הספר המדובר.
אבל אני מכיר כמה וכמה מגדולי ישראל (אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים)
שמשפחתם הקרובה מכירה אותם בצורה שונה לחלוטין מהדמות המוצגת בציבור.
בין השאר,
בדברים שהזכרת, תקשורת, תרבות ופנאי, 'בילויים' וכיו"ב.

יש שתי שאלות:
1. השאלה העובדתית. לדוגמא: האם הרבנית ראתה טלוויזיה בצורה חופשית?
2. השאלה הציבורית. האם נכון לספר על כך?



נקודה נוספת. שלא קשורה לקודמת.
אצל הרבה רבנים (מהדור הקודם, דהיינו אלו שכיום רובם כבר לא איתנו וכיהנו בעשורים האחרונים)
אני רואה תופעה מעניינת.
הם עצמם נחשבים ע"י תלמידיהם לחרדים,
אך בניהם קרובים לציונות דתית ולפעמים ממש שייכים לאותו זרם.

והדבר בולט עוד יותר אצל בנות אותן רבנים שלא התחנכו בישיבות,
ויותר נסחפו באוירה הכללית והקלילה של הציבור,
כפי שהיה בעשורים הראשונים של הקמת המדינה..

גם אצל מרן זיע"א, בנו הגדול רבי יעקב היה מאוד קרוב לציבור הד"ל, וכידוע,
רבי אברהם ג"כ היה רב צבאי במשך שנים רבות,
ולפי הבנתי במשך שנים רבות לא היה כ"כ חי בתוך הציבור החרדי הרגיל.

יתכן מאוד שהיתה השפעה רבה לאוירה הישיבתית,
שהכניסו שלושת הבנים רבי יצחק רבי דוד ורבי משה, שלמדו בישיבת חברון,
שהית מיוחדת בכך שהיה בה אווירה חברתית ורוח ישיבתית חזקה וסוחפת,
ולעומת זאת, הבנות לא קבלו מאותה רוח.
חכם יעקב היה מחמיר בהלכה ובזה היה רחוק מהם
אבל היה מאד אכפ''ל מא''י השלימה וכמו סברת הרבי מלובוויטש
 
חזור
חלק עליון